פשוטות / אברהם רגלסון
© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.
אָמר וויליאם ג’יימס: שתי הנאות הן: אחת, הבאה מגילוי חדשות;השניה, הבאה מהכרת דבר הנזכר והידוע מאָז. ספּור בלשים ועתון הבוקר – אתה קורא בהם פּעם אחת, ושוב אין אתה רוצה לחזור עליהם. לא כן פּסוקי התנ"ך, או שיר מאת וורדסוורת. יותר שאתה מכירם, יותר הם חביבים עליך. אם יש בהם חידוש, הריהו חידוש לעומק. כלומר, עם כל קריאה אתה מגלה בהם צד שהיה נסתר ממך. השיר, כמו העולם, מוכן לתת לך כפי עשרך, בגרותך, כוח הבנתך.
עבר אותנו בולמוס החידוש. הוצאת-הספרים מדפסת את תרגומו של הרומן האחרון אשר צודד את וינה ולונדון; בית-הספר רודף אחרי השיטה האחרונה בפדגוגיקה; הסרט מוכרח להמיר מדי שבוע;עתון עם עתון מתחרה להקדים ולהשיג את המלה האחרונה של לויד ג’ורג' או של לאנסבורי, את ההצהרה האחרונה של הסניגוריה או הקטיגוריה ברצח השעה. – נשים אל לב פּעם כי אלו רק חדשות פורמאליות ושטחיות הן: שמות חדשים ושחקנים חדשים לרגשות אנושיים עתיקים, למעשים אנושיים שימיהם כימי-עולם; וכי החידוש האמתי, בישן-נושן הוא צפון.
ביום אביב חמים, בנשוב רוח עזה, ואפילו ריחו של אבקת-חוצות, משהו חמוד וחודר בו: תחיית ימי הילדות, התעוררות האדמה, לבלובו של עולם החוזר מדי שנה בשנה, כאשר “שוב הכוח השמימי מחדש את פּני כל הנמצאים”; – ביום אביב כזה, טוב לאדם כי ירענן את עיניו ויקער את אזניו לדברים הפשוטים שבפשוטים, שהם הנס והם היופי. ונאמר בכמה נוסחאות: הכסיל מצפּה לקריעת ים-סוף, לרכב-אליהו; האָדם המפותח רואה את אלוהיו בנחל שבאָחו, בעגלת-פּרדות נושאת אבנים מסותתות.
תרנגול ותרנגולת המנקרים באשפּה; צבעי זנבו של התרנגול המתנפנפים ומתנוצצים ברוח;וקריאת-זהבו המסתיימת בחלחול דק של זחיחות-הדעת בגרונו;זהב-קש ואודם-עפר; ילדים חופרים גומה ומשחקים בכדורוני-חרס;השפּעת-חמה;צמחי בר העולים בצדי דרכים, ואפילו מסדק שבמרצפת-עיר הם פּורצים: לא זרעם ולא השקם איש, “אבל אני אומר לכם, כי שלמה המלך בכל הדרו לא היה לבוש כאחד מאלה”; טפּות גשם ראשונות הנכנסות לתוך האָבק ומתגלגלות על האָרץ כנטפי-כספּית; ציצים קטנים המבצבצים צהובים וסגולים על כל מגרש מוזנח;נמלים הרצות בכביש סלול שלהן, שקודות על מלאכתן; חיפּושית-זבל המגלגלת משאה לפניה;התגלות סוד הכתיבה לעיני ילד;נער ונערה המרגישים ראשונה מותק קרבתם, כאילו לא היתה כזאת מלפניהם; סבא וסבתא המזקינים יחד, שבעי תלאה;קברים, והרז והרחש הדוחפים בני אָדם להקים מצבות…
אל תנודו למי שעוזב קנאות-אמונה וקנאות כפירה, תבשילי-מיניסטרים וסעודות-פומבי, ופונה אל כד הקמח אשר לא תכלה וצפּחת השמן אשר לא תחסר.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.