רקע
יהודה ליב מאגנס
עתונאים באוניברסיטה

1

רבותי! עלינו להודות לקרן־היסוד על ההזדמנות שנתנה לנו לסייר עם העתונאים את בניני האוניברסיטה ולהרצות לפניהם על עבודתנו. אין האוניברסיטה יכולה להשתמש באמצעי ה“פובליסטי” של מוסדות אחרים, וטוב שיראו העתונאים בעיניהם מה שנעשה כבר עד עכשיו.

נעבור־נא את הבניינים. על הר הצופים יש לנו בנין המכיל בתוכו את המכון לחימיה, המחלקה להיגיינה ולבקטריולוגיה והמחלקה לפרזיטולוגיה. נוסף לכך יש לנו בית־חיות לנסיונות מדציניים, בית־מלאכה ותחנת־כח. מעבר לכביש שכרנו בית, שבו ניתנים השעורים במדעי היהדות ואוכסן בו האוסף הארכיאולוגי. בבנינים שכורים בעיר סודרו המכון למדעי המזרח והמכון למתמטיקה, האוסף הגיאולוגי (שכיסוד לו משמש האוסף של פרופ' בלנקהורן, שנקנה לפני זמן קצר) והספריה. הספריה מפוזרה בארבעה בתים.

הנה אנו עומדים על המקום שעליו יוקם בית־הספרים – בנין גדול ונהדר ובו יהיו אצטבאות ל־250 אלף כרך. בנין בית־הספרים יעלה בערך, לסכום של 35.000 לירה. למול בית־הספרים אומרים להקים בית גדול למכון למדעי היהדות מתרומת גב' רוזנבלום מפיטסבורג, העולה לסכום של 100.000 לירה – אכן זו היא מתנה יפה לאוניברסיטה העברית.

אנו עוברים עכשיו לבית השכור, בשביל המכון למדעי היהדות. במכון ישנם העובדים המדעיים הבאים: לפילולוגיה תלמודית – פרופ' אפשטיין; לספרות הגאונים – הרב אסף; למשפט עברי – מר גולאק; לפרשנות של ימי־הבינים – הרב סגל; לספרות עברית חדשה – פרופ' קלוזנר; לשירה עברית של ימי־הבינים – מר ילין; לתורת המסתורין בישראל – ד“ר שלום; לסוציולוגיה של היהודים – ד”ר רופין; לספרות ההלניסטית – ד“ר שובה. ד”ר סוקניק הוא הארכיאולוג־החופר של האוניברסיטה. פרופ' פרלס הוא פרופיסור־אורח לתנ“ך. בכל המקצועות האלה ניתנים שעורים לאלה שאנו קוראים אותם כעת שומעים מן המנין – בעלי השכלה תיכונית שלמה, ולשומעים שלא מן המנין, כפי שידוע לכם אין האוניברסיטה נותנת עדיין קורסים לתלמידים רגילים לשם בחינות וקבלת תואר אקדמי. שלשה עובדים את עבודתם המדעית בעזרת המכון למדעי היהדות. הרב קוסובסקי מעבד את החומר לקונקורדנציה של תלמוד בבלי, ויש לו חוזה אתנו לגמור את עבוד החומר הרב הזה במשך חמש שנים; ד”ר לוין היושב בחיפה מוציא את “אוצר הגאונים”; ד“ר צ’ריקובר היושב בתל־אביב עוסק בהיסטוריה הליניסטית, ביחסים שבין עם ישראל והיונים בתקופה ההיא. – עלינו להזמין אנשי־מדע קבועים לתנ”ך, להיסטוריה, לפילוסופיה ולתולדות הספרות. תכניתנו למכון למדעי היהדות היא רחבה ושלמה, ואי־אפשר להגיד מראש כמה שנים תעבורנה עד שנזכה למלא את כל מה שאנו חסרים.

כשאני מוסר פרטים כאן על המכון למדעי היהדות ברצוני להזכיר בקצרה גם את המכון למדעי המזרח. במכון זה ישנם שלשה עובדים מדעיים, שהם בחבר־המורים: לספרות והיסטוריה ערבית – מר בילליג; לפילוסופיה המושלמית – ד“ר בנעט; ולארכיאולוגיה ואמנות ערבית ומושלמית – ד”ר מאיר. במכון זה ישנם ארבעה עובדים מדעיים, והם: ד“ר בראון, ד”ר יואל, ד“ר פישל וד”ר רבלין.

במכון זה נעשים שני מפעלים של מחקר קולקטיבי לפי התכניות שהוכנו על־ידי פרופ' י. הורוביץ מהאוניברסיטה בפרנקפורט; הוא המנהל־הפוקד של המכון ושהה כאן בשנה האחרונה. שני המפעלים הם: קונקורדנציה של השירה הערבית הקלסית והוצאה בקרתית של ההיסטוריון המושלמי בלאדרי.

הרבה מהחומר הבקרתי להוצאת בלדארי נמסר לנו על־ידי המיניסטריון להשכלה בגרמניה, באדיבותו של פרופ' בקר. – קנינו כ־3.000 תמונות של עצמים וחפצים מושלמיים, ובדעתנו לקנות השנה את הצלומים של כתבי־יד עברים חשובים הנוגעים למדעי ערב.

מכאן אנו עוברים את הכביש ושבים אל אדמת האוניברסיטה. הנה אנו יורדים דרך החורשה ולעינינו האמפיתיאטרון, שמעל בימת־העץ הפשוטה שלו, מהמקום הזה פתח לורד בלפור רשמית את האוניברסיטה. יש בידינו 4.000 לירה לשפורו של האמפיתיאטרון מאת מר אונטרמאיר מניו־יורק למזכרת אשתו. בדעתנו להקים למול המדרגות בימה, אולי בסגנון היוני, ומשיש מתולה. המראה מהאמפיתיאטרון הוא נהדר וכאילו נוצר מששת ימי בראשית לחזיון, למחזה התנכ"י. אם נוכל לסדר באמפיתיאטרון בנין מתאים, יבואו לכאן אנשים מכל קצוי־תבל.

לכו ונעלה לחורשה מימין. הנה המקום, שיוקם עליו המכון לפיסיקה; סודרה כבר התכנית לבנין זה. וכאן, בין העצים האלה, מאחורי המכון לחימיה, חופרים כבר את היסודות למכון איינשטין למתמטיקה. הבנינים לפיסיקה ולמתמטיקה יעלו ביחד 25.000 לירה.

הבית הזה שאנו נכנסים עכשיו לתוכו הוא המכון לחימיה. פרופ' פודור הוא המנהל, ומלבדו עובדים בו שבעה אסיסטנטים לענפים השונים בחימיה, והם: ד“ר בובטלסקי, ד”ר ויצמן, ד“ר כהן, ד”ר מאיר, ד“ר פרנקל, גב' ד”ר ריבלין וד“ר רייפנברג. ניתן בו מקום גם לארבעה משתלמים. המכון עוסק במחקר, ובשורה ראשונה בעבודות הנוגעות לארץ־ישראל, כמו חקלאות והאוצרות הטבעיים של הארץ. למכון יש גם ספריה מיוחדת ובאולם הפרוזדור מתחילים בסדור המוזיאון החימי. במכון זה יש קורס שלם להוראה, שבו משתתפים עשרים תלמיד. בשנה הבאה אנו עומדם לשכלל את הקורס הזה. – באולם הזה שלתוכו נכנסנו עכשיו, ניתנים השעורים לתלמידים אלה. דרך חדר־ההכנה אנו עוברים לפרוזדור ארוך, זהו הפרוזדור של האגף החדש של הבנין. בנין זה הוקם בקרנות שהוקצבו ע”י ועד הרופאים היהודים באמריקה. בחלק זה של הקומה התחתונה נמצאת המחלקה להיגיינה ולבקטריולוגיה. פרופ' קליגלר הוא המנהל של המחלקה להיגיינה ומלבדו עובדים בה כאסיסטנטים ד“ר אשנר, ד”ר ברומברג וד“ר גייגר. ניתן בה מקום גם לארבעה משתלמים. המחלקה מטפלת עכשיו בשאלת ההשפעה של ההזנה על מצב הבריאות והשפעת האקלים, וכן היא עוסקת בקביעות במחקר המלריה. בשבוע שעבר יסדנו בראש פנה בעזרת הפיק”א תחנה לחקירת המלריה של החולה. ואנו מקוים להשיג מתוך בצה גדולה זו חומר עשיר למחקר המלריה בארץ. בחורף האחרון נתן בו קורס בהיגיינה וברפואה מקדמת במשך שלשה חדשים לשלשה רופאים. מקוים אנו, שבשנה הבאה תהיה האפשרות בידינו לסדר קורס כזה לששה רופאים.

המחלקה לפרזיטולוגיה נמצאת במחציתה השניה של הקומה הזאת. נתחיל מהחדר של ראש המחלקה, ד“ר אדלר. אתו עובדים שני אסיסטנטים, ד”ר ויטנברג וד“ר תיאודור. אין צורך לומר, כמה חשובה היא חקירת הפרזיטים לבריאות, ד”ר אדלר פרסם לפני חצי שנה מאמר שעורר אליו את תשומת־לבם של כל החוקרים במקצועו. במחלקה זו בודקים את זבוב־החול מצדו האנטומי.

בשבועות האחרונים שהה בארץ ד"ר מנואל ליבמן מניו־יורק והרצה כאן מחזור של הרצאות בשביל רופאים. חושבים אנו לתת בכל שנה מחזורי־שעורים כאלה, בכדי לעורר את הרופאים לעבודה מדעית.

כאן עלי להגיד, שאין אנו חושבים עוד על סדור הוראה רגילה במדיצינה. סדור פקולטה רגילה לרפואה דורש אמצעים גדולים וחבר עובדים מדעיים גדול, ואין לחשוב על השגתם בדרגת־ההתפתחות הראשונה, שהאוניברסיטה נמצאת בה.

לפני שאנחנו עוזבים את המחלקות האלו עלי עוד להזכיר שהמכשירים במכון הרנטנולוגי שב“הדסה” שייכים לאוניברסיטה, וכן המעבדה הזואולוגית של מר אהרוני והמעבדה הבוטנית של מר אופנהיים, הנמצאות שתיהן ברחובות, והמעבדה לפלוריסטיקה של מר אייג בתל־אביב, הקשורה גם היא לאוניברסיטה. האוניברסיטה קבלה עכשיו את העשביה הא"י שלו, בעלת 50.000 אכסמפלרים, שהיא הגדולה במינה בעולם.

מצטער אני, שאין הזמן מרשה לנו לרדת ביחד העירה לשם סיור הבתים השכורים בעיר למכונים למדעי המזרח ולמתמטיקה וביחוד לספריה. ד"ר ברגמן, מנהל הספריה, ילוה אתכם ויתן לכם באורים על המקום. לפני שהנכם עוזבים את האוניברסיטה ברצוני עוד למסור אילו פרטים על הספריה וגם להשלים את האינפורמציה הכללית.

לשנה זו נצטרך לשכור בית חמישי לספריה. נמצאים בה 140.000 כרך רשומים בקטלוגים ועוסקים עתה ברשימת מספר גדול של כרכים נוספים. יש גם 10.000 כפולים, ואנו חושבים להשאירם בעיר, כיסוד לספרה עירונית של בני ברית, לכשתעלה הספריה להר־הצופים. – הקצבנו סכומים גדולים לקנית ספרים וכתבי־יד, בכדי להשלים את הספריה, ואנו מקוים שכעבור שנים מספר תהיה הספריה לא רק לתפארת לאוניברסיטה כי אם גם למדע כולו. זה יסייע בידינו גם להשגת האנשים הדרושים לנו ושהם חוששים, שבגלל העדר ספריה משוכללת אין עוד המקום ראוי לעבודת־מחקר.

לשם השלמת האינפורציה עלי להוסיף, שהתקציב לשנה זו הוא 39.500 לירה, מחוץ לבנינים. יש לנו תכנית כספית לחמש־שש שנים, ואנו מקוים, שעד אז יהיה באפשרותנו לרכש אמצעים לשם מתן תקציב שנתי גדול לאוניברסיטה גדולה.

נשאלתי בדבר מתן דיפלומות. אנחנו מעבדים אמנם תכנית מסוימת בדבר מקצועות ראשיים ומשניים, אולם תארים ודיפלומות לא נתן אלא לאחר שתשולם פקולטה הראויה לשמה. חלילה לנו לדחוק את הקץ,ואם נעשה צעדים זהירים ובטוחים ודאי שנגיע במשך אילו שנים למדרגה כזו, שנוכל לחשוב על מתן תעודות.

הנה כי כן רואים אתם, רבותי, שאנו עושים את דרכנו במחשבה תחילה, מצד אחד אנו דואגים לחלק של מדעי הרוח – מדעי היהדות ומדעי המזרח במובן הרחב, וכהשלמה אנו אומרים להציע עכשיו לפני חבר הנאמנים להכניס למודים ומחקר במדעי הרוח הכלליים, במקצועות העומדים בקשר עם מדעי היהדות והמזרח, כגון פילוסופיה, היסטוריה וכדומה. את כל מדעי־הרוח הכלליים לא נוכל להכניס, וכל אוניברסיטה חייבת לבחור לה את המקצועות הקרובים לה ביותר. אנו דואגים, אפוא, מצד אחד למדעי הרוח, ומצד שני – למדעי הטבע שהארץ תפיק מהם תועלת בכל המובנים.

הרבה דברים נאמרו ונכתבו על האוניברסיטה מפי אנשים שלא ראוה בעיניהם. אני שמח, שניתנה לי ההזדמנות להראות לעתונאים את האוניברסיטה ולספר להם בקצרה על כוונה ופעולותיה. אין ספק שהאוניברסיטה תפיק תועלת מזה שיכתבו עליה לא לפי השמועה, כי אם לאור עובדות, ואנחנו נשמח תמיד לתת לעתונאים לבקשתם ידיעות על מהלך עבודתנו למען הקמת האוניברסיטה העברית – האוניברסיטה של עם ישראל בארץ־ישראל.



  1. דו"ח סטנוגרפי

    סיור מטעם קרן היסוד, הר הצופים, כ“א באייר תרפ”ז (23 במאי 1927).  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48467 יצירות מאת 2698 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20793 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!