כרכים ג וד של קריאת הדורות הם המשכם של שני קודמיהם שהופיעו בשנת תשס''ב/2002 בהוצאת גוונים, בשיתוף עם אוניברסיטת תל־אביב. מדיניות הכינוס והעריכה ממשיכה את זו שהופעלה בשני הכרכים הראשונים. כל הפרקים הובאו בדרך כלל כנתינתם הראשונה ופורסמו כלשונם. כל פרק משקף את זמנו ומקומו והוא פרי זמנו ומקומו. השינויים המעטים שחלו בין הפרסום הראשון לכינוס, באו לידי ביטוי בהחלפת כמה כותרות, בתוספת הערות שוליים ובעדכונים ביבליוגרפיים מסוימים, שנוספו לאחר הפרסום הראשון. בשולי כל פרק נרשם תאריך הפרסום הראשון, וההערה הביבליוגרפית בסוף כל כרך, פירטה את המקום והתאריך הראשונים שבהם הושמע ופורסם כל פרק לראשונה. כמה מן הפרקים שראשיתם בהרצאות, מתפרסמים כאן לראשונה.
נושאים לא־מעטים העסיקו ומעסיקים אותי שנים רבות. בהזדמנויות שונות, אני חוזרת אליהם מזוויות ראייה חדשות, ומרחיבה אותם. לכן, אין מנוס מחזרות, כדי לשמור על שלמותו של כל פרק, ובה בשעה מֵהַפְניוֹת לפרסומים קודמים שלי באותו נושא.
בין הכינוס הקודם לכינוס הנוכחי, הופיע לכבודי הספר: ממרכזים למרכז – ספר נורית גוברין, בעריכת אבנר הולצמן ובהוצאת אוניברסיטת תל־אביב, תשס''ה/2005. בספר יובל זה, שהוענק לי עם צאתי לגִמלאות, השתתפו ארבעים יוצרים וחוקרים בנושאים הקרובים ללִבם וללִבי. נכללה בו גם ביבליוגרפיה כוללת של כתבַי והכותבים עלי בשנים 1950–2004, שערך יוסף גלרון־גולדשלגר. ביבליוגרפיה זו יש בה כדי להקל על הקורא המעוניין להרחיב את הקריאה בנושאים שנרמזו כאן, ונדונו בהרחבה בכתבַי האחרים. בספר נכלל גם פרק אישי שכתבה אחותי, פרופ' חגית הלפרין: “בית ההורים (קטעי זיכרונות)”, ובו תיאור האווירה של בית סופרים וספרות שבו גדלנו, והוא מקור ההשפעה והיניקה.
ההבדל בין שני כרכים אלה לשני קודמיהם הוא בכך שהם פחות “מְכוּפתרים” מקודמיהם והרבה יותר אישיים. בהרצאותי, ששימשו בסיס לכמה מפרקי הספרים, שילבתי עדויות אישיות לא מעטות, שבעבר מחקתי אותם בשעת הכינוס. הפעם הן נשארו. היה חשוב לי להשאיר את המגע האישי שלי עם הסופרים שעליהם דיברתי וכתבתי, כחלק מאווירת בית ההורים שבו גדלתי.
השער האחרון של הכרך הרביעי: “החצר הפנימית”, מוסיף עוד הבדל לשוני שבין כרכים אלה לשני קודמיהם. בשער זה נכללו למעלה מחמישים תגובות קצרצרות שלי בנושאים שונים בתחומי התרבות והספרות. תגובות אלה חולקו לשלוש קבוצות, המתפרסמות לפי סדר כרונולוגי: מן המוקדם אל המאוחר. זהו פן נוסף בכתיבתי, הנחשף כאן לראשונה במרוכז. התגובות ברובן הגדול פורסמו בכתבי־העת השונים, בסמיכות לנושא שעורר אותן. יש בהן כדי להעיד על הכותבת, על מה שקרוב ללבה ועל מה שמרגיז אותה, אבל לא פחות יש בהן כדי ללמֵד שמץ מן המתרחש בחיים הספרותיים העֵרים, המתקיימים במדורי התגובות והמכתבים למערכת של כתבי־העת הכלליים והספרותיים, הרוחשים בגלוי ובסתר. לכאורה, אלה הן תגובות חד־פעמיות, אישיות, העוסקות בפרטים, אבל, למעשה, בהצטרפן יחד הן יוצרות תמונה שלמה יותר, שפרטיה המצטרפים יחד מעידים על אִכפתיות, מעוֹרבוּת, רצון להעמיד דברים על דיוקם, לשמור על כבודם ומעמדם של ראשונים, ועל זכות ראשונים שלהם. לא פעם יש בהם כדי למַמֵש את שנאמר, והוא נכון תמיד, ובימינו לא כל שכן: “חכמים היזהרו בדבריכם”.
קבוצת התגובות הראשונה קשורה באבי ישראל כהן ז''ל; קבוצת התגובות השנייה “בקרית ספר”, מרוכזת סביב מִשאלי־הספרות המסורתיים, שנערכו בכתבי־העת הספרותיים בתאריכים “עגולים” ולרגל מאורעות שונים, “המזמינים” סיכומים. במשך למעלה מעשרים שנה, מאז סוף שנות השבעים של המאה העשרים, השתתפתי, כמעט ברציפות, במשאלים אלה. לכאורה, כל אחת מן התגובות היא שולית, מקרית ומעידה על טעמו של אדם אחד בלבד. למעשה, בהצטברן יחד, ממרחק השנים, לאורך זמן, יש בהן כדי לתת תמונת־מצב המעידה על הדינמיקה של התפתחות הספרות העברית, תוך הצבעה על היסוד הקבוע והיסוד המשתנה שבה. יש בה כדי להעיד איזה יצירות עמדו במבחן הזמן, ואיזה מהלכים ספרותיים היה להם המשך, או נקטעו באִבָּם. בפרסום זה יש גם הסתכנות מסוימת, של מי שמגיב ללא־מרחק, לפני מבחן־הזמן ומשפט־ההיסטוריה על ספר ועל סופר. בכל המִשאלים הספרותיים השתתפו סופרים וחוקרים רבים. במסגרת זו, לא היה אפשר להביא אותם במלואם. אבל אולי יהיה בכינוס אישי זה צעד ראשון לכינוסם במלואם. עיבודם המחקרי יגלה, שמשאלים אלה הם אחת העדויות המרתקות והחשובות על פניה הקבועות והמשתנות של הספרות, על טעמם הקבוע והמשתנה של דורות הנשאלים והקוראים. יש בהם כדי ללמד על הלכי הרוח באותה נקודת זמן שבה נאמרו. קבוצת התגובות השלישית, כוללת הן תגובות על דברים שהכעיסו אותי, והן כאלה שנכתבו מתוך רצון להעמיד דברים על דיוקם. בדרך־כלל נענו העורכים ופרסמו, אבל פה ושם, מתפרסמות תגובות אלה כאן לראשונה.
הערות נוספות שחלקן נשלחו כ“מכתבים למערכת”, ונוגעות לסופרים מפורסמים שעליהם כתבתי ספרים ומחקרים, נכללו בשערי הספר שהוקדשו לסופרים אלה, ביניהם: ביאליק, שופמן, עגנון, דבורה בארון ואהרן מגד. שער “החצר הפנימית” תורם לפן האישי של הספר, ומגלה במישרין את עולמה של המגיבה, לא רק כחוקרת ספרות, אלה גם כמי שהספרות וחיי הספרות הם מרכיב מרכזי של חייה. כינוס זה יש בו סיכום, אבל אני מקווה שיש בו גם פתח להמשך מתוך התחדשות. עדיין לא מעטות הן הרצאותי, שטרם כונסו ומחכות לעיבודן הסופי; עדיין יש חומר לא מועט, שהצטבר בנושאים שונים ומצפה לעיבודו ולפרסומו ועדיין יש תכניות לנושאים חדשים ומתחדשים.
תודה מיוחדת לחזי ועקנין, מהוצאת כרמל, על הטיפול האחראי והמסור בכתב היד מראשיתו ועד הוצאתו לאור.
תשרי תשס''ז
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.