

Israel Biniamin Bassani
[נולד ברֶג’וֹ בשנת 1701 ומת שם בשנת 1790]
– – ͝ – – – ͝ – – – –
– – ͝ – – – –
עוֹטֶה כְסוּת קָרָה בְּבֵית הַחֹרֶף
מִסְפַּר יְרָחִים גָּרְתִּי
נִצָּב עֲלֵי הָאָח כְּאִישׁ מִשְׁמֶרֶת
שָׁם מָעֳמָד לַחְמָם, בְּקוֹל מִגְעֶרֶת
זָעֵף וְסַר אָמָרְתִּי
"הוֹי קֹר וּמָתַי תַּהֲפוֹךְ לִי עֹרֶף.
הֶרֶב כְּעוֹף תּוֹךְ הַכְּלוּב הִגְבַּלְתָּ
אוֹתִי, וְהִתְעַלַּלְתָּ
בִּי דָי בְּקִפָּאוֹן וְעַצְלַת שֶׂכֶל
כִּמְעַט וְנִתַּן בַּמְּרוֹמִים סֶכֶל."
הָיָה לְמַסָּעָיו סְתָיו בִּנְסֹעַ
הוֹלֵךְ וְשָׁב פּוֹסֵחַ
עַל־הַסְּעִפִּים לַהֲלֹךְ אוֹ שֶׁבֶת
בֵּין יוֹֽשְׁבַי תֵבֵל (וְכַשַּׁלְהֶבֶת
לָנוּס לְהִסְתַּפֵּחַ
תָּנוּד בְּנֵר כֵּהָה בְּלִי מַרְגּוֹעַ)
עֵת מַלְאֲכֵי אָבִיב בְּפֶתַע בָּאוּ
בַּשֵּׂר דְּרוֹר, קָרָאוּ
אַחַר סְתָיו מָלֵא "עֲלֵי נַפְשֶׁךָ
מַלֵּט מְהֵרָה חוּשׁ וְשָׂא רַגְלֶיךָ."
הֵם הַבְּרָקִים מַלְאֲכֵי הָרַעַם
פִּתְאֹם אֲשֶׁר הִגִּיעוּ,
שָׁם בַּמְּרוֹמִים זֶה כְלַהַט חֶרֶב
יָמִין שְׂמֹאל רָצִים שְׁתִי וָעֵרֶב
הַמַּאֲפֵל הִבְקִיעוּ.
הֵן אַחֲרֵיהֶם קוֹל כְּהוֹלֶם פַּעַם
רַעַם נְשִׂיאִים קוֹֽדְרֵי שָׁמָיִם
וַיִּתְּכוּ הַמַּיִם
עַל־הָאֲדָמָה אָז, וְהִנֵּה רֵיחַ
שָׂדֶה, וְהוּא מוֹפֵת סְתָיו בּוֹרֵחַ.
הִרְחִיב לְבָבִי קוֹל הֲמוֹן הַגֶּשֶׁם
וַיַּחֲלִיפוּ כֹחַ
הֶמְיַת סְעִפֵּי שִׁיר, וְלִגְזֹר אֹמֶר
הִתְנוֹסֲסוּ בָרֹאשׁ עֲלֵי הַחֹמֶר,
וַיִּשְׁטְחוּ שָׁטֹחַ
זִמּוֹת יְקָרוֹת כִּֽשְׁבוֹ וָלֶשֶׁם
עָמָל לְגָרֵשׁ הַחֲרוּשׁ עַל־לוּחַ
לִבִּי, וְיִחְיֶה רוּחַ.
כִּי כֵן כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן נָחָה
רוּחַ נְבוּאָה עַל־אֲשֶׁר לֻקָּחָה.
אָבִיב וְתֹר עַלְמוּת שְׂדֵה הָאָרֶץ
מַה־נִּמְלְצוּ דֹדֶיךָ.
הַחַי וְהַדּוֹמֵם וְהַצּוֹמֵחַ
גַּם הֵם כְּאָדָם יַחֲלִיפוּ לֵחַ
אַחַר בְּלוֹת, עָלֶיךָ
יִשְׁתַּעְשְׁעוּ יִתְנוֹדֲדוּ כַשָּׁרֶץ,
יִשְׁכֹּן לְמִינוֹ אֶת־פְּנֵי רֵעֵהוּ
כָּל־מִין וְיִמָּלֵאוּ
מִכָּל־מְגָדִים, יִשְׂבְּעוּ יוֹתִירוּ
יִתְעַלְּסוּ יִתְרוֹעֲעוּ יָשִׁירוּ.
נֵבֶל בְּעֵת צִנָּה אֲשֶׁר זָנָחְתִּי
תּוֹךְ אָהֳלִי, וּכְאֵשֶׁת
מִבַּלְעֲדֵי אִישָׁהּ וּמִתְאַבָּלֶת
תָּלוּי מְעֻלָּף אַחֲרֵי הַדָּלֶת,
אֵלָיו וְאֶל־הַקֶּשֶׁת
יָדִי לְנַגֵּן בּוֹ הֲלֹא שָׁלָחְתִּי.
כֻּלּוֹ כְּסוּי אָבָק מְצָאתִיו, מֶמֶר
גַּם עוֹד לְקוֹלוֹת זֶמֶר.
יָפֶה עֲשִׂיתִיו, גַּם עֱרוּךְ הַחֶבֶל
וּבְכֵן לְזַמֵּר הִנְּנִי בַנֶּבֶל.
שֶׁקֶט וְשִׁיר הִנֵּה לְעוֹלָם סֶלָה
יִתְלַכְּדוּ יֵחָדוּ
מִבֵּין שְׁנֵיהֶם הַנְּעִימוֹת (אֶדֶן
מֵיטַב מְלֶאכֶת שִׁיר וְיִהְיֶה עֵדֶן
אֶל־שׁוֹֽמְעוֹ) נוֹלָדוּ
שָׁאוֹן כְּבֵן הָעִיר אֲבָל גִּדֵּלָה.
לָכֵן לְשָׂדֶה זֶה, כְּמוֹ הַשַּׁחַר
עָלָה וְטֶרֶם יַחַר
שֶׁמֶשׁ כְּנָפָיו לִי, פַּעֲמִי שַׂמְתִּי
בִּנְאוֹת דְּשָׁאִים פֹּה לְגֵו דּוֹמָמְתִּי.
פֹּה כָלְלוּ יָפְיָם עֲדָנֵי־חֵפֶץ,
הִנֵּה כְרִקְמָתָיִם
מִשְׁטַח דְּשָׁאִים זֶה כְּגַן פּוֹרֵחַ
צִצִּים פְּרָחִים כַּלְּבָנוֹן רֵיחַ
לָהֶם, וְנַחַל מַיִם
שׁוֹרֵץ וְצַח, וּבְקוֹל דְּמָמָה נֶפֶץ
רַנֵּן וְגִיל יָפִיץ. כְּשֶׁיָּפוּחַ
בֵּין הָעֳפָאִים רוּחַ
אוֹתָם בְּפֶלֶס נוֹֽגְנִים יָנִיעַ
יַחַד בְּרָן־הַצִּפֳּרִים יָרִיעַ.
רוֹעֶה סְעִפַּי עַל־נְאוֹת הַמֶּגֶד
רוֹבֵץ הֲלֹם הָיִיתִי
בּוֹדֵד וּמִתְלוֹנֵן בְּצֵל הָאֹרֶן
עֵת הֵא לְמֵרָחוֹק בְּנֵס וָתֹרֶן
שִׁפְעַת אֲנִי רָאִיתִי.
וַיְהִי כְרֶגַע אֶחֱזֶה מִנֶּגֶד
רַגְלִים וְסוּס דֹּהֵר וְלַהַב חָרֶב,
הֵם מִזְּאֵבֵי עָרֶב
חַדּוּ, וְכֹה וָכֹה כְּנֶשֶׁר עָפוּ
שָׁם הָֽרְגוּ, פֹּה רָֽמְסוּ חָטָפוּ.
כִּי אָֽסְפוּ נָגְהָם פְּנֵי הָאָרֶץ
גַּן נֶהֱפַךְ מִדְבָּרָה
כֹּל רָאֲתָה עֵינִי כְּטִיט וָרָפֶשׁ.
נִכְזַב בְּתוֹחַלְתִּי בְּמַפַּח־נָפֶשׁ
אִמָּֽלְטָה הָהָרָה.
אָז אָֽמְרָה נַפְשִׁי: פְּנֵי הַפָּרֶץ
לֹא אֶחֱזֶה עוֹד. עַל־שְׁכֶם זָרַקְתִּי
נִבְלִי, וְאָז הֶעְתַּקְתִּי
רַגְלַי לְרֹאשׁ הָהָר, וְכִי עָלִיתִי
שָׁם מִתְּלָאָה נֶעֱזָב חָלִיתִי.
גַּם פֹּה מְנוּחָה אֵין, וְהִדְרִיכוּהָ
קוֹל שׁוֹט וְקוֹל הַטָּרֶף.
לֹא תַאֲמִינוּ כִּי עֲלֵי־שֵׁן־סֶלַע
סוּסִים יְרֻצוּן, לֹא, וְדִבְרֵי־בֶלַע
הֵם תֹּאֽמְרוּ לִי “הֶרֶף”
אַךְ הָאֱמֶת אִתִּי, וְיִשְׁמָעוּהָ
מִיּוֹם לְיוֹם כָּל־עוֹֽבְרֵי עַל־דֶרֶךְ
הַזֶּה בְּצוֹק וּבְפָרֶךְ.
זֹאת הָיְתָה לִי כִּי פְנֵי תֵימָנָה
שַׂמְתִּי פְעָמַי אֶל־מְחוֹז טוֹסְקַאנָה.
מֵהַר לְהַר, מִצּוּר לְצוּר צוֹלֵעַ
דּוֹלֵג מְקַפֵּץ בָּאתִי
אֶל־הַגְּבָעוֹת אֶל־נְאוֹת הַחֵשֶׁק.
מִשָּׁם לְצוּר צוֹפֶה פְנֵי דַמֶּשֶׂק
הִיא עִיר וְאֵם שָׂרָתִי
עַל־הַמְּדִינוֹת בַּצְּבִי בַדֵּעַ
וּשְׁמָהּ אֱמֶת כֵּן הִיא כְּשֵׁם הַפֶּרַח.
תּוֹכָהּ בְּזִיו הַיָּרֵחַ
בָּאתִי, לְהִסְתּוֹפֵף אֲנִי נִקְרֵאתִי
לָבוֹא בְבֵית רֵעִי וְשָׁם נִרְפֵּאתִי.
עִם־אוֹהֲבִי סוֹדִי הֲכִי הִמְתָּקְתִּי
שִׂיחִי וְכַעְסִי נָחוּ.
“אָחִי שְׁמַע” אָמַר "בְּנוֹף הַלֵּזוּ
שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה זֶה בְזֶה יֹאחֵזוּ
תָּמִיד וְיִתְלַקָּחוּ.
כִּמְלַאכְתְּךָ בַשִּׁיר אֲנִי חָשָׁקְתִּי.
אִתִּי בְּגוֹרָלִי עֲלֵה מֵעַתָּה
עִמִּי שְׂמַח אַף־אָתָּה
תִּסַּע לְבֹקֶר אוֹר בְּכִנּוֹרֶךָ
עִמִּי לְחוֹף הַיָּם וְשָׂשׂ לִבֶּךָ.
שָׁם בַּאֲשֶׁר מֵימֵי נְהַר טוֹסְקָאנָה,
אַרְנוֹ, בְחֵיק הַיָּמָּה
רָצִים לְהִנָּפֵשׁ כְּאִישׁ עַל־עָרֶשׂ,
הִנֵּה בְחוֹף הַיָּם לְמִזְרַח־חָרֶס
הָעִיר קְטָנָה, רָמָה
עַל־כָּל־מְדִינוֹת. מִתְּמוֹל בֹּאָנָה
רַבּוֹת אֳנִיּוֹת לָהּ, וְהִיא רוֹכֶלֶת
עַמִּים וּמִסְתּוֹלֶלֶת
בָּהֶם. כְּצוֹר אַף הִיא וּבִלְתִּי דֹפִי
תֹּאמַר “אֲנִי הָעִיר כְּלִילַת יֹפִי”.
הִפָּֽלְאִי בּוֹאִי בְּאֶחָד רֶגַע
הָיוּ, וְאִם אֵימִינָה
אוֹ אַשְׂמְאִיל אֶתְמַהּ, וּמִכָּל־עֵבֶר
אֶרְאֶה נְאוֹת שָׁלוֹם וְטַף וָגֶבֶר
שָׁקֵט, וְלֹא אָבִינָה
בָּם יוֹדְעֵי כָל־מַחֲלָה כָל־נֶגַע.
וַיְהִי אֲנִי שׂוֹבֵר לְאָן וּלְאָנָה
קוֹל אֶשְׁמְעָה "הוּכָנָה
הַיּוֹם לְאִישׁ כַּלָּה בְקִשּׁוּרֵיהּ.
בֹּאוּ חֲסוּ אֶל־צֵל כְּלוּלוֹתֶיהָ".
עוֹד זֶה מְדַבֵּר כֵּן וְזֶה הִשְׁמִיעַ
בַּתֹּף וּבִמְצִלְתָּיִם
וַיְהִי כְאֶחָד מַחְצצְרִים מִבָּיִת
יָדוֹ יְנוֹפֵף זֶה בְעַנְפֵי־זָית
אוֹמֵר בְּכָל־אָזְנָיִם
"לַמְשׁוֹרְרִים הָעֵת הֲלֹא הִגִּיעַ
יָדוֹ יְמַלֵּא כָל־אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ
עַל־הֻיְּדוֹת לָשֹוּחַ".
אָמַר לְבָבִי אָז לְשֵׁמַעַ טַעַם
אֵצֵא וְאִנָּעֵר כְּפַעַם פָּעַם.
אֶל־הַדְּבִיר עִם אוֹהֲבִי קָרָבְתִּי
הַמַּעֲלוֹת עָלִיתִי
מִשָּׁם לְאַפִּרְיוֹן כְּהֵיכָל מֶלֶךְ
בָּאַהֲבָה רָצוּף, בְּנוֹת הַפֶּלֶךְ
הַמְחוֹֽלְלוֹת רָאִיתִי
עִם נוֹֽגְנִים וּמְתוֹפֲפוֹת, יָשַׁבְתִּי
שָׁמָּה, וְהִנֵּה קוֹל וְאָמַר “הַסּוּ”
אָז הַצְּלָלִים נָסוּ
כִּי בָא כְשַׁחַר אוֹר וְצַח בָּקוּעַ
עִם־יַעֲלַת הַחֵן וּבִיהוֹשֻׁעַ.
אַנְשֵׁי קְרָב חָלִיל בְּעֵת יָרִיעַ
חוּשִׁים הֲלֹא יָרוּצוּ
הַמַּעֲרָכָה אִישׁ עֲלֵי יָדֵימוֹ
וּבְקוֹל דְּמָמָה שָׁם לְשָׁלִישֵׁמוֹ
קֹוִים, וְלֹא יָפוּצוּ,
אָזְנָם בְּבוֹאוֹ לַאֲשֶׁר יַבִּיעַ
יַטּוּ, לְמִצְוָתוֹ שְׁכֶם יִתֵּנוּ.
כָּכָה שְׁנֵי דוֹדֵינוּ
הַמִּסְדְּרוֹנָה עֵת אֲשֶׁר יָצָאוּ
כָּל־אִישׁ וְאִישׁ תַּחְתָּיו אֲזַי נִמְצָאוּ.
מִזֶּה וּמִזֶּה לַדְּבִיר חֻצָּצוּ
הַצּוֹֽבְאִים, עָבָרוּ
דּוֹדִים, בְּתוֹכָם נוֹצֲצִים תִּפְאָרֶת
עִם־שַׁעֲשׁוּעֵי אַהֲבָה נִסְתָּרֶת.
כִּסְּאוֹת אֲשֶׁר נִבְחָרוּ
לָהֶם בְּהוֹד עָלוּ וְשָׁם נִקְבָּצוּ
שָׂשִׂים שְׂמֵחִים יָד לְיָד יוֹשִׁיטוּ
עַיִן כְּחֵץ יָמִיטוּ
בָּאַהֲבָה וּבְחִין יְקָר רַב־כֹּחַ
יִלָּחֲמוּ מִי זֶה וּמִי מַלְקוֹחַ.
מוֹרֶה בְאֶצְבָּעוֹ אֲנִי חָזִיתִי
חָתָן “וּמִי יוֹכִיחַ”
לֵאמֹר, וְרוּחַ נוֹסֲסָה בִי לֶקַח
טוֹב אָז לְהִנָּבֵא בְיֵין הָרֶקַח
הַלּוֹחֲמִים מַשְׁבִּיחַ.
כָּזֹאת וְכָזֹאת אָז אֲנִי פָצִיתִי
"חָתָן כְּשֶׁמֶשׁ הוּא נְוֵה הַזֹּהַר
אַף יַעֲלֶה כַצֹּהַר
טוֹבִים כְּאֶחָד הֵם הֲכִי נִסְפָּחוּ
טוֹב שֵׁם כְּשָׁמֵן טוֹב אֱמֶת יִרְקָחוּ.
יַעְצֹר כְּמוֹ בִן־נוּן עֲלֵי יָרֵחַ
חָתָן בְּאֶסְתֵּר “דֹּמִי”
יֹאמַר "כְּמוֹ עַל־הַשְּׁמָרִים יָיִן
תּוֹךְ יַרְכְּתֵי בֵיתִי, כְּאִישׁוֹן עָיִן
תִּנָּֽצְרִי, תֵּרוֹמִי
עִם־מִשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשׁ זוֹרֵחַ
עַל־כָּל־בְּנוֹת קִרְיָה. אֲנִי הַגֶּבֶר
עָלַי לְהַשְׁבִּיר שֶׁבֶר.
לָאִישׁ נְטִיל בֵּיתוֹ כְּעִיר לַמֶּלֶךְ
מַשָּׂא לְאִשָּׁה רַק תְּמֹךְ הַפֶּלֶךְ.
אֶסְתֵּר שְׁמָהּ שָׂרָה וּמִשְׂתָּרֶרֶת
אַף־הִיא עֲלֵי הַבַּעַל
לִבּוֹ בְּלִוְיַת־חֵן וְאֵשֶׁת חָיִל
יִבְטַח בְּעֶזְרָתָהּ בְּיוֹם וָלָיִל.
כֻּלָּה אֱמֶת אֵין מַעַל
תִּגְמֹל פְּרִי בִטְנוֹ (וְזֹאת אַחֶרֶת
אֵלַי גְּדוֹלָה הִיא) וּמִן־הַלֶּחֶם
נִכְבַּד פְּרִי הָרֶחֶם.
כִּי בֵן מְנַבֵּל אָב כְּקוֹץ וָשָׁיִת
וּבְבֵן אֱמוּנִים נֶאֱמָן הַבָּיִת.
אִם אַעֲלֶה אֶל־מֹאֽזְנַיִם יַחַד
דּוֹדִי בְּחִין עֶרְכֶּךָ
חִין אִשְׁתְּךָ, הִנֵּה שְׁנֵיכֶם צֶדֶק
בָּאַהֲבָה בִּיקָר אֱמֶת אֵין בֶּדֶק.
כִּי הִיא נְוַת צִדְקֶךָ,
בָּזֶה לְבָבִי שַׁאֲנָן מִפָּחַד.
עִמָּהּ שְׂמַח בָּחוּר. יְפַת הַתֹּאַר
אַף־אַתְּ תְּנִי לוֹ מֹהַר,
אוֹצַר תְּשׁוּקָתֵךְ, וְזֶה חָפַצְתִּי
הַיּוֹם בְּמִשְׁפָּטִי אֲשֶׁר חָרָצְתִּי.
הַנּוֹֽגְנִים אַתֶּם תְּנוּ בַנֶּבֶל
קוֹמְנָה בְפֶלֶס רֶגֶל
אַתֶּן עֲלָמוֹת עִם בְּחוּרֵי חֶמֶד
לָחוּל בְּמָחוֹל, צַהֲלוּ אֶל־צֶמֶד
דּוֹדִים, לְמוּלָם דֶּגֶל
שִׂמְחָה שְׂאוּ. הִנֵּה לְמַלֵּא חֶבֶל
שִׁירִי לְשַׁי יוּבַל וְלֹא אֵחָתָּה
כִּי אֶחֱשֶׁה מֵעָתָּה.
אֵדַע בְּהָקִיץ אִם אֱמֶת נָעַמְתִּי
עִם הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי".
(1746)
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות