הַפְּרָחִים הָרַבִּים, הַמְּעַנְּגִים אוֹתָנוּ בְּצִבְעָם וּבְרֵיחָם – עַל מָה וְלָמָה הֵם?
שַׁעֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם, כִּי לְפֶתַע פִּתְאֹם חָדְלוּ הַצְּמָחִים לִפְרֹחַ וְלֹא יֵרָאֶה עוֹד פֶּרַח בָּאָרֶץ – צַר, צַר יִהְיֶה עַל יוֹפִי זֶה שֶׁחָלָף… רַק עֲשָׂבִים וּדְשָׁאִים מוֹרִיקִים, רַק עֵצִים וְשִׂיחִים… יֶרֶק וְיֶרֶק בְּלִי קֵץ!
שַׁעֲרוּ עוֹד בְּנַפְשְׁכֶם, כִּי הַפְּרָחִים לֹא נִכְחֲדוּ אָמְנָם כָּלִיל, אַךְ נַעֲשׂה נַעֲשׂוּ כֻּלָּם בְּנֵי צוּרָה אַחַת וְצֶבַע אֶחָד. הַאֻמְנָם תִּמְצְאוּ אָז בָּהֶם יוֹפִי אַף מְעָט?
בְּאֵין פְּרָחִים יֵעָלֵם הַיּוֹפִי. אָמְנָם כֵּן! אַךְ לֹא זוֹ בִּלְבָד. בְּלִי הַפְּרָחִים לֹא יוֹסִיפוּ הַצְּמָחִים, נוֹשְׂאֵי־הַפְּרָחִים, לְהִתְקַיֵּם. יֶחְדְּלוּ הַפְּרָחִים – וְחָדַל כָּל עֵשֶׂב, וְנִכְחַד כָּל צֶמַח מֵעַל פְּנֵי הָאָרֶץ.
הַצְּמָחִים רֻבָּם מִתְרַבִּים עַל יְדֵי הַזְּרָעִים. אֶת גַּרְגְּרֵי־הַזֶּרַע טוֹמְנִים אָנוּ בַּעֲרוּגָה בַּגַּן, מַשְׁקִים וְשׁוֹמְרִים אוֹתָם וְהֵם גְּדֵלִים וְיִהְיוּ לִצְמָחִים. אַךְ גַּרְגֵּר־זֶרַע זֶה – מֵאַיִן הוּא בָּא וְאֵיךְ בָּא? הוּא הָיָה חָבוּי בַּפֶּרַח, בַּחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הָעֱלִי, בַּשַּׁחֲלָה. הַפֶּרַח נָבַל, הָעֱלִי שָׂרַד וַיִּגְמַל וַיְּהִי לִפְרִי נוֹשֵׂא זֶרַע. רוֹעִים אָנוּ, כִּי הָעֱלִי הוּא הַנִּכְבָּד מִכָּל חֶלְקֵי־הַפֶּרַח.
וְהָאַבְקָנִים – מַה מַעֲשֵׂיהֶם הֵם? לְפֵרוֹת לֹא יִהְיוּ – מַה־יִּתְּנוּ, מַה יוֹסִיפוּ הֵם לַפֶּרַח? הָבָה נְכַסֶּה אֶת הָעֱלִי בְּפִסַּת נְיָר דַּק אוֹ נִכְרֹת בְּאוּלָר אֶת הָאַבְקָנִים וּנְסִירֵם. לְתִמְהוֹנֵנוּ הַגָּדוֹל, הָעֱלִי הַזֶּה לֹא יוֹסִיף לִגְדֹּל, נָבֹל יִבֹּל עִם הַפֶּרַח.
נִקַּח־נָא אַבְקָן אֶחָד וְנִסְתַּכֵּל בּוֹ. שְׁנֵי חֲלָקִים לוֹ: הַזִּיר וְהַמַּאֲבָק. נַחְתֹּךְ אֶת הַמַּאֲבָק וּמָצָאנוּ בּוֹ גַּרְגְּרֵי אַבְקָה מְרֻבִּים דַּקִּים מְאֹד. כַּאֲשֶׁר יִגְמוֹל הַפֶּרַח מִתְפַּקֵּעַ הַמַּאֲבָק וְהָאַבְקָה הַבְּשֵׁלָה תִּזָּרֵק לַצְּדָדִים. בָּא גַּרְגֵּר־הָאַבְקָה עַל הַצַּלֶּקֶת מִיָּד יִמָּתַח כְּחוּט וְעָבַר דֶּרֶךְ הָעַמּוּד וְהִגִּיעַ אֶל תּוֹךְ הַשַּׁחֲלָה.
בַּשַׁחֲלָה פְּנִימָה יִמַּס הַחוּט שׁוֹב. רַק קָצֵהוּ הָעֶלְיוֹן יִשָּׁאֵר וִיהִי לְגַרְגֵּר. וּבְחַיַּי הָעֱלִי תְּקוּפַת־חַיִּים חֲדָשָׁה מַתְחִילָה. גָּדֵל הוּא וְתוֹפֵחַ, כִּי גַּרְגֵּר־הָאַבְקָה הִפְרָהוּ. הָעֱלִי הָיָה לְפֶרִי.
אַחֲרֵי הַהַפְרָיָה אֵין עוֹד צֹרֶךְ בָּאַבְקָנִים וְיַחַד עִם עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת נוֹבְלִים הֵם וְנוֹשְׁרִים. שְׁנֵי אֵלֶּה, הָעֱלִי וְהָאַבְקָנִים, הֵם חֶלְקֵי־הַפֶּרַח הַפְּנִימִיִּים וּמִשְּׁנֵיהֶם יַחַד יִוָּצֵר הַפְּרִי.
וְהַגָּבִיעַ?
אֶת תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַגָּבִיעַ נָבִין בְּנָקֵל. הוּא שׁוֹמֵר עַל הַפֶּרַח הָרַךְ בִּהְיוֹתוֹ סָגוּר וְיָגֵן עַל יֶתֶר חֶלְקֵי הַפֶּרַח שֶׁלֹּא תִּתְלְשֵׁם הָרוּחַ.
וַעֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת – הֲגַם הֵם מְשַׁמְּשִׁים אֶת הַפֶּרַח?
מֵרָחוֹק, מֵרָחוֹק יֵרָאוּ עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת. יָפְיוֹ שֶׁל הַפֶּרַח הֵם, הוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ. כָּלוֹל יִכְלְלוּ אֶת קֶסֶם־הַצְּבָעִים, אֶת עֶדְנַת־הַנִּיחֹחַ. בִּגְלַל עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת יוֹצְאִים אָנוּ לִלְקֹט אֶת הַפְּרָחִים וּלְאַגְּדָם זֵרִים זֵרִים.
אַךְ הַאֻמְנָם הֵם נוֹצְרוּ אַךְ וְרַק לְהָבִיא לָנוּ עֹנֶג וְקוֹרַת רוּחַ?
כַּמּוּבָן, לֹא.
רָאִינוּ כִּי הַשַּׁחֲלָה תֵּהָפֵךְ לִפְרִי כַּאֲשֶׁר יִפֹּל גַּרְגֵּר הָאַבְקָה עַל הַצַּלֶּקֶת. אַךְ אִם תֹּאמְרוּ: עֲבוֹדָה זוֹ קַלָּה הִיא, הַמַּאֲבָק מִתְפּוֹצֵץ וְהָאַבְקָה נִזְרֶקֶת עַל הַצַּלֶּקֶת שֶׁבְּאוֹתוֹ פֶּרַח – אֵינְכֶם אֶלָּא טוֹעִים.
לִפְעָמִים, אָמְנָם, יִהְיֶה כָּכָה. הַפֶּרַח מַפְרֶה אֶת עַצְמוֹ בְּאַבְקָנָיו הוּא – זוֹהִי הַפְרָיָה עַצְמִית.
אַךְ הַנִּסָּיוֹן הוֹכִיחַ כִּי אִם יָפְרֶה הַפֶּרַח הַפְרָיָה עַצְמִית פַּעַם וּפַעֲמַיִם יֵלְכוּ פֵּירוֹתָיו וְיִתְמַעֲטוּ, זְרָעָיו יִדַּלּוּ וְגִדּוּלָּיו יִהְיוּ קְטַנִּים וְחַלָּשִׁים. לְהֵיפֶךְ, אִם נָשִׂים עַל הָעֱלִי שֶׁל אֶחָד מִפִּרְחֵי־הָאֲפוּנָה, לְמָשָׁל, גַּרְגְּרֵי־אַבְקָה מִפִּרְחֵי־הָאֲפוּנָה הַצּוֹמַחַת בְּרִחוּק מָקוֹם, הַזְּרָעִים יִרְבּוּ אָז וְהַפֵּירוֹת יִהְיוּ גְדוֹלִים וְטוֹבִים. זוֹהִי הַפְרָיָה הֲדָדִית.
אֵיךְ יִמָּנְעוּ הַצְּמָחִים מֵהַפְרָיָה עַצְמִית?
רַבִּים הֵם הַצְּמָחִים אֲשֶׁר הָעֱלִי וְהָאַבְקָנִים לֹא יִבְשְׁלוּ אֶצְלָם בְּבַת אֶחָת. יֵשׁ אֲשֶׁר הָעֱלִי בָּשַׁל כְּבָר וְהוּא עוֹמֵד לְהֵאָבֵק, אַךְ הָאַבְקָנִים טֶרֶם בָּשְׁלוּ, עוֹד לֹא גָמְלָה אַבְקָתָם. בְּאוֹתוֹ זְמָן מִתְבַּשְּׁלִים הָאַבְקָנִים בְּפֶרַח אַחֵר, אֲשֶׁר הָפְרָה כְּבָר, וְאַבְקָתָם עוֹבֶרֶת אֶל הַפֶּרַח הָרִאשׁוֹן.
וְאוּלָם מִי מַעֲבִיר אֶת הָאַבְקָה מִפֶּרַח לְפֶרַח?
לִפְעָמִים יִשָׂאֶנָּה הָרוּחַ וְיַעֲבִירֶנָּה, אַךְ אִם הַצְּמָחִים מְרֻחָקִים אֶחָד מֵרֵעֵהוּ, אוֹ אִם לֹא תִּשֹׁב הָרוּחַ זְמָן רָב – מַה יִהְיֶה אָז?
הַחֲרוּקִים הַמְעוֹפְפִים בֶּהָמוֹן עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה הֵם אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ אֶת הָעֲבוֹדָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, הֵם אֲשֶׁר יַעֲבִירוּ אֶת הָאַבְקָה מִפֶּרַח לְפֶרַח.
יָשֹׁב תֵּשֵׁב הַדְּבוֹרָה עַל אַחַד הַפְּרָחִים וְאֶת חִדְקָהּ תִּנְעַץ בּוֹ לָמֹץ אֵת הַצּוּף. רֶגַע וְהִיא מִתְרוֹמֶמֶת וְעָפָה לְפֶרַח אַחֵר, אַךְ בְּגוּפָהּ הַשָּׂעִיר דָּבְקָה הָאַבְקָה הַצְּהֻבָּה שֶׁל הַפֶּרַח הָרִאשׁוֹן.
בְּבוֹאָהּ אֶל הַפֶּרַח הַשֵּׁנִי יִגַּע גוּפָהּ הַמְאֻבָּק בָּעֱלִי – וְהַהַפְרָיָה הַהֲדָדִית נֶעֱשָׂתָה.
אַךְ מַדּוּעַ יְבַקְּרוּ הַחֲרוּקִים אֶת הַפְּרָחִים? הַאֻמְנָם בָּאִים הֵם בְכַוָּנָה תְּחִלָּה לְהַפְרוֹתָם הַפְרָיָה הֲדָדִית?
אֵין הַחֲרוּק בָּא לְשַׁמֵּשׁ אֶת הָאֲחֵרִים. אֶת כָּל אֲשֶׁר יִפְעַל יַעֲשֶׂה לְטוֹבָתוֹ וְלַהֲנָאָתוֹ.
הַדְּבוֹרָה תָּכִין מִן הַצּוּף אֲשֶׁר אָסְפָה אֶת הַדְּבָשׁ וְאֶת הָאַבְקָה תִּשָּׂא לַכַּוֶּרֶת, לְהַאֲכִיל בָּהּ אֶת יְלָדֶיהָ.
וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא: הַצּוּף אֲשֶׁר בַּפְּרָחִים לֹא יָבִיא לָהֶם כָּל תּוֹעֶלֶת. הוּא כְּאִלּוּ נוֹצָר לְכַבֵּד בּוֹ אֶת הַחֲרוּקִים־הָאוֹרְחִים.
וְלֹא רַק צוּף וְאַבְקָה יְחַפְּשׂוּ הַחֲרוּקִים בַּפְּרָחִים, כִּי אִם גַּם מְקוֹם־לִינָה, מִסְתּוֹר מִגֶּשֶׁם וּמִקֹּר.
רַבִּים הֵם הַחֲרוּקִים הַקְּטַנִּים הַלָּנִים בַּפְּרָחִים כָּל חַיֵּיהֶם. הַפְּרָחִים נִסְגְּרוּ – חַם וְטוֹב לָהֶם שָׁם! וְכַאֲשֶׁר יַעַבְרוּ מִפֶּרַח לְפֶרַח יַפְרוּם הַפְרָיָה הֲדָדִית.
אַךְ אֵיךְ יִמְצְאוּ הַחֲרוּקִים אֶת הַפְּרָחִים, אִם עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת יַחְסְרוּ לָאֵלֶּה? הָעֱלִי וְהָאַבְקָנִים קְטַנִּים הֵם וּזְעִירִים. לְהֵיפֶךְ, עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת הַגְּדוֹלִים וְהָרְחָבִים, עֲשִׁירֵי־הַצְּבָעִים, שׁוֹפְעֵי־הָרֵיחַ – עוֹד מֵרָחוֹק יַרְגִּישׁ בָּהֶם הַחֲרוּק וִימַהֵר אֲלֵיהֶם.
עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת הֵם כְּעֵין “שֶׁלֶט”, הַמּוֹשֵׁךְ אֶת עֵינֵי הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים.
בִּסְבִיבַת יַם־הַמֶּלַח וּבְעַרְבַת־הַיַּרְדֵּן שׁוֹכֶנֶת צִפּוֹר קְטַנָּה, יוֹנֵק הַדְּבָשׁ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. צִפּוֹר זוֹ נוֹדֶדֶת כָּל הַיּוֹם מִפֶּרַח לְפֶרַח וּמוֹצֶצֶת בִּלְשׁוֹנָהּ הַדַּקָּה הַאֲרֻכָּה אֶת הַצּוּף שֶׁבָּהֶם. גַּם הִיא עוֹזֶרֶת לֹא מְעַט לְהַפְרָיָתָם הַהֲדָדִית שֶׁל הַפְּרָחִים הָאַלָּה.
נִפְלָא הוּא מִבְנֵה הַפֶּרַח – הָאֵין זֹאת?
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.