מוֹלֶדֶת הַסּוּס – הָעֲרָבוֹת הַגְּדוֹלוֹת, הַמִּשְׂתָּרְעוֹת עַד לְאֵין קֵץ. עוֹד עַתָּה יֵרָאוּ שָׁם עֶדְרֵי־סוּסֵי־הַבָּר, מוֹפִיעִים וְנֶחְבָּאִים, בְּתוּרָם אַחֲרֵי מַעֲיַן־מַיִם וּמְקוֹם־מִרְעֶה אוֹ בְּהִמָּלְטָם מִפְּנֵי אוֹיְבֵיהֶם.

מִימֵי קֶדֶם כָּבַשׁ הָאָדָם אֶת סוּס־הַבָּר וַיְּאַלְּפֵהוּ וַיִּלְמַד לְהָפִיק מִמֶּנּוּ תּוֹעֶלֶת. בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת פִּתַּח מִמֶּנּוּ גְּזָעִים שׁוֹנִים, וְכֵן קָמוּ וְהָיוּ סוּסֵי־הָרְכִיבָה, סוּסֵי־הַמַּשָּׂא, וְעוֹד.

אֵין כַּסּוּס טוֹב לִרְכִיבָה. גַּבּוֹ הָרָחָב יְשַׁמֵּשׁ מוֹשָׁב נוֹחַ גַּם בְּאֵין הָאֻכָּף עָלָיו. שַׂעֲרוֹת־הָרַעֲמָה הָאֲרֻכּוֹת – בָּהֶן יֹאחַז הָאָדָם בַּעֲלוֹתוֹ לִרְכַּב וּבְרִדְתּוֹ. בֵּין הַשִּׁנַּיִם הַחוֹתְכוֹת וְהַמַּלְתְּעוֹת יֶשְׁנוֹ רֶוַח גָּדוֹל, בּוֹ יִנָּתֵן הַמֶּתֶג. הָרוֹכֵב יִמְשֹׁךְ בַּמֶּתֶג וְיַטֶּנּוּ לְכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וְהַסּוּס יַרְגִּישׁ כָּל נִיד וּלְפִיו יֵלֵךְ אֶת דַּרְכּוֹ.

גַּם בְּיָפְיוֹ יִקַּח הַסּוּס אֶת לֵב הָאָדָם.

הֲלֹא רְאִיתֶם אֶת סוּסֵי־הָעַרְבִיִּים, בְּיִחוּד אֶת הַ“יַּחֲסָן” – מַה־נָּאָה גִזְרָתוֹ וּתְנוּעוֹתָיו מַה־נָּעָמוּ! הִנֵּה זָז מִמְּקוֹמוֹ, טָס כְּחֵץ. בְּגָאוֹן יחַץ אֶת הָאֲוִיר, צַוָּארוֹ נָטוּי, רַעֲמָתוֹ בֶּהָדָר תִּתְנוֹפֵף. רַגְלָיו נוֹגְעוֹת וְאֵינָן נוֹגְעוֹת בָּאֲדָמָה. לֹא לְחִנָּם יֶאֱהָבֶנּוּ אֲדוֹנָיו אַהֲבַת נָפֶשׁ!

הָבָה נִסְתַּכֵּל בְּמִבְנֵה רַגְלוֹ שֶׁל הַסּוּס:

מִכָּל הָאֶצְבָּעוֹת הָאַמָּה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. הַבֹּהֶן וְהַזֶּרֶת חֲסֵרוֹת וּמִן הָאֶצְבַּע וְהַקְּמִיצָה נִשְׁאֲרוּ שְׂרִידִים קְטַנִּים אֲשֶׁר לֹא יִגְעוּ בָּאֲדָמָה.

בָּאֶצְבַּע הַיְּחִידָה הַזֹּאת, בָּאַמָּה, יִצְעַד הַסּוּס גַּם יִדְהַר בְּכֹחַ. הֲלֹא גַּם אָנוּ בִּרְצוֹתֵנוּ לִקְפֹּץ נַעֲמֹד עַל רָאשֵׁי־אֶצְבְּעוֹתֵינוּ. הָאֶצְבַּע הַזֹּאת עֲטוּפָה פַּרְסָה רְחָבָה וְקָשָׁה הָעֲשׂוּיָה קֶרֶן. עֲצַבִּים וְצִנּוֹרוֹת־דָּם יַחְסְרוּ בָּהּ וּבְלִי כָּל כְּאֵב תֵּחָתֵךְ. בִּרְבוֹת הַיָּמִים תֵּלֵךְ וְתִשָּׁחֵק, לָכֵן יְהַדְּקוּ אֵלֶיהָ פַּרְסַת־בַּרְזֶל.

[ציוּר 8 הַסּוּס – קובץ 28]

חֲזָקוֹת הֵן רַגְלֵי־הַסּוּס. כָּל הַיּוֹם יַעֲמֹד, לֹא יִרְבַּץ, גַּם אֶת שְׁנָתוֹ יִישַׁן מְעֻמָּד. לוּלֵא כֵּן, אֵיךְ יוּכַל לִרְעוֹת בְּמֶרְחֲבֵי הַכָּרִים? גַּם עַל פִּי מַלְתְּעוֹתָיו הַשְּׁטוּחוֹת וְהַגַּבְנוּנִיּוֹת נַכִּיר מִיָּד שֶׁחַיַּת־מִרְעֶה הוּא. אוֹכֵל־צְמָחִים. בְּכָל אַחַת מִלִּסְתּוֹתָיו שֵׁשׁ חוֹתְכוֹת הַהוֹלְכוֹת וּמִשְׁתַּנּוֹת בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן, וְעַל פִּיהֶן אֶפְשָׁר לָדַעַת אֶת מִסְפַּר שְׁנוֹתָיו. הַנִּיבִים חֲסֵרִים אֶצְלוֹ. בִּשְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה, הַקַּלָּה לְהִתְנוֹעֵעַ, יַחֲטֹף אֶת מְזוֹנוֹ, וּבְלִסְתּוֹ הַתַּחְתּוֹנָה, הַמִּתְנוֹעַעַת לִצְדָדִים, יִטְחָנֶנּוּ הָדֵק הֵיטֵב.

[ציוּר 9 גֻּלְגֹּלֶת סוּס – קובץ 29]

עוֹזֵר נֶאֱמָן הוּא הַסּוּס לָאָדָם. טוֹבוֹת וְנַעֲלוֹת הֵן תְּכוּנוֹת רוּחוֹ: דוּמָם יִתֵּן לָשִׂים בְּפִיו אֶת הַמֶּתֶג וְיִשְׁמַע בְּקוֹל הָרוֹכֵב. בְּסַבְלָנוּת רַבָּה יַעֲבִיר מַשָּׂא כָּבֵד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. סוּס־הַצַּיִד נָבוֹן עַד מְאֹד: אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר יַכִּיר הֵיטֵב וְעַל פִּיו יַעֲשֶׂה דַּרְכּוֹ. גַּם בְּזִכָּרוֹן טוֹב חוֹנַן הַסּוּס: בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה יִמְצָא אֶת הַשְּׁבִיל הַנָּכוֹן וְרַק בּוֹ יֵלֵךְ. אַהֲבָה רַבָּה יֶאֱהַב אֶת אֲדוֹנָיו: לֹא פַּעַם קָרָה לִרְאוֹת סוּס מֵת עַל קֶבֶר בְּעָלָיו מַעָצְמַת גַּעְגּוּעִים…

סוּס־הַבַּיִת אֵינוֹ צָפוּי לְאָסוֹן, כִּי עֵין הָאָדָם פְּקוּחָה לְשָׁמְרָה עָלָיו. לֹא כֵן סוּס־הַבָּר – אוֹיְבָיו רַבִּים וַעֲצֻמִּים, וְרַק חוּשָׁיו הַחַדִּים עוֹמְדִים לְהַצִּילוֹ. אֶת אֲפַרְכְּסוֹת־אָזְנָיו יִזְקֹף וְיוֹרִיד חֲלִיפוֹת – חוּשׁ־שְׁמִיעָתוֹ מְפֻתָּח מְאֹד. עֵינָיו גְּדוֹלוֹת, עֵרָנִיּוֹת, מְפִיקוֹת תְּבוּנָה.

בְּשַׁעַת צָרָה יִשֹּׁךְ בְּשִׁנָּיו, אַךְ כָּל כֹּחוֹ בְּפַרְסוֹת רַגְלָיו. בְּפַרְסַת־רַגְלוֹ יַבִּיעַ גַּם אֶת חֶפְצוֹ: אֵם הוּרַק הָאֵבוּס וְהַסּוּס עוֹדֶנוּ רָעֵב, וְהִכָּה בְּרַגְלוֹ, אוֹת לַאדוֹנָיו כִּי יוֹסִיף לוֹ אֹכֶל.

אוֹיְבָיו שֶׁל סוּס־הַבַּיִת הֵם הַזְּבוּבִים וְהַקְּרָדוֹת. אֶת אַלָּה יַבְרִיחַ מֵעָלָיו בְּהַכּוֹתוֹ בִּזְנָבוֹ אוֹ בְּהַרְעִידוֹ אֶת עוֹר־גּוּפוֹ.

אַחַת בַּשָּׁנָה תֵּלֵד הַסּוּסָה סְיָח, הַיּוֹנֵק אֶת חֲלֵב אִמוֹ עֵד מְלֹאת לוֹ שִׁבְעָה יְרָחִים.