חלומו של המשורר
אוֹי-מָה מְרִי נַפְשִׁי – אֲשֶׁר נִדְחַפְתִּי
בִּשְׁתֵּי יְדֵי מָרוֹם, כְּקַשׁ נִרְדַּפְתִּי!
עָלַי שְׁמֵי עֶלְיוֹן וְתֵבֵל נִקְשְׁרוּ,
יַד הַזְּבוּל, בִּי לוֹחֲמָה, שָׁזַפְתִּי:
עָלַי בְּפֶּתַע נֶהְפְּכוּ צִירֵי זְמָן,
מֵאוֹר לְחֹשֶׁךְ, אַלְלַי, נֶהְדַּפְתִּי.
דּוֹדִי כְּמִתְחַפֵּשׂ וְעֵינָיו מַעֲלִים,
דּוֹדִי אֲשֶׁר לוֹ לַחֲמִי הִטְרַפְתִּי.
רֵעִי כְּמִסְתַּתֵּר בְּעֵת בִּי יַעֲבֹר,
יִשְׁכַּח אֲשֶׁר עָלָיו כְּאָב חָפַפְתִּי.
רַב יֶחֱרֶה לִי זֶה עֲדֵי מָוֶת, וְלוּ
יֵשׁ צֹר בְּיָדִי – בּוֹרְחַי עָרַפְתִּי!
נִיבִי יְהִי לִסְחִי לְאוֹמֵר לִי תְמוֹל
כִּי מִשְּׂפָתַי מֹר דְּרוֹר הִטַּפְתִּי.
תָּם מִשְּׁמִי כִּנּוּי רְבִי, שַׂר אוֹ גְּבִיר
וּבְשֵׁם מְשֻׁגָּע וֶאֱוִיל חֹרַפְתִּי.
בָּנַי בְּצָרַי הֵם כְּבָר וּבְעוֹכְרַי,
לֹא יִשְׁמְעוּ לִי אִם כְּסוּס צָנַפְתִּי;
שֵׁגַל יְצוּעַי זוֹעֲמָה עָלַי אֲשֶׁר
לֹא זָעֲמָה אֶתְמוֹל וְאִם נָאַפְתִּי:
עֵת זָעֲמָה אֶתְמוֹל בְּמִלִּים אִסְּרָה
וּמְעַ-מְעַט אֵשׁ מוֹקְדָהּ גָּרַפְתִּי,
כָּעֵת בְּרִשְׁפָּהּ אֶתְּנָה גָפְרִית וְנֵפְט
גַּם בּוֹ בְּרוּחַ עִוְעִים נָשַׁפְתִּי.
מָה עוֹלְלוּ בִּי עוֹלְלַי כִּי עַל בְּלִי-
מָה אֶגְעֲרָה בָּהֶם וּמָה אָנַפְתִּי?
אַסְכִּין עֲשֹׂה בַּכֹּל, לְחִי אֶתֵּן וְגֵו
לִמְנַאֲצַי וּמְרַחֲמַי הִקְצַפְתִּי.
אַיֵּה פְּנֵי אַרְיֵה אֲשֶׁר בָּם אַחֲרִיד –
אֵיכָה כְּכֶלֶב כָּל אֱנוֹשׁ הֶחְנַפְתִּי?
אַרְזֵי סְעִיפַי, עָבְרוּ עָבִים תְּמוֹל,
אַרְצָה כְּאַגְמוֹן עוֹד מְעַט כָּפַפְתִּי;
מִדְרָךְ לְרַגְלַי כָּל כְּסִיל עַתָּה אֱהִי,
אִישׁ שָׁף עֲקֵבִי, קָדְקֳדוֹ אָז שַׁפְתִּי.
כֶּסֶף תְּבוּנַָתִי לְסִיגִים נֶהֱפָךְ
מֵאָז בְּכוֹר טִרְדוֹת עֳנִי נִצְרַפְתִּי.
אֶחְשֹׁב לְרַע לִי מַחֲשָׁבוֹת יוֹם וָלֵיל,
אִם לִי אֱמֶת שׁוֹוָה, אֱמֶת סִלַּפְתִּי;
דְֶּרֶךְ יְשָׁרָה אִם תְּאֻנֶּה לִי לְטוֹב,
לִנְטוֹת לְאֹרַח מַעֲקָשׁ הִקַּפְתִּי.
יָדִי אֲסוּרוֹת עֵת מְצִיאָה אֶחֱזֶה,
אֶדְמֶה כְּאִלּוּ אָז בְּיָד לֻפַּפְתִּי.
אָעֹז בְּהַוָּתִי תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם, אֲבָל
אֶל מַהֲלוּמוֹת הַזְּמַן רוֹפַפְתִּי.
מֵאָז, אֲהָהּ, פָּנוּ מְיֻדָּעַי כְּאִם
נִשְׁפַּךְ נְחֻשְׁתִּי בָּם וְשֵׁת חָשַׂפְתִּי.
לִפְנֵי עֲמִיתִי הוּא לְשׁוֹנִי יַחֲרִישׁ,
עַד אֶעֱצֹר מִלִּים וּפִי אָכַפְתִּי.
שִׁמְשֵׁי מְאוֹרִי, יִלְהֲטוּ מִגִּיל תְּמוֹל,
אֵיךְ עֻנְנוּ הַיּוֹם וּבָם דָּלַפְתִּי!
אָקוּץ בְּחַיַּי, אֶבְחֲרָה לִי מַחֲנָק,
לֹא אֵדְעָה נַפְשִׁי בְּיוֹם זָעַפְתִּי.
אֵלֶּה, אֲבוֹי לִי, תּוֹלְדוֹת הַמִּסְכְּנוּת
אוֹי לִי, וְלֹא בְּמִסְכְּנוּת אֻלַּפְתִּי!
אֵדַע אֲשֶׁר נִשְׁיִי אֲשַׁלֵּם לַזְּמָן,
עָלַי כְּמַלְוֶה טוּב זְּמַן זָקַפְתִּי.
אָכֵן מְאֹד עָנֹג אֱהִי וְרַךְ, וְאֵיךְ
אוּכַל חֲסֹר מַה שֶּׁעֲדֶן הֶעְדַּפְתִּי?
נֹפֶת מְתִיקוּת הַזְּמַן אָבוּס בְּאַף,
וַיְהִי לְזָרָא לִי שְׂלָו אָסַפְתִּי,
אֶלְאֶה נְשֹׂא זוֹ. יָם תְּלָאוֹת הַזְּמָן
וּכְבָר בְּצוּלַת סַעֲרוֹ שָׁטַפְתִּי –
נִשְׁבָּר אֳנִי אוֹנִי וְסָר הוֹנִי עֳנִי
עַד כִּי בְּלִי כֹּחַ בְּגַלָּיו צַפְתִּי.
אֶבְכֶּה כְּיוֹלֵַדָה בְּכָל רֶגַע, וְלֹא
עָלַי, וְאִם בְּרַעֲבוֹן עָטַפְתִּי:
אֶנְקַת בְּנֵי בִטְנִי וְאִשְׁתִי שׁוֹאֲפָה
נַפְשִׁי, וְאֶשֹּׁם מֵאֲשֶׁר שָׁאַפְתִּי.
הַאֶחְשֹׁב עָווֹן לְבַת נָדִיב בְּעֵת
תִּצְעַק ׳אֲדוֹנִי, אֵיךְ בְּטִיט נִסְחַפְתִּי?׳
תָּלִין גְּבִירָה עַל נְוֵה רִבְצָהּ – וְלֹא
תָּלִין, וּמִשְׁכָּבָהּ תְּמוֹל מֹר נַפְתִּי?
לֹא יִרְעֲמוּ בָּנַי מְפֻנָּקַי בְּעֵת
אוֹתָם בְּלִי חֵטְא אוֹמְרִי סִגַּפְתִּי?
מַה לִּי וְלִכְבוֹד אָב, בְּנֵי נַפְשִׁי, לְלֹא
אוֹעִיל וּמַטֵּה לַחְמְכֶם קָטַפְתִּי?
מַה לַּעֲשׂוֹת לַבֵּן אֲשֶׁר יִצְעַק בְּמָר
׳הוֹי אָב, בְּרֹאשׁ חוּצוֹת בְּקֹר עֻלַּפְתִּי!׳
אֶל קוֹל אֲשֶׁר כָּזֶה לְבָבִי יַעֲמֹד –
טוֹב לִי וּמַחַץ אוֹ חֲנִית שֻׁסַּפְתִּי!
זֹאת רָאֲתָה עֵינִי, וְעוֹד אֶחְיֶה וְלֹא
אֶמֹּג כְּדוֹנָג? הַכְּצוּר תָּקַפְתִּי?
הָהּ עַל יְלָדַי, אִם לְאֵלֶּה נוֹלְדוּ –
הַלְוַאי אֱהִי עָקָר וְלוּ שָׁחַפְתִּי!
עַל זֹאת בְּמַכְאוֹבִי זְקָנִי אֶמְרְטָה,
עַל לֶחֱיִי עַל זֹאת בְּחִיל תָּפַסְתִּי.
אֵלִי ׳הַמַּשְׂבִּיעַ לְכָל חַי׳ נֶאֱמָר,
הַאִם בְּסִפְרָךְ הַכְּתָב זִיַּפְתִּי?
שִׂיחִי כְּדֶבֶק הוּא לְדַלְתֵי הַזְּבוּל –
הָהּ, כִּי בְּפִי צִנּוֹר חֲסָדָיו גַּפְתִּי,
תִּסְתֹּם בְּרָקָיו נַאֲקָתִי מַעֲרֹף,
בּוֹ כָל סֶדֶק, נֶקֶב וְחוֹר זִפַּפְתִּי
פַּרְגּוֹד שְׁחָקִים אֶמְתְּחָה אַרְצָה בְּיַד-
שִׂיחִי וּפָרֹכֶת זְבוּל פָּרַפְתִּי.
תִּכְלֶה תְּלוּנָה מֵעֲלֵיכֶם, אוֹהֲבַי,
הֵן מִמְּסִילוֹת הַזְּבוּל נִרְדַּפְתִּי!
חִדְלוּ, קְרוֹבַי, פֶּן תְּהוּ לָבוּז בְּזֹאת,
הִכָּלְמוּ, וַי, יַחֲסִי הִכְסַפְתִּי:
מֶנִּי כְּמִטָּמֵא, אֲהוּבַי, תִּפְרְשׁוּ –
אַל תִּגְּשׁוּ לִי, בָּעֳנִי טֻנַּפְתִּי.
תֹּפֶת יְהִי דַלּוּת, עֳנִי טֻמְאָה יְהִי –
אוֹי אִישׁ שְׁמִי מַזְכִּיר וּבוֹ כִּשַּׁפְתִּי!
בִּרְחוּ, שְׁכֵנַי! כִּי בְּלַבַּת הָעֳנִי
כַּיּוֹם אֲנִי עִם אָהֳלִי נִשְׂרַפְתִּי,
יֵאָסְרוּ חֶלְקֵי בְּשָׂרִי זֶה לְזֶה,
יִבָּדְלוּ, פֶּן זֶה וְזֶה קָלַפְתִּי.
תֵּבֵל תְּנַדֵּנִי לְמֵאִישׁ עַד בְּעִיר,
מָךְ הִנְנִי מָךְ לַיְקוּם נִזַּפְתִּי:
אֶהְיֶה לְנִדָּה לוֹ, בְּעֵינִי אֶעֱבֹר
מַרְאוֹת, בְּמַגָּעִי יְבוּל שָׁדַפְתִּי,
תּוֹלַע זְמַן לֹא יַחֲסֹל אֶת קִיקְיוֹן
הוֹנִי – וּפֹארוֹתָיו אֲנִי סִעַפְתִּי,
לוּלֵי גְדָעוֹ מַעֲצַד הִתְרַשְּׁלוּת
דַּרְתִּי בְּצֵל נוֹפוֹ וְהִסְתּוֹפַפְתִּי
מֶה עָשׁ כְּעָשׁ אִבּוּד יְקָר חֶמְדַּת זְמָן
בֵּין בַּעֲלֵי בִּינָה אֲשֶׁר כָּנַפְתִּי?
מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים לְטַפִּי, כִּי בְּתוֹךְ
לֵצִים עֲרִיצִים רַב רְכוּשׁ חָתַפְתִּי?
הָלְאָה גְשׁוּ, חָכְמוֹת; הֱיוּ לִי מַחֲסֶה
לָרִיק עֲדֶנָה? בֶּאֱמֶת יָעַפְתִּי,
רַב נִשְׁלְפָה חַרְבִּי לְמוּל הַמַּחֲמָד,
רַב לַלְּמִידָה נַעֲלִי שָׁלַפְתִּי.
צַר לִי וְהֵבֵאתִי בְּמָצוֹר אָהֳלִי,
עָלַי בְּתוֹלַע הַמְּשִׁי אָפַפְתִּי,
צַר לִי וּמַה יּוֹעִיל לְקִנִּי, כִּי עֲדֶן
מִקֵּן אֱלֵי קֵן סוֹפְרִים רִחַפְתִּי;
כִּי אַעֲלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶת כְּנַף
שִׂכְלִי, בְּנִשְׁרֵי הַתְּבוּנָה עַפְתִּי?
כִּי בַּר תְּעוּדָה אֶתְּנָה בִּבְלִי מְחִיר,
לִקְחִי לְצָמֵא לוֹ כְּטַל הִרְעַפְתִּי,
כִּי מֵעֲתַר תֻּמִּי לְבוֹנַת מַעֲשַׂי
יָרַח אֲדֹנָי בַּחֲלֹף נָדַפְתִּי,
כִּי עַל מְלִיצַי הַזְּמַן וּמְשׁוֹרְרָיו
רַגְלַי הֲרִימֹתִי וְנֵס נוֹפַפְתִּי
כִּי לִי עֲטֶרֶת הַנְּעִימוֹת נָתְנוּ
עֵת בֵּין עֲגוּרֵי הַזְּמִיר צִפְצַפְתִּי.
צֻנַּן כְּבָר לִבִּי בְּכָל לִמּוּד, וּמֵי
דֶּמַע יְלָדַי בַּיְקוֹד זַלַּפְתִּי.
חוּץ מִתְּעוּדַת אֵל בְּכָל בִּין אֶבְחֲלָה
וּבְאַהֲבַת הַהוֹן לְבַד נִרְצַפְתִּי:
חָרוּץ אֱלֵי חָרוּץ וְנֶחְפָּז אַט לְפָז –
כֶּסֶף לְבַד, כֶּסֶף לְבַד נִכְסַפְתִּי,
אֶקְמֹץ וְאֶקְבֹּץ, הוֹן בְּלִי סוֹף אֶאֱסֹף,
כָּל רַעֲיוֹנַי לִבְכִי הֶחְלַפְתִּי,
אִם בַּחֲרוּזִים לִי חֲרוּזִים נִתְּנוּ,
שֵׁרוֹת בְּשִׁירוֹת – אָז זְמִיר הוֹסַפְתִּי.
אַלְבִּישׁ לְבָבִי מַחֲלָצוֹת תַּאֲוָה,
נַפְשִׁי צְנִיף הַמַּחֲמָד צָנַפְתִּי.
אָמְנָם בְּלִי דַעַת אֲדַבֵּר כֹּה וְאִם
מִלַּי יְעִידוּן לִי אֲשֶׁר שׂרַפְתִּי
אוֹי, אוֹי לְאָזְנַיִם אֲשֶׁר כַּךְ שׁוֹמְעוֹת!
פָּנִים כְּלַפֵּי מַעְלָה הֶחְצַפְתִּי.
גַּם כִּי אֱלֹהִים חַי אֲנִיִי יָרֵא, שְׁמוֹת
שַׁחַק, זְבוּל וָרוּם לְבַד גִּדַּפְתִּי.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות