את מאמריו הראשונים פירסם שמעון ראבידוביץ ב“עתון חי” של אגודת “צעירי ציון” בביאליסטוק בשנת 1915. מאז, ובמשך תקופה של יותר מארבעים שנה לא = הניח את ידו מכתיבה. הוא עצמו כתב בארבע שפות. רוב יצירתו כתב עברית, ואם לא כתב עברית, העדיף לכתוב בשפה היהודית השניה, אידית. בגלל תנאי הזמן והמקום, כתב לעתים בגרמנית ובאנגלית.
ברשימה זו לא הוכנסו כמה ערכים, רובם ככולם “זוטות” שפורסמו באכסניות הבאות:Jüdische Rundschau בברלין (לפעמים בחתימה: “יצחקי”); Jewish Chronicle בלונדון (ביחוד בשנים 1937–1939, בחתימה “שמעון בן יצחק” או ללא כל חתימה); New Judea בלונדון (1937–1940); Zionist Review בלונדון (ביחוד בשנים 1938–1939 בחתימות: '“בן ארעי” “נ. צופה” ו“שמעוני”). כמו כן, לא פורטו לחוד הטורים הקבועים שפירסם בשבועון “העולם”, בימי הופעתו בלונדון, והם “הדים מן העתונות והחיים” (לרוב בחתימה: “נ. צופה”) ו“מן הילקוט” (לרוב בחתימה: “בן ארעי”) וכן שאר זוטות אשר הופיעו ב“העולם”, לעתים בשמו המפורש ולעתים ללא כל חתימה. מצויים דברים משלו גם בכתב-העת “ילקוט”, שהופיע בלונדון, בעריכתו. אף שם חתם לעתים בשמו ואילו חומר שליקט, ופעמים גם משלו, נתפרסם ללא כל חתימה. נוסף לחתימות הנזכרות, חתם גם בפסבדונימים אלה: “בן חנה”, “אבי חיים” ו“איש בודד”.
הרשימה דלהלן מסודרת לפי סדר כרונולגי. רשימה ביבליוגרפית אחרת, לפי נושאים, פורסמה במהדורה השניה של “כתבי רנ”ק" (לונדון-וולתאם, מאסס., 1961) תקי“ט–תקכ”ה. רשימה ביבליוגרפית מאת יעפים ישורון בשם: “ד”ר ש. ראווידאוויטשעס ווערק, איבערזעצונגען און רעדאקטירטע אוסגאבע" פורסמה בספר “שריפטן [די יידישע שריפטן פון ד”ר שמעון ראווידאוויטש ז“ל]” (בוענאס-איירעס, 1962) 427–441.
המאמרים שפורסמו באידית נדפסו שנית בספר “שריפטן” הנזכר לעיל. מאמריו העבריים של ראבידוביץ במדעי היהדות נדפסו שנית בשני הכרכים של הספר “עיונים במחשבת ישראל”. ספר שיכיל מאמריו באנגלית במדעי היהדות נמצא בשלבי הכנה.
לבסוף, רצוי להעיר למי שיחפש חומר של שמעון ראבידוביץ, או עליו, ברשימות המסודרות לפי האלף-בית, כי סופרים ועורכים לפעמים אינם מדייקים באיות שמו, וכותבים את שם משפחתו בלי האות “א”. ראבידוביץ עצמו הקפיד לכתוב את שם משפחתו בצורה “ראבידוביץ”. אביו, חיים יצחק (מחבר ספר “מרחבי יצחקי”), בשבתו במושב מרחביה (תרפ“ב–תרצ”ו) החזיר את שם המשפחה למקורו העברי, “ראביד”, שהוא לפי מסורת המשפחה ראשי תיבות של “ראש אב בית דין”, זכר לאחד מבני המשפחה ששימש בכהונה זאת באוגוסטוב.
ביבליוגרפיה
1915–1918
מאמרים (עברית ואידית) ב“עתון חי” של אגודת צעירי ציון, ביאליסטוק.
1919
אונזער פרייהייט: ציוניסטישער פאלקס-סאציאליסטישער צוויי-וועכענטליכער ארגאן ארויסגעגעבען דורכין פאראייניגטען ועד הפועל הצעיר מיט צעירי ציון (ברלין, 1919) (עורך).
1920
אחד העם ובית מדרשו, החיים [וילנה] א' (1920) גליון 2, 5–6; גליון 3, 5–7.
קונגרס החנוך בגרמניה, מעברות 3 (תרפ"א) 126–131.
הועידה בפראג, מקלט 4 (תר"ף) 126–131.
מבני הארץ (מרשמי הועידה הפראגית) [א. ד. גודון וא. יפה], העבודה [וינה] א' (תר"ף)
חוברת ז‘-ח’, 18–8.
חלק ממאמר זה נדפס שנית: הפועל הצעיר 30 (תשי"ט) גליון 16, 17–18.
מספרותנו [מן הספרות] הצעירה במערב, השלח 39 (תרפ"א) 185–191
דור-המעבר ומשוררו (מ. ז. פיארברג), התקופה 11 (תרפ"א) 399–419.
מאמר זה נדפס, בשינויים, כחוברת לחוד: מרדכי זאב פיארברג (ברלין, תרפ"ג) 48 עמ'.
1921
א. ד. נארדאן, בריף פון ארץ-ישראל (ברלין, תרפ"א) 52 עמ' (מתרגם מגרמנית).
א. ל. יפה, ארבייטער-זידלונגען אין ארץ-ישראל (ברלין, תרפ"א) 112 עמ' (מתרגם מעברית).
1922
משנה תורה: א. ספר המדע, עם מבוא, הערות ומראה מקומות (ברלין, תרפ"ב) 28, קי"ד עמ'.
הקדמה ל’ספורי מעשיות לרכי נחמן מברצלבי, בעריכת ש. א. הורודצקי (ברלין, 1922) V–VI.
Moderne Hebräische Literatur: Einleitende Übersicht, Der Jude V (1922) 324–328.
1923
הערה לבקורת, העולם 11 (1923) 196.
לנפשו (על מ. י. ברדיצ’בסקי), העולם 11 (1923) 836–838.
גוסטב לנדויאר, התקופה 19 (תרפ"ג) 389–405.
1924
כתבי רבי נחמן קרוכמאל, מבוא: א. חיי רנ"ק; ב. היסטוריה בקורת ומסורת; ג. הגליניות: ד. תרגום
ולשון; חתימה. מורה נבוכי הזמן; מאמרים; אגרות; שיר ומליצה; דברי רנ"ק; תמונות; מפתח
(ברלין, תרפ"ד) 225, תע"ח עמ'.
חלק מפרק ב' נדפס כמאמר: נחמן קרוכמאל בתור חוקר ומבקר, השלח 42 (תרפ"ד)
167–182, 252–266, וכמו-כן בתרגום גרמני:
Nachman Krochmal als Historiker, Festschrift zu Simon Dubnow’s siebzigstem Geburtstag, Herausgegeben von I. Elbogen, J. Meisl, M. Wischnitzer (Berlin 1930) 57–75.
וגם באידית: נחמן קראכמאלס דרך אין געשיכטע, קריטיק און טראדיציע, דווקא 8 (1957)
281–308 (תורגם על-ידי בער קרימסקי).
רבי נחמן קרוכמאל: יחסו ל“חסידות” ל“השכלה” ול“לאומיות”, התורן 11 (תרפ"ה) 155–174.
י. דוידזון, פרקי תפילה מתוך ה“גניזה”, 8 עמ'; א. שורץ, עקרי מפקנותיו של המחקר ההירמינויטי-
המדעי, 27 עמ‘; א. מיטווך, מחקרים באטימולוגיה העברית, 4 עמ’; כתבי האוניברסיטה ובית הספרים בירושלים, Scripta Universitatis atque Bibliothecae Hierosolymitanarum, קדם ויהדות, כרך א' (ירושלים, תרפ"ד) (מתרגם מגרמנית ומאנגלית).
1925
רבי אברהם אבן עזרא בהארתו של רבי נחמן קרוכמאל, השלח 45 (תרפ"ו) 32–44.
1926
גאולת-דמות [רנ"ק והגל] (פרק במחקר רנ"ק), העולם 14 (1926) 588–589, 609–611, 628–629.
1927
קליטת רנ"ק והשפעתו (רבנו משה בן מימון, עזריה מן האדומים, הקבלה, השפעה ומגע), העולם 15
(1927) 119–120, 138–139, 179–180, 199–200, 258–259, 338–340, 358–359.
Ludwig Feuerbachs Philosophische Jugendentwicklung und seine Stellung zu Hegel
bis 1839 (Berlin, 1927) 73 Seiten.
Jüdisches Lexikon (Berlin, 1927–1930): Achad Haam I: 69–75; Bialik, Chayim Nachman I: 955–961; Brainin, Ruben I: 1134–1135; Feierberg, Mordechai Seev II: 609–610; Friedberg, Abraham Schalom II: 810–811; Gordon, Juda Löb II: 1211–1213; Horodezky, Samuel Abba II: 1665–1666; Kaminer, Isaak III: 571–572; Krochmal, Nachman III: 910–912; Lebensohn, Micha Josef III: 1001–1002; Mendele Mocher Sforim IV: 91–93; Rabinowicz, Jakob IV: 1221.
1928
התקופה 24–28 (תרפ“ח–תר”ץ) (עורך ביחד עם שאול טשרניחובסקי ובן-ציון כץ).
א. ד. גורדון [רעיון העבודה ורעיון הלאומיות], התקופה 24 (תרפ"ח) 440–458.
הגורן, התקופה 24 (תרפ"ח) 532–534.
כתבי הרמן כהן, התקופה 24 (תרפ"ח) 537–540.
War Nachman Krochmal Hegelianer?, Hebrew Union College Annual V (1928),
535–582
1929
Moses Mendelssohn und die Haskala, Frankfurter Israelitisches Gemeindeblatt VIII
(1929) Nr. I, 6–7.
Moses Mendelssohn, Der Verteidiger des Judentums, Gemeindeblatt der Jüdischen
Gemeinde zu Berlin XIX (1929) 444–446.
1930
הציונות בגולה ושמעון דוכנוכ (מתוך נאום בחגינת היובל בכרלין), דבר 6 (תרצ"א) א' חשון.
לשם חידוש ספרותנו, העולם 18 (1930) 971–972, 994–995, 1014–1015.
Moses Mandelssohn, Gesammelte Schriften, Band 7: Schriften zum Judentum, Einleitungen: I. Zum Lavater-Mendelssohn-Streit; II. Zu den “Gegenbetrachtungen über Bonnets Palingenesie”; III. Zu “Ritualgesetze der Juden”; VI. Zur Reform des Judeneides. Zueignungsschrieben Johann Caspar Lavaters an Moses Mendelssohn; Schreiben an den Herrn Diaconus Lavater zu Zürich; Erwiderung Mendelssohns auf eine Rezension seines Schreibens; Lavaters Antwort; Mendelssohns Nacherinnergung; Anmerkungen über die von HE Lavater eingeschickte Zusätze; Was ihn zu diesem Schritte bewogen?; Gegenbetrachtungen über Bonnets Palingenesie; Ritualgesetze der Juden; Zur Reform des Judeneides; Anhang: Briefe und Dokumente zu Mendelssohns Auseinandersetzung mit Lavater und Bonnet; Lesarten; Anmerkungen; Quellennachweis zu “Ritualgesetze der Juden” (Berlin, 1930) CLXXXIII, 517 Seiten.
פרקים א' וב' של המבוא נדפסו בקיצור עברי: משה מנדלסזון [מנדלסזון ולוטר], התקופה 25 (תרפ"ט) 498–520; 26–27 (תר"ף) 547–594. חלק ממאמר זה נדפס גם באידית:
משה מענדעלסאנס וויכוח מיט לאפאטערן, דווקא 10 (1959) 169–188 (תורגם על-ידי בער קרימסקי).
Encyclopedia of the Social Sciences (New York, 1930–1935): Krochmal, Nachman VIII: 602; Mendelssohn, Moses X: 307–308; Nordau, Max XI: 395–396.
1931
שתי שאלות שהן אחת, מאזנים ב' (סידרה ראשונה) (תרצ’א) גליון מ“ד (צ"ד), 7–9; מ”ה (צ"ה), 8–9.
לארגון הגולה העברית, מאזנים ג' (סידרה ראשונה) (תרצ"א) גליון ט' (ק"ט), 2–5; י' (ק"י), 2–8.
הרצאה זאת נדפסה בצורת חוברת, עם הערות נוספות: אם לא כאן – היכן? (הרצאה ליסוד
“ברית עברית עולמית”) (לבוב, תרצ"ג) 40 עמ'.
המפסיק ממשנתו (ליובל השבעים של ר' נחום סוקולוב), העולם 19 (1931) 16–77.
הלכה ומעשה (הערות אחדות לכנסיה העברית בברלין), העולם 19 (1931) 936–937, 958–959,
978–979, 998–999.
Ludwig Feuerbachs Philosophie: Ursprung und Schicksal. I. Feuerbach und Hagel; II. Feuerbach und die übrige deutsche Spekulation; III. Das Schicksal der Feuerbachschen Philosophie (Berlin, 1931) 517 Seiten.
Die Hebräische Kulturebewegung in Deutschland, Bayerische Israelitische Gemeindezeitung VII (1931) 165–166.
1932
יובלו של לוגוס (על תורת הגל, מאה לפטירתו), מאזנים ג' (סידרה ראשונה) (תרצ"ב)
גליון ל“ד (קל"ד), 7–9; ל”ה (קל"ה), 11–12; ל"ז (קל"ז), 8–10.
הערה להצהרה, מאזנים ג' (סידרה ראשונה) (תרצ"ב) גליון נ' (ק"נ), 14–15.
ליסוד קרן התרבות העברית, העולם 20 (1932) 274.
שותפות של קיום, העולם 20 (1932) 291–293, 306–308, 322–325.
הקונגרס העברי הראשון, העולם 20 (1932) 683–684, 700–701, 734–736.
Die Emanzipation vom Judenrecht, Gemeindeblatt der Jüdischen Gemeinde zu Berlin XXII (1932) 297–298.
1933
מאמר בקורת על ספרו של הוגו ברגמן “פילוסופיה של שלמה מימון”, קרית ספר 9 (תרצ"ב–תרצ''ג)
409–411.
1934
הפילוסופיה של “ירושלים”, ספר ביאליק, בעריכת י. פיכמן (תל-אביב, תרצ"ד) מחלקה ג', 99–140.
נדפס שנית בשינויים אחדים בשם: משנתו של מנדלסזון בפילוסופיה ישראלית, העולם 24
(1936) 74–75, 91–92, 103–105, 121–122, 135–137, 152–153, 167–169, 201–202.
קיום התפוצה: “י”ד פרקים בשאלת ישראל שבגרמניה, מאזנים ג' (סידרה שניה) (תרצ"ה) 125–139,
265–276, 581–609.
נדפס שנית בשם: המהפכה בגרמניה ויהדות הגולה, העולם 23 (1935) 444–446, 464–466,
493–495, 510–511, 567–569, 587–589.
הרצל החי, העולם 22 (1934) 411–413.
אם נשכחך [על ח. נ. ביאליק], העולם 22 (1934) 483–484.
ברון אדמונד די רוטשילד ז"ל, העולם 22 (1934) 685–686.
הבו לנו שבוע, העולם 22 (1934) 717.
כלפי פנים (אחרי השבוע העברי), העולם 22 (1934) 788–789.
Mendelssohns handschriftliche Glossen zum Moreh Nebukim, Monatsschrift für die Geschichte und Wissenschaft des Judentums 78 (1934) 195–202.
1935
ביוגרפיה של אנגלס, דבר 11 (תרצ"ו) י"ד תשרי.
אדם ואלוה, מאזנים ג' (סידרה שניה) (תרצ"ה) 493–526.
מאמר זה נדפס גם באנגלית:
Knowledge of God: A Study in Maimonides' Philosophy of Religion, Jewish Studies issued in Honor of the Chief Rabbi J. L. Landau (Tel Aviv, 1936) 78–121.
וכמו כן באידית: מענטש און גאט לפי דעם רמב"ם, דווקא 5 (תשי"ד) 3–40 (תורגם על-ידי קרימסקי).
ספר ההעפלה, העולם 23 (1935) 2–3.
חמשים שנה לפטירת פריץ בן משה סמולנסקין, העולם 23 (1935) 49–50.
יובל המחשבה הישראלית [על הרמב"ם], העולם 23 (1935) 233–234.
חובתנו המדעית ל’מורה נבוכים", העולם 23 (1935) 272–273.
שאלת מבנהו של "מורה נבוכים‘, תרביץ ו’ (תרצ"ח) 285–333.
Philosophys as a Duty, Moses Maimonides' VIII Cenenary Volume, edited by I. Epstein (London, 1935) 177–188.
1936
משה מנדלסזון: ק“כ לפטירתו, דבר 11 (תרצ"ו) י”ד שבט.
מאמר זה נדפס גם באנגלית:
Moses Mendelssohn, The German and Jewish Philosopher, Gaster Anniversary Volume, edited by B. Schindler and A. Marmorstein (London, 1936) 472–487.
וכמו-כן באידית: מענדעלסזאהן – דער דייטשער און אידישער פילאזאף: הונדערט פופציג יאהר מענדעלסזאהן, די צוקונפט 42 (1937) 13–20, 168–173, 222–229.
ועידת התרבות של ארצות הגולה, העולם 24 (1936) 177–179.
על השליחות, העולם 24 (1936) 244–245, 383.
מאמר זה נדפס גם בגרמנית, איטלקית ואנגלית:
Ich und nicht der Schaliach, Jüdische Rundschau 42 (1937) 26 März, 9–10;
Ani ve-lo Hashaliach, La Rassegn Mensile di Israel XI (1937) 359–367;
I and Not My Messenger (A Chapter from the Theory of the Oneness of Israel)
Jewish Academy [London] (1945) February, 22–27 (Translated from the German by William Margulies).
מס התרבות העברית (מתוך הרצאה על “חובתינו כלפי התנועה העברית” לפני הועידה הל"י של ציוני
אנגליה), העולם 24 (1936) 667–669.
חלק מהרצאה זאת נדפס גם בשם: חובותינו כלפי התנועה העברית בגולה, עם וספר א' (תרצ"ז) חוברת ב', 4–7.
Um die Zukunft der jüdischen Wissenschaft, Jüdische Rundschau 41 (1936)
3 April, 10.
1937
תרגומי התנ"ך [תהלים] למנדלסזון, ספר קלוזנר, בעריכת נ. ה. טורטשינר, א. א. קבק, א. צ’ריקובר וב.
שוחטמן (תל-אביב, תרצ"ז) 283–301.
ליסוד ברית הנוער העכרי, בדרך [ווארשה] 1937, 19 במרס, 31 במרס.
לשאלת הנוער העברי, ברקאי |יוהנסבורג] 5 (תרצ'"ז) גליון מ“ח, 10–11; מ”ט, 12–13.
לבצר ולא לערער, מאזנים ה' (סידרה שניה) (תרצ"ז) 139–140, 290–294.
משה העס: דער פילאזאף, די צוקונפט 42 (1937) 592–597.
Zur “Jerusalem”-Polemik, Festschrift Armand Kaminka, Redigiert von S. Rappaport und Rabbi M. Zikier (Wien, 1937) 103–117.
1938
בעית ההגשמה לרס“ג ולרמב”ם, כנסת ג' (תרצ"ח) 322–371.
החלק הראשון של מאמר זה נדפס בעיבוד אנגלי:
Saadya’s Purification of the Idea of God, Saadya Studies, edited by E. I. J. Rosenthal (Manchester, 1943) 139–165.
משנתו העיונית של משה הס, מאזנים ו' (סידרה שניה) (תרצ"ח) 436–449.
הקטרוג מפאריז [על נ. סוקולוב], העולם 26 (תרצ"ח) 892–895.
עזבונו של נחום סוקולוב, רמה 2 (תרצ"ח) 34–36, 87–90, 218.
נחום סאקאלאוו, די צוקונפט 43 (1938) 525–529, 599–602, 675–678, 741–742.
Valentin’s Jewish Encyclopedia (London, 1938): Aristotle 49–50; Creation 162–163; Kant, Immanuel 343–344; Lazarus, Moritz 376; Leo Hebraeus 380; Maimonides 403–405; Mendelssohn, Moses 420–421; Neoplatonism 458–459; Pantheism 500–501; Philosophy, Jewish 515–525; Plato 528–529; Revelation 552; Spinoza, Baruch 614–615; Tarbuth 633–634.
1939
על כשלוננו בבית, בצרון 1 (ת"ש) 93–103, 206–215.
שמונה אגרות [מח. נ. ביאליק לש. ר.], דבר 14 (תרצ"ט) כ' תמוז, מוסף לשבתות ולמועדים.
ברכה לנוער העברי באמריקה, ניב 3 (תרצ"ט) גליון ד', 2–3.
בדק הבית (פרקים אחדים בשאלת ישראל), העולם 27 (תרצ"ט).
- בין מהפכה למהפכה, 336; 2. יהודים, יהדות ומרכז, 361–362, ,380–379 399–400,
419–420; 3. האליפסה ושתי נקודות השרפה, 440–442, 477–479, 500–501, 516–518; 4. גלות, 536–537, 620–621, 641–642, 660–661; 5. שער השלילה, 679–681, 701–702, 738–739, 758–760, 777–779, 819–820.
ועידת “תרבות” באנגליה [מתוך הרצאה בועידה השנתית של ההסתדרות “תרבות”], עם וספר (תרצ"ט)
חוברת א‘-ב’, 6–12.
1940
ילקוט [לונדון] א' (תש"א) מוסף חודש ל-Zionist Review; ב' (תש"ב) ירחון לשאלת החיים ודברי
ספרות, אחר-כך שוב מוסף חודש (עורך).
ה“ילקוט”: פתיחה, ילקוט א' (תש"א) 1.
עקרים (הנחות לבדק המחשבה הציונית ותנועותיה), העולם 28 (ת"ש) 392–393, 409–410,
423–424, 439–440, 468–469, 480–481, 511–512, 525–526.
העברעישע ליטעראטור אין דער השכלה-צייט, אלגעמיינע ענציקלאפעדיה, מהדורה שניה (פאריז–ניו-
יורק, 1940) ב', 373–388.
לילי טוביאס וליליה לואיסון, דניאל דירונדה, מחזה בפרולוג ושלש מערכות (על-פי הרומן "דניאל
דירונדה" של ג. אליוט), העולם 28 (ת"ש) 111–112, 127–128, 141–142, 159–160, 173–174, 187–188, 221–223, 271–272, 288, 316–318 (מתורגם מאנגלית).
1941
שאלות, ילקוט א' (תש"א) 5–6.
עולם ולשון, ילקוט א' (תש"א) 9–10.
יוסף חיים ברנר: עשרים שנה לפטירתו, ילקוט א' (תש"א) 17–19.
על נהרות בבל ומצרים, ילקוט א' (תש"א) 25.
מפרשת חייו של נחום סוקולוב, ילקוט א' (תש"א) 26–29.
ארץ ואם בישראל, ילקוט א' (תש"א) 41–42.
חיים נחמן ביאליק, ילקוט א' (תש"א) 42–43.
עת לתקוע יתד, ילקוט ב' (תש"ב) 1–8.
1942
למענכם – ולא למעננו (באזני סופרי העולם בקוננרס הבין-לאומי הי“ז של פא”ן-קלוב בלונדון בספטמבר
לשנת 1941), בצרון 10 (תש"ב) 299–301.
נדפס גם: ילקוט ב' (תש"ב) 29–33 וכמו-כן: דבר 17 (תש"ב) כ"ז טבת.
איש קשה עורף, ילקוט ב' (תש"ב) 41–43.
שברי דברים: א‘-ו’, ילקוט ב' (תש"ב) 87–95.
רשימות צונץ להוצאת “מורה נבוכי הזמן”, כנסת ז' (תש"ב) 367–378.
On Maimonides' “Sepher Hamadda”, Essays in Honor of the Very Rev. Dr. J. H. Hertz, Edited by I. Epstein, E. Levine and C. Roth (London, 1942) 331–339.
מאמר זה נדפס גם בעברית: על ה“מדע” ב“ספר המדע”, מצודה ב' (תש"ד) 132–143.
1943
מצודה א' (תש"ג) 188 עמ' (עורך).
מצודה כ' (תש"ד) 300 עמ' (עורך).
פפר סוקולוב (ירושלים, תש"ג) ע"ב, 407 עמ' (עורך).
מכחרות לשיבה [דברי פתיחה של העורך], ספר סוקולוב, בעריכת ש. ראבידוביץ (ירושלים, תש"ג)
י“ז–ל”ב.
על פי התהום, בצרון 7 (1943) 317–322; 8 (1943) 95–98, 195–202.
במצודה זו: 1. הגדולה באכזבות; 2. באירופה השבוייה; 3. באהלי יעקב באיים הללו, מצודה א' (תש"ג)
5–20.
משנת האדם לרב סעדיה גאון, מצודה א' (תש"ג) 112–125.
נדפס גם: בצרון 7 (1943) 53–58; 190–196.
שברי דברים: ז’–י"ד, מצודה א' (תש"ג) 160–176.
מאת העורך, מצודה א' (תש"ג) 187–188.
ישראל בעולם (ממושכלותיה הראשונים של מדיניות ישראל): 1. “זכות” ו“חסד”; 2. האדם אחד;
3. ישראל אחד, מצודה ב' (תש"ד) 7–47.
נדפס גם בשם: לישראל ולעולם, הדואר 23 (תש"ד) 3–5, 39–41, 56–58, 72–73, 78–79,
88–90, 105–106, 120–123, 135–137, 139.
שברי דברים: ט"ו–כ‘, מצודה ב’ (תש"ד) 231–244.
אויגן מיטווך (שנה לפטירתו), מצודה ב' (תש"ד) 282–286.
ישראל נרודיצקי, מצודה ב' (תש"ג) 295–296.
מאת העורך, מצודה ב' (תש"ג) 297–300.
די פראבלעמאטיק פון באגריף גלות, ייווא בלעטער 21 (1943) 165–188.
1945
מצודה ג’–ד' (תש"ה) 436 עמ' (עורך).
קיום ללא-תנאי (ממושכלותיה הראשונים של מדיניות ישראלית, חלק שני): 1. אם כל חירותLibertas
Differendi; 2. שארית ישראל; 3. תנועה לשלמות ישראל, מצודה ג’–ד' (תש"ה) 5–87.
“ספר המצוות” ו“ספר המדע” לרמב"ם, מצודה ג’–ד' (תש"ה) 181–212.
מן המעוררים (על ברל כצנלסון, בצרוף ארבע אגרותיו), מצודה ג’–ד' (תש"ה) 327–338.
נדפס שנית (בלי האגרות): על ברל קצנלסון, זכרונות ודברי הערכה, בעריכת מרדכי שניר (תל-אביב, תשי"ב) 183–190.
מאת העורך, מצודה ג’–ד' (תש"ה) 432–434.
1947
ספר המדע לרבנו משה בן מימון, חלק ראשון (ירושלים, תש"ז) קמ"ז עמ' (עורך).
על הרוחני המוחלט לר' נחמן קרוכמאל, הדאר 26 (תש"ז) גליון היובל, 198–800.
נדפס שנית: ר' יצחק אברבנאל ורנ"ק: על הרוחני המוחלט לר' נחמן קרוכמאל, מצודה ה’–ו'
(תש"ח) 290–298.
סיכויי תרבותנו בתפוצות, מחברות [פריס] ב' (1947) גליון א’–ב', 4.
1948
מצודה ה’–ו' (תש"ח) 640 עמ' (עורך).
לכלייה או לתקומה?: 1. העולם החדש; 2. על פרשת הדרכים?; 3. אמת לחצאין; 4. מסכת עדות;
5. אשלייה של הסכמה; 6. נצח; 7. סוף ואין-סוף; 8. שחייה שניה; 9. עם ההולך ומת;
10. כלייה ותקומה, מצודה ה‘-ו’ (תש"ח) 7–161.
עיבוד אנגלי של פרק 9, אשר ניתן בצורת הרצאה נדפס בשם:
Israel: The Ever-Dying People, Judaism 16 (1967) 423–433
שברי דברים: כ"א–מ‘, מצודה ה’–ו’ (תש"ח) 524–567.
אברהם יוסף שטיבל, מצודה ה’–ו' (תש"ח) 627–630.
מאת הנהלת אררט, מצודה ה’–ו' (תש"ח) 635.
1949
צוויי וואס זיינען איינס [הרצאה בסימפוזיון של הצוקונפט: מדינת ישראל און די יידן פון אנדערע
לענדער, בהשתתפות אליהו אילת, ה. ליוויק וש. ר., פברואר 20, 1949] די צוקונפט 54
(1949) 282–289.
Israel and the Diaspora, Jewish Spectator 14 (1949) September, 13–21.
1950
לשם יחוד התנועה העברית, הדואר 29 (תש"י) 663–665, 691–693, 714–716, 748–749,
793–794, 821–822, 838–839, 855–857.
גראיעווע – די שטרעכנדיקע און טרוימענדיקע (א קאפיטל זכרונות), גראיעווע יזכור בוך, בעריכת ג.
גארין (ניו-יורק, 1950) 35–46.
איין המשך, צוויי המשכים? [הרצאה בסימפוזיון של הצוקונפט: אונדזער המשך – ווי איך זע אים,
בהשתתפות ר. גארדיס, ש. ניגער וש. ר., פברואר 5, 1950], די צוקונפט 55 (1950) 192–
195, 246–251.
On Jewish Learning (Assress Delivered at the Opening Convention of the College of Jewish Studies, Chicago, Ill., Sept. 1948) (Chicago, 1950), p. 24.
1952
פנקס שיקאגו (שיקאגו, תשי"ב) החלק העברי, קכ"ב עמ‘; החלק האנגלי, 197 עמ’ (עורך).
דברי פתיחה, פנקס שיקאגו, בעריכת ש. ראבידוביץ (שיקאגו, תשי"ב) ז‘-ח’.
מדינת ישראל, אדער צוריק צו ארץ-ישראל, די צוקונפט 57 (1952) 7–14.
1953
פרק בתורת המוסר לרמב"ם, ספר היובל לכבוד מרדכי מנחם קפלן, בעריכת משה דייוויס (ניו-יורק,
תשי“ג) ר”ה–רל"ו.
פרק זה נדפס גם כחלק מהמאמר "ספר הפתיחה ל’משנה תורה' ", מצודה ז' (תשי"ד)
162–196.
קדוש על כרחו, בצרון 28 (1953) 3–14.
נדפס גם: ספר דובנוב, בעריכת ש. ראבידוביץ (לונדון-ירושלים-וולתאם, תשי"ד), 13–23.
1954
מצודה ז' (תשי"ד) 683 עמ' (עורך).
ספר שמעון דובנוב (לונדון–ירושלים–וולתאם, מאסס., תשי"ד) 460 עמ' (עורך).
מכתבי שמעון דובנוב אל שמעון ראבידוביץ, ספר דובנוב, בעריכת ש. ראבידוביץ (לונדון–ירושלים–
וולתאם, מאסס., תשי"ד) 402–458.
דברי חתימה, ס' דובנוב, בעריכת ש. ראבידוביץ (לונדון-ירושלים-וולתאם, תשי"ד) 459–460.
ספר הפתיחה ל“משנה תורה”, מצודה ז' (תשי"ד) 125–196.
שברי דברים: מ“א–מ”ט, מצודה ז' (תשי"ד) 644–672.
דברי חתימה, מצודה ז' (תשי"ד) 673–677.
אחרי מאתים שנה, שביבים [פריס] 1 (תשט"ו) חוברת א', 3–6.
1955
א וויכוח אין בריוו, אידישער קעמפער 36 (1955) 80–92.
באשר למכתבים נוספים מאת דוד בן-גוריון אל שמעון ראבידוביץ, עיין ספרו של ראבידוביץ, בבל וירושלים (לונדון–וולתאם, מאסס., 1957) 872–909.
רבנו משה בן מימון [הרחבת הרצאה שנישאה בועידה ה-29 של ווייא קאנפערענץ, יאנואר 1955], די
צוקונפט 60 (1955) 203–210, 266–273.
1957
בבל וירושלים; חלק ראשון: שער הבית, על פרשת בתים (פרק ממבוא לפילוסופיה של תולדות ישראל).
חלק שני: שער תש“ח, שנת תש”ח ושאלת ישראל: 1. ללא משיח?; 2. בין ישראל לישראל; 3. עירובין; 4. ברית בין המבותרים; 5. חיסול לשם פתיחה; 6. קיבוץ גלויות; 7. מגילת יוחסין; 8. השפעה; 9. אחד; 10. אוטו-אמנציפציה – כאילו אין מדינה; 11. ממזל למזל; 12. היסטים; 13. ישראל; 14. ירושלים ובבל. חלק שלישי: משער לשער, מגופי הפרשיות בשער הבית ובשער תש"ח: 1. קדושה, שבח וגנות; 2. ראשון בשני; 3. שני בראשון; 4. יראת מקרא; 5. מנצחון למבוכה; 6. מפרשת ההשפעה; 7. גשרנות; 8. תלות; 9. הקבל; 10. אחדות וממשות; 11. מרחב בית; 12. אשלייות; 13. משמר ישראל; 14. בין ירושלים ולבבל וירושלים (לונדון-וולתאם, מאסס., תשי"ז) 909 עמ' (בשני כרכים).
פרקים מתוך ספר זה פורסמו כמקומות שונים בשעה שהספר עצמו היה בבית-הדפוס:
בין ישראל לישראל: חזות א' (תשי"ג) 106–120. בצרון 29 (תשי"ד) 1–12.
מגולה לגאולה, בעריכת מ. שטיינר (תל-אביב–בוסטון, תשט"ז) 352–362.
עירובין: גשר א' (תשי"ד) 55–71.
חיסול לשם פתיחה: בצרון 30 (תשי"ד) 1–13, 77–95.
פרשת יוחסין: בצרון 29 (תשי"ד) 143–149.
השפעה: בצרון 31 (תשט"ו) 223–233; 32 (תשט"ו) 163–173; 33 (תשט"ז) 91–101; 34
(תשט"ז) 65–76.
ממזל למזל: שינויי מזלות, שביבים [פריס] א' (תשט"ו) חוברת ב', 1–10.
ישראל: מצודה ז' (תשי"ד) 11–61.
Israel: The People, The State, Judaism 2 (1953) 31–40
למען ישראל לא אחשה, די צוקונפט 59 (1954) 196–107.
הפרק ירושלים וככל נדפס בתרגום אנגלי: Jerusalem and Babylon, Judaism 18 (1969)
142–131 (תורגם על-ידי אפרים תלמג').
פתחון, ספר הדואר למלאת לו 35 שנה (1957) 4–8.
יידישער קיום, סוף און אין-סוף, די צוקונפט 62 (1957) 204–210, 256–267.
On Interpretation, Proceedings of the American Academy for Jewish Research 26 (1957) 83–126.
1958
אבי מורי ז“ל, רש”י, תורתו ואישיותו, בעריכת ש. פדרבוש (ניו-יורק, תשי"ח) 226–232.
1961
כתבי רבי נחמן קרוכמאל, מהדורה שניה, צילום עם תיקון שגיאות הדפוס והוספות: דברי המביאים לבית
הדפוס; מבוא למהדורה השניה; רשימות צונץ להוצאת “מורה נבוכי הזמן”: מפתחות;
ביבליוגרפיה נבחרת של כתבי שמעון ראבידוביץ, ז"ל (לונדון-וולתאם, מאסס., תשכ"א) 238,
תקכ"ה עמ'.
מאגרותיו של שמעון ראבידוביץ, הביאן לדפוס בצרוף הערות: אברהם ראביד, גנזים א' [קובץ לתולדות
הספרות העברית בדורות האחרונים], בעריכת ג. קרסל (תל-אביב, תשכ"א) 290–307.
1962
שריפטן (די יורישע שריפטן פון ד“ר שמעון ראווידאוויטש ז”ל), א; אויטאביאגראפישע נאטיץ; א קורצע
ביאגראפיע; א. גאלאמב: פראפ. שמעון ראווידאוויטש; ג. קרעסעל: דער אויסטייטש פון אונדזער געשיכטע אין א נייעם ליכט; בערל כהן: פראפ. שמעון ראווידאוויטש ז“ל; גרויסער עולם באערט דעם אנדענק פון פראפעסאר שמעון ראווידאוויטש; גראיעווע – די שטרעבנדיקע און טרוימענדיקע. ב: העברעישע ליטעראטור אין דער השכלה-צייט; רבינו משה בן מימון; גאט און מענטש לפי דעם רמב”ם; משה מענדעלסאן – דער דייטשער און יידישער פילאסאף; משה העס – דער פילאסאף; נחמן קראכמאלס דרך אין געשיכטע, קריטיק און טראדיציע; גוסטאוו לאנדויער, זיין לערע און זיינע ווערק; נחום סאקאלאוו. ג: די פראבלעמאטיק פון באגריף גלות; יידן אויף דער וועלט; יידישער קיום – סוף און אין-סוף; צוויי וואס זיינען איינס; איין המשך – צוויי המשכים; די שרעק פון פירער; מדינת ישראל – אדער צוריק צו ארץ-ישראל; למען ישראל לא אחשה. ד: בריוו; יעפים ישורון: ד"ר שמעון ראווידאוויטש – ביבליאגראפיע (בוענאס-איירעס, 1962) 441 עמ'.
בריוו פון שמעון ראווידאוויטש, שריפטן (די יידישע שריפטן פון ד“ר שמעון ראווידאוויטש, ז”ל) (בוענאס-איירעס, 1962) 399–423.
1964
Ludwig Feuerbachs Philosophie: Ursprung und Schicksal, Zweite Auflage (Berlin,
1964) 517 Seiten.
1967
Two That Are One, Jewish Spectator 32 (1967) March, 7–10.
1968
ביאליק שלי, מאזנים 27 (סידרה שלישית) (1968) 107–109, 157.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.