א.    🔗

הָיָה אָז חֹרֶף בָּאָרֶץ,

צַח הָיָה הָאֲוִיר וְעָדִין;

הַחוּצוֹת הִלְבִּינוּ מִשֶּׁלֶג,

וּפָרוּש הַשֶּׁלֶג כַּסָדִין.

הָיוּ הַשְּׁחָקִים כֹּה רָמִים,

הָיוּ כֹה כְּחֻלִּים וְזַכִּים;

הִבְהֲבוּ כּוֹכְבֵי הַזָּהָב,

שִׁקְּרוּ מֵאַפְסֵי מֶרְחַקִּים.

הָיוּ הָרְחוֹבוֹת רֵיקָנִים,

מוֹשְׁכִים בְּקָרָם וּמְפַתִּים

לְדִבְרֵי־עֲבֵרָה קַלִילִים

אֶת זוּגוֹת הַמְטַיְּלִים הַמְּעַטִּים.

הִנֵּה זֶה שַׁח אֱלֵי אָזְנָהּ,

וְאָזְנָה לְלֶחְיָהּ כֹּה קְרוֹבָה –

גַּם נָשַׁק לָהּ וַדַּאי הָרָשָׁע,

נָשַׁק לָהּ – גַּם זוֹ לְטוֹבָה!

הָיוּ הַדְּרָכִים רְחָבִים,

וְעֶגְלוֹת הַחֹרֶף כֹּה קַלּוֹת!

הָיוּ הַלְּבָבוֹת מוּצָקִים –

וְסוֹדָם לֹא נִתֵּן לְגַלּוֹת.

ב.    🔗

אֲנֹכִי הָלַכְתִּי לְבֵיתִי

לִגְמֹר וּלְשַׁכְלֵל אֶת שִׁירָי:

צָחַק לְפַעֲמַי הַשֶּׁלֶג,

וְהֶבֶל חַם פָּרַץ מִנְּחִירָי.

הָיָה מְעִילִי פָּתוּחַ,

וְשׁוּלָיו לָרוּחַ נְתוּנִים;

מַהֲלָכִי בָטוּחַ וְנָכוֹן

וְצַעֲדֵי רַגְלַי מְתוּנִים.

שָׁמַט הָרוּחַ כּוֹבָעִי,

וְיט אוֹתוֹ קִמְעָה הַצִּדָּה –

וְדָבַק וְטָס עַל קְוֻצָּתִי,

סִלְסְלָה אַט וְהֶחֱרִידָה.

הִכָּה בִּלְחָיַי הַגְּלוּיוֹת

עַד אֲשֶׁר הֶעֱלָה שָׁם אֹדֶם,

הוֹסִיף מֵאִשּׁוֹ הַלּוֹהֵט

לְמָה שֶׁשָּׁם פָּרַח מִקֹּדֶם.

עֵינַי – הֵן צוֹחֲקוֹת לַשְּׁחָקִים,

כְּאִלּוּ שָׁם אֶרְאֶה אֶת דְּבִירָי –

וַאֲנֹכִי אָז הוֹלֵךְ לְבֵיתִי,

לִגְמֹר וּלְשַׁכְלֵל אֶת שִירָי.

ג.    🔗

הִיא חִכְּתָה לִי אֵצֶל הַשַּׁעַר

וּבְעָבְרִי עַל יָדָהּ, קָרָאָה –

זֹאת הָיְתָה יַלְדָּתִי אָהַבְתִּי,

צְעִירָה וְקַלָּה וְנָאָה.

קְוֻצָּתָהּ הַשְּׁחֹרָה וְעָבָה

קָפְאָה אַרֻכָּה עַל גַּבָּה;

הֶאְדִימוּ רַק שְׁתֵּי לְחָיֶיהָ,

וּבְכָל עַיִן לָחֲשָׁה לַבָּה.

הָיָה גַּם סַנְטְרָהּ קְצָת מְאָדָּם,

הַסַּנְטֵר עִם אוֹתָהּ הַגּוּמָה,

שֶׁתָּמִיד אֲמַלְּאָהָּ בִּנְּשִׁיקוֹת –

וְאֵין עוֹד לְהַכִּיר מְאוּמָה.

חָטְמָהּ כְּמִבְצָר בְּעֵת־שָׁלוֹם:

בְּאֶמְצַע פָּנֶיּהָ הוּא נוֹסֵס,

פְּרָזִי וְלָבָן בְּשָׁעָה –

שֶׁהַכֹּל מִתְכַּנֵּס וְרוֹתֵת.

הִיא עָמְדָה וְחִכְּתָה בַקָּרָה,

נָקְשָׁה דֹּם נַעַל בַּנָּעַל:

וַיְִתְאַו לְבָבִי לָהּ נַשֵׁק –

וּשְׂפָתַי – הֵן הָיוּ בַמָּעַל.

ד.    🔗

הָיְתָה אָז שָׁעָה שֶׁל לַיְלָה,

צוֹנֶנֶת וּבְהִירָה וַחֲרִישִׁית –

וְאִישׁ לֹא רָאַנִי בְגָחֳנִי,

וּבְנַשְּׁקִי לָהּ שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית.

וְהִיא בֵּין כָּךְ גִּלְּתָה אֶת אָזְנִי

שֶׁאִמָּה – הִיא נָסְעָה לְיָמִים…

אַחֶיהָ הַקְּטַנִּים הַשְּׁנַיִם

בַּחֶדֶר הָאַחֲרוֹן הֵם נָמִים.

אָחִיהָ הָאֶחָד הוּא עָרוּם,

וְאוּלָם בַּלַּיְלָה אֵין לִירֹא:

הוּא מְרַגֵּל בַּיוֹם, וּבַלַּיְלָה –

הוּא נִרְדַּם וְאֵין לְהֲעִירוֹ…

הִיא דִבְּרָה וּפָסְקָה בְּאֶמְצַע –

קָפְצָה וְלָפְתָה צַוָּארַי,

וּצְעִירָה בוֹחֶנֶת אֶת עֵינַי –

מְחַכָּה צוֹהֶלֶת לְדְבַרִי…

מָה־לוֹמַר לָהּ אוּכַל – רַק נַשֵׁק

אֶת סַנְטְרָהּ הַקַּר וְהַחַכְלִיל:

– אֵיכָכָה זֶה אֵלֵךְ לְבֵיתֵךְ,

וְשִׁירַי מִי יִגְמֹר וִישַׁכְלֵל?

ה.    🔗

שָׁמְעָה וְלֹא שָׁמְעָה הַיַּלְדָּה,

שָׁמְעָה וּכְלוּם לֹא הֵבִינָה –

כִּי תַּמָּה עוֹד הָיְתָה קְטַנְתִּי,

תַּמָּה וִיחִידָה בְּמִינָהּ.

מַה־לָהּ לַקְּטַנָּה וּלְשִׁירָי?

מָה־לִי וּלְשִׁירַי גַּם אֲנִי?

וְעֵינֵי תַּמָּתִי מָה־יָפוֹת!

גַּם פִּיהָ אֲשֶׁר נְשָׁקָנִי. –

"אֵלְךָ אַחֲרַיִךְ, אֲחוֹתִי,

אֶל־כָּל אֲשֶׁר תֵּלְכִי קָחִינִי;

אֶל־אִיִּים וְיַמִים רְחוֹקִים,

אֶל יַרְכְּתֵי תֵּבֵל מִשְכִנִי…"

"לֹא אוֹלִיךְ אֶל־אִיִּים וְיַמִּים

וּלְיַרְכְּתֵי תֵבֵל אוֹתָכָה;

בֵּיתִי – הֵן אוֹתוֹ יָדַעְתְּ,

בֵּיתִי לֹא רָחוֹק מֵהָכָא.

הַחֶדֶר הָאַחֲרוֹן לְאַחַי,

הָרִאשׁוֹן הוּא יִהְיֶה לָנוּ –

מֵחַלּוֹנוֹ לֹא יֵשְטְ הַיָּרֵחַ,

וְעֵינוֹ – הִיא תִּהְיֶה אִתָּנוּ."

ו.    🔗

שִׁירַי, הוֹי שִׁירַי – הֵם פְּזוּרִים

עַל גַּבֵּי נְיָרוֹת וְעָלִים:

רְצוּצִים עִם יָתֵר וְחָסֵר

לֹא גְּמוּרִים וְלֹא מְשֻׁכְלָלִים…

אוּלָם עוֹד יֶשְׁנָם לַמָּקוֹם

לֵילוֹת שֶׁל חֹרֶף עוֹד רַבִּים,

וּמְלִיצוֹת לְקַשֵּׁט אֶת שִׁירַי

יַמְצִיא לִי עוֹד תִּשְׁעָה קַבִּים.

וְאִם תָּבוֹא הַנַּעֲרָה עוֹד פַּעַם

לִשְׁמֹר אֶת בּוֹאִי וְצֵאתִי –

אֹמַר לָהּ: בּוֹאִי, יַלְדָּתִי,

וְלִינִי הַלַּיְלָה בְּבֵיתִי.

מִי יִתֵּן וְאִמָּהּ תִּתְמַהְמֵהַּ

בְּדַרְכָּהּ, כְּמוֹ בְּלֵיל עָבָר,

וְאַחֶיהָ הַקְּטַנִּים יְשֵׁנִים,

מִבְּלִי אֲשֶׁר יֵדְעוּ כָּל־דָּבָר.

הִיא תֵשֵׁב עִמָּדִי לַשֻּׁלְחָן,

אֲנִי וְהַנַּעֲרָה גַם יָחַד;

וְאֶהְיֶה קוֹשֵׁר לָהּ כְּתָרִים,

וְגוֹמֵר אֶת שִׁירַי כְּאֶחָד.