

“ויסרו למשפט אלהיו יורנו, לחם יודק כי לא לנצח אדוש ידושנו” (ישעיה כ“ח, כ”ד, כ"ו)
לטובתך משקשקין ליך מן חוביך (בראשית רבא פרשה מ"א)
מֵהֶמְיַת הַקִּרְיָה עֵת אֶבְרַח הַחוּצָה,
וְעִם נִבְכֵי עֶשְׁתְּנוֹתַי, עֲלֵי גֵּאָיוֹת אָרוּצָה,
עֲלֵי חָצִיר. בְּעֵת בָּצִיר.
בֵּין אֲלֻמּוֹת. וּשְׂדֵי תְרוּמוֹת. –
אֲזַי נַפְשִׁי עֲדִינָה, דַּאֲגוֹתַי אֶשְׁכָּחָה,
כִּי אֶרְאֶה בְּכָל פִּנָּה, מְלֹא פֶּלֶג הַבְּרָכָה. –
הַיּוֹם עַתָּה פָּנָה, כִּסָּה חשֶׁךְ הָאֲדָמָה
הַקּוֹצְּרִים הָלְכוּ בַּיְתָה, שִׁירָתָם נֶאֱלָמָה;
אֵין הֵידָד. רַק בָּדָד.
קוֹל צָב וּצְפַרְדֵעַ. מִתּוֹךְ בִּצָה יִשְׂתָּרֵעַ –
בִּצְעִיף הַדּוּמִיָּה. תִּתְעַטֵּף אָז רוּחִי,
מִמְּצֻלּוֹת הַנְּשִׁיָּה. אֶזְכְּרָה מְרִי שִׂיחִי. –
וְעִם חִקְקֵי לְבָבִי אֶל תַּחַת הַבְּרֵכָה,
בֵּין גָּרְנֵי הַבָּתִּים, אֲשׁוֹטְטָה אֵלֵכָה;
מוֹץ עוֹבֵר. בְּכָל עֵבֶר.
בְּזֵעַת מֶצַח. יוּדַשׁ קֶצַח –
שָׁם יוֹמָם וָלָיִל. בְּמַקֵּל וְשָׁבֶט,
מֵאַנְשֵׁי כֹחַ וָחָיִל. דָּגָן יְחָבֵט. –
קוֹל חוֹבְטִים בַּגֹּרֶן אֶל אָזְנִי נָגָעָה,
וְאֶל יְגוֹנִי שָׁם נֹחַם נַפְשִׁי מָצָאָה;
אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים. הַלְּחִנָּם דָּשִׁים.
וְיַכּוּ הַתֶּבֶן. בְּכֹבֶד הָאֶבֶן?
בְּמִרְזֶה2 וָרַחַת. תֵּת לֶחֶם לְאָדָם,
לֹא לְתֹהוּ וּלְשַׁחַת, יְדִיקוּהוּ בְּיָדָם. –
זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי גַּם נַפְשִׁי אֶתְאַמֵּץ,
עֵת שָׂפָק יְשׁוּפֵנִי וְכָל לְבָבִי יִתְחַמֵּץ. –
שָׁלֵו וְשַׁאֲנָן. כַּזַּיִת רַעֲנָן.
יִשְׁכּוֹן בָּאָרֶץ. כָּל פּוֹרֵץ פָּרֶץ; –
וּבְיָגוֹן יְבַלֶּה יָמָיו, אִישׁ עֹשֵׂה צֶדֶק,
סִלּוֹן פָּרוּשׁ עַל פְּעָמָיו, קוֹץ דַּרְדַר וָחֶדֶק? –
הֲאִם שָׂם רַק הַמִּקְרֶה מִשְׁטָרוֹ בַּתֵּבֵל,
אֲשֶׁר יַפִּיל לָאָדָם גּוֹרָלוֹ בַּחֵבֶל? –
אוֹ מוֹשֵׁל בָּרֶשַׁע. אֹהֵב הַפֶּשַׁע.
יַשְׁלִיךְ הַפָּעַם. חִצֵּי הַזָּעַם? –
אִם מַכּוֹת הַפָּגַע, מִלְּמַעַל כָּרְעָמִים,
יִרְעוּ כָּרָגַע. קָדְקֹד אִישׁ תָּמִים? –
אָז שְׂעִפַּי יְשִׁיבוּנִי, וְאֶל לִבִּי זֹאת אָשִׂים:
הָאָרֶץ כַּגֹּרֶן, הָעֳמָרִים, הָאֲנָשִׁים,
קָמָה שְׁדוּפָה. הֲכִי תוּנַף בַּהֲנָפָה?
בַּגֹּרֶן שְׁכוּחָה. תִּשְׁקַט בִּמְנוּחָה.
וּבְזָוִית הַיֶּקֶב, שָׁם אַחַת אַחַת,
תִּהְיֶה לָרֶקֶב, תִּבְלֶה לַשַּׁחַת. –
הֲתִשְׂמַח בִּמְנוּחָתָהּ? בְּשַׁלְוָתָהּ הֲכִי תָגֶל?
כְּגָלָל אַשְׁפַּתּוֹת תְּהִי מִדְרָס לְכָל רָגֶל.
לָהּ שַׂלְוַת הֶבֶל. נָפְלָה לַחֵבֶל.
וּמְנוּחַת שַׁחַת. אִוְּתָה לָקַחַת; –
רֵאשִׁיתָהּ נֹפֶת. שָׁקְטָה בְּלִי סֵבֶל,
אַחֲרִיתָהּ תֹּפֶת. דֹּמֶן וָזֵבֶל. –
שַׁלְוֵי הָעוֹלָם, מְנַת גּוֹרָלָם כָּכָה,
בַּחֲלָקוֹת יֵשֵׁבוּ, יִתְהַלְּכוּ עַל שְׂבָכָה;
עֲתֶרֶת הַשָּׁלוֹם, כְּחִזָּיוֹן בַּחָלוֹם,
בְּהָקִיץ תְּהִי אַיִן, בַּל תְּשׁוּרָה עַיִן: –
הַשְׁקֵט עַל שְׁמָרִים, לֹא זֹאת הַמְּנוּחָה,
כִי תְחַבֵּל חֵי בְּשָׂרִים, כְּעֻגָּה בְּלִי הֲפוּכָה.
אַנְשֵׁי בְּלִיַעַל אֵין חַרְצֻבּוֹת לִימוֹתָם,
בַּטּוֹב יְבַלּוּ יְמֵיהֶם, וּבִנְעִימוֹת שְׁנוֹתָם; –
לֹא יֵדְעוּ עָמָל, כִּי עֵצָם קָמָל,
נַפְשָׁם רֵקָה עֵרָה, כְּאֶרֶץ הַגְּזֵרָה.
תְּבוּאוֹת מֶה לָמוֹ? לָכֵן בֶּטַח יִשְׁכָּבוּ,
בַּזָּוִית כֻּלָמוֹ, עַד לִרְגָבִים יִרְקָבוּ. –
פִּסַּת הַגָּדִישׁ וּמְלֵאַת הַקָּמָה,
תּוּדַק וְגַם תּוּדַשׁ, בַּגֹּרֶן שָׁמָה; –
מַטֶּה הַמַּכֶּה, הַדָּגָן יְנַקֶּה,
שֵׁבֶט הַגָּבֶר, מִמּוֹץ אוֹתוֹ יָבֵר.
רַק לְהָסִיר וְלָקַחַת. מִבָּר הַמַּעֲטָפָה,
יְזֹרֶה בָּרַחַת. וְגַם יוּנַף בַּהֲנָפָה. –
לֹא לָנֶצַח יְדוּשׁוּהוּ, לֹא יְדִיקוּהוּ כָּלָה,
לֹא לְמַעַן הַשְׁחִיתֵהוּ, יָסֹבּוּ עָלָיו עֲגָלָה;
לֶחֶם שָׁמַיִם. מִבֵּין רֵחַיִם.
לְנֶפֶשׁ רָזוֹן, יִתֵּן מָזוֹן.
כָּעֶבֶד בִּמְסִבּוֹ, כְּמֶלֶךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ,
יְבֹרָכוּ מִטּוּבוֹ, יִשְׂבְּעוּ מֵעֲדָנוֹ. –
כֵּן תְּמִימֵי הָאָרֶץ אֲנָשִׁים הַיְּשָׁרִים,
אֲשֶׁר נַפְשָׁם מְלֵאָה כְּרָאשֵׁי הָעֳמָרִים,
וּבְקִירוֹת נִשְׁמָתָם, בֵּין מוֹץ חֶלְאָתָם.
בִּרְכוֹת הַתְּבוּאוֹת. צֹמְחוֹת נֶחְבָּאוֹת.
כָּל שׁוֹטֵי הֶעָמָל, עֲלֵיהֶם יוּנָפוּ,
מִמַּכּוֹת בְּלִי חָמָל, סִיגֵיהֶם יְצֹרָפוּ. –
יוּסַר מוֹץ חֶלְאָתָם פֹּה בְּאֶרֶץ הַחַיִים,
לֵאוֹר בְּאוֹר שַׁדַּי, בֵּין מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם;
בְּסוֹד חֶבְיוֹן, בְּצֵל עֶלְיוֹן,
בָּעֵדֶן יִשְׁכּוֹנוּ, וְשָׁם יַחַד יִתְלוֹנְנוּ,
כְּכַמּוֹן וָקֶצַח, נֶחְבְּטוּ עַל הָאֲדָמָה,
אַךְ מִנְּעִימוֹת נֶצַח, בְּטוֹב יִשְׂבְּעוּ שָׁמָּה. –
מִבֵּין מִפְלְשֵׂי עָבִים, עָלָה הַיָּרֵחַ,
וְלִמְלוֹנִי הָלַכְתִּי, עָלֵז וְשָׂמֵחַ,
שַׁלְוַת שָׁלוֹם, גַּם בֶּחָלוֹם,
עַל מִטָּתִי, מָצָאתִי.
בַּחֲלוֹמִי קוֹל דָּשִׁים אֶל אָזְנִי הִגִּיעַ,
וּכְכִנּוֹר הַלְּחָשִׁים, רוּחִי הִרְגִיעַ. –
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות