הִנֵּה הֵבֵאתִי לִפְנֵיכֶם תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה אֲחָדִים שֶׁהוֹצֵאנוּ הַיּוֹם מִקַּרְקַע גִּנָּתֵנוּ. אֵלֶּה הֵם קְצוֹת־גִּבְעוֹלִים שֶׁתָּפְחוּ וְנִתְעַבּוּ בְּצוּרַת פְּקָעוֹת.

– קְצוֹת־גִּבְעוֹלִים? וַהֲלֹא מָצָאנוּ אוֹתָם בָּאֲדָמָה, וּבָאֲדָמָה, כְּיָדוּעַ, יִמָּצֵא רַק הַשֹּׁרֶשׁ?

– הִסְתַּכְּלוּ הֵיטֵב בַּפְּקַעַת. הִיא מְכִילָה עֵינָיִם. עֵינַיִם אֵלֶּה אֵינָן אֶלָּא עַלְעַלִּים לֹא־מְפֻתָּחִים, שֶׁבְּחֵיקָם, בְּתוֹךְ גְּמָמִיּוֹת, יוֹשְׁבִים נִצָּנִים. וְהַאִם רְאִיתֶם מִימֵיכֶם שֹׁרֶשׁ מוֹצִיא נִצָּנִים? הַגִּבְעוֹל רַק הוּא יוֹצִיאֵם וּמֵהֶם יִתְפַּתְּחוּ וְיִגְדְּלוּ הָעֲנָפִים. לְתַפּוּחַ־הָאֲדָמָה יֶשְׁנָם אֵפוֹא שְׁנֵי מִינֵי גִּבְעוֹלִים: גִּבְעוֹלִים עֶלְיוֹנִים, הַמִּתְרוֹמְמִים מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְעוֹשִׂים עָלִים וּפְרָחִים, וְגִבְעוֹלִים תַּחְתּוֹנִים, הֵם הַקְּלָחִים, הַטְּמוּנִים בָּאֲדָמָה. הַקְּלָחִים, כַּגִּבְעוֹלִים הָעֶלְיוֹנִים, מִסְתָּעֲפִים לִסְעִיפִים רַבִּים וְרָאשֵׁי־הַסְּעִיפִים הָאַלָּה יִתְעַבּוּ וְהָיוּ לִפְקָעוֹת.

– מַה־טּוֹב הָיָה לוּ יָכֹלְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּהִתְפַּתְּחוּתָן שֶׁל הַפְּקָעוֹת!

– הַדָּבָר קַל לַעֲשׁוֹתוֹ. אַךְ לְשֵׁם כָּךְ עָלֵינוּ לְגַדֵּל אֶת הַצֶּמַח לֹא עַל יְדֵי פְּקָעוֹת, כִּי אִם עַל יְדֵי זְרָעִים. מִיַד לִנְבִיטָתוֹ יוֹצִיא הַזֵּרְעוֹן עִיקָר מְטֻפָּל בְּנִימִים רַבּוֹת. בַּגִּבְעוֹל הָרָאשִׁי הַמִּתְרוֹמֵם נִרְאִים עָלִים לֹא־מְפֻתָּחִים, דְּמוּת קַשְׂקַשִּׂים, וּמֵהַנִּצָּנִים הַחֲבוּיִים בָּהֶם מִתְפַּתְּחִים הַגִּבְעוֹלִים הַצְּדָדִּיִּים, הַמִּתְפַּשְּׁטִים לָרֹחַב וּמִתְעַבִּים בִּקְצוֹתֵיהֶם.

הַצֶּמַח הַזֶּה זָקוּק לְשֹׁרֶשׁ גָּדוֹל, כִּי עַל כֵּן עָלָיו לֶאֱסֹף דַּי חֹמֶר בִּשְׁבִיל הַפְּקָעוֹת. כְּשֶׁנַּשְׁאִיר אֶת הַפְּקָעוֹת בָּאֲדָמָה יִבְּלוּ הַגִּבְעוֹלִים הַמְּחַבְּרִים אוֹתָן וְהֵן תִּפָּרֵדְנָה אַחַת מֵרְעוּתָהּ. יַעֲבֹר זְמָן וְכָל פְּקַעַת תַּתְחִיל לְהוֹצִיא מִנִּצָּנֶיהָ קְלָחִים חֲדָשִׁים וְאֵלֶּה יַעֲשׂוּ פְּקָעוֹת חֲדָשׁוֹת. וְלֹא רַק פְּקַעַת שְׁלֵמָה, כִּי גַּם חֵלֶק מִמֶּנָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת צֶמַח חָדָשׁ. כָּל נִצָּן יָכוֹל לְהִתְפַּתֵּחַ וּלְהִתְרַבּוֹת.

– הֲנוּכַל לַהֲפֹךְ אֶת הַקְּלָחִים לְגִבְעוֹלִים עֶלְיוֹנִים?

– יָכֹל נוּכַל. כְּשֶׁנּוֹצִיא גִּבְעוֹל תַּחְתּוֹן לְאוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ וְהָפַךְ יָרוֹק, וְהִתְפַּתֵּחַ כְּיֶתֶר הַגִּבְעוֹלִים הָעֶלְיוֹנִים. לְהֵיפֶךְ, אִם “נְתַלֵּל” גִּבְעוֹל עֶלְיוֹן, כְּלוֹמַר, נִצְבֹּר עָפָר מִסְּבִיבוֹ וְחָוְרוּ בַּדָּיו הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ וְעָשׂוּ לֹא עָלִים, כִּי אִם פְּקָעוֹת.

נִתְבּוֹנֵן עַתָּה בְּחֶלְקֵי הַפְּקָעַת. עֲטוּפָה הִיא קְלִפָּה וּבְתוֹכָהּ חֹמֶר רַךְ עֲסִיסִיִּי בָּנוּי תָּאִים תָּאִים, הוּא הַצִּיפָה. פְּקַעַת צְעִירָה קְלִפָּתָהּ דַּקָּה, כְּעֵין הַקְּרוּם. זָקְנָה מְעַט וְהָיְתָה קְלִפָּתָהּ עָבָה, מַעֲשֵׂה־פֶּקֶק.

הֲתוֹעִיל הַקְּלִפָּה לַפְּקָעַת?

נִקַּח שְׁתֵּי פְּקָעוֹת, אַחַת כְּשֶׁהִיא וְאַחַת מְקֻלֶּפֶת, וּנְשִׂימֵן בַּשָּׁמֶשׁ. כַּעֲבֹר יָמִים מִסְפָּר נִשְׁקֹל אֶת שְׁתֵּיהֶן. בָּרִאשׁוֹנָה לֹא חָל כָּל שִׁנּוּי. הַשְּׁנִיָּה תִּיבַשׁ, תִּצְטַמֵּק וְתִקְטַן כְּדֵי שְׁלִישׁ מִמִּשְׁקָלָהּ. אֶת הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה יוּכַל כָּל אֶחָד מִכֶּם לַעֲשׂוֹת וּלְהִוָּכַח.

וְהַצִּיפָה – מַה הִיא?

הָבָה נְפוֹרְרֶנָּה בְּמַגְרֵדָה עַד הֱיוֹתָהּ כְּתִיתָה כֻּלָּהּ. אֶת הֶחֳמָרִים הַקָּשִׁים נוֹצִיא. כַּעֲבוֹר זְמָן נִרְאֶה בְּתַחְתִּית הַכְּלִי מִשְׁקַע זָךְ. נִשְׁטְפֶנּוּ בְּמַיִם פַּעַם וּפַעֲמַיִם, עֵד הַבְהִירוֹ, וּנְיַבְּשֶׁנּוּ. לְעֵינֵינוּ יֵרָאֶה עֲמִילָן צַח וְנָאֶה.

הַפְּקַעַת מְכִילָה עֲמִילָן בְּמִסְפָּר רַב, כְּדֵי חֲמִישִׁיתָהּ.

רָאִינוּ כִּי הַצֶּמַח עוֹשֶׂה אֶת הַפְּקָעוֹת לְשֵׁם רְבִיָּתוֹ. אַךְ הֲלֹא יֵשׁ לוֹ פְּרָחִים לְהִתְרַבּוֹת, וְהַפְּקָעוֹת לָמָה לוֹ?

אֶת הַתְּשׁוּבָה עַל הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת נִמְצָא כַּאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן בְּחֶלְקֵי הַצֶּמַח הָעֶלְיוֹנִים.

[צִיּוּר 30 תַּפּוּחַ־אֲדָמָה – קובץ 74]

a – צֶמַח שָׁלֵם. b – פֶּרַח. c – פֶּרַח חָתוּךְ.d – פֶּרִי.

הַגִּבְעוֹל בַּעַל־צְלָעוֹת הוּא. עֲלֵי־הַצֶּמַח גְּדוֹלִים, מְנֻצִּים, מְכֻסִּים שְׂעָרוֹת קָשׁוֹת. בֵּין הֶעָלִים הַגְּדוֹלִים יִמָּצְאוּ גַם קְטַנִּים. הָרֶוַח אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם יִתֵּן לְקַרְנֵי־הָאוֹר לַחְדֹּר גַּם אֶל הֶעָלִים הַתַּחְתּוֹנִים.

בְּרֹאשׁ הַגִּבְעוֹל יַעֲלוּ הַפְּרָחִים אֲגוּדוֹת אֲגוּדוֹת. לַגָּבִיעַ חֲמִשָּׁה עָלִים יְרוֹקִים, הַמְחֻבָּרִים לְמָטָּה. לַכֹּתֶרֶת תַּבְנִית כּוֹכָב וַחֲמֵשֶׁת עָלֶיהָ, שֶׁצִּבְעָם לָבָן אוֹ וָרֹד־בָּהִיר, מְחֻבָּרִים גַּם הֵם בְּחֶלְקָם הַתַּחְתּוֹן וְהָיוּ כִּשְׁפוֹפֶרֶת. מִן הַשְּׁפוֹפֶרֶת מִתְנַשְּׂאִים חֲמִשָּׁה אַבְקָנִים הַסּוֹבְבִים צְפוּפִים אֶת הָעֱלִי.

לְעֵת־עֶרֶב וּבְיוֹם־סַגְרִיר יִכַּף הַפֶּרַח וְיֵרֵד לְמַטָּה, וְכָךְ הוּא מֵצֵל עַל עַצְמוֹ. עַל כָּךְ תִּקָּרֵא הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת מִשְׁפַּחַת הַמְצִלִּים [משפחת המצליבים].

מִבְנֵהוּ שֶׁל הַפֶּרַח עָלוּל אָמְנָם לִמְשֹׁךְ אֶת הֲמוֹנֵי־הַחֲרוּקִים. אַךְ הַחֲרוּקִים לֹא יִגְּשׁוּ אֲלֵיהֶם, כִּי הַגִּבְעוֹלִים וְהֶעָלִים מְכִילִים אֶרֶס וּמְפִיצִים רֵיחַ רַע הַמַּבְרִיחַ אֶת כָּל הַקָּרֵב אֲלֵיהֶם. רַק זְבוּבִים וְחִפּוּשִׁיוֹת מְעַטִּים יֵרְדוּ לִפְעָמִים עַל הַפְּרָחִים הָאַלָּה לֵהָנוֹת מֵאַבְקָתָם, כִּי צוּף אֵין בָּהֶם. וְכָךְ יָפְרוּ הַפְּרָחִים רֻבָּם הַפְרָיָה עַצְמִית. הַפֵּרוֹת – עֲגֻלִּים כְּכַדּוּרִים וְהֵם מְכִילִים הַרְבֵּה גַּרְעִינִים.

עֶרְכָּם שֶׁל הַזְּרָעִים הָאַלָּה קָטֹן מְאֹד, כִּי עַל כֵּן מִתְרַבֶּה הַצֶּמַח בְּעִיקָר עַל־יְדֵי הַפְּקָעוֹת. וְאָמְנָם, יֶשְׁנָם מִינֵי תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה אֲשֶׁר פִּרְחֵיהֶם לֹא יָאָבְקוּ כְּלָל. יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁפִּרְחֵיהֶם נוֹבְלִים וְנוֹשְׁרִים לִפְנֵי גָמְלָם, וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה אֲשֶׁר חָדְלוּ לַעֲשׂוֹת פְּרָחִים.

צְמָחִים שֶׁגָּדְלוּ מִזֵּרְעוֹנִים עוֹשִׂים פְּקָעוֹת קְטַנּוֹת וְדַלּוֹת. אֵלֶּה שֶׁגָּדְלוּ מִנִּצָּנֵי־הַפְּקָעוֹת פַּקְעוֹתֵיהֶם גְּדוֹלוֹת וְטוֹבוֹת.

בְּאַרְצֵנוּ זוֹרְעִים אֶת תַּפּוּחַ־הָאֲדָמָה מֵחֲצִי טֵבֵת עַד סוֹף שְׁבָט. הוּא עוֹלֶה יָפֶה בְּקַרְקַע קַל וְדָשֵׁן. אַךְ מְעַט יִזְרְעוּהוּ אֶצְלֵנוּ. בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת יְגַדְּלוּהוּ בְּמִסְפָּר רַב וְעָצוּם. בִּשְׁנוֹת רָעָב יִחְיוּ אֲנָשִׁים רַבִּים עַל תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה לְבָד.

מוֹלַדְתּוֹ שֶׁל תַּפּוּחַ הָאֲדָמָה הִיא אֲמֶרִיקָה הַדְּרוֹמִית. קָשָׁה הָיְתָה הִתְפַּשְּׁטוּתוֹ. עוֹד טֶרֶם יָדְעוּ כִּי אֵין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּפֵירוֹתָיו, וְרַק פַּקְעוֹתָיו נֶאֱכָלוֹת. בַּכַּמָּה וְכַמָּה מְקוֹמוֹת קָשְׁרוּ הָאִכָּרִים קֶשֶׁר נֶגֶד “תַּפּוּחַ הַשָּׂטָן” הַזֶּה. אַךְ לְאַט לְאַט הִכִּיר הָאָדָם בְּתוֹעַלְתּוֹ וְכָעֵת מְטַפְּלִים בּוֹ וּמְגַדְּלִים אוֹתוֹ עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.

כְּאַרְבַּע מֵאוֹת מִינִים פִּתַח הָאָדָם מִמֶּנּוּ. בְּיִחוּד טוֹבִים אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַעֲשׂוּ פְּרָחִים, כִּי אֶת הָחֳמָרִים, שֶׁהֵם צְרִיכִים לְהוֹצִיא עַל הַפְּרָחִים, מַשְׁקִיעִים הֵם בַּפְּקָעוֹת.

הָאֶרֶס אֲשֶׁר בַּגִּבְעוֹל וּבֶעָלִים יָבִיא לַצֶּמַח תּוֹעֶלֶת לֹא מְעַט, כִּי הוּא מֵגֵן עָלָיו מִשֶּׁן הַבְּהֵמָה וְהַחַיָּה.