(מפתח למשקלי השירה הספרדית)
עוד בתרפ“ו, כשפרסמתי את מאמרי Ben Koheleth of Samuel ha־Nagid ברבעון האנגלי J Q R על פי כתב היד של החכם דוד ששון, שהואיל אז בטובו להעתיק למעני, עמדתי על העובדה, כי הנגיד משתמש במשקלים מרובים1, וכן עשיתי אחרי כן, כשפרסמתי אותו מאמר בעברית בשם “ראשית בן־קהלת לשמואל הנגיד” בקובץ “מדעי היהדות”, ספר ב' של המכללה העברית בירושלים [תרפ”ו]2. ובהשיגי אחרי־כן את הספר “כתאב אלמחאצ’רה ואלמד’אכרה” של הרמב“ע בתרגומו העברי של המנוח ב. הלפר, בשם “שירת ישראל” [ליפסיה תרפ”ד], שמחתי לקרוא בו בצד ס"ו את הדברים האלה על הנגיד: ספרו “בן־תהלים” אינו כולל אלא תפילות ובקשות עם נגונים ומשקלים מיוחדים שלא השתמש בהם משורר אחר לא לפניו ולא לאחריו.
העובדה הזאת התבררה הרבה יותר אחרי שפרסם דוד ששון את כל הדיואן של הנגיד לחלקיו השונים [אוקספורד תרצ"ד] ויעשיר את ספרותנו עושר גדול.
התעניינתי שנית במשקלי שירי הנגיד, וקיבלתי עלי את העבודה לעבור על כל מאתים ושלושה השירים שבבן־תהלים, ואלף ומאה ושישה ועשרים המשלים שבבן־משלי, וארבע מאות ושלושה עשר המכתמים שבבן־קהלת למשקליהם מראשם ועד סופם3, ומה השתוממתי לראות, כמה שונים וכמה רבים המשקלים האלה! הדבר הגיע לידי כך עד שלפעמים נדמה לי, כי כתב הנגיד דלת של הבית הראשון כאשר עלה על לבו, ואחרי שקלו אותו כתב למן הסוגר של אותו בית ועד סוף השיר על־פי משקל דלת זו.
כשהתעמקתי יותר בענין והשוויתי את משקליו אל משקלי השירה הערבית, מצאתי כי אין הדבר כך, ואכן קשר הנגיד את שירתו בכבלי המשקלים הערבים, וכתב כל שיריו ומכתמיו על פיהם; אפס כי, לא כדרך המשוררים העברים בני דורו ואשר באו אחריו, השתמש הוא בכל המשקלים היסודיים שאפשר להשתמש בהם בעברית, ולא רק בהם בלבד אלא גם בשינויים החלים בהם ובשינויי שינוייהם, עד כי עלו ברשתו שבעה וחמשים משקלים שונים, זאת אומרת הרבה יותר ממה שאנו מוצאים בשירי כל יתר משוררי ספרד הגדולים יחד4. ואם היתה “השלישיה הנבחרת” של אלחריזי (ר' שלמה אבן גבירול, ר' משה אבן עזרא ור' יהודה הלוי) “אמני הסגנון והשירה” בכלל, היה הנגיד גם “אמן המשקלים”.
ידועה העובדה כי המשקלים היסודיים של השירה הערבית הם שישה עשר, או לפי מבטאם הם “שישה עשר ימים”. אך לא בכולם היה אפשר למשוררים העברים להשתמש מפני השינוי בין שתי הלשונות במבנה מליהן. ובכל זאת הננו מוצאים בשירי הנגיד את המקסימום של אפשרויות השימוש בהם.
והוא ידע זאת והחזיק טובה לעצמו על זאת, ולפעמים הוא מביע זאת בשיריו.
בסוף שירתו הידועה בשם “תהילה”, בהללו את שירתו זאת, הוא קורא עליה (בן תהלים, כט, קמא):
וְעִנְיָנִים יְקָרִים מִפְּנִינִים / וּבִבְנֵי שִׁיר בְּאַבְנֵי שִׁיר שְׁקוּלָה.
ובסוף שירתו “זמרה” (בן תהלים מ), בדברו אל ה' בבקשה שיעזרהו, הוא קורא בדברו על עצמו בלשון נסתר:
לְךָ יַעֲשֶׂה זִמְרָה בְּשִׂיחַ אֲשֶׁר נָשָׂא / בְּמֹאזְנַיִם וְשִׁיר נָעִים – הֱבִיאוֹ בְּמִשְׁקָלְתּוֹ.
ובסוף שירתו “שירה” (ב"ת קמב, סז) אשר מספר בתיה הוא שבעים, הוא אומר בנוגע לה':
זְכַרְתִּיו וְרֹב חַסְדּוֹ בְשִׁבְעִים מְתֻקָּנִים שְׁקַלְתִּים, וְלוּ אוּכַל זְכַרְתִּיו בְּאַלְפָּיִם.
וכן הוא משבח גם את שולחי שיריהם אליו בזה ששיריהם שקולים:
בתשובתו לר' יצחק הדיין (בן תהלים יז) הוא אומר (בבית יד) על שירתו שידידו זה שלח אליו:מִכְתַּב
יְהוּדָה, וַהֲגוּת עֵבֶר, וְחָכְמַת / יָוָן, וְעַל מִשְׁקַל בְּנֵי עֵפֶר וְעֵיפָה,
זאת אומרת על־פי משקל הערבים.
ככה היה ענין המשקל חשוב בדור הראשון שאחרי דונש אבי המשקל הזה.
לפי השערתו של הח' דוד ששון בהקדמתו לדיואן (צד XXXIV) סידר הנגיד בעצמו את ספרו “בן־קהלת”. ואם הדבר ככה, יתברר לנו כי מלבד מה שסידרוֹ סידור אלפביתי, לפי האותיות שבראש כל מכתם ומכתם, יש בו עוד סידור שני בשער כל אות ואות על פי המשקלים השונים שישנם בכל המכתמים המתחילים באותה אות. וככה הננו רואים כי י"ג המכתמים הראשונים של אות א הם על משקל מְפעֹלים מְפעֹלים פְּעולִים; יד־יז על משקל: נֻפְעַל נֻפְעַל נֻפְעַל נֻפְעָל; יח־כב על משקל: מתְפָּעֲלִים מתְפָּעֲלִים נִפְעָל; וכן הלאה.
ובין כל משקל ומשקל רשם אות אחת באמצע השורה המפסיקה בין מכתם למכתם או בראשה, היא האות של אותו השער5.
בספר בן־משלי, שידוע כי מאספו ומסדרו היה אליסף בן הנגיד על־פי פקודת אביו (ראה דיואן, צד קיז), סידר המאסף את אלף ומאה ושישה ועשרים המשלים גם כן על־פי סדר זה ממש, אך בין כל משקל ומשקל לא באה רק האות של אותו שער (א, ב, ג וכו'), כי אם שם האות במלואו (אלף, בית, גימל וכו')6.
ועתה, בנוגע לסדר הדברים הבאים בנוגע לעצם נושא זה.
ראשונה אביא (§ 1) את רשימת כל המשקלים השונים הנמצאים בשירי הנגיד מחולקים שערים שערים לפי ה“ימים” של הערבים ומסודרים לפי סדרם בספריהם המדברים על המשקלים المروض עם כל השינויים החלים בכל אחד מהם בשירי הנגיד, ובתור הערה – את המשקלים הנוספים באותו שער שהשתמשו בו יתר המשוררים ואינם בשירי הנגיד. לכל משקל בשירי הנגיד יבוא בצדו מספר קבוע לו.
רשימה זו מסודרת על־פי הכללים האלה:
א) אם משקל הדלת והסוגר שווים באיזה משקל אביא רק צלע אחת בלבד. אך אם בא שינוי בסוף הסוגר, או (לפעמים רחוקות מאד) באמצעו, אז אביא את הדלת והסוגר יחד.
ב) כל משקל שנקצץ בו עמוד שלם (כמעט תמיד בסופו) יצויין קיצוץ זה בסימן של שלושה קווים במקומו [– – –].
ג) בסוף הסוגר ולפעמים גם בסוף הדלת יש שאביא תנועה (לא יתד!) עודפת על העמוד האחרון. עודף זה בא בצורה זו / – /.
ד) במשקלים מעטים (21,15) בא שוא נע נוסף לפני עמודי הבית. שוא זה יצויין בצורת x.
ה) לצד המשקל הראשון שבכל שער אסמן במלים “המשקל היסודי” אם הוא היסודי באמת, ואם אין משתמשים במשקל היסודי כלל כי אם במשקל קרוב אליו ארשום: “מ”מ המשקל היסודי". ובמשקלים הבאים אחרי־כן בשינויים ממשקל זה ארשום המלה “בשינוי”. ואם יש בשער זה משקלים שקוצץ בהם עמוד שלם ארשום לימינם המלה “בקיצוץ”.
אחרי כן יבוא פרק ב (§ 2), ובו ידובר על כל “ים” ו“ים” והשינויים שחלים בו בשירי הנגיד. ואם השתמשו שלושת המשוררים האחרים במשקלים שהוא לא השתמש בם, אזכירם בצורת הערה ל“ים” זה.
הנספח הוא רשימת כל מספרי השירים והמשלים והמכתמים שבדיואן הנגיד הוצאת ששון השייכים לכל משקל ומשקל, בתוספת מספריהם של אותם השירים והמשלים והמכתמים שאינם בהוצאת ששון וישנם בהוצאת הרכבי (זכרון לראשונים וגם לאחרונים, חלק ראשון: זכרון לראשונים; מחברת ראשונה: זכרון רב שמואל הנגיד בן יוסף הלוי), וברודי (כל שירי שמואל הנגיד בן ר' יוסף הלוי. – נדפסו רק שתי חוברות, ורשה תר"ע).
1. רשימת משקלי שירי שמואל הנגיד7 🔗
שער א. הָאָרֹךְ (בערבית: طوتل = טָוִיל): 🔗
1. המשקל היסודי: פְּעוּלִים / מְפֹעָלִים / פְּעוּלִים / מְפֹעָלִים
2. בשינוי א: פְּעוּלִים / מְפֹעָלִים / פְּעוּלִים / מְפוֹלְלִים
3. בשינוי ב: פְּעוּלִים / מְפֹעָלִים / פְּעוּלִים / נִפְעָל
4. בשינוי ג: פְּעוּלִים / מְפֹעָלִים / פְּעוּלִים / פְּעוּלִים
5. בשינוי ד: פְּעוּלִים / מְפֹעָלִים / פְּעוּלִים / מְפֹעָלִים /
6. בשינוי ה: פְּעוּלִים / מְפֹעָלִים / פְּעוּלִים / מְפוֹלְלִים /
7. בשינוי ו: פְּעוּלִים / נִפְעָלִים / פְּעוּלִים / נִפְעָלִים
8. בשינוי ז: נִפְעַל / מְפֹעָלִים / פְּעוּלִים / מְפֹעָלִים
9. בשינוי ח: נִפְעַל / מְפֹעָלִים / נִפְעַל / מְפֹעָלִים
10. בקיצוץ: פְּעוּלִים / מְפֹעָלִים / פְּעוּלִים / – – –
11. בקיצוץ עמוד ג: פְּעוּלִים / מְפֹעָלִים / – – – / מְפֹעָלִים
שער ב. הַמָּשׁוּךְ (בערבית مديد = מָדִיד): 🔗
12. מ"מ8 היסודי: פַּעֲלוּלִים פּוֹעֲלִים פַּעֲלוּלִים9
שער ג. הַפָּשוּט (בערבית بسيط ־ בָּסִיט): 🔗
13. היסודי: מִתְפָּעֲלִים / פּוֹעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים / פּוֹעֲלִים
14. בשינוי א: מִתְפָּעֲלִים / פּוֹעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים / נִפְעָל
15. בשינוי ב: x / מִתְפָּעֲלִים / פּוֹעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים / נִפְעָל
16. בשינוי ג: מִתְפָּעֲלִים / פּוֹעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים / פּוֹעֲלִים /
17. בשינוי ד: x / מִתְפָּעֲלִים / פּוֹעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים / פּוֹעֲלִים /
18. בעודף ובקיצוץ: מִתְפָּעֲלִים / פּוֹעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים / – / – – –
שער ד. המִרֻבֶּה (בערבית وافر = וָאפִר): 🔗
19. מ"מ היסודי: מְפֹעָלִים / מְפֹעָלִים / פְּעוּלִים
שער ה־ז. הַשָּׁלֵם וְהַסּוֹעֵר (בערבית كامل ־ כָּמִיל ו رجز = רַגְ’זְ)10 🔗
20. היסודי: מִתְפָּעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים
21. בשינוי א: x / מִתְפָּעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים
22. בשינוי ב: מִתְפָּעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים / נִפְעָלִים
23. בשינוי ג: מִתְפָּעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים /
24. בשינוי ד: מִתְפָּעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים / פַּעֲלוּלִים
25. בשינוי ה: מִתְפָּעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים /
26. בקיצוץ: מִתְפָּעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים / – – –
27. בעודף ובקיצוץ: מִתְפָּעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים / x/ – – –
28. בעודף ובקיצוץ: מִתְפָּעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים / x/ – – –
שער ו. הַמַּרְנִין (ובערבית هزج= הָזָג'): 🔗
29. היסודי: מְפֹעָלִים / מְפֹעָלִים
30. בשינוי: מְפֹעָלִים / נִפְעָלִים
שער ח. הַקָּלוּעַ (בערבית رمل = רָמָל): 🔗
31. מ"מ היסודי: פַּעֲלוּלִים / פַּעֲלוּלִים / פּוֹעֲלִים11
32. בשינוי: פַּעֲלוּלִים / פַּעֲלוּלִים / נִפְעָלִים
33. בקיצוץ: פַּעֲלוּלִים / פַּעֲלוּלִים / – – –
שער ט. הַמָּהִיר (בערבית سريح = שָׂרִיע): 🔗
34. מ"מ היסודי: מִתְפָּעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים / פּוֹעֲלִים
35. בשינוי א: מִתְפָּעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים / נִפְעָל
36. בשינוי ב: מִתְפָּעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים / פּוֹעֲלִים /
37. בשינוי ג: מְפוֹלְלִים / מִתְפָּעֲלִים / פּוֹעֲלִים /
שער י. הַדּוֹהֵר (בערבית منسرح ־ מֻנְסָרִח): 🔗
38. מ"מ היסודי
בעודף: מִתְפָּעֲלִים / פַּעֲלוּ־לְ / מִתְפָּעֲלִים / x 12
39. בשינוי: מִתְפָּעֲלִים / פַּעֲלוּ–לְ / נִפְעָלִים
40. בקיצוץ עמוד ב: מִתְפָּעֲלִים / – – – / נִפְעָלִים
שער יא. הַקַּל (בערבית خفيف = חָ’פִיף): 🔗
41. היסודי: פַּעֲלוּלִים / מִתְפָּעֲלִים / פַּעֲלוּלִים
42. בשינוי א: פַּעֲלוּלִים / מִתְפָּעֲלִים / נִפְעָלִים
43. בשינוי ב: פַּעֲלוּלִים / מְפוֹלְלִים / פַּעֲלוּלִים
44. בשינוי ג: פַּעֲלוּלִים / פְּעוּל / פַּעֲלוּלִים /
פַּעֲלוּלִים / מְפוֹלְלִים / פַּעֲלוּלִים 13
45. בשינוי ובקיצוץ: פַּעֲלוּלִים / מְפוֹלְלִים / – – –
46. בשינוי, בעודף:
שער יב. הַקָּטוּעַ (בערבית مجتث = מֻגְ’תָּת): 🔗
47. מ"מ היסודי: מִתְפָּעֲלִים / פַּעֲלוּלִים
48. בשינוי: מִתְפָּעֲלִים / נִפְעָל
שער יג. הַמִּתְקָרֵב (בערבית متقارب = מֻתָּקָרִבּ): 🔗
49. היסודי: פְּעוּלִים / פְּעוּלִים / פְּעוּלִים / פְּעוּלִים
50. בשינוי א: פְּעוּלִים / נִפְעַל / נִפְעַל / נִפְעַל
51. בשינוי ב: נִפְעַל / פְּעוּלִים / פְּעוּלִים / פְּעוּלִים
52. בשינוי ג: נִפְעַל / פְּעוּלִים / פְּעוּל / פְּעוּלִים
53. בקיצוץ א: פְּעוּלִים / פְּעוּלִים / פְּעוּלִים / – – –
54. בשינוי ובקיצוץ: פְּעוּלִים / פְּעוּלִים / נִפְעָל / – – –14
שער יד. הַמַּשְׁלִים (בערבית متدارك = מֻתָּדָרִךְּ): 🔗
55. היסודי בעודף
ובקיצוץ: פּוֹעֲלִים / פּוֹעֲלִים / פּוֹעֲלִים / x – – –15
56. בעודף
ובקיצוץ כפול: פּוֹעֲלִים / פּוֹעֲלִים / x – – – / – – –
57. בשינוי: נִפְעַל / נִפְעַל / נִפְעַל / נִפְעָל 16
2. על משקלי השירה הספרדית 🔗
1. המשקלים היסודיים: 🔗
לכל אחד משערי השירה השונים ישנו משקל אחד יסודי אשר ממנו מסתעפים משקלים שונים בשינויים ובקיצוצים ובעודפים.
כל בית שיר מתחלק לשתי צלעות, דלת וסוגר, וכל אחת מהן מתחלקת שוב לחלקים הנקראים בשם “עמודים”. העמודים הם בעלי שתי הברות, אלה הם העמודים הקצרים, או בעלי שלוש הברות, אלה הם העמודים הארוכים.
כל צלע יכולה להיות מורכבת באופנים שונים בנוגע למשקלה היסודי:
א) משלושה עמודים ארוכים שווים.
ב) משלושה עמודים ארוכים אשר עמודם האמצעי או השלישי שונים מהשנים האחרים.
ג) מארבעה עמודים קצרים שווים.
ד) מארבעה עמודים מתחלפים: ארוכים וקצרים, או קצרים וארוכים. באופן זה צריכים להיות שני העמודים האחרונים שווים לשנים שלפניהם.
ה) הננו מוצאים גם שני שערים המורכבים רק משני עמודים ארוכים שהם או שווים (ו) או שונים (יב).
הכללים האלה נשמרים רק בחלק מהשערים, והם: א, ג, ּה, ו, ז, יד; אבל ביתר השערים הננו רואים כי מצאו להם המשוררים לנכון להביא חליפות גם במשקליהם היסודיים, בקצרם את העמודים הארוכים בהשמטת הברתם האחרונה בסוף כל צלע (ד, ח, ט) או באמצעה (ב, י), או בקצצם את כל העמוד האחרון (יב, יד).
בשערים האלה מוצאים חכמי המשקלים הערבים, כי להלכה היו עמודי המשקלים היסודיים שלהם מתאימים לכללים הנזכרים לעיל, והמשקלים שהשתמשו בהם המשוררים למעשה הם רק ממלאי־מקומם.
ובשער יב, הנקרא בשם “הקטוע”, יאמרו כי עיקר משקלו היה בן שלושה עמודים: מתפעלים פּעלוּלים מתפּעלים (סוג ב הנזכר לעיל), רק כי עמודו השלישי קוצץ מתחילת יצירתו17.
2. השינויים במשקלים המסתעפים: 🔗
בדרך כלל באים השינויים באופנים האלה:
א) חילוף עמוד בעמוד דומה לו במספר הברותיו (ארוך בארוך וקצר בקצר);
ב) קיצור עמוד באחת, ובאופן יוצא מן הכלל גם בשתים מהברותיו.
ובאופן מפורט משתנים העמודים השונים לפי מה שאנו מוצאים בפועל בשירי הנגיד באופנים האלה:
א) מְפֹעָלִים משתנים לנִפְעָלִים (במשקלי הנגיד: 8, 31); מְפוֹלְלִים (2, 6); פְּעוּלִים (4, 5, 6, 19); נִפְעַל (3).
ב) מִתְפָעֲלִים משתנה לנִפְעָלִים (22, 23, 39, 40, 42); פַּעֲלוּלִים (24, 25); פַּעֲלוּ–לְ (38, 39); מְפוֹלְלִים (37, 43, 44, 45, 46); פּוֹעֲלִים (34, 36, 37); נִפְעַל (35, 37); נִפְעוּל (44).
ג) פַּעֲלוּלִים משתנה לנִפְעָלִים (32, 42); נִפְעַל (48); פּוֹעֲלִים (31).
ד) פְּעוּלִים משתנה לנִפְעַל (8, 9, 50, 51, 52, 54).
ה) פּוֹעֲלִים משתנה לנִפְעַל (14, 15, 16, 17, 57)18.
3. הקיצוצים והעודפים: 🔗
קיצוצים של עמודים שלמים בסוף הצלעות (מלבד שער יב – הקטוע שהקיצוץ בא במשקלו היסודי) הננו מוצאים במשקלים 10, 18, 26, 27, 28, 29, 33, 45, 46, 53, 55, 56 (האחרון בקיצוץ שנים מעמודיו).
במשקלים 11, 40 בא קיצוץ של עמוד שלם באמצע הצלע.
במשקלים 15, 17, 21, 59, הננו מוצאים שוא נע נוסף בראש כל צלע (15, 59) או בראש הדלת בלבד (17, 21).
במקום שישנו קיצוץ עמוד הננו מוצאים לפעמים הבאת תנועה (ולא יתד!) עודפת במקום העמוד המקוצץ החסר.
הופעה זו באה במשקלים: 18, 27, 28 (רק בסוגר), 38, 46, 55, 56.
4. הערות לשערים אחדים 🔗
א) לשער ב, המשוּךְ:
עיקר משקלו לדעת חכמי המשקלים היה:
פַּעֲלוּלִים פּוֹעֲלִים פַּעֲלוּלִים פּוֹעֲלִים
אך בערבית ובשירי הנגיד הוא בא רק בקיצוץ העמוד האחרון שבצלע. וכנגד זה, הננו מוצאים בשירי המשוררים הספרדים גם את המשקל היסודי בשלמותו ובשינויים בעמודו הרביעי (ראה בהערה למשקלי שער זה).
ב) לשער ד, המרובּה:
משקלו העיקרי:
מְפֹעָלִים מְפֹעָלִים מְפֹעָלִים
אך בצורה שלמה זו איננו בא לא בערבית ולא בעברית. בשירי הנגיד ויתר המשוררים הננו מוצאים אותו רק בשינוי “מְפֹעָלִים” ל“פּעוּלִים”.
ומשקל זה הוא הנבחר למשוררי ספרד, והוא תופש את המקום היותר גדול בשיריהם, זאת אומרת יותר מכל יתר המשקלים יחד!
ג) לשער ה–ז, השלם והסוער:
במשקל היסודי של שער זה התערבו שני משקלים ערבים: השלם (كامل) אשר משקלו הערבי הוא:
متفاعلن متفاعلن متفاعلن 19
מֻתָּפָעִלן ג' פעמים, והסוער (رجز) שמשקלו הוא:
مستفعلن مستفعلن مستفعلن
מֻסְתַּפְעִלן ג' פעמים, הוא העמוד המקביל למִתְפָּעֲלִים העברי.
ד) לשער ח, הקלוע:
משקלו היסודי הוא לדעת בעלי המשקלים:
פַּעֲלוּלִים פַּעֲלוּלִים פַּעֲלוּלִים
אבל גם בערבית גם בעברית בשירי הנגיד וכן בשירי יתר המשוררים20 אין העמוד השלישי בא כי אם בשינוי לנפעלים (33) או פועלים (32), או בהשמטתו לגמרי (34).
ה) לשער ט, המהיר:
משקלו בערבית:
مستفعلن مستفعلن مغعولاث
זאת אומרת פעמַים מִתְפָּעֲלִים והעמוד השלישי (מַפְעוּלָאתֻּ) הוא בן שלוש תנועות: הראשונה קצרה בהברה מורכבת (מַפְ), ושתים ארוכות בהברות פשוטות (עוּ–לָא) ואחרי שלוש ההברות נוספת תנועה קצרה בהברה פשוטה (תֻּ) אשר לה מקביל בעברית ברגיל השוא הנע. אך מכיון שאין בעברית שוא נע בסוף המלה, וביחוד בסוף המאמר (סוף הדלת או הסוגר), לכן אין עמוד זה יכול לבוא בשלמותו כמו בערבית, והוא בא בשירי הנגיד בצורת פּוֹעֲלִים (34, 37), בהעדפת תנועה (= פַּעֲלוּלִים) (36) או נִפְעַל (35, 37).
ו) לשער י, הדוֹהר:
משקלו היסודי בערבית הוא:
مستقعلن مفعولات مستفعلن
העמוד השני (מַפְעוּלָאתֻּ) הוא אותו העמוד השלישי שבמשקל היסודי של השער הקודם (המהיר), שאיננו יכול לבוא בעברית בצורתו. אך גם בערבית איננו בא בצורתו השלמה כי אם בשינוי ל־ فاعلات (פָא־עֶלָא־תֻּ), זאת אומרת תנועה אחת ארוכה ופשוטה, ואחריה יתד, ואחריה שוא נע. ובעברית הננו מוצאים משקל זה רק בשירי הנגיד ובשני שירים לר“י הלוי (דיואן ח”א שיר פא, וח"ד שיר קכ
והנה לדוגמה בית של הנגיד במשקל זה:
אַל תִּשְׂחֲקוּ מִמְּאוֹר שְׂעַר רֹאשִׁי
וּבְכוּ לְמֵעַי אֲשֶׁר חֲמַרְמָרוּ (בן־קהלת קלז).
ובית רי"ה (דיואן ברודי ח"ד שיר קכז):
יֶאְמַץ לְבָבֵךְ וּמוֹעֲדֵךְ יַחֲלִי
מַה־תַּחְשְׁבִי קֵץ? שְׁבִי וְהִתְבַּהֲלִי.
בכל אלה בא השוא הנע בין העמודים בהקבלה לתנועה הקצרה הפשוטה הערבית.
ז) לשער יג, המתקרב:
למשקל 52 יש להעיר כי בערבית אין מקצרים עמוד באמצע הצלע (נחמיה אלוני).
ח) לשער יד, המשלים:
עיקר המשקל של ה־متدارك בערבית הוא ארבע פעמים עמוד فاعلن (פָא־עִלן = פּוֹעֲלִים) בכל צלע. אך בצורה זו השתמשו גם הערבים גם העברים אך מעט (ר' ברשימת המשקלים בהערה לשער זה).
אך כנגד זה השתמשו המשוררים העברים בשער זה הרבה מאד בשינוי “פּוֹעֲלִים” ל“נִפְעָל” (58), וקראו למשקל זה בשם מיוחד; “שער התנועה” (סעדיה אבן דנאן, בספר מלאכת השיר שפרסם נויבואר, קורא לו “נהר התנועי”), זאת אומרת שיר המורכב כולו רק מתנועות בלי כל שוא נע או חטף. וכרשום בהערה הנזכרת לעיל השתמשו בו לפעמים בקיצוץ העמוד האחרון בכל צלע, ובהבאת יתדות במקום התנועות באיזה מקום שהוא בצלע.
ו־G. Freytag בספרו Darstellung der Arabischen Verskunst צד 292 רושם את המשקל הזה של שמונה תנועות בצלע فاعلن = פאעלן ארבע פעמים) או גם של שש תנועות בצלע (נִפְעַל שלוש פעמים) בתור שינוי בשער ה متدارك (המשלים) גם בשירה הערבית.
בסוף דברי עלי להעיר כי במאמרי זה לא נגעתי בכל משקלי שירי האזור (موشحات = מֻוַשָחָאת בערבית) שהם מרובים מאד גם בעברית, ושמואל הנגיד לא השתמש בהם עדיין21.
וכן לא השוויתי דברי מאמרי אל דברי יתר העוסקים במשקלי השירים העברים הספרדים אשר קדמוני למן הראב“ע בספרו “צחות” ועד ידידי הדר' חיים ברודי, בספרו החשוב על משקלי שירי ר”י הלוי22.
וכן לא נגעתי במאמרי במשקלי השירים המרובעים23.
שלושת הדברים האלה דורשים חקירות מיוחדות.
-
JQR New Series, Vol. XVI, p. 267 ↩
-
מצד קנג עד קסב; השווה עמ' 157־146. ↩
-
קריאה זו של כל שורה ושורה של הספר על פי משקלה בררה לי דרך אגב שגיאות רבות מאד בהעתקת השירים. אך על זה אדבר במאמר מיוחד. ↩
-
עברתי על כל שירי הרשב“ג בהוצאת ביאליק־רבניצקי (7 כרכים שירי קודש וחול), ועל כל שירי ר”י הלוי הוצאת ברודי (4 ספרים שירי קודש וחול), ועל רשימת כל משקלי שירי החול של הרמב“ע של ברודי בסוף ספר ”משה אבן עזרא שירי החול“ (בהוצאת שוקן), ומצאתי את העובדות האלה: מרשימת משקלי הנגיד שתבוא להלן השתמש הרשב”ג רק בחמישה עשר משקלים, והם: 1 7 8 14 16 19 23 26 29 33 34 35 47 49 57; ור' יהודה הלוי בשלושה ועשרים, והם: 21 7 1 14 16 19 20 21 23 26 28 29 31 33 34 35 42 44 47 49 52 57. ואם נבקש לדעת בכמה משקלים שונים ממשקלי שירי הנגיד השתמשו כל שלושת המשוררים יחד נמצא כי השתמשו בשבעה ועשרים משקלים, והם 1 (x3). (זאת אומרת בשירי שלושתם; 2 (x1) (בשירי אחד מהם); 7 (x3); 8 (x2) (בשירי שנים מהם); 12 (x1) , 14 (x2), 16 (x2), 19 (x3), 20 (x2), 21 (x1), 22 (x1), 23 (x3), 26 (x3), 28 (x1), 29 (x3), 31 (x1), 32 (x1), 33 (x2), 34 (x2), 35 (x3), 42 (x1), 44 (x2), 47 (x3), 48 (x1), 49 (x3), 51 (x1), 52 (x1), 57 (x3). אך מלבד זה הננו מוצאים, כי ר"י הלוי השתמש במשקלים אחדים שהנגיד לא השתמש בם. והם: א) בפיוטו (דיואן, ספר ג. כג): 58 יְגִילוּן בְּאוֹר מִזְרָחֲךָ יוֹם חֵילְךָ / הֲמוֹנִים דְּבֵקֵי בָךְ שְׁכוּנֵי צִלְּךָ שחרוזו חוזר בכל הפיוט גם בדלתות, השתמש במשקל: x / מִתְפָּעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים שהוא משקל 21 בשירי הנגיד, אבל בתוספת השוא הנע (x) גם לפני הסוגר. [פיוט זה נזכר בצד 47 מספרו של ברודי Studien zu den Dichtungen Jehuda ha Levi’s בתור הארוך בשינוי: “מפֹעֲלים” ל“פוֹעֲלים” בסוף הצלעות]. ב) במשקל: פְּעוּלִים / פְּעוּלִים / פְּעוּלִים / פְּעוְּל בפיוטו (שם, שם, פא): 59 יְמִין עֻזְּךָ אֵל וְיַד עֶזְרְךָ / שְׁלַח לַעֲזֹר אֵת שְׁאָר עֶדְרְךָ. ג) במשקל: מִתְפָּעֲלִים / פַּעֲלוּ – לְ / מִתְפָּעֲלִים, זאת אומרת משקל 39 בשירי הנגיד בלי התנועה העודפת בסופו בשירו (דיואן ח"א, פא). 60 רוֹאַי תְּמֵהִים וְשׁוֹאֲלִים מֶה חֳרִי / הָאַף אֲשֶׁר הֶחֱשִׁיךְ מְאוֹר תָּאֳרִי [שיר זה נזכר בצד 49 מספרו הנ“ל של ברודי, והוא מיחסו לשער הפשוט במשקל מוזר: מתפעלים / פועלים / פעולים / פְעול. והוא מוסיף שלא יכול למצוא משקל זה בשום מקום אחר, ואיננו חושב לנמנע לחשוב, כי ר”י הלוי בעצמו הוא ממציא משקל זה]. ד) במשקל התנועה (נפעל…) בחמש פעמים “נפעל” במקום ארבע פעמים ברגיל, במכתמו (דיואן ח"ב, צד 45): 61 יוֹנָה כַּשֶּׁמֶש גַּלְגַּל דּוֹרֶכֶת / וּבְחָזְקָה עַל כָּל־יְצוּרִים מוֹלֶכֶת. (שיר קס“א בדיואן הרמב”ע): זְמַן יִקְרָא עֵדָיו / רְאוֹת מַעֲשֵׂה יָדָיו / אֲשֶׁר הֵמָּה עוֹשִׂים הבנוי על המשקל 7 בשירי הנגיד (פעולים / נפעלים / פעולים / נפעלים), איננו בא בחשבון, כי איננו כשירים הרגילים של דלת וסוגר כי אם שיר “משולש” שיש בו רק שלוש פעמים “פעוּלים נפעלים” בכל הבית במקום ארבע פעמים, ויש בו מלבד החרוז החוזר בכל הבתים גם חרוז מיוחד בכל בית בין שני חלקיו הראשונים. ובכן יוצא לנו, כי כל “השלישיה” השירית יחד השתמשה באחד ושלושים משקלים, זאת אומרת רק במעט יותר מחצי המשקלים שהשתמש בהם הנגיד לבדו. ועוד שלושה משקלים מצאתי בשירי משוררי ספרד האחרים, והם: א) להראב“ע במכתמו לחתן (“דיואן לרבי אברהם בן עזרא” הוצאת איגר, [ברלין תרמ"ו] 16; 62 אֶל נְהַר סוֹד כָּל־יְקָר נַהֲרִי / מַחֲנֵה שָׂרִים וּמַה־תִּזְכְּרִי. פַּעֲלוּלִים / פּוֹעֲלִים / פּוֹעֲלִים שהוא משקל 12 בשירי הנגיד בשינוי “פַּעֲלוּלִים” שבסוף הצלעות ל“פּוֹעֲלִים”. ב) לטדרוס בן יהודה אבו אל עאפיה בספרו ”גן המשלים והחידות“ במכתם תתקצא: 63 אִם אֶשְׁכְּחָה יָהּ תִּשְׁכַּח יְמִינִי / זִכְרוֹ דְבַש הוּא תַחַת לְשׁוֹנִי. נִפְעַל / פְּעוּלִים / נִפְעַל / פְּעוּלִים שהוא משקל 51 ממשקלי הנגיד בשינוי ”פּעוּלים“ השני ל”נפעל“. ג) לטדרוס הנ”ל בספרו הנ“ל במכתם ר: 64 אִישׁ חֲמוּדוֹת הוּא וּבִיצוּרָיו פְּלָאוֹת / לֵב אֲרָיוֹת לוֹ, וְחֵן לוֹ כַּצְּבָאוֹת, פַּעֲלוּלִים / פַּעֲלוּלִים / פַּעֲלוּלִים, וזהו המשקל היסודי לשער ”הקלוּע". אחרי כל האמור לעיל מתבררים לנו המשקלים השונים של כל ארבעת גדולי השירה הספרדית, ושלושה של המשוררים האחרים, העולים כולם יחד לשישים וארבעה. ואפשר לאמר כי אלה הם משקלי השירה הזאת בכלל; כי אינני חושב שנמצאו משוררים שהוסיפו על משקלי גדוליהם, ואם הוסיפו צריך לשער כי הם מועטים מאד. קבעתי מספר לכל אחד מארבעה ושישים המשקלים השונים, לתועלת המעוניינים במשקלי השירה הספרדית, כי כל שיר שירצו למצוא מה הוא משקלו ימצאו מפתחו תיכף ברשימה זו, ויֵדעו איך צריך לחַלק את עמודיו, דבר אשר בנוגע לו שגו חכמים שונים. ↩
-
בספר הנדפס יש לפעמים שחסרה אות זו בין משקל למשקל כגון בין מו ומז, ובין נג ונד ועוד כאלה, וכן הדבר גם בספר בן־משלי, זה בא בוודאי מצד המעתיקים. ↩
-
מעניין הדבר כי את שם האות צ הוא כותב “צדיק” ולא “צדי”. ↩
-
פה עלי להודות לתלמידי הוותיק לפנים מר נחמיה אלוני על עזרתו לי בזיהוי המשקלים ובירורם בהשוואה למשקלים הערביים. [עיין ההערה האחרונה אחרי הערה 21]. ↩
-
[ראה “לצד המשקל הראשון”, בעמוד הקודם סעיף ה ] ↩
-
בשירי הראב"ע הננו מוצאים משקל נוסף:
58. פַּעֲלוּלִים / פּוֹעֲלִים / פּוֹעֲלִים (ר' לעיל, כמו משקל 12 בשינוי, דוגמא 62 הראב"ע) ↩
-
ראה להלן § 2, 4, 3, על דבר היכנסוּת שני משקלים ערביים במשקל עברי אחד. בשירי יתר המשוררים הספרדים נוסף:
59. X / מִתְפָּעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים /
X / מִתְפָּעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים / מִתְפָּעֲלִים (ר' לעיל הערה 4 בעמוד הראשון). ↩
-
בשירי יתר המשוררים נוסף המשקל היסודי לשער הקלוע:
60. פַּעֲלוּלִים / פַּעֲלוּלִים / פַּעֲלוּלִים (ר, לעיל (ר' לעיל הערה 4 בעמוד הראשון). ↩
-
בשירי ריה"ל הננו מוצאים את המשקל הנוֹסף הזה שהוא המשקל היסודי לשער הדוהר: ↩
- מִתְפָּעֲלִים / פַּעֲלוּ־לְ / מִתְפָּעֲלִים / בלי עודף (ר' לעיל הערה 4 בעמוד הראשון).
-
אין במשקלים הערבים קיצור עמוד בשתי הברות באמצע הצלע. ↩
-
בשירי יתר המשוררים הספרדים הננו מוצאים את השינויים הנוספים האלה:
62. בשינוי ד: פְּעוּלִים / פְּעוּלִים / פְּעוּלִים / פְּעוּל (ר' לעיל הערה 4 בעמוד הראשון).
63. בשינוי ה: נִפְעָל / פְּעוּלִים / נִפְעָל / פְּעוּלִים (ר' לעיל הערה 4 בעמוד הראשון). ↩
-
בשירי יתר המשוררים הננו מוצאים רק בית אחד על פי המשקל היסודי השלם של השער הזה, זאת אומרת בארבעת עמודיו. את הבית הזה הביא הראב“ע בספרו ”צחות“ וייחסו להרשב”ג, והוא: 64 אֶדְרְשָה חַסְדְּךָ כִּי אֲִני עַבְדְּךָ אֶעֱרֹך נֶגְדְּךָ מַהֲלָל נֶחֱמָד וגם הוא משיר מרובע שכל בתיו מחולקים לארבע צלעיות חורזות. וכן הננו מוצאים בשירי המשוררים הספרדים שהשתמשו בשער זה בשינוי “פּוֹעלים” ל“נפעל” בקיצוץ העמוד הרביעי בכל צלע, מבלי דייק פה ושם בין “נפעל” ל“פּוֹעלים” וגם ל“פּעוּלים”, כגון: מִפְּנֵי פַחַד אֲדֹנָי לָבַשְׁתִּי סוּת אֵימִים / הֱקִיצוּנִי רַעֲיוֹנַי וְאִישׁוֹנַי נִרְדָּמִים / וּלְקוֹל קוֹרֵא – פָּנַי נָפְלוּ, וְהֵם נִכְלָמִים (ראב"ע ליום כיפור). ↩
-
בשירי יתר המשוררים הספרדים נוסף:
65. נִפְעַל / נִפְעַל / נִפְעַל / נִפְעַל / נִפְעַל (ר' לעיל הערה 4 בעמוד הראשון). ↩
-
בנוגע לשער “המשלים” ראה להלן ב“הערות” המיוחדות לשערים אחדים. ↩
-
נפעלים, מפוֹללים ונפעל אינם עמודים יסודיים, כי אם באים בחילוף מעמודים שונים. ↩
-
متفاعلن (מֻתָּפָעִלן) נחשבות אצל הערבים שתי התנועות שבהברות פשוטות כתנועה מורכבת אחת. ↩
-
חוץ משירי טדרוס אבו אל עאפיה בספרו “גן המשלים והחידות”, כרשום לעיל בהערה 4. ↩
-
[על המושחאת השווה כעת: ש. מ. שטרן, חיקויי מושחות ערביים בשירת ספרד העברית ב“תרביץ” כרך יח עמ' 186־166, וספרו Les Chansons Mozarales, Oxford 1964.] ↩
-
Studien zu den Dichtungen Jehuda ha־Levi’s, Berlin 1895 ↩
-
[בשנת תשי“א הוציא תלמידו של ילין, ד”ר נחמיה אלוני, “תורת המשקלים של דונש, ויהודה הלוי ואברהם אבן עזרא”, ירושלים תשי"א.] ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.