רקע
לוי אשכול
דברי תשובה בכנסת, 18 בינואר 1965


אישי היושב ראש, חברי הכנסת,

נאה לה, לכנסת, לסכם דיון זה דוקא היום, בט"ו בשבט, שבו חל יום הולדתה. טוב כי דוקא ביום זה מסיימת הכנסת את הדיון בבעיה מרכזית לחיינו, האחוזה והדבוקה בכל מעשינו היום־יומיים ובחזון הגדול המנחה אותם – ואותנו – גם יחד.

בעיית השוני בין הגלויות נוצרה בהבדלים שבדרכי השעבוד והרדיפה בתקופות שונות ובקרב עמים שונים. הגדיר זאת, לפני קצת פחות מאלף שנים, אחד מגדולי המשוררים שלנו, באמרו:

מחוצים לחוצים/ סובלי מעמס,

בזוזים וגזוזים/ נתונים למרמס –

עד אנה ד'/ אזעק חמס,

ולבבי בקרבי/ המס ימס?

זה כמה שנים – עובדים למס,

ישמעאל כאריה/ ועֵשו כתחמס –

זה יניחנו/ וזה יקחנו,


ולמה לנצח תשכחנו?

כך ראה את הדברים רבי שלמה בן־גבירול, גולה ספרד, שהיתה אז גולת ישמעאל. כך חייבים אנו לראות את הדבר עד היום הזה. על הגולה הקרויה בפיו גוֹלת עֵשו עלה הכורת מבחינה פיסית. רק שארית הפליטה נותרה לעליה ולבנין העם והארץ אחרי השוֹאה.

ובגולה שבארצות ישמעאל פגעה בדורות האחרונים הדלות החמרית וקפאון ההתפתחות של ישמעאל עצמו. אנו מצוּוים להתגבר על שתי הפגיעות הללו שפגעה בנו ההיסטוריה, במידה שעם יכול להתגבר עליהן, בכוחות מאוחדים. לגבי חידוש המולדת ומיזוג גלויות, זוהי – אם תרצו – כל התורה כולה על רגל אחת.

כשעברתי על הסטנוגרמה של הויכוח ראיתי שכמעט יכול אני לותר על דברי תשובה. הרי בעצם אין בינינו חילוקי דעות לגופו של ענין וגם לא לגופה של ההערכה היסודית. הבעיה היא חברתית בעיקרה. ככל שנעשה לפתרון בעיות החברה, ליתר צדק, ליתר שויון, לביטול פערים, למתן הזדמנות נאותה לבני שכבות סוציאליות שונות, להעלאת הרמה ולחיזוק השכבות החלשות – נעשה למיזוג גלויות.

חבל, כי גם על רקע זה, של אחדות גישה יסודית, נמצאו חברי כנסת שלא ויתרו על עוקצנות ופולמוס, מהם כאלה שאיני יכול שלא להגיב עליהם.

הנה דיבר חבר הכנסת בגין על “כרטיס המפלגה” כדבר המביא עמו הפליה עדתית, וידוע לכרטיסה של איזו מפלגה הוא מתכוון: למפלגה הגדולה, הראשית בארץ, לא למפלגתו שלו, בה אין, כידוע, רבב; היא כולה תכלת, או שמא תכלת־לבן. “בואו חשבון”, חבר הכנסת בגין. מפלגת פועלי ארץ־ישראל, שבצוארה מבקש אתה לתלות את הקולר, יכולה להתמודד בגאוה עם כל מפלגה בארץ מבחינת הגיווּן העדתי של חבריה, מבחינת התמיכה שהיא זוכה בה באזורי התישבות של עולים חדשים, מבחינת אפשרויות הקידום החברתי והמדיני שיש לעולים בתוכה, בכל שלוחותיה במפלגה, בהסתדרות ובמדינה. זוהי היטפלות חסרת־שחר למפלגה שעשתה למען מיזוג גלויות יותר ממישהו אחר בארץ הזאת; שנשאה בעיקר העומס של הפעולה הזאת, אם בממשלה ואם בסוכנות ואם בהתישבות העובדת. על זאת, חבר הכנסת בגין, לא היה לך להוסיף דבר פרט ל“מענה־לשון” סטנדרטי על עניני עבר, שאתה מדביק אותו בכוח לכל נושא.

אני מצטער, ונראה לי שהכנסת כולה צריכה היתה להתפלא ולהתמרמר, על כי מצאת לנכון להצמיד לענין זה גם חזרה על עלילה שהופצה לפני קרוב לעשרים שנה ממקור זר, כאילו יושב־ראש הנהלת הסוכנות באותם הימים נזקק לעלילה עדתית כדי להסתייג מפעולות הטרור בשיחתו עם מיניסטר בריטי. אין לי ספק, כי הסוכנות הטלגרפית שהפיצה באותם הימים את הידיעה שהוכשלה על־ידי מקור דלוח שהתכוון לזרוע מדנים עדתיים בקרב העם היהודי, שנאבק על בנין ארצו ועל עצמאותו. כולנו יודעים כי בשעות מתיחות בינלאומית נוהגים עיתונאים מסוימים שלא להרהר לפרקים אחר מקורותיהם, ואנשי־זדון משתמשים בדבר זה. אבל אינני יודע ואינני מבין איך מלאוֹ לבו של חבר כנסת במדינת ישראל העצמאית לחזור על שקר גס ומיושן ולתת לו מהלכים מחדש.

כמה חברי כנסת הדגישו, כאמור, את הצד החברתי, את הצורך בגישור על הפער. למגמה זו שותפת בודאי חברת הכנסת אֶמה תלמי, ואינני מבין מדוע חייבת היתה להיזקק לפולמוס עוקצני כדי להסכים אתי. אבל אם זה רצונה – יבוּשׂם לה. ואגב, חברת כנסת יקרה, אגלה לך סוד: עשירים ואצים־להעשיר יש ברוך השם מכל העדות.

חבר הכנסת ברוך עוזיאל דיבר כאן, מתוך מגמה חיובית, על הצורך לעקור משפטים קדומים המביאים לידי הפליה. מגמה זו משותפת לכולנו. אני רוצה רק להזכיר, כי מלבד המשפטים הקדומים קיימות, לצערנו, גם סיבות אובייקטיביות, של מועד עליה, של קצב ההתערות החברתית, המשקית והתרבותית, המביאות לידי ריבוד חברתי לפי קוים עדתיים. דבר זה יוצר הפליה אובייקטיבית, שההתגברות עליה באה מתוך נקיטת אמצעים ומאמצים חברתיים כלליים. לא, חבר הכנסת עוזיאל: לא אי־ידיעת האידיש היא המכשול להתערות אלא אי־ידיעה, מתוך מיעוט הנכסים התרבותיים שגולות ידועות ציידו בהם את הקיבוצים היהודיים. התרופה לא תימצא במה שאתה קראת בשם “החזרת הלפיד” מעדה לעדה – גם זו גישה עדתית בדלנית. הפתרון הוא בעיצובה של הויה משותפת, מתוך השלכת כל הלפידים כולם למדורה הלאומית הגדולה, שתאיר לכולנו ותחמם את כולנו בשוה.

כמה חברי כנסת מן הסיעות הדתיות טענו כאן טענות הגיוניות: הם אמרו, כי היסוד הדתי המשותף לעם ישראל כולו צריך למלא פונקציה ממזגת. הגיונה של הטענה הזאת לא עמד, לצערי, במבחן המציאות. יש לפעמים הרושם, כי בשטח הזה דוקא רב הפירוד העדתי יותר מאשר בשטחים החילוניים. אינני יודע מה סיבת הדבר, אבל זוהי מציאות. יש חברים מעדות הקרויות מזרחיות, שאינם רוצים לשמוע כלל על ביטול הרבנות הכפולה, מכיון שלדעתם זה יביא לידי מונופוליזציה “אשכנזית” של חיי הדת. הדבר הזה אומר דרשני ומחייב, לדעתי, את הקרובים ביותר אל הענין הזה לבדיקה עצמית קפדנית ולמחשבה קונסטרוקטיבית.

אני אסיר־תודה לאותם חברי כנסת שהעלו כאן בעיות ונקודות־אור שלא עמדתי עליהן בדברי פתיחתי. חבר הכנסת קול דיבר על הכוח המאחד והמלכד במפעל המפואר של עליית הנוער, העושה הרבה למיזוג עדוֹת ולהעלאת רמתן. אחרים דיברו על הצורך בהקפדה על כך שהעתון לא יחנך לעדתיוּת, השכילו לפרט את המאמץ החינוכי הגדול הנעשה בידי הממשלה, הממלא תפקיד ראשון במעלה בענין זה, דוגמת צה"ל; דוּבר על הצורך בהתאמת מסגרות הבחירה והייצוג אצלנו למבנה האוכלוסיה ועוד. ועל כולם – טובה היתה ההדגשה על הפעלת הגורם הציבורי בהתגברות על זרוּת ארצות המוצא. המדובר הוא גם בארגונים וגם ביחידים; והחובה מוטלת לא רק על הותיקים ממש, אלא גם על הותיקים יחסית, שמספרם גדול הרבה יותר. היו גם כמה הצעות טובות. לחבר הכנסת ביבי הייתי רוצה לומר, כי רוב ההצעות שהעלה הן ענין לפעולה חברתית ותקציבית. אולם אם יש תופעה שלילית זו או אחרת שצריך ואפשר להילחם בה באמצאות החוק, יובא־נא הדבר, אחרי לימוד ובדיקה מתאימים, לפני המחוקק.

אלה הם עיקרי הערותי לדברים שנשמעו בדיון. ועתה אני רוצה לחזור ולהדגיש את האמצעים העיקריים שיש בינינו כדי להתגבר על בעיות מיזוג הגלויות, ואני מתכוון לצמצום הפער ולהעלאת הרמה.

יש ואנו צועדים בכיווּנים אלה בלי שיודגש בשעת מעשה הערך החיובי שיש לו לגבי מיזוג חברתי. כזהו, למשל, התיקון שתוקן לאחרונה במדיניות מס־ההכנסה שלנו. התיקונים האלה מכוּונים לצמצום הפער הכלכלי והחברתי, ליתר שויון בהנאה מן החברה על־ידי הנחות מרחיקות־לכת לשכבות החלשות. אין לי ספק כי גם התוצאה החברתית לא תאחר לבוא.

כי מה עשינו בעקבות המלצותיה של ועדת צדוק? אם ההפחתה הממוצעת במס הגיעה לעשרה אחוזים בערך, הרי ההפחתה למשפחות מרובות־ילדים היא כמעט כפלים. הגדלנו במידה ניכרת את שיעורי שכר העובדים הפטורים ממס. ששים אלף משלמי מסים בעבר יהיו פטורים עתה מכל מס, וזה שוב חל בעיקר על משפחות מרובות־ילדים. נסו לתרגם זאת משפת המספרים לשפת החברה! והלא המדובר הוא בשכבות סוציאליות, שעליהן הכביד אפילו מס קטן, ואם הוא בוטל – זוהי הקלה ניכרת. אל ההקלות האלה מצטרף גם הפטוֹר משכר לימוד בבתי־ספר על־יסודיים, דבר שעליו נדבר עוד מעט.

צעד אחר –פעולת הממשלה לחיסול משכנות העוני. עם כל ההגבלות שהמציאות התקציבית והכלכלית מחייבת אותנו, נבנות וייבּנו בשנים אלה כאלפיים עד אלפיים חמש מאות דירות לשנה לפינוי משכנות העוני. מלבד זאת עוזבות כאלף משפחות בשנה את משכנות העוני ועוברות לדירות טובות יותר בעזרת הממשלה. כאשר דיברתי על אלפיים, עד אלפיים וחמש מאות, דירות לשנה, דיברתי על בניה תקציבית בלבד.

עם חקיקת החוק החדש, הנמצא בשלבים אחרונים של עיבוד בממשלה, יתעצמו האפשרויות הרבה יותר. תוך שנים אחדות נוכל כנראה להכפיל את מספר הדירות שאנו בונים. אני מקוה שהחוק המוצע יוגש לכנסת עוד במושב זה. הוא יאפשר לממשלה לגשת לפתרון הבעיה בתנופה גדולה ובאמצעים התואמים את היקף המצוקה.

זאת ועוד. הדיור הצפוף חופף את הריבוד החברתי־עדתי במדינה. כדי להילחם בו, ניתנת האפשרות לעולים להרחיב את שיכוניהם, וכאלף משפחות עושות זאת בכל שנה. בשנים האחרונות הועברו, נוסף על כל אלה, כשבעת אלפים משפחות מרובות־ילדים מדירות קטנות לדירות גדולות יותר. הדירות הקטנות שהתפנו נמסרו למשפחות קטנות של עולים חדשים, או לזוגות צעירים.

כל המעשים האלה מצטרפים למסכת אדירה של פעולת שיכון ופיתוח המכוּונות להבקיע את החזית באחת הגזרות הקשות ביותר במלחמתנו בפער החברתי והעדתי. וכבר אמרנו, כי שיכון נאות הוא תנאי הכרחי גם לחינוך. חכמינו אמרו, כי דירה נאה היא בכלל הדברים המרחיבים דעתו של אדם. ובודאי שזהו תנאי להרחבת דעתו של ילד, הזקוק לפינה להכנת שיעוריו, לקריאה, ללימוד. שיכון וחינוך – אלה הן שתי הזרועות העיקריות של תנועת המלקחים הגדולה לפיצוח הפער החברתי.

וכאן אני מגיע לאחרון אחרון חשוב ומכריע – החינוך.

אמרנו, כי מאז קום המדינה גדל היקף מערכת החינוך כפלים כגידול האוכלוסיה. כלומר – אם האוכלוסיה גדלה פי שלושה, גדל החינוך פי ששה. מה פירוש הדבר? פירושו קודם כל חדירה לתוך השכבות החלשות. הגשמתו המלאה של חוק חינוך חובה, הפיתוח הרב בכל שאר הדרגים בחינוך – אלה הזרועות שאחזו בציצית ראשם של ילדי השכבות האלה ונתנו בידם כלים לשותפות מלאה בחברה.

מספר אחד שמעתי רק אתמול, בישיבת הממשלה, מפי שר החינוך: כארבעה־עשר אחוז מתלמידי בתי־הספר הגבוהים הם כעת בני־משפחות שיצאו מאסיה ומאפריקה. תאמרו – לא די בכך? אני מסכים. אבל רק לפני ארבע־חמש שנים היו רק חמישה אחוזים!

אנו נמצאים בתהליך של התקדמות מתמדת, של התפתחות בלתי פוסקת. ואל נשכח כי בעולם כולו הולכים לבתי־ספר גבוהים קודם כל בני משפחות משכילות ועמידות. אפילו בברית־המועצות, שבה יושבת כמחצית האוכלוסיה בכפר, באים כמעט כל הסטודנטים ממשפחות עירוניות. מה קרה אצלנו לגבי העליה מארצות מסוימות? כבר הזכרתי, בדברי הפתיחה שלי, ממצא של קבוצת סטודנטים מארצות צפון־אפריקה שקבעו, כי העליה מארצות אלה באה אלינו – ואני מצטט – “ערופת ראש”, כשהצמרת האינטלקטואלית, הציבורית והכללית העדיפה להגר למקומות אחרים. עדיין מצפה ישראל לצמרת הזאת. בינתים עושים אנו, ונוסיף לעשות, מאמץ על־אנושי לגדל לנו צמרת ידע וחברה מבני השכבות החלשות.

ומקבוצת הגיל הגבוה ביותר בין הלומדים – אל הצעירים ביותר: ילדי הגנים בני שלוש וארבע. מחצית הילדים הזקוקים לכך כבר לומדים כיום בגנים חינם. ההוצאה מסתכמת ב־8 מיליון ל“י. תוך ארבע־חמש שנים נקיף את כל הזקוקים לכך. לקראת השנה החדשה אנו משקיעים 4 מיליון ל”י, כדי להוסיף להם כיתות, ועוד היד נטויה.

ביטול הפער בין ילדים הוא ראשית ביטולו של הפער בחברה כולה. תוך ארבע שנים יורחב חינוך חובה חינם בשנה אחת נוספת לפחות, וגם דבר זה מכוּון להביא את ברכת הדעת לשכבות‏־עם רחבות יותר. אנו שואפים לכך, שבהדרגה יהיה אצלנו חינוך על־יסודי חובה חינם. בשלבים הראשונים נבטיח חינוך־חינם סלקטיבי, לפי הכנסת המשפחה לגולגולת. תוך ארבע־חמש שנים יתוספו כ־40 אלף ילד לבתי־הספר העל־יסודיים ונכפיל את מספר הילדים המקבלים חינוך מקצועי.

כדי ליצוֹר לילדים הזקוקים לכך את תנאי הלימוד העל־יסודי הדרושים יהיו בשנה הבאה יותר מאלף ילדים בפנימיות, ועוד כמספר הזה בפנימיות־יום. אנו מוצאים כ־300 אלף ל"י לשנה על שיעורי־עזר לילדים הזקוקים להם. תוך שלוש־ארבע שנים תקיף רשת החינוך העל־יסודי חלק גדול מאזורי הפיתוח.

ושוב אני מגיע לצעד שמשמעותו חברתית כללית, אבל הוא תורם תרומה מיוחדת למיזוג גלויות: ארבע דרגות ההכנסה ששוחררו השנה משכר־לימוד מקיפות שליש הלומדים במוסדות העל־יסודיים. ושוב – הנהנים העיקריים הם יוצאי אסיה ואפריקה.

בוודאי תתענינו לשמוע, כי אנו משקיעים יותר מ־13 מיליון ל“י לשנה במפעלי טיפוח בחינוך היסודי – יום־לימוד ארוך, כיתות מיוחדות ועוד, מלבד הסכומים שבתי־ספר אלה מקבלים בדומה לאחרים. טיפוח זה מקיף, בצורות שונות, 125 אלף ילד. 12 מיליון ל”י לשנה מוקדשים לעזרה בצורות שונות בדרגי־חינוך גבוהים יותר, כגון: פטוֹר משכר־לימוד וכיוצא בזה. אנו שוקדים על תכניות הרחבת העזרה לילד הלומד ולסטודנט הלומד, גם מעבר לשכר־הלימוד עצמו, כדי לסייע בידו ובידי משפחתו לקיים אותו כילד, או כבחור, לומד שאינו משתתף בקיומה בכלכלי של המשפחה. כל הדברים האלה תורמים למהפכה אנושית ולאומית עצומה בשכבות־עם רחבות.

מילים אחדות בענין הייצוג הציבורי והמדיני. מי שמכיר קצת את נוף הרשויות המקומיות ומועצות־הפועלים שלנו, שלא לדבר על ועדי עובדים ואגודות מקצועיות, יודע מה רבה ההתקדמות בענין זה. ידוע לי, כי הגדולה במפלגות ישראל עושה גדולות בטיפוח עילית חדשה ומושרשת בקרב כל גוני ציבוריות העולים. הבה נקוה כי גם אחרים ילכו בדרכה, וזה ייהפך למנוף לשיתוף עשיה לאומית ושליחות לאומית.

המשק והחברה חייבים להתפתח ולהיות ערוכים לקלוט את הדורות המתבגרים לפי הכושר שנעניק להם. דבר זה חל גם על המינהל הציבורי לכל ענפיו, החייב גם הוא בערנות מתמדת לקליטת הכוחות החדשים הצומחים לנו ככל שמאמצינו נושאים פרי.

אני בטוח כי לא ירחק היום, והמוצא העדתי המפריד יטושטש ויישאר רק כמקור גאוה רוחנית לנכדינו, שיספרו לבניהם על המורשת המיוחדת שתרמו דורות אבותיהם, מארצות מוצאיהם השונות, לשגשוג ישראל בארצו ולתולדות ישראל בכלל.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49258 יצירות מאת 2722 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21026 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!