רקע
משה גליקסון
ממלכה ומולדת

הפּרובלימה של תחית-הארץ שני פנים לה: תחית הממלכה ותחית המולדת. שתי אלה ראוי להן שיזדווגו ויתמזגו להרמוֹניה אחת, אבל אין הן דבר אחד. וצריכים אנו לעמוד על ההבדל המהותי שבין שתי אלה, כדי שלא נכשל בטעויות הבאות מתוך ערבוב המושגים. הבדל זה הוא לא רק הבדל מהות, אלא גם הבדל תעודות ויעודים. הרבה מן הזעזועים והסערות שעברו על תנועתנו לא באו לה אלא מפני ערבוב המושגים והתעודות האלה.

הממלכה היא בעצם מושג מיכאַני. לא על-פי יצירתה, כמובן, אלא על-פי אפני גילוייה. כבר השתחררנו מן ההשקפה המיכאַנית התמימה ויודעים אנו, שהמדינה לא נוסדה בכוונה וברצון על יסוד הסכם משותף שבין בני-אדם לשם תכליתות מסוימות. ואולם על-פי פעילותיה וגליוייה הרי היא מעין מנגנון מורכב, מעין מכונה שבאה למלא תפקידים מסוימים. ענינה של הממלכה הוא — הכח והשלטון הלאומי. הממלכה היא תנאי והנחה לחיים לאומיים; היא תנאי הכרחי והנחה קודמת לבניה הנורמאלית של הכלכלה הלאומית. האוֹרגניזציה הפוליטית נותנת את האמצעים החמריים, את ההנחות ההכרחיות לתרבות לאומית. אומה שאין לה כח ושלטון לאומי משלה, הרי היא סמוכה על שלחן זרים ותלויה בדעתם והיא מסתגלת בהכרח לצורות-החיים של אלה. ועוד זאת: בנין החיים הלאומיים יש לו צורך בשלטון לאומי, שיפה כחו להטיל חובות צבוריים על היחיד ולכוף אותו על צרכי צבור.

המולדת היא הקרקע לחיים לאומיים, אדמת-מטעה של התרבות הלאומית. בנידון זה יפה כחה וגדולה חשיבותה של המולדת מכחה וחשיבותה של הממלכה. האישיות הלאומיות יונקת יניקת שרשים מבורכת מן הקרקע הלאומי; כל מה שיש בחיי אומה מן היסוד האישי, כל מה המיחד את זו יחוד לאומי ומטביע עליה חותם מיוחד שאינו נשנה ואינו נכפל — המולדת הלאומית יוצרתו ומגדלתו. היא השותף החשוב ביותר ביצירת האישיות הלאומיות, היא הנותנת לה צורה וקצב משלה. הסביבה הטבעית, סכום הרשמים וההשפּעות, שאומה נתונה ברשותם, — כל זה שאנו מסמנים אותו במלה אחת ״מולדת״, תוחם את התחומים הלאומיים וקובע את הצורות והכלים הלאומיים.

אומה החיה חיים לאומיים טבעיים, שתי אלה — הממלכה והמולדת — גדלות, משתפרות ומתעשרות לה זו בצד זו וזו מתוך זו, עד שהן מתמזגות להרמוֹניה אחת. ויש שסערה עוברת על אומה והורסת אחדות זו של שני היסודות הלאומיים החשובים, של הממלכה והמולדת; יש שאומה מקפּחת את ממלכתה, את שלטונה הלאומי ועמידתה ברשות עצמה, בלי להקרע ממולדתה. וטרגדיה יחידה במינה עלתה בגורלו של ישראל. כשיצא בגולה לפני אלפים שנה קפח את ממלכתו ונקרע ממולדתו בבת-אחת. מאז אין לו לא כח ושלטון לאומי ולא קרקע לאומי.

כך עברו עליו דורות אחרי דורות, שבהם התקיים קיום לאומי פגום והתפרנס בצמצום ולרזון משארית רכושוֹ המטוּלטל, שלקח אתו בצאתו לגולה. והנה נולדה התנועה הלאומית בישראל, שבאה להשיב את האומה לממלכתה ולמולדתה. מה משתי אלה עדיף, הממלכה או המולדת? מה קודם למה, במעלה ובזמן? על זה נחלקו הדעות והנטיות השונות שבתוכנו.

חובבי-ציון הראשונים, שהתוכן הלאומי והתרבות הלאומית היו להם עיקר, מדעת או שלא מדעת, ראו בחזון את המולדת המתעוררת לתחיה והסיחו דעתם מן הממלכה. וכך אבדו לה לתנועה הפּרספקטיבות הממלכתיות הגדולות, שנגלו לפינסקר בשעתו, וכולה נעשתה תנועה של קרן זוית, של מעשים פעוטים ודלים, שקומץ קטן של אידיאליסטים טפלו בהם.

ומצד אחר באו הציונים הפוליטיים הטהורים והעמידו את הכל על הממלכה, על התנאי וההנחה הקודמת של חיים לאומיים. ומפני שהממלכה היתה להם עיקר — לפיכך נכשלו בטעות אחרת, שהביאה תקלה גדולה לעולמנו וגרמה לתנועה יסורים וזעזועים קשים במשך כמה שנים; הם הסיחו דעתם מן המולדת החיה והממשית, ורבים מהם הגיעו לידי כך, שאמרו לבנות את הממלכה הלאומית מחוץ למולדת הלאומית, שנעשתה שותפת ביצירת האומה והטביעה עליה את חותמה לדורי דורות.

ולאחר שגברו היסודות הלאומיים-ההיסטוריים שבתנועה, וה״ארציות״ התלושה עברה ובטלה מעולמנו — הגענו שוב לסכנת ריאקציה ותשובה אל התקופה הקודמת, שראתה רק את המולדת ושכחה את הממלכה. התנועה שקעה במעשים קטנים, שיש להם ערך של אמצעים בלבד, ודומה היה כאילו נעשו האמצעים מטרה לעצמה, והפּרספּקטיבות הגדולות נתעלמו מן העין ומן הלבבות. כך הגיע לנו שוב ״יום-קטנות״, ימי עבודה פעוטה בלי ״מעוף״ מדיני, בלי אפקים רחבים.

והנה סוף סוף הגיעו לנו ימי סינתיזה והתמזגות של שני היסודות הללו. הפּרובלימה של תחית האומה בארצה נעשתה לנו הפּרובלימה של תחית הממלכה ותחית המולדת כאחת. מאורעות הזמן האחרון חזרו והכניסו לתנועתנו את היסוד הפוליטי, הממלכתי, והם גם חזרו וקרבו אל הלבבות את המולדת השבה לתחיה, את ארץ-ישראל החיה והיוצרת. הוכשרו התנאים הפּנימיים והחיצוניים לעבודת בנין גדולה לשם תחית המולדת על יסודות ממלכתיים. הזעזועים הפּנימיים, שהחרידו את נשמת האומה מתחילת ימי מלחמת העמים ועד היום הזה, עוררו וגדלו בלבבות את הכמיהה לגאולה לאומית, לגאולתה ותחיתה של המולדת. הגעגועים למולדת נעשו כח יוצר ומפרה בחיי העם. ובאו המאורעות הפוליטיים האחרונים — ההודאה בזכות המולדת שלנו — והכשירו לנו את עבודת הבנין הממלכתי במולדתנו. מעכשיו אין לנו עוד להתחבט בשאלה של ״מוקדם ומאוחר״ ולפסוק הלכה תיאורית: אם המולדת שתשוב לתחיה עתידה להביא לנו לבסוף גם את הממלכה העברית, או, להיפך, העבודה על יסודות ממלכתיים עתידה לעשות שוב את ארץ-ישראל למולדתנו הלאומית. שני היסודות הללו מתמזגים ומתרכבים עכשיו ליצירה אחת והם עתידים להשתפר ולהתברך ברכת גידול ועליה והרכבה זה בצד זה וזה מתוך זה.


(״העם״, מוסקבה, א׳ אדר תרע״ח.)


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49533 יצירות מאת 2739 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21102 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!