Nr. VI¹

An Herrn Isack Samuel Reggio

Nr d’ordre de l’Index rais. 1. I.^er Livre de Mémoires, Nr 1.

לאדוני ליצחק שלום ושקט

המשפילי לראות עד האזוב אשר יוצא בקיר, ולא געלה נפשך בהיותך בעיר הזאת לכבדני בחברתך ולענגני, בהראות אותי את עושר כבוד מלאכתך, ותהיינה אזניך קשובות לקול התשובות אשר השיבותיך לפעמים בלב תמים לא חנף ולא מחרף כדרכי כל הימים, ובלכתך מעמנו הגדלת והוספת ענותך אתי, ותחשוך את מרחק המקומות מהרחיק לבותינו לאמר, כתוב דבריך ובאר על הלוחות בלשון קצרה, ונשלוח ספרים ביד הרצים.

ואני לא אצתי להלאות אנשים, ועתה בחרתי לי דומיה לולא שני דברים אשר אמרתי לפניך אשר בהתבונני בם אחרי כן מצאתים כזב ושקר, ואלה המה

בראותי בכתוב הנני ממטיר כעת מחר (שמות ט' י"ח) למן היום בה“א הידיעה והוסדה בה”א רפה אמרתי הוסדה זמן עבר וחסרה תבת אשר, כפירושו של רש“י ז”ל שנתיסדה ובתרגום אנקלוס דאשתכללת; שאם היתה זמן מקור היתה הה“א במפיק, ועוד למן יום היה לו לומר ולא למן היום. וענית כחכמתך, שאם היתה התבה זמן עבר, נוסדה היה לו לומר, ואשיבך דבר בשגגה לאמר מבנין התפעל היא ונפלה התי”ו, וזה אפס ותהו, שאם כן היתה הוי“ו פתוחה והסמ”ך דגושה, עכשו שהוי“ו קמוצה והסמ”ך רפה אי אפשר לתבה שתהיה מבנין התפעל (וא“כ לכאורה מבנין נפעל היא, ומזמן מקור. ואולם גם כי תשובתי אשר השיבותיך לאמר מהתפעל היא נפלה נפלה בכל, מכל מקום נכון הדבר בעיני שתהיה התבה זמן עבר ולא מקור, ונ”ל היותה מבנין הָפְעַל, וראוי היה לו לומר הוּסְדָה כמו על הוּסַד בית ה' (עזרא ג' י"א) במשקל הורד מצרימה (בראשית ל"ט א') והועד בבעליו (שמות כ“א כ”ט) אלא שהומר השורק בחירק כאשר מצאנו ראינו תבת וַיִישֶם בארון במצרים (סוף בראשית) תחת ויושם, ומאחר שננקדה הה“א בחירק הונעה הוי”ו בהכרח).

וזאת שנית אמרתי לפניך שא“א לפרש אולי אוכל נכה בו (במדבר כ"ב ו') בזמן מקור, כי אעפ”י שיש לומר נַכֵה במקום נכות כאשר מצאנו ענה תענה אותו (שמות כ“ב כ”ב) והפדה לא נפדתה (ויקרא י"ט כ') הכה ופצוע (מלכים א' כ' ל"ז) למען היה לה ברק מורטה (יחזקאל כ“א ט”ו) מכל מקום הַכֵה היה לו לומר ולא נכה, כי לא מצאנו שורש זה רק בבנין הפעיל וְהָפְעַל, וגם זה הבל, שהרי כתוב והפשתה והשעורה נֻכָתָה (שמות ט' ל"א) והחטה והכסמת לא נֻכו (– – ל"ב) וגם כי עדיין יש פתחון פה לרש"י לומר אם אמרת נכתה ונכו מבנין פועל תאמר נַכֵה בפיעֵל? והלא שרשים אחרים ראינו בפֹעַל אשר לא ישרתו להם בפיעֵל, כמו כי ממנה לקחת (בראשית ג' י"ט) ושפו עצמותיו לא רֻאו (איוב ל“ג כ”א) ולא מצאנו לִקֵחַ ורֵאָה, מכל מקום אין הדבר רחוק כאשר חשבתיהו.

הנה אלה שתי שגגות אשר ישר בעיני להתודות עליהן לפניך טרם יבואו ימי הפקודה משפט לאלהי יעקב. (ועתה שאלה יש לי לשאול ואל יחר אפך בעבדך מה יאמר רבנו נפתלי הירץ וויזל בכתוב ולא אבה לשתותם (שמואל ב' כ“ג י”ו וי"ז)? ושם נאמר ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים (– – – ט"ו) הלא נראה בעליל כי לא נמנע משתותם מבלי תאוה ולא מאסם ולא געלם, אך לא שתם מן הטעם המפורש, הדם האנשים ההלכים בנפשותם (– – – י"ז) ומה נבדל אפוא לשון מאן מלשון לא אבה?)

ואחרי אשר הלאתיך עד כה, אל אל שדי אעתיר, בסתר אהלו אותך וכל בני ביתך יסתיר, ועטרת תפארה אתכם יכתיר, וכל מוסרותיכם יתיר, ואתכם לטובה יותיר, וידין דינכם למזור, ושנת ברכה עליכם יגזור, ושלל ורכוש לכם יבזור, ואתכם לנצח יעזור, ובימיכם ישלח איש אזור אזור, ונחך ה' תמיד בכל אשר תאוה, ומעל פני האמת תסיר את המסוה, ונפש המשכילים דשן תרוה, בעשותך נוראות לא נקוה, והסיר ה' ממך כל חולי וכל מדוה, והיית כגן רוה.

מעלי יומא דריש שתא לסדר ולפרט כי לא דבר רק הוא

אוהב טהר לב שמואל דוד לוצאטו