עַל מִשְׁכְּנות קַדְרוּת וָדַחַק
עָרַם אֶפְרו עֲרָפֶל-לֵיל.
מֵחֲשׂוּכֵי-כל, מֵשׁכוּחֵי-אֵל
יַחֲשׂךְ כּוכָבָיו גַּם הַשָּׁחַק.
וּמְאור-הַגַּז הִצְהִיב וַיָּחַג
סְבִיב כָּל-פַּנָּס חוּג-אור נִדְלָח.
אֲשֶׁר יֵדַע לֵדַּל מִבְטָח–
יִשְׁכָּן נֶעְלָם בְּסֵתֶר רַחַק.
פה כָּל-קומָה תִּשַּׁח, נִדְרָסֶת,
פְאֵר יִבּל, יִשְפַּל גָּאון.
פְּצְחּו אֵפוא שִׁירְכֶם,בְּנֵי הון:
אַשְׁרֵי יַכִּיר מִמְשַׁל אִל חָסֶד.1
1917
תרגם ח.נ ביאליק
-
החרוז האחרון הוא פסוק במזמור דתי של הפרוטסטנטים הגרמנים. ↩
המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות