ביאור כח התהפכות יסוד המים לאויר וקיטור, גבורותיהם ונפלאותיהם אשר יפעלו ויעשו בהתהפכותם וביאור מעשה מכונת ההקטרה דאאמף מאשין.

יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים: הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי יְיָ וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה:

[תהלים ק“ז כ”ג כ"ד]

 

הקדמה    🔗

כשגזר הקב“ה ואמר יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה, נתן המים לברואי המים והארץ נתן לבני אדם ולאשר עליה. אמנם גם בים נתן דרך ובמים עזים נתיבה לכל בני האדם לבוא דרך גבולם ולהאחז באיים רבים רחוקים אשר יסבבם המים סביב סביב, ונתן דעת בלב האדם לתור בחכמה ולהשכיל להשיט רפסודות דוברות אניות בתחבולות שונות על פני מים רבים אדירים בין גלים ונבכי תהום רבה בלי סכנה ואימת מות, כי כן גזרה חכמתו יתברך ביום עשותו ארץ ושמים, שיהיה בכל דבר, מעורב טוב ורע, עוזרים או משביתים דרך הישרה, ונתן בלב האדם שכל בהיר וזך, להשכיל במלאכת מחשבת ובפעלים שונים להרחיק מעצמו כל פגע ונזק כאמור צינים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם, החכמה תעוז לחכם וגו', ונשמרתם מאוד לנפשותיכם. והנה כמו שאיש פרטי מחוייב לשמור א”ע מכל דבר רע בתכלית השמירה כפי כח שכלו, כן חוב עליו להסיר מכשול שלא יכשל בו חבירו, להודיענו ולהזהירנו איך יוכל להזהר אם עוד שכלו קטן או לא בא לכלל ידיעה בדבר פלוני, וזה הדבר מוטבע בטבע כל אדם, אף אם לא באה המצוה בחוקי התורה ומשפטיה. למעלה מזה הוא אשר צריכים אנחנו התעוררות ואזהרות להעיר מעצלה, ומרפיון ידים את האיש המעלה אשר לו יתרון על זולתו לראות את הנולד הרע המעותד מאיזה דבר, כי יזהיר את העם, ואם לא הזהיר, ויבואו פגעי הזמן ויקחוהו ברשתם, עתיד האיש המעלה ליתן עליו את הדין, וכאלו הוא נטל את נפשו ממנו שלא הזהירו, כמבואר ביחזקאל (ג) באורך במאמר ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל, ומי האיש אשר לו עינים לראות מרחוק על הרע אשר ימצא לאחד מאלף אנשים בקצוי ארץ וים רחוקים, או הדבר הרע אשר באפשרי להשיג בזמן מאוחר בדורות הבאים, והוא השכיל בדעתו ושכלו לתקן הדבר, אך הוא מתעצל להחכים את זולתו, ולפקוח עיניו בזה הדבר בכתב או בלשון עד כי חלף ועבר מהתבל ועמו תמות חכמה, כמה גדול עונו מנשוא, בעת אשר יפולו הבאים אחריו בלי דעת במהמורות בל יקומו. הלא אם הזהירם לא באו למכשול ובעבור שתיקתו נחשב בעיני המקום כאלו הוא הכשיל אותם בפועל, וכאלו שפך את דמיהם. אי לזאת אחשוב אנכי לי לצדקה להודיע לבני עמי בלשון עבר את מעשי ה' הגדול והנורא מעשי מלאכת אנית הקיטור בכל פרטיה ואופניה אשר המציאו בני אדם מקרוב, המצלת כמה אלפים ורבבות אנשים מרדת שחת כי היא חרב פיפיות להלחם עם סערת הים ודכיו, וכבר מצאנו דברים כאלה מפוזרים הרבה בספרי חז"ל בהגדה¹ ובמדרש² ללמוד מהם חכמה ומוסר, ולהורות להעם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון לטוב להם ולבניהם עד עולם.

והנה המצאת הילוך האניות בלב ימים היא אחת מעמודי העולם אשר כל חיי האדם נשענו עליו, רעב כי יהיה בארץ, דבר כי יהיה, חרב כי יהיה, אשר יצר לו אויביו בדרך שעריו, הנה יבוא עזרם מאיים רבים, מקצוי ארץ, מים רחוקי‘, ומגן צנה ונשק בר ומזון כחול הים גם רפואות תעלה אין מספר, פנינים וכל הון יקר ועצי אלגומים (קוראלין) יחתרו וישאבו ממצולות נבכי תהום רבה, זהב מאופיר, אבן השוהם ואבן הבדולח מעבר לנהר חדקל, זהב וכסף שנהבים קופים ותוכיים מתרשיש, כל מיני בושם ורפואות תעלה יבואו מארץ לארץ באניות על מים רבים, כמה גדלה תועלתה! ומה רבה כחה, על ידי התפשט כעת המסחור למרבה בכל קצוי תבל, ולחנם נבקש לחקור לדעת שם הממציא הראשון אשר המציא לנסוע על המים, למען כבד שמו, לשם ולתפארת, בעד התועלת הגדולה אשר השאיר לנו, כי לא נמצאהו, הבנאי הראשון המבואר בספרי קודש היה נח אשר בנה את התיבה עפ"י הדיבור בסדר נכון, אמנם אולי היה עוד אחד קודם לו³ אשר המציא לשוט בצינות ובסירות דוגה על יאור קטן או נהר, ולא השתלם במלאכה הזאת בכל אופניה בהתחלה כמו כל מתחיל באיזה ידיעה, ונח בא אחריו ועשה אניה גדולה משלש מאות אורך וכו’ ובה עשה קינים וחדרים למרבה, להשכין בהם משפחות הרבה אין מספר, ובנה אותה בנין חזק שתעמוד נגד מי תהום רבה ימים רבים, והמלאכה היתה בחריצות גדולה, באורך, וברוחב, ובגובה, כמלאכת בנין אניה בזמן הזה אשר רחבה היה חלק ששית מארכה, וגובהה חלק עשרה מארכה כמבואר במדרש רבה, והידיעה השתלמה ברבות הימים כי כן השכילו לעשות חוף לאניות (פאָרט) כאמור בברכת יעקב זבולן לחוף ימים ישכון גו‘⁴ ובימי שלמה ידעו כבר לעבור מרחקי ים ללכת עד אופיר להביא משם זהב, עצי אלמוגים ואבן יקרה (מלכים א' יו"ד) וכ’ התחבר עם חירם ושלחו שני ספינות בכל שלש שנים להביא סגולות האיים למדינתם זהב וכסף שנהבים קופים ותוכיים. ובימי יחזקאל ראינו (כמבואר במליצותיו) שהיה לאניותיהם מלחים וחובלים תורן נס מתרים ומשוטות, והשכילו לבנות אותם מחומרים חזקים ומובחרים למען יעמדו ימים רבים במים אדירים גם בימי חז"ל השכילו לעשות אניה על צידת אלגומים ופנינים⁵ (ר“ה כ”ג).

אמנם כמה סכנות עצומות ומשברי מות טמונים תחת הסגולות היקרות אשר קוו הנוסעים להנחיל להם למורשה, כמה אלפים וכמה רבבות אנשים נטבעו בתהום רבה מפני שלא השיגו עדיין פרטי החכמה הזאת בכל אופניה, המקרים הרעים והמבהילים אשר חלפו ועברו על רבי רבבות אנשים במשך כמה אלפים שנה, ופחד הנוסעים בכל עת ורגע בין מלתעות ים זועף גיא צלמות מלא מעקשים ואבני נגף. הכריחו את רעיוני התרים לתור להם דרך נכון ובטוח משוד ושבר, והשכילו בזמן אחר זמן בהמצאות חדשות עד אשר מצאו בזמן קרוב את מכונת הקיטור במים למחסה ולמסתור לעמוד בין המתים והחיים ולהעצר המגפה. ותהי הבחינה הראשונה בארץ אמריקע בשנת 1783 ע"י האדון יאהאן פֿינך הוא בנה את המכונה הראשונה על יד נהר דעלאווער ואחר כי פיזר עליה הון רב ולא עלתה לו המלאכה בשלימות, משך את ידו ממנה ויעזבה, אחריו קם איש אחר באמעריקע ויחל במלאכה הזאת שנית בעזרת כסף סוחר אחד מבירת לונדון ויכונן אניה אחת על נהר טעמזע ביתר תיקונים ושינויים מהראשון, אפס גם בידו עלה חרס ותשבת המלאכה. ויהי ברבות הימים אחר כי נעשו בתבל בחינות ונסיונות לאין מספר בדבר הזה, קם האדון פאָלטאָן איש מלא רוח חכמה ויעבוד במלאכה הזאת שלש שנים רצופות בכשרון וחריצות גדולה והצליח, כי כונן המכונה בשנת 1806 בנייארק על מתכנתה הרצויה לחפץ המלאכה, ומהיום ההוא והלאה נפרצה המלאכה הזאת למרבה בכל אפסי תבל, והנם כהיום עוברים לאלפים ולרבבות על ימים רחוקים, בין זרם ונפץ כבמחול משחקים, ידרכון בעוז על במתי ים מול רוח וסער בין שוא גלים ושפעת משברים, וחיש מהרה תעוף על המים כאשר ידאה הנשר בשמים. ולא תתן את המשחית לבוא לתוך ביתה לנגוף את בניה החוסים תחת צל כנפיה סלה. וגם על היבשה תתן הכלי החדשה הזאת את כחה הגדול והנורא להוליך עגלות טעונות משאות כבדות מאלף אלפים ורבי רבבות ככרים, ולסבב אופנים וגלגלים לטחון בר כחול הים, בבתי רחיים, להקל את עבודת האדם במלאכות רבות, בחרושת המעשה כמו לטוות ולארוג לנסור נסרים מקורות עצים, להעלות מים כבירים ואדירים מנבכי תהום רבה על הר גבוה ותלול ולעשות פעלים רבים ונפלאים שאין לשער. ואנכי אשר חפץ הלימודים נוססה בי הנני להודיע לבני עמי בלשון עבר בספרי הלז את החדשות האלה והמלאכה הנכבדה הזאת בכל אופניה, כללותיה, כליה, וכחותיה, בקיצור נמרץ והכל באר היטיב, והמשכיל הנבון ילמוד דבר מתוך דבר וישתמש בהוצאות התולדות לענינים שונים ולמלאכות רבות אשר לא יצא עדיין לאור אופני עשייתם והנהגתם, והאיש המעלה יבין וישכיל מפעלות תמים דעים כי כל העולם כולו בנוי על יסודות כחות כאלה, גבורות הגשם, צמיחת האלנות והדשאים, חיי החיים והאדם, כי מכל מאכל אשר יאכל ומכל משקה אשר ישתה בבואם אל קרבו אז יתהפכו⁶ לאידים וקיטורים ויתנו כח ועוז ותעצומות בכל אבריו, גידיו ועצמיו, החלקים הדקים יגביהו עוף אל תוך אבריו הראשיים לחזק השכל והמדע הרוח והנפש עד עת מצוא, אם ירעב או כי יאכל וכי ישתה יותר מהראוי יתרבו האידים יותר משיעור הקצוב להם ויקלקלו את המקומות עד כי יחלה, ותהי רפואתו גם היא מדברים המתנגדים להסיר את הכחות אשר התחזקו והתפעלו יותר מדאי, והיה אם ימצא הספר הקטן הזה חן בעיני המשכילים, נכון אנכי להוציא לאור כמה ידיעות אשר אצלי בכתובים אשר למדתים ונסיתים בחכמה, ידיעת טבעי המים ממעיינות היוצאים בבקעה ובהר סיבובם והילוכם ודילוגם מבטן הארץ למעלה למעלה כאשר נסיתים בחכמה בעת היותי משך שמונה שנים למשגיח עליהם בעיר הגדולה ווילנא מן שנת 1832 עד שנת 1840.

כח מי מעינות מיסודות שונות מתכיות, ופעולתם, כפי אשר תיקנתי את מוצאי מעינות (מינעראלנע) בעיר דרוסקעניק עפ“י צווי האדון הגו”ב דאָפעל מאיר מהוראדנא, מלאכת החשבון וסדר הנהגה נכונה בעריכת פנקסאות בכל מסחור ומסחור, פתרוני דברי חז“ל אשר כוונו לידיעות שונות בחכמות רבות ובתבונות נשגבות במקומות הסתומים והחתומים; ומידי דברי לא אוכל להתאפק להחזיק טובה לאחי הנגיד הרב החכם הכולל וכו' כבוד שמו מו”ה צבי הירש ני' בעהמ“ח ספר נתיבת עולם על ל”ב מדות דר“א בשר”י הגלילי, כי מידו זאת לי אשר שקד להשגיח עלי חמש עשרה שנים ויורני דעת בגפ"ת ויודיעני דרך תבונות בלימודים שונים, ויעורר בקרבי, רוח חשק חפץ ורצון לתור במדעים ולהתבונן באוצרי ספרי קודש שלו, אשר יש לו בווילנא למרבה נגד בני גילו ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה, והיום הזה אנכי מגיש מנחה טהורה בספר הלז לפני עמי פרי לימודיו אשר שתל על תלמי לבבי הצעיר באלפי רבבות ישראל,

אברהם ב“ר שמחה ז”ל קאצענעלבויגין מווילנא

 

כללים הכרחיים להבנת מלאכת המכונה    🔗

א) החום דרכו לגרום התפשטות כל דבר, כמו אם תתן על האש יורה אחת עם מעט מים בתוכה ותעמוד על חום האש זמן מה תתחיל להרתיח, ויתרבו המים המעטים ויגביהו א"ע למעלה עד אשר יבואו עד שפתה ואם יפעול בהם האש עוד יותר יתרבו עוד וישתפכו מתוך היורה החוצה.

ב) המים העומדים על האש אף שהמה מתרבים בכל עת שהאש נתונה תחתיהם יתמעטו ג“כ פעם אחר פעם כאשר יצטננו אחר הרתיחה, כי אז יחסרו המים מהכמות אשר היו קודם נתינתן על האש, כי כמו שכח האש יפעול בהם שיתרבו מימיהם בהיותם מים רותחין, כן יפעול בהם ג”כ בזה העת להוציא מהם אידים הבלולים מאויר וממים לגרשם למעלה ולערבם עם אויר התבל ומלואה.

ג) כמו שיש להאש כח ועוז להכריח את המים שיתרבו ושיתפשטו כן יש לו ג"כ ממשלה לצוות גם על האויר להרחיב ולהגדיל את כמותיו, וכאשר תיקח שלחופית ותפיח בתוכה מעט אויר או רוח ותקשור את פיה ותניח אותה על מקום חם על התנור, יתרבה האויר בתוכה מעט מעט ויתפשטו הקמטים וכל גיא ינשא עד אשר יתמלא השלחופית מעצמה מפה אל פה, ואם תתמהמה עוד איזה רגעים על מקום החם יתרבה האויר בתוכה עוד יותר, ויהיה המקום קטן למשכנו עד אשר יקרע בכח גדול את דופני השלחופית ויצא לחוץ.

ד) אם יהיו ברצונינו להרתיח מים מדת מעוקב (קוביק) ולהרתיח אותה זמן ארוך עד שלא ישאר מהם שום לחלוחית בתוך הכלי בכדי להפוך את המעוקב מים לאויר ולקיטור אזי יוָלד אויר חדש 1600 פעם, מכמות המים שהיו בהתחלה ויתהפך מעוקב אחד של מים הנ"ל על 1600 מעוקבים קיטור.

ה) האויר יש לו גם כח ספוגי (פֿעדער קראפֿט) וטבעו להתכווץ ולהקטין את חלקיו כפי כח המכריח הנתון עליו, אם המכריח הוא מכריח חזק יכווץ האויר את חלקיו הרבה, אך בסור המכריח מעליו ישוב האויר להתפשט ולחזור למדתו ולכמותו הראשונה, וכאשר תיקח שפופרת אחת חלולה (צלינדר) הסתום היטיב בתחתיתו בצד האחת ותשים בפתחו מעבר השני מגופה אחת אשר הקיפה כהקף חלל השפופרת ותדחוק בידך את המגופה עמוק עמוק אל תוך חלל השפופרת בכח גדול להורידה בעומק עד שולי השפופרת, יכווץ האוויר את חלקיו הממלאים את כל חלל השפופרת לפי כח הדחיפה עד גבול ידוע⁷ ואם תסיר את ידך מלהכריח את המגופה לדוחפה למטה, יתגבר האויר הנקמץ ויתפשט א"ע כמקדם ויגביה את המגופה למעלה למעלה.

ו) אם תסתום את השפופרת הנ“ל משני צדדין ותעשה נקב בבטן השפופרת ותוסיף דרך הנקב אויר הרבה, ידחוף האויר את מגופות השפופרת לחוץ, אמנם אם הסתימה משני הצדדין יהיה סתימה חזקה, אשר לא יהיה בכח האויר להרחיקה מגבולה ולשלוט עליה, יתגבר האויר על השפופרת לשברה ויצא לחוץ, כאשר נראה הנסיון הזה בקנה המורה (ביקס) ובקנה השרפה (קאנאן) אשר אם יתרבה שמה האויר פתאום בפעם אחת עפ”י הדלקת אבק השרפה (פולווער) יתגבר על מגופתו כרגע וירחיקוה ממקומה בכח גדול וביד חזקה ואם הסתימה היא סתימה חזקה יותר מהראוי תתבקע הקנה ויצא לו.

ז) אם נעמוד כלי אחת מכוסה היטיב אשר המכסה יהיה דבוק לה בדבק טוב ובתוך הכלי יהיה מים, ונעמידה על האש עד אשר תתחיל להרתיח יתבקע תיכף הכלי, כי המים והקיטור החדש הנולד מהם והאויר אשר שכן מכבר על פני המים בתוך הכלי תחת המכסה שלה כולם יתרבו מכח האש בתוך הכלי המכוסה הנ“ל בפעם אחת ומקום הכלי קטן מהכילם, על כן ישברו את הכלי ויצאו לחוץ וכל כלי נחושת וברזל וכל משא כבידה לא יעמדו נגדיהם למנוע ולהשבית גבורתם הנוראה והעצומה, כי על כל יתגברו להפיץ אותם לשבבים ולהרחיקם מעל גבולם. ומהכחות והיסודות האלו הנזכרים למעלה נבינה מלאכת מכונת ההקטרה הנ”ל.

 

תמונת האברים מהמכונה כל אחד ואחד כפי מה שהוא    🔗

1.    🔗

תנור לבנים אחד, ובו קבוע כלי גדול מנחושת או מן ברזל (ציגון) ולתוכו יערה בעת הצורך שני שלישיו מים, וכובע נחושת על פיה מהודקת היטיב לבל יצא האויר ממנה בעת הרתיחה לחוץ כ"א אל המקום אשר נכריח אותו לילך לעשות פעולתו ובדופני הכובע שני נחירים או נקבים להוציא דרך שם את הקיטור אל המקומות אשר יהיה ברצונינו להוליכו כאשר יבואר במה שיבוא, דמות התנור והכלי נחושת והכובע שלה קרובים המה לדמות התנור הדוד והכובע ממבשלי יין שרף.

2.    🔗

נגד התנור הנ"ל עומדים מרחוק על הארץ שני עמודי ברזל חלולים, עומדים זקופים וסתומים המה מתחתיתם, גובה של כל אחד ואחד כגובה שני אמות בערך⁸ ורחוק מן תחתיתם כגובה חצי טפח נקב מפולש בתוך הדופן המגיע עד החלל שבלב העמוד וכן בעמוד השני ודמותם כדמות עמודי עץ החלולים העשויים להעלות מים ממקום נמוך למקום גבוה (וואסער פאמפע) וסמוך לרגלי העמודים עוד נקב קטן קבוע בכל אחד ואחד ברזא קטנה (שרייפֿפֿע) כדמות הברזאות שבתוך המוליאר (סאמעוואר).

3.    🔗

בין שני עמודים האלה ניצבה קורה אחת חזקה, מסומרה בברזל לבל תמוט ממקומה, גובהה שלשה אמות וסמוך לראשה תלוי בד ברזל אחד על מסמר עגול בכדי שיהיה באפשרי להסיב את בד הברזל אנה ואנה להגביה ראש האחת ולהשפיל צד השנית (ותבניתו כתבנית בד המאזנים אשר אם יעלה למעלה צד האחת ירד כנגדו למטה הצד השנית) אורך הבד כמרחק מצב העמודים זה מזה המבוארים בנומר 2. קצה הבד הימיני תלוי למעלה נגד חלל עמוד הימיני, וקצה הבד השמאלי נגד חלל עמוד השמאלי.

4.    🔗

שני מוטות עגולים אורך כל אחד ואחד שני אמות והקיפם למטה קרוב להיקף רוחב חלל העמודים בנומר 2. ומחושקים המה המוטות למטה עם חשוקי אזור בדי פשתן המשוחים בחלב ושומן, כי עשויים המה לסתום בהם היטיב את חללי העמודים הנ"ל ולהורידם בתוך העמודים מלמעלה למטה לבל יצא מהם הרוח ודמותם כדמות יד הנתחב בתוך חוקן (קאנע).

5.    🔗

שני שפופרת (טרויבין) ממתכת ארכם כמרחק האלכסון שבין נחירי כובע הנחושת לבין הנקבים שברגלי העמודים העומדים על הארץ נוכח התנור, ובכל אחד מהשפופרת קבוע ברזא באמצעיתו שיהיה ביכלתינו לסתום בהברזא את חלל השפופרת או לפותחו.

 

חיבור האברים הנפרדים איש אל אחיו    🔗

א) שתי השפופרת החלולים שבנומר (5) יתקעו קצותם בתוך שני הנחירים שבתוך כובע הנחושת בנומר (1) וצדיהם השנית בתוך שני הנקבים שבתוך רגלי העמודים בנומר (2) ולחבר אותם במקומות הנתקעים בחיבור חזק ומהודק יפה שיבואו ראשיהם בתוך הנקבים ישר על המחוקה ולדבק אותם שמה דיבוק טוב ע"י איש אומן שלא ידחק לצאת מבין הפרקים אף אויר כל שהוא.

ב) שני המוטות שבנומר (4) יתקע כל אחד ברגלו הנכרך עם האזור בתוך חלל העמודים הפתוחים למעלה ויתקעו בחוזק⁹ עמוק עד אמצע העמוד היינו עד עומק אמה כדי שישאר מכל אחד מהמוטות כמו גובה אמה משפת העמודים ולמעלה, וקצה השני מהמוטות יתחברו אל שתי קצות הבד הסוכך עליהם היינו לסגר הברזל אשר על הקורה החזקה שבנומר (3) העומדת בין שני העמודים החלולים אשר בנומר (.2)

ויהיה כעת על מצב כזה

 

כח התנועה הגדולה הנולדת מרתיחת המים    🔗

והיה בעת יחם הדוד שבתוך התנור בנומר (1) ע"י אש ועצים והאידים הנולדים מרתיחת המים נדחפים לצאת ולעלות למעלה למעלה, ומכסה הדוד סגר את הדרך מלפניהם ולא יתנם לצאת החוצה,

מוכרחים המה לכוף את ראשם מתוך הכובע ולרדת בתוך חלל השפופרת הימנית¹⁰ דרך הברזא הפתוחה, ומשם לתוך חלל העמוד דרך החור אשר מתחתיתו עד אשר יפגשו את תחתית המוט ויעמודו, אפס בכל רגע ורגע יוָלד אידים חדשים ויצאו גדודים גדודים מרתיחת המים¹¹ ויאיצו וידחקו איש את אחיו (כי המקומות האלו צרים להכילם) וישוטטו אנה ואנה בחרון אף לפתוח באיזה מקום פתח ודרך חדש להתפשט א“ע, וכלי הנחושת החזקים יעמדו נגדם למנוע אותם מלבקוע בהם, וע”כ ישפכו את חמתם הגדולה והחזקה אל תחת המוט הימיני ויכריחו אותו בכח גדול לנישא א“ע למעלה ויגביהו אותו עד ראש עמוד הימיני, והיה כאשר ירים המוט את עצמו למעלה מרחק אמה ינשא למעלה גם את קצה הבד הימיני הסוכך עליו ג”כ מרחק אמה, וירד כנגדו קצה השני השמאלי מהבד החופף על ראש המוט שבעמוד השמאלי גם כן בעומק אמה וברדתו ידחוף גם כן את המוט השמאלית ויורידנו בקרב העמוד עד התחתית עד אשר יכוסה מעיני האדם, ואין יכולת ביד האידים לנשא את המוט הימיני יותר מגובה אמה ולדוחפו מתוך העמוד החוצה מפני קצות בד הברזל המונח עליו, כי בלתי אפשר להרימו יותר מירידת הצד השני ולהצד השני אין מקום לרדת כ"א אמה אחת בעומק עד אשר יגע בתחתית העמוד השמאלי ויעמוד תחתיו.

וכאשר יהיה המכונה על מצב הזה יסגר תיכף ע"י הברזא שבתוך השפופרת הימנית את מוצאי האויר היוצא מהכובע אל השפופרת הלז לבל יתוסף עוד אויר בזה החלל, ויפתח את הברזא שבתוך שפופרת השמאלית להביא שמה האידים הנולדים מהרתיחה להרים על ידיהם את המוט השמאלית וקצה הבד הברזל השמאל[י] למעלה, כאשר עשו האידים בראשונה בתוך העמוד הימיני, אפס מהצורך לפתוח תיכף גם את הברזא הקטנה הסמוך לרגל עמוד הימיני שיצא דרך שם האויר המכונס בפעם הראשון, ולא יהיה לשטן ולמונע את ירידת המוט הימיני בעת אשר יתחיל להרים העמוד השמאלי את עצמו למעלה וידחוף את המוט השני למטרה כמבואה באות (ה).

ובאופן הזה לא ילכו עוד האידים דרך שפופרת הימנית ומפני סגירת הברזא כנ“ל, כ”א ילכו דרך השפופרת השמאלי ויגביהו את המוט ואת קצה הבד השמאלי למעלה בגובה שתי אמות וירד הצד השני כנגדו למטה שתי אמות¹² וכן נעשה פעם בפעם, כאשר ימצא זה עם אויר מפה לפה ויעשה את מלאכתו נסגר עם הברזא את מוצא ומבוא האחת ונפתח את שפופרת השנית, ויוָלד לנו כעת תנועה אחת חזקה מפעולות האש המים והאויר אשר ינענעו בכחם את קצות בד הברזל תנועה אחת חזקה פעם למעלה ופעם למטה אשר אין בכח כל דבר קשה לעמוד נגדם ולמנוע את תנועתם החזקה, והתנועה הזאת היא רוח כל האופנים והגלגלים אשר הסתבכו אנשי לבב עליה ע“י חכמת (מיחאניק) להשתמש בכחה לכל הדברים המבוארים לעיל, כי העיקר הוא לנענע את אופן הראשון כידוע, ולהבין איך יסובב גלגל אחד תנועה סבובית ממכריח אחד אשר יגביה א”ע בקו ישר ממטה למעלה כדמיון הנ"ל מבואר במה שיבוא.

והוא, א) עד“מ כאשר ניקח גלגל אחד אשר החוט הסובב אותו יהיה כמו חצי אמה ואשר יהיה לו שינים סביב סביב, ובתוך מרכזו תקוע בריח אחד ודבוק בו אשר לא ימוט לעולם ובשני קצות הבריח שני צירים, ציר אחד מקצה הבריח מזה וציר אחד מקצה מזה, ונתן את שני הצירים בין שני עמודים או דפנות מנוקבות לקבל את הצירים, באופן אשר הגלגל יוכל להתנועע עם הבריח סביב כאשר יהיה מכריח, ונתקן לזה מקל אחד אשר יהיה לו אורך בערך שני אמות ואשר יהיה שטח האורך מהמקל מלא שינים, כהשינים אשר סביב הגלגל הנ”ל, ונעמיד את המקל בקומה זקופה סמוך להגלגל הנ“ל אשר ראש אחד מהמקל יעמוד על הארץ וראש השני ישולב שיניו בתוך שיני הגלגל הנ”ל והיה כאשר תגביה בידך את המקל ממטה למעלה בקו ישר יסובב הגלגל והבריח שלו סביב סביב ארבעה פעמים עד כלות האורך מן שני אמות של המקל הנ"ל.

ב) כאשר יהיה ברצונינו שיסובב הגלגל והבריח יותר מארבעה פעמים בפאה או ברוח אחת ד“מ מפאת מזרח לפאת מערב, יהיה בהכרחינו לתקן לזה מקל או מגרה אחת יותר ארוך מאורך שני אמות כפי רצונינו, או להוריד בחזרה המקל הראשון הנ”ל מלמעלה למטה ולהגביהו אח“כ פעם שנית ממטה למעלה וכן לעשות כפעם בפעם, אפס באופן הזה יסובב הגלגל הנ”ל בעת עלית המקל הנ"ל מן פאת מזרח לפאת מערב ובירידת המקל בחזרה יסובב הגלגל בהיפך מן פאת מערב לפאת מזרח.

ג) אפס כאשר יהיה ברצונינו שיסובב הבריח התקוע בלב הגלגל, סבוב תמידי הכל ממזרח למערב בפאה אחת מכח עלית המקל הקצר אשר אין בארכו כ“א שני אמות כנ”ל ולא יסובב הבריח סיבוב הפכית בעת אשר תרד המקל בחזרה למטה, מוכרחים אנחנו לעשות עוד אופן אחד קטן ויהיה לו שינים עקומות ולהן קרס קטן, אשר ישתלב בתוך שיניו העקומות, ונעמיד את האופן הקטן הנ“ל בלב האופן הגדול הרוכב על הבריח, ויהיה דמותו כדמות האופן הראשון אשר בכלי מורה השעות (זייגער) אשר השלשלת קשורה בו ויתגלגל עפ”י המפתח הקטן מהמורה שעות כידוע¹³, אז בעת אשר ירד המקל למטה יפעלו שיני המקל בסבוב הגלגל לבד ולא בסיבוב הבריח, והבריח יעמוד על מקומו ולא יתנועע לא לפאת מזרח ולא למערב, אפס בעת אשר יתנועע המקל א"ע פעם שנית לעלות ממטה למעלה יסובב הגלגל והבריח שלו ממזרח למערב כפי כוונתינו.

ד) והנה עפ“י הנ”ל אף שיסובב ויגלגל הבריח הנ“ל הכל ברוח אחת כפי רצונינו ממזרח למערב לבד, אפס יהיה לו הפסקות וינוח על מקומו בעת אשר ישתלשל המקל בשיניו למטה, ויחכה הבריח עד העת אשר יגביה המקל א”ע עוד לעלות למעלה פעם שנית, ואנחנו צריכים לענינינו להנהגת הספינה או הולכת העגלה החדשה שיסובב בריח אחת סיבוב תמידי בפאה אחת בלי הפסק ובלי תכלית עד העת אשר יגזור עליו בעל החובל לשבות ולנוח ולא ינוח מעצמו, לזאת השכילו החוקרים לעשות שלשה אופנים על מוט אחת, אופן האמצעי מחובר ומדובק במרכזו באמצע המוט שלא יזיז ולא ימוש ממקומו לעולם, וסביב הגלגל הלז שינים אשר יבואו ויאחזו בשיני האופנים האחרים אשר בתוך הספינה, אשר בחברתן יעשה הגלגל הלז הפעולה הנצרכת, ועוד שני אופנים על המוט הנזכר אחד מימין אופן האמצעי ואחד משמאלו, והמוט תקוע בהם דרך מרכזם ואינם דבוקים בו כמו הגלגל האמצעי כ“א באפשרותם לסבב סביב המוט, והמוט ינוח וישבות על מקומו בעת סבובם, ובלב אופן הימיני אופן אחד קטן בשינים עקומות כנ”ל וכל בלב אופן השמאלי אופן קטן בשינים עקומות, וקרס קטן לשני האופנים הקטנים הנ“ל אשר הקרסים יסתבכו בשינים העקומות ולא יניחו לשבות להמוט בעת אשר נסבב את שני האופנים הקיצונים ממזרח למערב, וכאשר יסובבו שני האופנים ממזרח למערב יכריחו לסבב גם להמוט ממזרח למערב, ובהיפך כאשר נסבב את שני האופנים הנ”ל בחזרה ממערב למזרח יסובבו האופנים לבד והמוט ישבות וינוח על מקומו ולא יסבב עמהם כלל, כדמיון הגלגל הראשון אשר בכלי מורה השעות כאשר זכרנו לעיל.

והנה לשני האופנים הקיצונים הנ“ל מתוקן להם שני מקלות ברזל ולהמקלות שינים על פני שטחן כדמות משורה או מגרה או כדמות ברזל התיכון מהמכונה (ליווער) אשר נגביה על ידי העגלות הגדולות הטעונות ממשאות כבידות ושני המגרות הנ”ל מדובקים למוט המשקול אשר בנומר (3) אשר זכרנו למעלה ועומדים למעלה על המוט בקומה זקופה אחד על קצות הימין ואחד על קצות השמאלי, ושיני המקלות יבואו ויאחזו בשיני שני האופנים הנ“ל שיני מקל אחד בתוך שיני האופן הימיני, ושיני המקל השמאלי בתוך שיני האופן השמאלי, והיה כאשר ירים קצה הבד הימיני את ראשו ממטה למעלה ע”י התגברות האידים הנקבצים מתחת לרגלו כמבואר למעלה יסבב ויעגל ממזרח למערב את אופן הימיני ובסיבובו יסובב גם המוט התקוע בלבו ויסובב גם הגלגל האמצעית הקבוע על המוט סיבוב ממזרח למערב, וכן כאשר יגביה א“ע הבד הימיני את ראשו למעלה יפעול עוד פעולה שניה בעליָתו והוא אשר תרד כנגדו המגרה או הבד השמאלית למטה הנאחז בקצה בד המשקול השמאלית וברדת הבד השמאל אשר גם שיניו נאחזים ומסובכים בשיני האופן השמאלית יסבב גם הוא את האופן השמאלית סיבוב הפכית ממערב למזרח, אפס לא יכריח גם הוא לעגל ולסבב בהילוכו גם את המוט התקוע בלבו סיבוב הפכית ממערב למזרח כי השינים העקומות אשר בלב האופן השמאלית יעשה חפשי להמוט שלא יסבב בסיבובו, וכן כאשר יבצע המגרה הימנית את פעולתה ותעלה למעלה עד קיצה, תסגר הברזא הימנית שלא יתגברו עוד הקיטורים והאידים הרבים תחת רגלה ויפתח הברזא השמאלית לקבץ ולאסוף הקיטורים תחת רגל המגרה השמאלית ולהגביה את המגרה השמאלית למעלה, ויגביה כעת א”ע הצד השמאל למעלה, וכנגדו תרד הצד הימין למטה, ובעלית המגרה השמאלית למעלה תמשול כעת על האופן השמאלית ועל המוט הנתונה בלבבה לסבבם ממזרח למערב, וכן ברדת כעת המגרה הימנית למטה אין בכחה להכריח כעת גם היא לסבב את אופנה ואת המוט האמצעי סיבוב הפכית כי האופן הקטן אשר בלבבה בשיניו העקומות יעשה חפשי לאופן הימנית ולהמוט ויניח מעליהם את העבודה הקשה בפעם הזאת, וכסדר הזה יסבב תמיד הגלגל האמצעית והמוט אשר בלבבו סיבוב אחת תמידי בלי הפסק ממזרח למערב מעליות המגרות אשר ישלטו עליהם בעליתם פעם מהמגרה הימינית ופעם מהמגרה השמאלית.

אֳנִי שיט או סירות דוגה כאשר יהיה ברצונינו ללכת עמה על המים אנחנו צריכים למשוט אחד או לכלונס ארוך ואיש אחד יחזיק את המשוט בידו לחתור בו את המים, וכאשר ידחוף את המים עם המשוט מן צד מזרח לצד מערב תרד האניה מן צד מערב לצד מזרח, וכאשר ידחפו שני אנשים את המים בשני משוטות תלך האניה יותר מהרה ממשוט אחת וכל כמה שיתרבו מספר המשוטות וכל כמה שיתחזקו מהירות כוחות האנשים לדחות את המים כן תכפל ותתרבה מהירת הליכת האניה יותר ויותר.

והנה כאשר המציאו הכח הגדול מהקטרת המים שיש בכחו הגדול להסב משאות גדולות שאין לשער, הסתבכו עליו גלגלים איש באחיו ובנו את בנינו בתוך הספינה, ומדופני הספינה קרוב למים יוצאים מצידיה לחוץ שני גלגלים אחת מימינה ואחת משמאלה ולכל אופן משני האופנים האלו עשויים בו כנפים הרבה סביב סביב כדמות משוטות הרבה והיה כאשר יסובבו הגלגלים בתוך הספינה יסובבו ג"כ השני הגלגלים שאצל דופני הספינה מבחוץ במהירות וברעש גדול ונורא, כי אף הם יעמדו להם מי הים לשטן לאחוז את כנפיהם ולמנוע את מרוצתן החזקה, הנה הכנפים יתגברו עליהם כהרף עין לבקוע בהם ולהרחיקם מעל גבולם וחיש מהרה תעוף האניה מרוב המשוטות אשר סביב הגלגלים הדוחפים את המים, ומרוב מהירת התנועה אשר יעשו הגלגלים בהחפזם לנוס מפני הקיטור והאידים החזקים אשר יתחזקו עליהם בכל פעם ורגע.

והנה לבל יכבד על הקורא הכללים והיסודות הרבים, הותרתי איזה כללים מועטים לכותבם בסוף החיבור.

א) סביב העמודים והשפופרת שבנומר (2) ובנומר (5) מוכרח להיות עוד מחיצה אחת סביבם לשמור את חום האידים בשלימות, כי אף שכתבתי באות ד) שיתהפך מן מים על אויר 1600 פעם מאשר היה בתחילה, במה דברים אמורים כשלא יפגשו מקום קר, אפס כאשר ישלוט עליהם הצינה ויפגשו מקום קר יאבדו את כחותיהם ויתהפכו האידים בנגיעתם מקום הקר שנית למים כאשר היו ולא יפעלו שום פעולה הנצרכת.

ב) האידים הנולדים מרתיחת המים יש להם חום 339 פעם, מן המים הרותחים העומדים על האש, והמה מזיקים לכל הקרובים אליהם יותר מן מים רותחין לזאת השכילו להוריק אותם מן כל עמוד ועמוד בעת הצורך, על ידי הברזא שברגלי העמוד אשר בנומר (2) ובראש הברזא היינו על פי הברזא נתחבר קנה חלולה וסביב הקנה כלי עם מים קרים לצנן בהם את מוצאי האידים הרותחים שלא יזיקו האנשים ההולכים סביבם, להשגיח על מלאכת ההמכונה וההקטרה, ויהיה דמות הכלי ממים הקרים הנ"לל כדמות כלי מים קרים העשויה לצורפי יין דגן, אשר דרך בטן הכלי ילכו שפופרת הנחושת והמים הקרים יסבבו אותם סביב סביב מבחוץ ומתוך חללם מבפנים יזובו טיפי היין שנתהפכו מתוך האידים בהפגשם מקומות הקרים אשר בתוך קנה הנחושת.

ג) הברזאות שברגלי העמודים הנ"ל יוריקו האידים מתוך בטן העמודים ולחוץ, יתחייב מתוך הכלל הקודם אשר יזוב מהם גם מעט מים כי מרוב דחיקת וכיבוש האידים בתוך העמודים וכן בעברם דרך צינורות הקרים לא ימלטו מלהפוך למים.

ואף שיש עוד חידושים רבים ונפלאים אשר חידשו כל מחקר וכל חכם לב בבנינה ובאופניה המה מהדברים אשר אין בכח עטי לכותבם כי בכל יום ויום יולד חדשות בזה, כמו למשל פתיחת הברזאות וסגירתם אשר זכרנו למעלה ע“י כח יד אנוש, יעשה הפעולה הזאת הנצרכת על ידי האופנים והגלגלים בעצמם כי מתוך סבובם ומרוצתם יפתחו ויסגרו הברזאות בעתם ובזמנם וכן יתמעטו המים שבתוך היורה פעם אחר פעם מהרתיחה, ושלא יאבד ויחלש הכוח מהקיטור כאשר יתמעטו כמות המים שבתוך היורה מכח האש מתוקן לזה עוד כלי אחת עם מים סמוך להיורה שיהיו המים מוגרים מתוך הכלי במתינות מעט מעט לתוך היורה העומדת על האש למלא בה החסרון אשר נאכל בה ע”י האש, כמעשה היורות (פאראווע) אשר בפֿאבריק הגדול מן עשיית נייר (פאפירנע), או מן פֿאבריק הגדול אשר אורגים בו גלומי תכלת בגד (טוך פֿאבריק).

ואנכי לא באתי פה כ"א לגלות סודה ולבאר יסוד העיקר שלה אשר לא בא עוד דבר ממנה בלשונינו הקדושה מעת אשר נתחדשה עד היום הזה

אברהם במה' שמחה ז"ל קאצינעלינבויגין מווילנא