רקע
יהודה ליב מאגנס
פתיחת שנת־הלמודים תרצ"ו

1

אין אנו יכולים לפתוח את שנת־הלמודים האחת־עשרה מבלי להזכיר את האבדות הגדולות שאבדו לאוניברסיטה בשנה האחרונה.

ד"ר שמריהו לוין, בונה התכניון, תמך ברעיון של יצירת אוניברסיטה עברית זמן רב לפני המלחמה העולמית,והוא היה האיש אשר בדבר־פיו ובעטו עורר את היהדות האדישה להרגיש ולהבין מה גדולים ונצורים הכוחות הרוחניים והאינטלקטואליים של עם ישראל.

יצחק לייב גולדברג תרם בשנת 1914 את חלק הארי של הכספים לרכישת חלקת־אדמה, שעליה עמד בית י’ון גריי היל, ואפשר להגיד: הודות לו הכה הרעיון של האוניברסיטה העברית את שרשיו הראשונים בקרקע. אהבתו העזה לחינוך ולתרבות עבריים ותקוותיו שתלה באוניברסיטה מצאו בטוי־אמת בצוואתו, שהיא הראשונה במינה מידי יהודי בארץ־ישראל. מי יתן ושמשה צוואה זו מופת לאחינו בני־ישראל באשר הם שם.

אישים אלה מרחיקי־ראות, ראו בחזון מה חשוב הוא מרכז גדול לתורה בירושלים, ומה רב ערכו לעם ישראל ולאנושות כולה. להם היתה, לאשרם, הזכות המיוחדת לראות אוניברסיטה זאת בראשית מצעדיה, וההתענינות הרבה שהראו לכל המתרחש באוניברסיטה עולת־הימים שימשה תמיד עידוד לכל עובד בה. שמות אלה ירשמו במגלת־הכבוד של האוניברסיטה העברית בתודה ובאהבה, ויקומו לעולמי־עד.

במקום זה ברצוני להביע בשם חבר־הנאמנים את תודתנו לכל אלה אשר תרמו מהונם בשנה האחרונה לאוניברסיטה למטרות מיוחדות מחוץ לתקציב הרגיל. לשמחתנו הולכת הרשימה וגדלה, וארוכה היא מלפרטה כאן עכשיו.

אף־על־פי שהאוניברסיטה קיימת למעלה מעשר שנים פתחו, כידוע, רק לפני שבע שנים בהוראה במדעי הרוח לשם מתן תעודות־גמר. וכך נכנסת עכשיו הפקולטה למדעי הרוח לשנתה השמינית. במשך ארבע השנים האחרונות כיהן פרופ' קליין כראש הפקולטה. בשנה שעברה היה גם יו"ר הועדה המתמדת של הסינט. ברצוני להביע לפרופ' קליין את תודת כל האוניברסיטה על עבודתו הנאמנה והמסורה.

עד היום קבלו את התואר “מוסמך למדעי הרוח” חמשים ושמונה איש, ומגומרי תרצ"ה הנבחנים עכשיו יווספו עליהם עוד שבעה. כן ינתן החורף לעשרה תלמידים התואר “מוסמך למדעי הטבע”. תואר זה ניתן השנה בפעם הראשונה.

הבקשות להתקבל לאוניברסיטה באות מכל קצוי תבל, ואין באפשרותנו, לדאבוננו, להענות לכל הדופקים על דלתותיה. חסרים אנו, לצערנו, האולמות והמכשירים לשם כך. מניחים, שמספר התלמידים לשנה זו יגיע לשש מאות, בערך.

רשומים באוניברסיטה 38 תלמידי־מחקר בעבודה מדעית לשם קבלת התואר “דוקטור”. תלמידים אלה עוסקים במחקר במקצועות יהודיים וארצישראליים, וכן בפילוסופיה, בהיסטוריה, באיסלם, וגם בביולוגיה. עד עתה לא ניתן עוד באוניברסיטה התואר “דוקטור”. למותר הוא לחזור על כך, שהדרישות לשם קבלת תואר זה גדולות הן למאוד. אנו מקוים, שהתואר דוקטור של האוניברסיטה העברית יחשב בכל מקום כתעודה לרמה עליונה של תורה וחכמה.

התלמידים העומדים לקבל החורף את התואר “מוסמך למדעי הטבע” הם מהמכון למדעי הביולוגיה. מכון זה למדעי הביולוגיה הוא החלוץ לפני הפקולטה למדעי הטבע. חובה נעימה היא לי להודות לפרו' פודור על פעולתו במכון למדעי הביולוגיה, שבראשו עמד ארבע שנים תמימות, מיום הוסדו.

אנו מקוים, שעוד השנה תפתח הפקולטה למדעי הטבע. – חבר הנאמנים מינה ברצון את ד"ר ח. וייצמן לשנתים הבאות לראש הפקולטה למדעי הטבע ומסר לו את הרשות למנות את אחד הפרופיסורים לסגן שלו. כן יוכל למנות פקיד מיוחד, שיבחר על־ידיו ויאושר על־ידי הועד הפועל של האוניברסיטה שיעמוד לידו בעבודה האדמיניסטרטיבית של הפקולטה.

בקשר עם הקמת הפקולטה למדעי הטבע יש עוד לדון בכמה שאלות, ביניהן שאלת ארגון חוגים ראשיים חדשים, בפיסיקה ובחימיה, ושאלת מנויים והעלאות.

כמה מתלמידי הביולוגיה חשבו, בהכנסם ללמודים, להמשיך את למודיהם בפקולטה לחקלאות. חבר־הנאמנים לא מצא עוד, לדאבוננו, את האפשרות לפתיחת הקולג' החקלאי, אבל חדש את החלטתו ליסד את הקולג' החקלאי בשתוף פעולה בין האוניברסיטה ובין תחנת הנסיונות החקלאית ברחובות. לשם פתיחת קולג' חקלאי על יסודות מוצקים זקוקים ראשית כל – לפי החומר שנמסר לחבר־הנאמנים – הוצאה חד־פעמית בסכום של 30.000 לא"י. כפי המשוער, יספיק סכום זה להקמת הבנינים הדרושים לקולג' ברחובות וכן למתן האפשרות לתחנת־הנסיונות החקלאית לעסוק כהלכה במחקר, מבלי להזניח את העבודה היום־יומית.

ד"ר וייצמן ופרופ' ליפמן מתחנת הנסיונות החקלאית הממשלתית בניו־ג’רסי נתבקשו להכין תכנית ולחשוב על הדרכים ועל האמצעים להקמת הקולג' החקלאי.

הישוב הארץ־ישראלי בקש ודרש מאת האוניברסיטה לפתוח את הקולג' החקלאי, זהו אמנם אחד הצרכים החיוניים של הארץ. נאמר לנו לעתים קרובות, שהישוב ישתתף ביד נדיבה בהחזקת קולג' מקצועי, בו יוכל הנוער הארצישראלי לקבל את חנוכו בארץ במקום לצאת לחוץ־לארץ. אפשרות זו ניתנת עכשיו, ואנו מקוים, שהישוב יתן בקרוב את התשובה המתאימה במובן הכספי.

נוסף לפקולטאות למדעי הרוח, למדעי הטבע ולחקלאות, חושבים, כידוע לכם, גם על סדור פקולטה לרפואה, לפי שעה, רק לבעלי תואר אוניברסיטאי. חבר־הנאמנים הכיר כבסיס לפקולטה זו את המעבדות הבאות: היגיינה ובקטריולוגיה, פרזיטולוגיה, ביוחימיה, פיזיולוגיה פתולוגית, רדיוביולוגיה, פתולוגיה נסיונית, ואנדמקרינולוגיה. מתקדמת הכנת התכניות להקמת הבנינים למרכז הרפואי ביחד עם “הדסה”. אומרים להקים על הר הצופים שלושה בנינים ראשיים: בית־חולים אוניברסיטאי של הדסה ע“ש רוטשילד, בית־ספר לאחיות וקולג' לרפואה ע”ש רטנוף. אנו מקוים, שכתום שנתים יעמדו כבר הבנינים האלה על תלם.

בקשר עם התפתחותם של מדעי היהדות, שהם הגרעין והתווך של חיי האוניברסיטה, אישר חבר־הנאמנים, על־פי המלצת הסינט, כחוגים ראשיים את חוג הלשון העברית ואת חוג הפילוסופיה העברית והקבלה. יוצא, איפוא, שעד עכשיו הוכרו חמשה חוגים במדעי היהדות כחוגים ראשיים. בפקולטה למדעי הרוח בכללה, ישנם עד עכשיו החוגים הראשיים הבאים:

  1. ידיעת ארץ־ישראל.

  2. לשון עברית.

  3. ספרות עברית.

  4. פילוסופיה עברית וקבלה.

  5. תלמוד.

  6. תרבות האיסלם.

  7. היסטוריה.

  8. למודים קלסיים.

  9. פילוסופיה.

  10. מתימטיקה.

דנים במנוי מורים במכון למדעי היהדות לתנ"ך, לאגדה ולהיסטוריה חדישה של עם ישראל.

ד"ר ה. ברגמן, שהיה מרצה בפילוסופיה, נתמנה כפרופיסור לפילוסופיה, וסודרו הפרופיסורות של פרופ' מ. פקטה ופרופ' א. ה. פרנקל במכון למדעי המתימטיקה.

פרופ' ג. וייל, מהאוניברסיטה בפרנקפורט ולפני־כן מנהל המחלקה האוריינטלית של הספריה הממשלתית בברלין, נתמנה למנהל בית־הספרים במקומו של ד"ר ה. ברגמן, שיקדיש מעתה את כל זמנו לפילוסופיה. פרופ' ג. וייל נתמנה גם כפרופיסור לפילולוגיה ערבית ותורכית.

פרופ' מ. בובר, מהאוניברסיטה בפרנקפורט, נתמנה לקתדרא באוניברסיטה; על שם הקתדרא יודיעו בקרוב.

ד"ר א. הראובני נתמנה כמרצה במוזיאון לצמחי הספרות העברית העתיקה.

בשנה זו יתחילו להורות באוניברסיטה פרופ' ב. ברוצקוס בכלכלה אגררית, וד“ר א. דושקין בתורת החנוך; שניהם נתמנו אשתקד. כן יתחיל ד”ר סוקניק במתן שעורים בארכיאולוגיה.

האוניברסיטה תעקוב בענין רב אחרי התפתחותו של בית־הספר התיכון, שנפתח השנה תחת חסותן המשותפת של המחלקה לחנוך של האוניברסיטה ומחלקת־החנוך של כנסת־ישראל. חבר־הנאמנים אישר את הצעדים הראשונים לסידור הוראה במחלקה לחנוך והאוניברסיטה מתכוננת, לכשתאופשר השלמת המחלקה על־ידי הוספת הקתדראות הנחוצות, להגשים את תכנית הלמודים לשם מתן תעודת מורה לבתי־ספר תיכוניים.

דר ר. לכמן כבר התחיל לארגן את הארכיון שלו למוסיקה מזרחית. הוא חבר למחקר של האוניברסיטה. ד“ר מ. שטקליס עובד כחבר למחקר בפרי־היסטוריה וד”ר א. בראואר – כחבר למחקר באתנולוגיה, ביחוד בין עדות המזרח.

במשך השנה הבאה תתפרסם ביבליוגרפיה מלאה של הפובליקציות של העובדים המדעיים באוניברסיטה. ביבליוגרפיה זו תתן מושג על איכותה וכמותה של העבודה שנעשתה בתוך כתלי האוניברסיטה ומחוצה לה על־ידי עובדיה המדעיים.

נגמרה וסודרה המעבדה החדשה לחימיה פיסיקלית ובקרוב תפתח העבודה בה בהנהלתו של ד"ר פרקש.

המעבדות למחלת הסרטן, בהנהלת פרופ' ל. הלברשטדטר וד"ר ל. דולז’נסקי אוכסנו לשנתים הבאות בבית־הבריאות שעל־שם שטראוס, הודות למנהל בית־הבריאות פרופ' קליגלר ולהסתדרות “הדסה”.

חושבים שבית־הסטודנטים יהיה מוכן לשמוש לאחר חדשים מספר. בקשר עם זה ברצוני להגיד, שבזה ממלאים רק חלק קטן של צרכי הסטודנטים.

יבושה הקרוב של בצת החולה מצריך בדיקות זואולוגיות, בוטניות וגיאולוגיות בכדי לחקור באופן מדעי את צורות החיים של בצה גדולה זאת בטרם יעלמו. תרומות מיוחדות מאפשרות את הבדיקות האלה.

בחבר־העובדים של האוניברסיטה העברית נמצאים כיום עשרים מלומדים, שחיו ועבדו קודם בגרמניה. בשים לב לכך, שהאוניברסיטה העברית היא בעצם כמעט חסרת־אמצעים, הרי זהו מספר גדול. דבר זה אפשר להסבירו רק בעובדה, שלאמתו של דבר זקוקה האוניברסיטה העברית, הגדלה והולכת, לאנשים אלה שהכניסה לתוכה מגרמניה ומארצות אחרות. ויש לקוות, שהעם היהודי ימשיך לתרום לטובת האוניברסיטה. ותצא מזה טובה כפולה ומכופלת: לאוניברסיטה העברית יווסף כוח ועצמה ובו בזמן תנתן האפשרות לחכמים ולמלומדים להמלט מהגורל המר, שגרמניה של היום היתה רוצה לגזור עליהם.

חבר־הנאמנים אישר לשנה אקדמית הזאת תקציב של למעלה מ־77.000 לא"י. אוסף סכום זה הוא בלי ספק אפשרי, אולם הוא ידרוש עבודה מפרכת בכל הארצות. תמה אני, משום־מה אין הישוב, הנמצא כעת במזל של רווחה, משתתף יותר בהוצאות האוניברסיטה. למעלה מכל ספק הוא, שאגודת שוחרי האוניברסיטה בארץ־ישראל פעולותיה חשובות, אולם כמה אנשים בארץ העירו לי, שהתפלאו לסכום הקטן שנתבקשו לתרום, ורבים הם אלה שעוד לא פנו אליהם, שיתרמו למען האוניברסיטה.

בשנה האחרונה היה חלקה של אמריקה בהכנסות התקציב הכללי 60,8% לעומת 67,9% בשנה שלפניה. אות הוא, כי יתר חלקי היהדות מתחילים גם הם להרגיש באחריות המוטלת עליהם כלפי האוניברסיטה.

אנו אומרים ליסד באוניברסיטה משרד לתעמולה וארגון, בכדי שדבר האוניברסיטה העברית, מטרותיה ופעולותיה, ינשא לכל בית ישראל בכל תפוצותיו.

הדאגה להספקת התקציב השנתי איננה בשום פנים הפרובלימה הכספית היחידה של האוניברסיטה. אמנם אפשר להגיד, שלמרות גדלו של התקציב השנתי, הרי זוהי במדה ידועה הקטנה שבבעיות הכספיות של האוניברסיטה. כמובן, שהשגת התקציב השנתי היא הראשונה בדאגותיה הכספיות של האוניברסיטה, וברור שהתקציב השנתי מוכרח לגדול משנה לשנה, עד שהאוניברסיטה העברית תהיה לאוניברסיטה הגדולה, שהגורל היהודי הטיל עליה להיות. – תקציב שנתי, המבוסס בעיקרו, כמו תקציבנו, על תרומות שנתיות, איננו איתן, ויש לעשות כל התאמצות בכדי להשיג יותר קרנות קבועות. אולם הבעיה הפיננסית הגדולה והחמורה של הא היא הבעיה של קרקע, בנינים, מוזיאונים, קרן־פנסיה, הוצאת־ספרים, פרסים וסטיפנדיות לתלמידים – כל זה דורש סכומים עצומים, והצורך בהם נעשה עם כל שנה דחוף יותר ויותר.

ברצוני לומר מלים מספר בדבר הסדורים האדמיניסטרטיביים החדשים באוניברסיטה.

הגיעה השעה, שלא נראה גם לאוניברסיטה וגם לקנצלר שלה, שאדם אחד ישא עליו את כל עולה של האוניברסיטה, ויהי האחד מי שיהיה. זה טבעי למדי, ואולי גם הכרחי, שבתקופת־יצירה ראשונה ימצא אדם אחד שיקדיש את עצמו בכל מאודו למפעל בכדי ליצור יש מאין, והוא מעמיס על עצמו כמעט בהכרח את כל העול וכל האחריות, שאין בכחו של אחר לשאתם אחר־כך. האוניברסיטה היתה עתה לגדולה וחשובה במדה כזו, שהגיעה השעה שהעול והאחריות יפלו, ככל האפשר באופן הגיוני ושיטתי, על שכמם של מספר אנשים.

הסדורים החדשים הם לנסיון לשתי השנים הבאות.

אחד התפקידים הקשורים למשרת הקנצלר היה לעמוד בראש הועד הפועל. תפקיד זה כולל אחריות לאדמיניסטרציה הכללית של האוניברסיטה וכן לצד הכספי. בין התפקידים של הקנצלר, שבשנתים הקרובות ימלא אותם יו"ר הועד הפועל, יהיה לדאוג לשמירה על תקנות האוניברסיטה, לפעול במקרים תכופים ולהיות אחראי למשמעת באוניברסיטה. לאשרה של האוניברסיטה, מר שלמה שוקן הוא האיש, אשר לידיו אפשר למסור בלב שקט גם את האדמיניסטרציה הכללית וגם את האחריות הכספית בעיקרה. מר שוקן הוא, כידוע, גזבר־הכבוד של האוניברסיטה. גם את תפקידי הגזבר מלא הקנצלר במשך כמה שנים בעבר. אילולא נכונותו של מר שוקן לשאת בתפקידים אלה, היו נתקלים בהרבה יותר קשיים בהכנסת הסדורים האדמיניסטרטיביים החדשים.

הקנצלר היה גם יו"ר הסינט. את התפקיד הזה ימלא בשנתים הבאות פרופיסור אשר נבחר על־ידי חבריו בסינט. בתוך סינט האוניברסיטה ישנם, בלי ספק, אנשים מספר היכולים לשאת בתפקידים אלה. ראש הסינט יקרא הרקטור ויהיה הראש האקדימי של האוניברסיטה. הוא יבחר לפי השיטה הקונטיננטלית, לשנה או לשנתים, ולא לפי השיטה של בחירת ראש אקדימי פחות או יותר קבוע, הנהוגה באנגליה ובאמריקה. אני רוצה להביע בזה את ברכותי הלבביות לפרופ' ה. ברגמן, שנבחר זה עתה למשרה זו, ואת ברכות כל חבריו ודורשי טובתה של האוניברסיטה.

כמו עד כה כן ימשיכו לעמוד בראש הפקולטאות הדקנים, שיבחרו בכל שנה או שנתיים.

הקנצלר נעזר כראוי במשך כל השנים על־ידי העובדים האדמיניסטרטיביים, וביחוד על־ידי המזכיר הראשי, מר ש. גינצברג. על הקנצלר היה להחליט לא רק בענינים אדמיניסטרטיביים כלליים, כי אם גם בשאלת האדמיניסטרציה היום־יומית. חלק רב מהתפקידים האלה של הקנצלר ימלא מעתה מר ש. גינצברג, אשר נתמנה לאדמיניסטרטור של האוניברסיטה, כחבר בועד הפועל. אינני יכול לעבור על הזדמנות זו מבלי להביע שוב למר גינצברג את תודתי על אומץ לבו ומסירותו מראשיתה של האוניברסיטה ועד היום הזה, בזמנים טובים ובזמנים רעים.

הקנצלר לשעבר הוא מעכשיו נשיא האוניברסיטה. אם מותר לי לומר דבר אישי אומר: מי יתן והיה בידי נשיא האוניברסיטה לסייע לאוניברסיטה שתעמוד ברמת האידיאלים הרוחניים והאינטלקטואליים שלה ולעודד את כל עובדיה לתת ממיטב כוחם למדע, לחכמה, ליהדות ולאנושות כולה.

מעכשיו מוטלת על כל אחד ואחד מאנשי האוניברסיטה החובה, להתאמץ ככל האפשר שהתקופה החדשה הבאה עתה על האוניברסיטה תהיה לה לברכה, לברכת־אמת. תנאי קודם הוא, האמונה באידיאלים של האוניברסיטה והאמון בטיבם של האנשים, שלידיהם נמסרו התפקידים החדשים האחראיים האלה. הצלחת הסדורים החדשים תשמש התעודה הנאמנה ביותר לחנוך הא במשך עשר השנים שחלפו בדרך לשלטון עצמי.

בהזדמנויות שונות הזכרתי את הצורך באקדמיה עולמית למלומדים ולחכמים יהודים, ואולי גם לאמנים, שמרכזה יהיה באוניברסיטה העברית. יש לארגן את עבודת היצירה היהודית בימים אלה של בלהות ואימה. למלומדים ולאמנים היהודים צפויה סכנה של בידוד להוותם ולהוות המדע והתרבות. החיים היהודיים הם עתה בכור העוני ושעה כזו היא שעה הרת רעיונות נשגבים ותכניות רחבות ביותר. למרות דלותם של ההמונים היהודים, עוד יש בידי העם היהודי הכספים הדרושים למטרות אלו. אינני יכול להבין את הלך־רוחם של היהודים בעלי־היכולת העומדים מן הצד ואינם מרגישים, שראשית־חובתם היא לקדם בכל יכלתם את החיים הרוחניים והאינטלקטואליים של היהודים והיהדות. אם לא למען מטרה זו כשהיא לעצמה, למען השמירה על גאון ישראל, יעשו־נא, לפחות, למען שמם הטוב של היהודים והיהדות בכל העולם. תשמש־נא גרמניה למופת. מה הדבר אשר עורר את הלבבות ואת מצפון האנושות – האם גורל אנשי־החרושת היהודים או גורל המדינאים היהודים? לא! את החרדה עורר מורה־האוניברסיטה היהודי, המלומד היהודי, הסופר והאמן היהודי. הם בעיקר, בזכויותיהם ובסבלותיהם, הביאו את כל העולם לראות בזעם ובצער אל הטרגדיה ששמה גרמניה.

הבה נקדישה את עצמנו בפתיחת שנת־הלמודים החדשה ביתר שאת לטובת האוניברסיטה העברית ולטובת האידיאלים הנשגבים שלמענם היא קיימת!


דברי־אזכרה


  1. באולם בית־הספרים של האוניברסיטה העברית, ט“ז במרחשון תרצ”ו (12 בנובמבר 1935).  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48420 יצירות מאת 2697 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20793 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!