רקע
מאיר פרבר
דגון והשקמה

עַל גְּבוּל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל, עַל גַּבֵּי סֶלַע רָחָב וְאֵיתָן, עָמְדָה לִפְנֵי הַרְבֵּה, הַרְבֵּה שָׁנִים שִׁקְמָה צְעִירָה. בְּתוֹךְ רִגְבֵי הֶעָפָר הַמְעַטִּים, בְּסִדְקֵי הַסֶּלַע, הִכְּתָה שָׁרָשִׁים וּמֵהַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן יָנְקָה אֶת הַכֹּחַ לַעֲמֹד נֶגֶד סוּפוֹת וּסְעָרוֹת. מִצַּד הָאֶחָד נְתוּנָה הָיְתָה לִנְשִׁיבָתוֹ הַלוֹהֶטֶת שֶׁל הַמִּדְבָּר וּמֵהַצַּד הַשֵּׁנִי חֲשׂוּפָה לְרוּחוֹת הַיָּם הַזּוֹעֲפוֹת; אֲבָל שָׁרָשֶׁיהָ הָלְכוּ וְהֶעֱמִיקוּ בְּתוֹךְ סִדְקֵי הַסֶּלַע לְמַטָּה וַעֲנָפֶיהָ הָלְכוּ וְהִתְפַּשְּׁטוּ לְמַעְלָה וַתִּגְדַּל וַתִּתֵּן הַרְבֵּה צֵל מִסָּבִיב. בְּצִלָּהּ הִדְשִׁיא הַסֶּלַע דֶשֶׁא וַיַּצְמַח כָּל מִינֵי צְמָחִים עַד שֶׁהָפַךְ כֻּלּוֹ יָרוֹק. וְהַצְּמָחִים הָלְכוּ וְהִתְרַבּוּ, וַיִּתְפַּשְּׁטוּ לְכָל הַצְּדָדִים וַיַּאַלְּצוּ אֶת הַמִּדְבָּר לָסֶגֶת אָחוֹר, וּמִצַּד שֵׁנִי הִתְקִיפוּ אֶת הַיָם צַעַד אַחֲרֵי צָעַד.

לַשָּׁוְא הָיָה הַמִּדְבָּר אוֹזֵר כֹּחוֹ וּמִשְׂתָּעֵר עַל הָעֵץ בְּסוּפוֹת חוֹל לְעָקְרוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ – מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם נֶאֱלַץ הָיָה לָסֶגֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

לַשָּׁוְא נִסָּה הַיָּם לְהַכְרִיעוֹ בִסְעָרוֹת וּמִטְרוֹת עוֹז וְלֹא יָכוֹל לוֹ. שָׁרָשָׁיו הִכּוּ עָמוֹק בַּאֲדָמָה

דגון 2.png

וַיֶּחֶזְקוּ מְאֹד. מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה גָּדַל הָעֵץ וְאִתּוֹ שֶׁטַח מַמְלַכְתּוֹ וַיַּעֲצֹם וַיֶּחֱזַק מְאֹד.

וַיִּתְאַסְּפוּ כָּל שׁוֹכְנֵי תְהוֹם בַּיָּם וַיָּשִׁיתוּ עֵצָה יַחְדָּו – מַה לַעֲשׂוֹת לָעֵץ? וַיָּקָם הָאֶחָד וַיֹּאמַר: “הָבָה, נַעֲרֹךְ עָלָיו מִלְחָמָה. אָנֹכִי בְעַצְמִי אֶלָּחֵם בַּשִּׁקְמָה וְעַד שֶׁלֹּא אֲנַצְּחֶנָּה לֹא אָשׁוּב אֲלֵיכֶם. לִנְצִיב אֶבֶן אֵהָפֵךְ אֲזַי וְלָנֶצַח אֶשָּׁאֵר לְמַעְלָה בְּאוֹר הַיּוֹם הַיָּבֵשׁ וְהַמַּבְחִיל!” וּלְאוֹת כֹּחוֹ הָרַב, עָקַר לְעֵינֵי הַנּוֹכָחִים עֵץ אַלְמֻגִּים אַדִּיר וַיְשַׁבְּרֵהוּ לִשְׁנַיִם וַיִּזְרְקֶנּוּ מֵעַל לְרֹאשׁוֹ בִּתְרוּעַת נִצָּחוֹן. תּוֹךְ צְחוֹק רוֹעֵשׁ נִפְרַד1 דָּגוֹן מִתְּהוֹם הַיָּם וַיַּעֲלֶה מִמְּצוּלוֹת אֶל פְּנֵי הַמַּיִם לְמָעְלָה.

הָיָה זֶה לַיְלָה, כַּאֲשֶׁר הַשִּׁקְמָה רָאַתְהוּ לָרִאשׁוֹנָה לְאוֹר הַיָּרֵחַ – וַתִּבָּהֵל מֵהַדְּמוּת הַמּוּזָרָה וּהַמְכוֹעָרֶת. כִּי סֵמֶל הַכֵּעוּר הָיָה דָּגוֹן: גּוּף מְגֻשָּׁם וּמְסֻרְבָּל מְכֻסֶּה קַשְׂקַשִּׂים מֵאָחוֹר וּסְנַפִּירִים חֲזָקִים לוֹ מֵהַצְּדָדִים, הַמַּשְׁוִים לוֹ צוּרַת דָּג. מִלְּמַעְלָה – רֹאשׁ כַּבִּיר וְשָׂעִיר עִם שְׂעָרוֹת אֲרֻכּוֹת וּפְרוּעוֹת וּפָנִים מְלֵאֵי קְמָטִים כִּפְנֵי זָקֵן. וְכָל הַמִּפְלֶצֶת הַזֹּאת הִתְנוֹעֲעָה עַל גַּבֵּי רַגְלַיִם קְצֵרוֹת וַחֲזָקוֹת, כְּשֶׁזְּנַב־גָּג שְׁרִירִי תָּלוּי לָהּ מֵאָחוֹר לִתְנוּעָה בְמָיִם.

כְּשֶׁגּוּפוֹ – גּוּף הַדָּג – נוֹטֵף מָיִם, רוֹעֵד וּמְפַרְכֵּס בַּאֲוֵיר הַיַּבָּשָׁה הַבִּלְתִּי רָגִיל, יָצָא דָגוֹן מִתּוֹךְ הַיָּם, הָלֹךְ וְקָרֵב אֶל הַשִּׁקְמָה:

וַיַּרְעֵם בְּקוֹלוֹ הַזּוֹעֵף אֶל הַשִּׁקְמָה:

הוֹי, שִׁקְמָה, שִׁקְמָה אֲרוּרָה!

לַמָּוֶת הָכִינִי עַצְמֵךְ,

קָרֵב קִצֵּךְ, בָּא יוֹמֵךְ,

כָּלָה, נֶחֱרָצָה הַגְּזֵרָה!

וַיִּתְפֹּס בְּגֶזַע הָעֵץ וַיְנַעַנְעוֹ בְכָל כֹּחוֹ, אַךְ לְעָקְרוֹ לֹא יָכוֹל. וַתִּבְעַר בּוֹ חֲמָתוֹ וַיִּשְׂתָּעֵר עַל הָעֵץ וַיְטַפֵּס עָלָיו. שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה פֹארוֹת מֵהַצַּמֶּרֶת שִׁבֵּר וַיִּזְרְקֵן לָאָרֶץ וַיִּרְמְסֵן. נִשְׁאֲרָה הַשִּׁקְמָה עֲשׁוּקָה מֵעֲנָפֶיהָ הַמִּבְחָרִים וְשׁוֹתֶתֶת דָּם, אַךְ מֵעֶמְדָּתָהּ לֹא זָזָה. עָיֵף נָסוֹג דָּגוֹן וּבְלֶכְתּוֹ קָרָא אֵלֶיהָ:

אָכֵן, הִסְפַּקְתְּ הַיּוֹם לִטְעֹם

נַחַת זְרוֹעִי הַחֲזָקָה;

רַק תַּעֲלוּלִים הָיוּ הַיּוֹם

מָחָר – אַשְׁפִּילֵךְ עַד דַּכָּא.

דגון 1.png

וַיַּחֲזֹר דָּגוֹן הַיָּמָּה לְהַחֲלִיף כֹּחַ לַלַּיְלָה הַבָּא, בּוֹ חָשַׁב לְהַשְׁמִיד אֶת הַשִּׁקְמָה. רוֹעֵד בָּאֲוֵיר הַצּוֹנֵן שֶׁל הַבֹּקֶר עָמַד הָעֵץ הַפָּצוּעַ. אֲבָל אַךְ זָרְחָה הַשֶׁמֶשׁ וְקַרְנֶיהָ הַחַמּוֹת לִטְּפוּ כָל צֶמַח וְעוֹדְדוּם לְחַיִּים חֲדָשִׁים, שָׁלְחוּ הָעֲנָפִים הַכְּרוּתִים שָׁרָשִׁים בָּאֲדָמָה סְבִיב הָעֵץ וְהַשִּׁקְמָה הָאֵם אִמְּצָה אֶת הַיְלָדִים הָרַכִּים בְּשָׁרָשֶׁיהָ הַחֲזָקִים. וּבַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי כַּאֲשֶׁר מָצָא דָגוֹן בִּמְקוֹם הַשִּׁקְמָה הָאַחַת עוֹד שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שִׁקְמִים צְעִירוֹת מְעוֹרוֹת בָּאֲדָמָה כָּמוֹהָ, הִתְפַּלֵּץ בּוֹ לִבּוֹ לַמַּרְאֶה.

אוֹבֵד עֵצוֹת עַָמַד בִּפְנֵי הַפֶּלֶא וַיִּשְׁקֹל בְּדַעְתּוֹ מַה לַעֲשׂוֹת. הֲלֹא נִשְׁבַּע, לֹא לָשׁוּב מוֹלַדְּתּוֹ עַד עֲשׂתוֹ כָּלָה בַּשִּׁקְמָה וְשִׁחְרֵר הַסֶּלַע מִמֶּנָּה. וְהִנֵּה זָכַר כִּי גַם הַמִּדְבָּר מְעוֹרֵר תְּבִיעוֹת עַל הַסֶּלַע מִיָּמִים קַדְמוֹנִים. וַיַחְלֵט לְקָרְאוֹ לְעֶזְרָה נֶגֶד הָאוֹיֵב הַמְשֻׁתָּף.

וַיַעֲמֹד עַל גְּבוּל הַמִּדְבָּר וַיָּרֶם קוֹלוֹ, וַיְהִי כְגַעַשׁ הַיָּם בְּדַבְּרוֹ, וַיִּקְרָא:

מִדְבָּר, מִדְבָּר, הַאֲזֵן וּשְׁמָע!

דָּגוֹן אוֹתְךָ קוֹרֵא לְעֶזְרָה.

נִשְׁקְךָ הִתְחַמֵּשׁ. קוּם הִתְעוֹדֵד

לִתְקֹף אוֹיֵב, הַשְׁמֵד וְאַבֵּד.

וַיַּעֲבֹר זִמְזוּם חֲרִישִׁי בְּרַחֲבֵי הַמִּדְבָּר בֵּין רִבֲבות גַּרְעִינֵי הַחוֹל, וַיְהִי כְּאִלּוּ זָמְמוּ דְבַר־מָה יַחְדָּו. וְהַזִּמְזוּם הָלַךְ וְגָבַר וַיְהִי לְרַעַשׁ מַחֲרִישׁ אָזְנָיִם. נִדְחַף מֵהַסְּעָרָה הִתְרוֹמֵם הַחוֹל הַלוֹהֵט וַיִּתְנַשֵּׂא בּאֲוֵיר. לְשׁוֹנוֹ שֶׁל דָּגוֹן יָבְשָׁה מֵהַחוֹם וְקַשְׂקַשָּׂיו סָמְרוּ וְנִבְקָעוּ. צָמֵא בָּרַח דָּגוֹן בַּלַּיְלָה וַיִּצְלֹל בְּמֵי הַיָּם הַקְּרִירִים.

יַחַד עִם סַעֲרַת הַחוֹל הוֹפִיעַ צְבָא הַמִּדְבָּר. חֲמוּשֵׁי מָגֵן וְכוֹבָע, חֲגוּרֵי חֶרֶב וּמְזֻיָּנֵי רוֹמַח, עֲנָקִים כֻּלָּם, חַיִּל רַב וְעָצוּם אֲשֶׁר רַק הַמִּדְבָּר הָאֵין־סוֹפִי יָכוֹל לְהוֹלִיד כְּמוֹ. עַם הַפְּלִשְׁתִּים הָיָה זֶה שֶׁהוֹפִיעַ לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶל דָּגוֹן וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו אֶל שְׂפַת הַיָּם. כַּאן חָנָה תַחְתָּיו וַיִּתְיַשֵּׁב סְבִיב הַסֶּלַע הַפּוֹרֶה. מֵהַשִּׁקְמָה אֶת פֵּירוֹתֶיהָ גָזַל וּמֵהַיָּם אֶת דָּגָיו וַיִּהְיוּ לוֹ לְמִחְיָה.

כַּאֲשֶׁר הוֹפִיעַ דָגוֹן מִתּוֹךְ גַּלֵּי הַיָּם קִבְּלוּהוּ בִּבְרָכוֹת וַיְהִי לָהֶם לֵאלֹהִים. אֲסִירֵי תוֹדָה הָיוּ לוֹ עֲבוּר גִּילוּי אֶרֶץ הַשִּׁקְמָה שֶׁנִּקְרְאָה כָעֵת עַל־יָדָם אֶרֶץ הַפְּלִשְׁתִּים. אָמְנָם גַּם הֵם נִסּוּ לְהִתְעַלֵּל בַּשִּׁקְמָה, בִּפְקֻדַּת דָּגוֹן אֱלֹהֵיהֶם, אַךְ כָּל כְּלֵי זֵינָם לֹא צָלְחוּ עָלֶיהָ, כִּי חָזְקָה הַשִּׁקְמָה מֵהֶם.

וַיִּבְנוּ הַפְּלִשְׁתִּים מִקְדָּש לִכְבוֹד אֱלִילָם וַיִּקְרְאוּ לוֹ “בֵּית דָּגוֹן”. בּוֹ הִתְגּוֹרֵר דָּגוֹן, אֲשֶׁר הַשִּׁיבָה לַיָּם הָיְתָה אֲסוּרָה עָלָיו – כָּל עוֹד נִשְׁאֲרָה הַשִּׁקְמָה בַּחַיִּים.

שָׁנִים חָלְפוּ. הַשִּׁקְמִים הוֹסִיפוּ לִגְדֹּל, עַל אַף הָעֹשֶק הַפְּלִשְׁתִּי וּבַחֲסוּתָן הוֹסִיפָה הָאֲדָמָה הַפּוֹרִיָּה לְהִתְקַדֵּם וּלְהִתְפַּשֵׁט וַתִּדְחַק אֶת רַגְלֵי הַמִּדְבָּר וְהַיָּם.

סוֹחֲרֵי צִידוֹן, הַיּוֹרְדִים בָּאֳנִיּוֹתֵיהֶם מִצְרַיְמָה לִמְכֹּר שְׁלַל הַיָּם, אֶת הָעִנְבָּר הַזְּהַבְהָב – בְּעָגְנָם בְּיַמָּהּ שֶׁל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים – הָיוּ מְלֵאֵי הִשְׁתּוֹמְמוּת עַל פּוֹרִיּוּתָהּ שֶׁל הָאָרֶץ וְחָסְנוֹ שֶׁל עֵץ הַשִּׁקְמָה. מֵהֶם נוֹדַע הַדָּבָר לַמִּצְרִים. וַיִּשְׁלְחוּ צִי אֳנִיּוֹת לָקַחַת שִׁקְמִים צְעִירוֹת וְלַהֲבִיאָן לִשְׁתֹּל בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיְקַבְּלוּן הַמִּצְרִים בְּכָבוֹד רַב וַיָּחֹגּוּ לִכְבוֹדָן.

מֶלֶךְ כִּי יָמוּת בְּמִצְרַיִם, יַחַנְטוּ גוּפוֹ בְּכָל מִינֵי בְשָׂמִים וְתַמְרוּקִים יְקָרִים כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל גּוּפוֹ לְעוֹלָמִים. אָז יְשִׂימוּהוּ בָאָרוֹן מֵעֵץ הַשִּׁקְמָה, כִּי אֵין חָזָק מֵעֵץ הַשִּׁקְמָה. לִפְעָמִים בַּלֵּילוֹת הָיוּ רוּחוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמְּלָכִים הַמִּצְרִים בָּאִים לְבַקֵּר אֶת הַשִּׁקְמָה הַזְּקֵנָה וּלְהַבִּיעַ לָהּ אֶת תּוֹדָתָם. עַל סַלְעָהּ עָמְדָה זוֹ אֵיתָנָה בַּעֲלַת הָעֲנָפִים הָרְחָבִים. דָּגוֹן, אֵל הַפְּלִשְׁתִּים, הָיָה מַחֲוִיר מִקִּנְאָה בִּרְאוֹתוֹ בְּבֵיתוֹ אֶת הַבִּקּוּרִים הַמְפוֹאָרִים וְהַחֲשׁוּבִים לִכְבוֹד אוֹיַבְתּוֹ הַוָּתִיקָה.

דגון 3.png

עַל־יַד חַלוֹן הֵיכָלוֹ יָשַׁב, קַשְׂקַשָּׁיו סוֹמְרוֹת מִכַּעַס וּמִתְבּוֹנֵן בְּצַעַר בְּרוּחוֹת הַמְּלָכִים בְּהִשְּׁתַּעַשְׁעָם לְאוֹר הַיָּרֵחַ. כָּל מִינֵי כֵּלִים יְקָרִים עִם אֹכֶל וּמַשְׁקֶה יָבִיאוּ אִתָּם מִקִּבְרֵיהֶם. יִתְכַּנְּסוּ מִתַּחַת לַעֲנָפֶיהָ הָעֲבוֹתִים שֶׁל הַשִּׁקְמָה, יֵטִיבוּ לִבָּם בַּמַשְׁקֶּה, יָשִׁירוּ וִיבַלּוּ יַחַד עַד אֲשֶׁר הַלַּיְלָה יִצְלֹל בַּיָּם וְהַשַּׁחַר יַאֲדִים אֶת פַּאֲתֵי מִזְרָח.

אָז הָיוּ מִתְעַלִּים וְנֶעֱלָמִים וְחוֹזְרִים לְקִבְרֵיהֶם הַמְפוֹאָרִים. אַךְ אֶת בֵּית דָּגוֹן לֹא יְבַקְּרוּ וּבִשְׁמוֹ לֹא יִדְרשׁוּ.

דָּגוֹן הֵחֵל לֶאֱסֹף כֹּחוֹת לִקְרַאת הַקְּרָב הַמַּכְרִיעַ. עַל שְׂפַת הַיָּם עָמַד וּבְקוֹלוֹ הִרְעִים וַיְהִי קוֹלוֹ חָזָק מִקּוֹל הַסּוּפָה. עַל גַּלֵּי הַיָּם הַמַּקְצִיפִים הִסְתָּעֵר בִּפְרָאוּת וַיַּךְ בְּגוּפוֹ הַמְקֻשְׂקָשׂ וַיַּצְלֵף עַל פְּנֵי הַמָּיִם. כָּל כֹּחוֹת הַתְּהוֹם וִיצוּרָיו הִזְעִיק וַיְעוֹרְרֵם לַקְּרָב.

דגון 4.png

עַל גְּבוּל הַמִּדְבָּר עָמַד וַיַּשְׁבַּע אֶת הַחוֹל הַצָּהוֹב הָאֵין־סוֹפִי לְהִתְרוֹמֵם בַּסְעָרָה לְהַתְקָפָה. בִּצְרִיחוֹת פֶּרֶא בְּפִיהֶם דָהֲרוּ הַפְּלִשְׁתִּים עַל סוּסֵיהֶם הַקַּלִּים דֶּרֶךְ עַרְבוֹת הַמִּדְבָּר וַיִּזְעֲקוּ לֵאלֹהֵיהֶם לְעוֹרֵר אֶת כָּל הָרוּחוֹת וְכֹחוֹת הַשְּׁאוֹל הָרְדוּמִים מִתּוֹךְ הַמִּדְבָּר הַלּוֹהֵט לִקְרָב זוֹעֵם מַכְרִיעַ וְסוֹפִי. כָּל גַּרְעִינֵי הַחוֹל הַלּוֹהֲטִים זָעוּ וַיִּתְנוֹעָעוּ. הָרוּחוֹת הַטּוֹבִים שֶׁל נְאוֹת הַמִּדְבָּר הִתְחַבְּאוּ מְבֹהָלִים בְּתוֹךְ בּוֹרוֹת הַמַּיִם הָעֲמוּקִים, וְכָל רוּחוֹת הַבְּהָלָה שֶׁל הַיְשִׁימוֹן הֶחָרֵב יָצְאוּ בִמְחוֹל הַטּוֹרֵף.

לִפְנֵי עַמּוֹ, עַם פְּלִשְׁתִּים, עָמַד דָּגוֹן וְנָאַם. בְּדִבְרֵי זַעַף וּבְקֶצֶף עַל שְׂפָתָיו הֵסִית אֶת הַלּוֹחֲמִים הַפְּרָאִים לְמִלְחָמָה בַשִּׁקְמִים. תְּנוּעוֹת פְּרָאִיּוֹת שֶׁל יָדָיו וְגוּפוֹ הַמְּקֻשְׂקָשׂ לִוּוּ אֶת קֶצֶף נְאוּמוֹ הַסּוֹעֵר. שַׁעֲרוֹת רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ נִפְרְעוּ בְרוּחַ הַסְּעָרָה הַמִּתְחוֹלָלֶת. וַתִּפָּעֶם בָּם רוּחָם שֶׁל אַנְשֵׁי פְלֶשֶׁת לְמַרְאֵה פְנֵי דָגוֹן הַמָּשְׁחָתִים בַּחֲרוֹנוֹ הַהוֹלֵךְ וְגוֹבֵר.

חֲרֵדוֹת וּמְבוֹהָלוֹת הִבִּיטוּ הַשִּׁקְמִים לְעֵבֶר בֵּיתוֹ שֶׁל דָּגוֹן, אֲשֶׁר לְאוֹר הָאֵשׁ הַדּוֹלֶקֶת נִרְאֲתָה דְמוּתוֹ הָאֲיֻמָּה שֶׁל דָּגוֹן בְּעָמְדוֹ לְפְנֵי הַלּוֹחֲמִים הַנֶּאֱסָפִים.

הַיְלָלָה שֶׁל סַעֲרַת הַיָּם וְסוּפַת הַמִּדְבָּר הִרְעִידָה אֶת הָאֲוֵיר, כְּאִילּוּ נִבְקְעָה הָאֲדָמָה לִשְׁנַיִם וּדְרוֹר קוֹרָא לְכָל מַלְאֲכֵי הַשְּׁאוֹל. כְּרַעַם הַמִּתְגַּלְגֵּל הִתְגַּלְגְּלָה וּבָאָה סוּפַת הַחוֹל מֵהַמִּדְבָּר וַתִּנְהַם וַתִּשְׁרֹק בֵּין עַנְפֵי הַשִּׁקְמִים. גַּרְעִינֵי הַחוֹל הַלּוֹהֲטִים כִּסּוּ בְּרִבֲבוֹתֵיהֶם אֶת הֶעָלִים אֶת הַפֵּרוֹת וְאֶת הָעֲנָפִים וַיְכַלּוּ אֶת הַיֶרֶק הֶעָדִין בְּחֻמָּם הַלוֹהֵט. גּוֹעֵשׁ וּמַעֲלֶה קֶצֶף הִשְׁתַּפֵּךְ הַיָּם, וַיַּךְ בְּגַלָּיו הַסּוֹעֲרִים אֶת הַסֶּלַע וְאֶת הַצֶּמַח אֲשֶׁר עָלָיו וַיְהִי כְמַצְלִיף בְּרִבֲבוֹת שׁוֹטִים. רַק בְּהִתְאַמְּצוּת רַבָּה, הוֹדוֹת לְשֶׁרָשֶׁיהָ הַחֲזָקִים, הֶחֱזִיקָה הַשִּׁקְמָה הַזְּקֵנָה בִּילָדֶיהָ. נְטוּלֵי עֶדְיָם – הֶעָלִים – הִתְנוֹדּדוּ הָעֵצִים בַּסּוּפָה.

בְּשָׁאוֹן הִתְפָּרְצוּ אָז גְּדוּדָיו שֶׁל דָּגוֹן. וַיִּתְנַפְּלוּ עַל הָעֵצִים בַּחֲרָבוֹת וּבְקַרְדֻּמּוֹת. הָעֵצִים נִבְקְעוּ בְרַעַשׁ וְנִגְדְּעוּ מִגִּזְעָם וְהַיָּם תְּפָסָם וַיִּשָּׂאֵם לְמֶרְחַקִּים. הָעֵצִים הָרַכִּים יַחַד עִם שָׁרְשֵׁיהֶם נֶעֶקְרוּ בְסוּפָה וְרוּחַ הַמִּדְבָּר נָשְׂאָה אוֹתָם, דֶּרֶךְ חוֹלוֹת לוֹהֲטִים, לְמֶרְחַקִּים בִּלְתִּי יְדוּעִים. כָּל הַלַּיְלָה הִתְגָּעֲשׁוּ כֹּחוֹת הַבֶּלַע סְבִיב הַסֶּלַע וְרַק קַרְנֶיהָ הָאֲדֻמּוֹת שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה שָׂמוּ קֵץ לְהִשְׁתּוֹלְלוּתוֹ שֶׁל דָּגוֹן וּגְדוּדָיו.

לְאַט־לְאַט שָׁקְטוּ הָרוּחוֹת הַזֵּידוֹנִים שֶׁל הַמִּדְבָּר וְהַיָּם וַיִּסֹּגוּ וַיַּחְזְרוּ לִגְבוּלָם. בִּתְרוּעוֹת נִצָּחוֹן נָשְׂאוּ הַפְּלִשְׁתִּים אֶת אֱלֹהֵיהֶם לְבֵיתוֹ וַיַּקְרִיבוּ לוֹ קָרְבָּנוֹת וַיַּזְבְּחוּ לוֹ זָבַח.

וַיְהִי כַאֲשֶׁר הִתְפַּכַּח דָּגוֹן מִנִּצְחוֹנוֹ וַיַּשְׁקֵף מִמְּעוֹנוֹ לְעֵבֶר הַסֶּלַע הַמְּכֻסֶּה לְפָנִים יֶרֶק, וְהִנֵּהוּ עוֹמֵד כָּעֵת קֵרֵחַ וְאָבֵל בְּאוֹר הַיּוֹם הַבָּהִיר. רַק הַשִּׁקְמָה הַזְּקֵנָה נִשְׁאֲרָה עַל עָמְדָהּ, חֲרוּכָה מִלַּהַט הַמִּדּבָּר וַעֲנָפֶיהָ הַחֲשׁוּפִים שְׁלוּחִים לְפָנֶיהָ, כְּבוֹכָה תַמְרוּרִים.

עוֹד הַפְּלִשְׁתִּים, שְׁכוּרֵי נִצָּחוֹן וָיַיִן, יְשֵׁנִים אֶת שְׁנָתָם וְדָגוֹן עָזַב אֶת מְעוֹנוֹ וַיֵרֶד צְעָדִים מְלֵאֵי גַאֲוָה אֶל אוֹיְבוֹ הַוָּתִיק. אַךְ הִתְבּוֹנֵן וַיַּרְא – וְהִנֵּה בְּהַשְׁפָּעַת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶש הֵחֵלוּ הַשָּׁרָשִׁים שֶׁל הַגֶּזַע הָעַתִּיק לִינוֹק שׁוּב מִמַּעֲמַקִּים לְשַׁד אֲדָמָה חָדָשׁ – וַתֹּאחֲזֵהוּ פַלָּצוּת; – עוֹד הָעֵץ חָי!! – בְּכָל קַצְוֵי תֵבֵל פֻּזְרוּ יְלָדָיו, נִשָּׂאִים דֶּרֶך מִדְבָּרִיּוֹת וְסַעֲרוֹת יָם, אַךְ הַגֶּזַע הָעַתִּיק הִתְעָרֶה הֶחֱזִיק בָּאֲדָמָה וַיַּמְשֵׁךְ לִחְיוֹת.

מְדֻכָּא וּמְאֻכְזָב נוֹכַח דָּגוֹן, כִּי אָכֵן אָבְדָה תִקְוָתוֹ לָשׁוּב אֶל חֲבֵרָיו בְּּמֶמְשֶׁלֶת הַיָּם הָעֲמֻקָּה וְהַקְּרִירָה. זוֹעֵף חָזַר אֶל מְעוֹנוֹ וַיֵשֶׁב עַל כִּסֶאוֹ הָרָם אֲשֶׁר בְּמִקְדַּש הָאֲלִילִים כְּדֵי לִמְשֹׁל בְּעַם הַפְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר קָרָא לוֹ, וַיְהִי לָהֶם לְאֵל הָרַע, הַמַּשְׂטֵמָה וְהָאַכְזָרִיּוּת.

מֵאוֹת בַּשָּׁנִים חָלָפוּ, הַשִּׁקְמִים הַפְּזוּרוֹת בְּכָל אַרְצוֹת תֵּבֵל הִכּוּ שָׁרָשִׁים בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶן, הִתְכַּסּוּ עָלִים וַיִּשְּׂאּו פֶרִי. וְהַרְבֵּה אֲנָשִׁים הִתְכַּלְכְּלוּ בָהֶם. הַשִּׁקְמָה הַזְּקֵנָה, שֶׁעַל הַסֶּלַע, הָפְכָה שׁוּב לְעֵץ נֶהְדָּר; אַךְ הִמְשִׁיכָה לְהִתְאַבֵּל עַל בָּנֶיהָ שְׁנִּגְזְלוּ מִמֶּנָּה בִזְרֹעַ רָשָׁע.

דָּגוֹן הָפַךְ לְאֶבֶן עַל כִּסֶאוֹ הָרָם. אַךְ דַּם הַקָּרְבָּנוֹת עֲדַיִן נִגָּר עַל מִזְבְּחוֹ וּמֵאַגַּן הַזָּהָב עוֹלֶה עֲשַׁן הַקְּטֹרֶת.

וַיְהִי כַאֲשֶׁר רַבּוּ הָאֲנָשִׁים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וַיֵּצֶר הַמָּקוֹם לַשִּׁקְמִים בְּאַרְצוֹת פְּזוּרֵיהֶן. וַיַּעַקְרוּן הָעַמִּים וַיִּזְרְקוּן הַיָמָּה. רַבּוֹת נִטַּלְטְלוּ בְגַלֵּי הַיָּם וַיִּסָּחֲפוּ בְזִרְמֵי מַיִם שׁוֹנִים עַד שֶׁמָּצְאוּ חַזָרָה אֶת סַלְעָם וַיָּכּוּ בוֹ שָׁרָשִׁים סְבִיב גֶּזַע הָאֵם הָעַתִּיק. יֶרֶק רַעֲנָן כִּסָּה שׁוּב אֶת הַסֶּלַע וְטֶבַע נָעִים הִשְׂתָּרֵר מִסְּבִיבוֹ. דָּגוֹן, הָאֱלִיל הַמְאֻבָּן, נִשְׁכַּח מִלֵּב וְהֵיכָלוֹ הָפַךְ לְעִיֵּי מַפֹּלֶת.

אֹשֶׁר וְשִׂמְחָה בְמַמְלֶכֶת הַשִּׁקָמִים. וְהַסּוֹחֲרִים הַנּוֹדְדִים הָעוֹבְרִים לְאֹרֶךְ הַחוֹף מְסַפְּרִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת עַל הַשִּׁקְמִים הַנִּצְחִיּוֹת הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עַל הַסֶּלַע, שֶׁבֵּין הַיָּם וְהַמִּדְבָּר.


  1. במקור נדפס “נִפְרַר” – הערת פרויקט בן־יהודה.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 54360 יצירות מאת 3346 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22222 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!