לייב יפה היה מצעירי המשמרת הציונית הראשונה. ולא רק שהיה צעיר בגילו, בהשוואה לאחיו הבכור ובהשוואה לדור הראשון של חובבי־ציון ושל ראשוני הציונות המדינית ברוסיה, אלא הנעורים היו טבועים באופיו. הוא נשאר צעיר עד יומו האחרון, ואין לי כל ספק שלולא נגדע ביד אכזרית, היתה משתמרת בו רוח הנעורים, הרעננות הרוחנית שציינה אותו במידה מובהקת ועשתה אותו אדם קרוב ללבם של רבים. ודאי היו כאלה שתמהו, אדם שהיה משורר בכל נימי נפשו – כיצד נלקח לעמוד בראש המוסד הכספי המרכזי של התנועה הציונית, שלכאורה היה כולו מעשיות, כולו חשבון. אבל אני תמיד ראיתי בכך אחת מסגולותיה היקרות של התנועה הציונית, שלעולם אינה פורשת משכינתה הרוחנית לעולם־העשייה שלה. אני סבור כי לייב יפה מיזג בתוכו מזיגה מופלאה והוא סימל באופן נפלא את המזיגה הזאת. בכל הופעה שלו, בכל נאום שלו, היה מרים את העניין המעשי הפשוט של גיוס כספים לשם בניין הארץ לגובה רוחני גדול, היה עוטף את המפעל הזה מעטה של שירה עילאית, ותמיד ידע לא רק לשמור אלא להעביר לזולת את תוכנה המוסרי העמוק של עבודת־הקודש הזאת. תמיד היה בעינינו ככהן המשרת בהיכל, תוך רטט של קדושה לגבי כל מלה שמאר, לגבי כל מעשה שעשה.
(4.4.1962)
משה שרת
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.