רקע
דוד רמז
נמל תל־אביב בר־עליה

מסיבת עתונאים בנמל

הדבר שאנו נתבעים לו היום הזה – הרחבת נמל תל־אביב. בעוד ימים אחדים היה יהיה הנמל לבר־עליה. תחילה לנוסעים ואחר כך – גם לעולים, הבאים להשתקע. להוציא, לפי שעה, תיירים. המכירים את הנמל יודעים כי אין הוא, לפי מידותיו, אלא אתחלתא. כל פועליו מרגישים בצורך ההרחבה – גם לנוֹחוּת העבודה וגם לפרנסתם. יש הכרח להאריך את קירות המעגן ולהוציאם למים עמוקים, כדי להקל על הכניסה למעגן מן הים. שר הים גורף חול ומביא אותו “ללא כל תכנית” אל פי המעגן ממש. על כן נודעת בנקודה זו חשיבות יתרה לעומק המים, ביחוד בשעת סערה. אם רוצים אנו בגידול התנועה (ומעכשיו – גם תנועת העולים), הרי נחוץ עוד מעגן. אגב, הוא יעלה פחות מן הראשון. דבר זה יש להבהיר לא רק לישוב, כי אם גם לגולה הנאמנה עם הארץ. עד היום לא קיבל נמל תל־אביב מבחוץ אף לירה אחת. כל אשר נעשה – נעשה בכוחות הישוב בארץ־ישראל.

ההשקעה הכללית שלנו עד היום בנמל תל־אביב היא כדי רבע מיליון לירה. כנגדה יש לנו נכסים: הקירות שוברי־הגלים, הסירות, הגוררות והנגררות, ושאר כלים. אך הנכס החשוב לעם ישראל הוא: מאתים וחמישים ספנים עברים, היודעים כבר את מלאכתם והמתפרנסים כעובדי ים: מאה ושמונים סַוָרים ועשרות עובדים בבדק הסירות ותיקונן, ושלוש מאות וחמישים סבלים קבועים. הוה אומר: עד אלף פועלים עסוקים כבר בנמל תל־אביב. אני סבור כי יש ענין בפירוט הזה לכולנו.

בתחילתו, בחודש ספטמבר 1936, גילגל הנמל ארבעה אלפים שש מאות ששים וחמש טונות, בחודש דצמבר 1937 – שבעה־עשר אלף טונות. היום הבינוני בספטמבר 1936 היה יום פריקה של 320 טונות, היום הבינוני בדצמבר 1937 היה יום פריקה של 740 טונות. מה הכניס נמל תל־אביב במשך השנה לעיר? עוד לא נעשה החשבון המדויק, אך אותו אלף הפועל ואותן 70 המכוניות העסוקות בו, העבירו כבר אל החנוני, אל בעל המסעדה וכו', בשנה ומחצה לקיום הנמל – כמאה וחמישים אלף לירה. כעת הולך להתווסף על אלה הענף החדש: העלאת הנוסעים והעולים. המפעל, החשוב מבחינה ממלכתית, הנהו איפוא אחד החשובים גם מבחינה כלכלית פשוטה. ועדיין אנו עומדים באמצע המערכה להשיג לנמל תל־אביב שויון־זכויות, כדי שיוּשב לנו – ובעין יפה – מהכנסות הנמל חלק הוגן לחשבון ההשקעה היסודית.

כל מפעל קיים איננו אידיליה. מטבעם של הענינים המעשיים שהם מכסים את החזון כמו אפר את השלהבת. אך אל ידבק בנו יחס אפור לנמל תל־אביב: יש לראות את חשיבות ערכו מבעד לפרטי יום יום. ועליכם, העתונאים, לסלק את האפר ולגלות מחדש את השלהבת.

כסלו, תרצ"ח.



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37199 יצירות מאת 1909 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13505 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!