לוד 5/7/1919 🔗
ידידי,
בבקשה ממך למסור לוועד הפועל של הוועד הזמני, כי שלשום מיאנה פלוגת חיילים של הגדוד הל“ח בבלח (קרוב לרפה) לצאת לעבודתם; נאסרו, ונשלחו חיילים נוצרים מלוד לשמרם. דרישתם – שחרור בלי איחור; אבל סיבות המרד הן אותן הסיבות הכלליות, שהרסו את כל ההתלהבות הקודמת של המחנה העברי והסירו בעיניו כל טעם פוליטי ואידיאלי מעבודתו ומקרבנותיו. – בעצם הזמן סירבו מספר חיילים מהגדוד הא”י ברפה להיכנע לפקודה השולחת אותם למצרים לעבוד בתור משגיחים על שבויים תורכים (אין זאת עבודת משמר כעבודתנו אנו פה, למשל, כי אם משרה מחוץ לגדוד העברי, בתוך צוות של מחנה השבויים). הם אומרים שאין לממשלה הרשות לשלוח אותם למצרים.
ידוע לך כמה השתדלתי להשקיט את חיילינו ודרשתי מהם משמעת אין-סוף, אבל אני מוכרח להודות כי באו מים עד נפש ואינני יכול להאשים את החיילים האלה.
קשה מאוד מנקודת המבט הצבאית, והמצב רציני.
ועד הצירים לא עשה מאומה כדי לשנות את היחס האנטישמי לחיילינו, יחס שהתפשט בהדרגה בכל חוגי הצבא ובכל שדרותיו מלמעלה עד למטה – לא עשה מאומה, חוץ משהירבה בשיחות חינם עם אלנבי ומוני, אשר שניהם שונאים את החייל העברי וישמחו לחורבן גדודינו.
הקהל הארץ-ישראלי אולי יוכל עוד להיטיב את המצב אם יפנה ישר לממשלה בלונדון – ישר, ז"א לא דרך ועד הצירים ולא דרך הציונים שבלונדון.
ממכתבי זה אני משאיר אצלי העתקה, ואפרסם אותו אם יהיה צורך להטיל את האחריות על אלה שיכולים לעזור ולא עזרו.
שלך בידידות
ז. ז’בוטנסקי
לא אוכל לבוא ליפו בימים האלה בשום אופן.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.