רקע
יהודה ליב מאגנס
עתונאים באוניברסיטה

1

רבותי!

שבתי מישיבת המועצה של המכון למדעי היהדות במגינצה ומנסיעה לאמריקה, וברצוני למסור לפניכם בקצרה אילו ידיעות ומספרים.

כשנפגשנו בפעם האחרונה באייר עמדנו לפני הרעש בתמוז, שגרם לאוניברסיטה נזקים ניכרים. אם כבר נגזר עלינו הרעש, טוב שבא לפני שהקימונו את כל הבנינים שלנו, כי יודעים אנו עכשיו שעלינו לחסן את בנינינו גם בפני הרעש. את הפרצות במכון לחימיה מתקנים, ואת העבודה בבנין בית־הספרים הפסקנו עד אשר נוכל לבוא לידי החלטה בדבר ההצעות שהוצע לנו לשם חסון הבנין גם בפני הרעש. לדאבוננו, לרגלי הנזקים בבנין החימיה אין התלמידים בחימיה יכולים להמשיך את עבודתם. הנזקים עלו עד 11.000 לירה ובקושי נוכל להשיג סכום זה.

בשנה זו ישנם באוניברסיטה 43 עובדים מדעיים, מלבד 7 שאינם נמנים על חבר־העובדים הקבוע.

ישנם 193 תלמידים מן המנין ושלא מן המניין, מחוץ ל־20 תלמידים בחימיה, שעבודתם נפסקה לרגלי הרעש. הבית השכור של מדעי היהדות כבר תוקן. מבין 119 תלמידים מן המנין 61 הם מארץ־ישראל.

התקציב לשנה זו הוא 46.000 לירה וכמעט כולו בא מאמריקה, הוא מתחלק: עד 14.500 לירה למדעי הרוח; 15.500 לירה למדעי הטבע; 7.000 לירה לספריה; ו־9000 לירה לאדמיניסטרציה אינסטלציה, שרות טכני ושונות. זהו התקציב הרגיל, ובו לא נכללו ההוצאות על בנינים, בדק הבתים שסבלו מהרעש, רכישת אספים ועתיקות וכדומה. בהזדמנות זו ברצוני להזכיר, ש“היכל עמנואל” בניו־יורק תרם 5.000 דולר לקנית בתי־כנסת עתיקים, ואנו עומדים לקנות אילו בתי־כנסת וחורבות בעזרת הממשלה.

בועידת המועצה של המכון למדעי היהדות שהתקיימה במגינצה נתקבלו החלטות חשובות. החשובה בהן היא, שאפשר ורצוי להכניס במכון הוראה רגילה באותם המקצועות הקיימים במכון ושהם מבוססים על המחקר, כלומר באותם המקצועות שההוראה בהם תוכל לעמוד על הרמה המתאימה. התכנית של המכון למדעי היהדות כוללת 8 חוגים יסודיים: תנ“ך, תלמוד, היסטוריה, ספרות עברית, פילוסופיה, חקירת ארץ־ישראל, לשון עברית וסוציולוגיה של היהודים. המועצה החליטה להזמין מורה להלכה, חוקר חשוב, ולכשיבוא יהיה מקצוע התלמוד שלם, פחות או יותר, לשם הוראה. באשר לחקירת ארץ־ישראל הרי מקוים אנו, שפרופ' קליין ישוב ירושלימה כפרופסור קבוע. הוזמן מורה לפילוסופיה עברית שאולי תצורף אליה הקבלה להוות מקצוע אחד. הוזמנו גם כן שלשה חוקרים להיסטוריה, ואם יבואו הנה יהיה מקצוע ההיסטוריה מבוסס על מחקר ותנתן גם הוראה במקצוע זה. – אנו מחפשים גם־כן את האיש המתאים בכל המובנים ללשון עברית. אם יש למישהו הצעות בדבר אנשים מתאימים למקצוע זה או למקצוע אחר, נשמח לעיין בהן, גם לקתדרא לתנ”ך קשה למצוא את האיש המתאים לכל הדעות. בהתחשב עם כל הקשיים האלה החליטה המועצה של המכון לחפש גם אחרי כחות צעירים בעלי־כשרון, ולאו דוקא את אנשי־השם, באופן שהאנשים הצעירים יתפתחו ויתפשו מקום־כבוד במדע.

ידוע לכם, שמר דוד שפירא, מו“ל ה”טאג" האמריקאי, הציע תרומה של 100.000 דולר לשם יסוד קתדרא לאידיש, ההצעה דלקמן הובאה לפני הועידה במגינצה ונתקבלה פה אחד:

"דעת מועצת המכון היא שלמוד מדעי של כל השפות והדיאלקטים אשר העם היהודי השתמש בהם בכתב ובדבור כגון:

יהודית־גרמנית־אידיש;

יהודית־ספרדית־לדינו;

יהודית פרובנסלית;

יהודית־ערבית וכו'

הריהו תנאי הכרחי להבנה שלמה של היהדות ושל עם ישראל.

כי על כן מקדמת המועצה בברכה את האפשרות ליצירת קתדרא לאידיש שתהא מוקדשת לשפה האידית ובלשנותה, לספרות ולפולקלור שלה, ולהיסטוריה החברותית והרוחנית של עם ישראל עד כמה שיש ללמדה מתוך תעודות הכתובות אידיש.

המועצה מתחשבת עם ההתנגדות בתוך המכון בירושלים לסדר עתה את הלמודים הנ“ל במכון, ומיפה את ידי יו”ר המועצה, חבר המורים והועדה הארצישראלית של המכון, לאחז בצעדים מתאימים בכדי להבטיח מצד אחד למכון את התועלת של הלימודים האלה, ומצד שני, בכדי לשמר על השלום במכון, על ידי ברור המטרות של הקתדרא הנ“ל”.

בהתאם להחלטה זו נתקיימה בשבוע שעבר אספה משותפת של חבר המורים והחברים האי"ם של מועצת המכון ובה נתקבלה ההחלטה דלקמן:

”אחרי שנשמע הדו“ח של ד”ר מגנס בדבר הישיבה של המועצה במגינצה הוחלט פה אחד: בהתחשב עם החלטת המועצה במגינצה בדבר מסירת דבר־הקתדרא לאידיש לעיונו ולהחלטתו של חבר־המורים והועדה הארצישראלית של המכון מוצאים חברי הישיבה המשותפת כי בנוגע לקתדרא לאידיש עדיין לא הגיעה שעתה בטרם שנתיסדו ויצאו אל הפועל ארבע הקתדראות שהן קודמות לפי הסדר: לעברית, לתנ“ך, להיסטוריה עברית ולפילוסופיה עברית. לאחר התיסדותן ויציאתן אל הפועל של אלה ישובו המורים והועדה הארצישראלית לדון בשאלה”.

אנו מציעים לחבר־הנאמנים להכניס את ההוראה גם למכון למדעי המזרח. הצעה זו נתאשרה כבר על ידי היועץ האקדימי שלנו למקצוע זה, פרופ' הורוביץ מפרנקורט. באמריקה נוצרה זה עכשיו על־ידי מר במברגר ומר ומרת פולד קרן קבועה למדעי המזרח.

אנו מקוים, שבעתיד הקרוב יוכלו תלמידינו ללמוד גם את מדעי־הרוח הכלליים. גב' רוזנבלום מאמריקה המציאה לנו אילו סכומים למטרה זו, ואנו מטפלים עכשיו בכל השאלה הזאת בכדי לבוא לפני חבר־הנאמנים בהצעות ברורות.

באשר למדעי הטבע, הרי יש לנו התחלות בכמה מהם, ויש לנו עכשיו מאמריקה אמצעים נוספים לפיתוחם. בין אלה שתרמו סכומים חדשים למדעי הרפואה יש להזכיר את שמו של מר שמואל פלס מפילדלפיה. המושג הזה, מדעי הטבע הוא רחב מאד ועלינו לצמצמו במסגרת האפשרויות שלנו. לפיכך אנו אומרים להשלים בשורה הראשונה את מדעי הביולוגיה, באופן שיוכלו להכניס את ההוראה גם במדעי הטבע, בכוון ביולוגי.

בקשר עם שאלת ההוראה בכללה אומרים אנו להביא לפני חבר־הנאמנים הצעה להשלמת ההוראה במדעי הטבע, ביחוד במכון לחימיה, בכדי שיוכלו להמשיך בלמוד החימיה כמקצוע ראשי. – באשר לפיסיקה נפגשתי בחו“ל עם פרופ' אורנשטין, היועץ האקדמי שלנו למקצוע זה, ונתחיל בבנין באביב, לאחר שישוב ד”ר סמבורסקי, השוהה באוטרכט אצל פרופ' אורנשטין, בכדי להכיר אצלו את האינסטלציה והסדורים הדרושים למכון זה.

עלי לחזור שוב לשאלת הדיפלומות והתארים. המועצה של המכון למדעי היהדות במגינצה החליטה שתלמיד שגמר קורס שלם של מקצוע אחד, כמו, למשל, תלמוד, יוכל להבחן ולקבל תעודה על הכשרתו וידיעותיו במקצוע. כן יוכל לקבל תעודה כזו בעוד מקצוע מן המכון למדעי היהדות. עלי להוסיף מיד שאין לחשוב, שאיזו אוניברסיטה שהיא תכיר בתעודות מקצועיות כאלו לשם מתן תואר “דוקטור”. לכשיהיו מקצועות הוראה מספיקים במדעי היהדות ובמקצועות כלליים, יוכל התלמיד להבחן בחוג למודים ראשי אחד ובשני חוגי־למודים משניים, בכדי לקבל את תואר־הדוקטור אצלנו. ואם אין אנו יכולים לתת לתלמידים את האפשרות ללמוד ולהבחן בשלשה מקצועות, כפי שאמרתי, אסור לנו לתת תואר. – אנו משתדלים להחיש את הפרוצס הזה. הדבר תלוי באמצעים ובשורה הראשונה באישים הדרושים לנו. אנו מתחשבים עם המציאות, אנו הולכים בדרך ליצירת פקולטאות, אולם הפקולטאות צריך שתהיינה ראויות לשמן וחלילה לנו לעשות צעד בלתי זהיר ושאינו ראוי לאוניברסיטה בארץ־ישראל, בירושלים,. ועדה של ארבעה – ד“ר כורש אדלר, פרופ' בורנשטיין, פרופ' ברודצקי ופרופ' הורביץ הכינו דו”ח מפורט ומקיף בשאלה זו בשביל חבר־הנאמנים.

הייתי עכשיו באמריקה, ואני שמח להגיד, שמצאתי שם התענינות מרובה בכל עניני האוניברסיטה. הבאנו לפני חברי הועד תכנית להתפתחות האוניברסיטה, והם הביעו את דעתם, שאפשר יהיה להשיג את הסכומים הדרושים להגשמת תכנית זו. התכנית היא לחמש שנים, ולפיה תגדל האוניברסיטה משנה לשנה באופן שבשנה החמישית יגיע התקציב הרגיל לסכום של 100.000 לירה. זאת היא התוצאה החשובה ביותר מהנסיעה לאמריקה.

ועוד תוצאה לה. נוצר ועד למען האוניברסיטה העברית. כשעזבתי את אמריקה לפני שנתים וחצי היו תורמים, גדולים וקטנים, שהתענינו בהתפתחות האוניברסיטה וסייעו לנו בכל, אולם לא היו מאורגנים בתוך הסתדרות אחת. מעכשו ינהל המשרד של האוניברסיטה באמריקה עבודה מרוכזת בחסותו של הועד למען האוניברסיטה. חברי הועד הם: פליכס ורבורג, יו“ר; השופט מק וה' וולטר מאיר, סגנים; ד”ר כורש אדלר, ד“ר סטיפן וייז, השופט ליהמן, השופט קרדודו, מר רוג’ר שטראוס, ובאי־כח ועד הרופאים היהודים: ד”ר ליבמן, ד“ר קליסקי וד”ר רטנוף. ברצוני להעיר שהדור השני, השלישי והרביעי של תושבי אמריקה הראו הרבה יותר התענינות מבני ההגירה החדשה ביותר. סימן טוב הוא ליהדות אמריקה בכלל, שלאחר שהם מבוססים במובן הכלכלי והתרבותי יש להם הזמן והכח לעסוק בענינים רוחניים.

בהזדמנות זו עלי להוסיף, שועד הרופאים היהודים באמריקה והסתדרות “הדסה” מאספים כספים להקמת בית־חולים אוניברסיטאי, כלומר שבית־החולים של “הדסה” בירושלים יסודר באופן שיוכל במשך הזמן להיות לבית־חולים אוניברסיטאי, ההצעות בענין חשוב זה תובאנה לפני חבר־הנאמנים.

רבותי! מובטחני, שאם נמשיך את עבודתנו כאן בזהירות ובכל הרצינות, נוכל במשך חמש השנים הקרובות לבסס את האוניברסיטה על בסיס איתן, והאוניברסיטה תהיה למה שהגורל הטיל עליה להיות: אוניברסיטה גם לארץ־ישראל וגם ליהדות כולה. אם האוניברסיטה תזניח את התפקיד הגדול השני, ספק גדול הוא אם תקבל מעם ישראל את העזרה הכספית והמוסרית הדרושה לה. האוניברסיטה צריכה להיות מרכז רוחני לכל העם כמו שארץ־ישראל שבראשה אנו מכוננים את האוניברסיטה, היא המרכז הרוחני לכל העם כולו.



  1. דו"ח סטנוגרפי.

    על הר הצופים, כ“ה בטבת תרפ”ח (15 ביאנואר 1928).  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48420 יצירות מאת 2697 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20793 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!