לזכר הורי היקרים, שלמה־יצחק והדסה, שסבלו בדומיה ומתו בבדידות.
בספר זה כנסתי חלק ממאמרי על עניני ספרות וסופרים שכתבתי במשך עשר שנים (תרע"ח—תרפּ"ח) והדפּסתים בעתונים ומאַספים שונים: “השלוח” – אודיסה; “העם” – מוסקבה; “הצפירה”, “התקופה” – ווארשה; “הדואַר” – ניו־יורק; ואחרים.
מאמרים בודדים הם, שנכתבו בהזדמנויות שונות ובאופנים שונים, וּודאי ימצא איזה חלל בין מאמר אחד למשנהו; ופה ושם תבקש העין חוליות חסרות בשלשלת. אבל בדברי ספרוּת – והבקורת היא אַחת מבנותיה הנאמנות – לא האַחדות החיצונית ולא ההמשכיות הכרונולוגית הן העיקר. יש אַחדות אַחרת, פּנימית ומהותית, ויש המשכיות אַחרת – בחוש ובהערכה – ואלה שוכנות במסתרים. מתוך קפּולי הדברים הבודדים עולה הניגון האחד, ניגון־הנפש. ומבחינה זו אין הבדל על איזה סופרים המבקר כותב, כמו שאין הבדל איזה גבורים הסופר מתאר ומה ועל מה המשורר שר. סופרים מבוקרים, גבורים מתוארים ודמויות שיריות חזויות – כולם ממקור אחד; וכולם חיים בזכות אַחת – זכות האמת שביופי והיופי שבאמת.
ולי החוש והאמונה, כי דברי אלה בכנוסם לא יעמדו בודדים וזרים, ועם כל המרחק שיש לפעמים בין אחד לחברו, יקרבו וידבקו אחד בשני ויהיו יצירה אחת.
ועתה לדברים עצמם.
לא הכנסתי לספר את מאמרי על מאפּו, פרישמאן, ברנר, ברדיטשבסקי ושניאור, וכן המאמרים הראשונים על טשרניחובסקי והמאירי־פייארשטיין (פּה באו על שנים אלה רק המאמרים השניים) – משום שכל אלה המאמרים נראו לי בלתי־שלמים או בלתי־ראויים לבוא בספר בצורתם הראשונה.
אָמרתי: מוטב שיחסר כל המאמר על הסופר או המשורר ולוא גם הם ראשונים ובונים, ולא יחסר בו, במאמר, היסוד הבריא והוודאי, העושה אותו כדאי לספר וראוי לשמו. כמו כן לא נתתי בקובץ זה את מאמרי על סופרים לועזיים ודברי־הבקורת שפּרסמתי בזמנם על ספרים ומאַספים שונים.
בכמה מן המאמרים שבאו הכנסתי איזה תיקונים ושנויים קלים, כי עשר השנים שעברו עלי הראוני לדעת, כי בדברי הראשונים היה יותר נסיון ממסה; אבל מכיון שקשה לו לאָָדם, ואַף לסופר, להיות “גזלן” לעצמו, הכנסתי מעט, רק מעט, מן הדברים הראשונים, ובהם – השנויים הקלים. כי חסתי על תום־העלומים ועל זכרון ימי־האָביב, אלה שלא ישובו עוד.
עתה יש לי הרגש, כי שחררתי את עצמי מעול אשר הכביד עלי. ובשלחי דברי אלה, מכונסים יחד, על פּני העולם, נדמה לי, כאילו גמרתי קציר ראשון. ומרחוק – אור חדש עולה ועבודה חדשה, יותר בשלה ויותר שלמה, קוראת ומושכת.
מנחם ריבּולוב.
ניו־יורק, אדר, תרפּ"ח.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות