רקע
שמואל יוסף פין
מהר"ר יהודה ליב בן זאב אל הר"ר דוב בער גינצבורג

ידידי היקר לי מכל חמדה.

למשיב נפש היה לי מכתבך אשר זה מקרוב שלחת לאי והודעתני בו מענה רצון בחבורי, כי על זה בחרתי מכל מחיר ושבר יתנו לי קונהו, כי נפשי יודעת כמוך היום כי רצון המבין במפעל השכל תערב תנעם לנפש מכל הון יקר וידעת ידידי גם ידעת כי כאשר יקר רצונך בעיני ותדשן עצמותי כן יקרה בעיני תוכחתך על מפעלי אחרי הודעי כי כל אשר אתה עושה לי באמונת רוחך היא, ואתה השב ידך עליו לפנות עתך כבוצר על סלסלות לזרות ולהבר אותו ואת אשר תראה בו חוה לי, כי בו תשעשע נפשי לאמר בה צדקת וכה עוית, כי לא נפלאת היא ממני כי לא לאדם אחר היא העבודה הרבה הזאת ובכל יגיעי ועמלי אשר עמלתי בה ידעתי בנפשי כי לא השלמתי הענין על החק הראוי לו ואם אנכי לא אתעצל מעשות כל אשר ביכלתי מי יבטח לי כי השינה ידי לתשלום הענין? בכל דבריך אשמח במוצא שלל רב אך בזה לא רצתה נפשי באשר כתבת כי אינך בשלימות הבריאות. מה היה לך אחי? הלא בהיותי עמך, בשושנה פרחו לחייך, ומה זה איפה חותר בריאותך, חי אני לולא בעל אשה ובנים אתה כי עתה לקחתי אותך אלי והיית עמדי ולבי ערב לך כי היית בריא אולם, הלא גם אנכי הגעתי לשערי מות, אך בחירת מצבי ומקומי ומלאכתי ומחשבתי ואופן מחייתי הביאני עד הלום, ואשר בקשת ממני להודיעך שם מחבר השיר הלו אשר במאסף תקמ"ה. חי נפשך. אם ידעתי! ואשר שאלת ממני להגיד לך העוד חי ידידנו וואלפזאהן, כמוך כמוני לא ידעתי דבר; אמנם לא ארכו הימים משלש חדשים כתב אלי כי עזב עיר מושבו ברעסלויא כי עזבו כחו ובריאותו, ושב לעיר ילדותו בערלין. – עם האיש המשוטט ברעיונים ובגופו האדון ה. ס. לא אוכל דבר דבר; יעברו ימים חדשים וגם שנים, ולא אראנו כי בגבוה שמים מעל הארץ כרחוק מזרח ממערב גבהו ורחקו דרכינו זה מזה, הוא פונה לדרכו ואנכי לדרכי, ואין ערך ביני ובינו כי רעיונותיו נפוצות בארבע קצוי היצירה, ואנכי מקבץ חול־ים, הוא משוטט ואנכי עומד, הוא רך וצעיר ואנכי נוטה לצללי ערב, הוא סוחר ואנכי מחבר, והרבה הוא ואנכי כדומה לאלה, ובכל עת אשר אנכי רואה אותו במקרה או הוא יפגע בי במקרה “שלום אליך אחי!” “אחי שלום עליך!” זה וקרא וזה עונה, וזולת זה אין דבר יעכבנו כי ישמע קולנו, ואל תתמה ידידי על החפץ, באשר כתבתי לך דברים מעורבבים, כי לבי בל עמדי תמיד לכתוב מכתב כאות נפשי במליצה צחה, ורק אשר אני רוצה להגיד זאת אכתוב כאשר עולה על רוחי מבלתי השגיח להנעים מליצה כראוי, כי אין לאל ידי תמיד לכתוב כאות נפשי, ואף כי עת אכתוב לאוהב נאמן כמוך, אשר לא יראה אל תפארת הלשון כי אם על הענין מה שאני רוצה להגיד.

דברי אוהבך יהודה ליב בן זאב

וויען ד' טבת תקס“ח לפ”ק.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 50108 יצירות מאת 2767 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21350 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!