אלול תשכ"ב

שלומית,

בהגיעך לגיל המצוות

ברכות מאורי חסידה והילדים

לְאוֹר הַיָּרֵחַ, הַזֹּלֵף

בְּנַחַת בִּתְכֵלֶת הָאַוֵּר,

הַמְשַׁכֵּר הַלֵּב כַּחֲלוֹם זָהָב,

וּכְמִקְסָם עֵינַיִם יְעַוֵּר;

לְאוֹר הַיָּרֵחַ בַּלָּיְלָה,

עֵת יִצְלַל מְלֹא תֵבֵל בַּדְּמָמָה,

וּבְסוּת אוֹר קִפָּאוֹן תִּתְעַלֵּף

הַחֹרְשָׁה בְּתַחְתִּית הָרָמָה;

וּבֵין הַצֶּאֱלִים בַּחֹרְשָׁה

כְּעֵין רֶשֶׁת כֶּסֶף מְזֹרָה,

יִרְעֲדוּ עַל־רֹךְ הָעֲשָׂבִים

עֲגִילִים וּגְלִילִים שֶׁל־אוֹרָה;

וּבְאוֹר רַךְ וָזַךְ כִּמְזֻקָּקִים

עַל־מוֹרַד הַגִּבְעָה מַזְהִירִים –

לֹא אַבְנֵי חֵן וְסַפִּירִים –

רִבֹּאוֹת רְסִיסִים בְּהִירִים…

אָז תֵּרֵד מַקְהֵלַת גַּמָּדִים

בְּמוֹרַד הַגִּבְעָה בִּרְנָנָה,

שַׁאֲנַנָּה כַּחֲלוֹם יֶלֶד קָטָן,

עֲנֻגָּה כְּקֶרֶן הַלְּבָנָה;

וּצְנִיפִים עֲגֻלִּים וּשְׁחֹרִים

יִצְנְפוּ רָאשֵׁיהֶם הַקְּטַנִּים,

וּפְנֵיהֶם מוּעָדוֹת הַיַּעֲרָה,

שָׁם לַחְפֹּר מִכְמַנִּים, מִכְמַנִּים.

וּבְלֶכְתָּם יִנְעֲרוּ אֶת־נִטְפֵי

הַטַּל מִן־הַדְּשָׁאִים, וּנְפוֹצוֹת

הָרְסִיסִים הַזַּכִּים כִּבְדֹלַח

מַתִּיזִים נִיצוֹצוֹת, נִיצוֹצוֹת.

כֹּה הָלֹךְ וְרַנֵּן יֵרֵדוּ,

עֲרוּכִים בַּטּוּר שִׁבְעָה שִׁבְעָה,

עַד בֹּאָם בַּעֲבִי־צֵל הַחֹרְשָׁה,

הַנָּמָה בְּתַחְתִּית הַגִּבְעָה.

אָז כֻּלָּם יָפוּצוּ בְשָׁאוֹן

וּבָאוּ אֶל־בֵּין הָאַלּוֹנִים,

בִּמְקוֹם מֵעֵין רוֹאִים נִצְפָּנוּ

בַּקַּרְקַע מַטְמוֹנִים, מַטְמוֹנִים.

הֵם בָּאִים – וּבְשִׁפְעַת הַצְּלָלִים

תִּתְאַחַד עֲדַת הַגַּמָּדִים,

יִתְלַכְּדוּ וִירַקְּדוּ כִּגְדָיִים,

וְצָהֲלוּ צָהֳלַת יְלָדִים.

וְכִתְמֵי הָאוֹרָה הַחִוְרִים

יְרַצְּדוּן עַל־שְׁחוֹר מְעִילֵיהֶם,

יַחֲלִיקוּ עַל־רוּם מִצְנְפוֹתָם,

יִקָּלְעוּ בִּקְוֻצּוֹת רָאשֵׁיהֶם.

וַעֲיֵפֵי מְשׁוּבָה יִפֹּלוּ,

יִשְׂתָּרְעוּ בְּצֵל הָאַלּוֹנִים,

וְחָפְרוּ מִשָּׁם וְהוֹצִיאוּ

מַטְמוֹנִים הֲמוֹנִים, הֲמוֹנִים.

וּלְאוֹר הַיָּרֵח הַבָּהִיר

בִּצְחוֹק צָלוּל, צַח, צְחוֹק יְלָדִים

תְּשַׁעֲשַׁע עַל־מְאוּרַת הַזָּהָב

וּתְצַחֵק עֲדַת הַגַּמָּדִים.

וּצְלִיל דִּינְרֵי זָהָב וָכֶתֶם,

וּבְרַק אַבְנֵי־חֵן עִם אוֹר סַהַר

יִתְעָרְבוּ בִּצְחוֹק הַתַּעֲלוּלִים,

יַרְעִישׁוּ דּוּמִיַּת הַיָּעַר.

וּצְחוֹק וַעֲלִיצוּת וְזָהָב –

אַךְ, הָהּ! לַכֹּל תִּכְלָה וְאַחֲרִית –

הֵחָפְזוּ, גַּמָּדִים! – הִגִּיעַ

זְמַן קְרִיאַת הַגֶּבֶר שֶׁל־שַׁחֲרִית.

אָז תֶּחֱרַד הָעֵדָה וְקָמָה,

וַעֲרוּכִים בַּטּוּר שִׁבְעָה שִׁבְעָה

יָשׁוּבוּ מַחֲרִישִׁים וְנוּגִים,

יָשׁוּבוּ בְּמַעֲלֵה הַגִּבְעָה.

וּבְהָלֵט הַסַּהַר הַנִּכְלָם

אֶת־פָּנָיו הַחִוְרִים מִלְמָעְלָה,

יָבֹאוּ בַצֵּל הַגַּמָּדִים,

יִמּוֹגוּ כַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לָיְלָה.

תרנ"ה