שִׂיחַת־עָם
בִּימֵי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה הָיְתָה אִשָּׁה אַלְמָנָה וּשְׁמָהּ שׁוּנַמִּית. וְהָאַלְמָנָה שׁוּנַמִּית גָּרָה בְסֻכָּה שֶׁל נְסָרִים בָּלִים1 בִּכְפַר הַדַּיָּגִים עַל שְׂפַת הַיָּם הַגָּדוֹל. שָׁם יָשְׁבָה וְהִתְפַּרְנְסָה מִיגִיעַ כַּפֶּיהָ2 מֵאֶרֶג רְשָׁתוֹת3 לַדַּיָּגִים יוֹשְׁבֵי הַכְּפָר.
אַךְ הִנֵה בָּאוּ יְמֵי רוּחוֹת וּסְעָרוֹת. עַל פְּנֵי הַיָּם אֵין סִירָה שָׁטָה, אֵין פּוֹרֵשׂ רֶשֶׁת, וְיָשְׁבָה הָאַלְמָנָה בְּלִי עֲבוֹדָה וּבְלִי מָזוֹן וּמִחְיָה.
וּלְמִי תִפְנֶה בַּצַּר לָהּ?
הֲתָבֹא אֶל הַבָּתִּים הַדַּלִּים שֶׁל הַדַּיָּגִים לְבַקֵּשׁ לֶחֶם? גַּם שָׁם גָּדוֹל הַמַחְסוֹר, גַּם לַדַּיָּגִים אֵין כֹּל.
נָשְׂאָה עֵינֵיהָ אֶל מִחוּץ לַכְּפָר, לֹא הַרְחֵק, כְּדֶרֶךְ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת מִן הַכְּפָר, בְּבַיִּת גָּדוֹל הָעוֹמֵד בְּתוֹךְ חָצֵר רְחָבָה גָּר אִישׁ עָשִׁיר, וֵאלֹהִים בֵּרַךְ אֶת הָאִישׁ בַּכֹּל וַיִּתֵּן לוֹ שָׂדוֹת וְגַנִּים, כְּרָמִים וּפַרְדֵּסִים, עֶדְרֵי צֹאן וּבָקָר וַחֲמוֹרִים וּגְמַלִים לָרֹב.
בְּבֹקֶר אֶחָד קָמָה שׁוּנַמִּית מִשְׁנָתָהּ, רָאֲתָה כִּי פְנֵי הַשָּׁמַיִם עוֹדָם זוֹעֲפִים, וְהָרוּחַ עוֹדֶנוּ סוֹעֵר, הִתְעַטְּפָה בְּמִטְפַּחְתָּהּ הַיְשָׁנָה וְיָצְאָה לָלֶכֶת אֶל הָאִישׁ הֶעָשִׁיר.
לְעֵת הַצָהֳרַיִם הִגִּיעָה אֶל הֶחָצֵר וּמָצְאָה אֶת הֶעָשִׁיר לִפְנֵי פֶּתַח בֵּיתוֹ; קָרְבָה וְהִשְׁתַּחְוְתָה לִפָנָיו אַרְצָה.
שָׁאַל אוֹתָהּ הֶעָשִׁיר:
– לָמָּה תִשְׁתַּחֲוִי לְפָנַי, אִשָּׁה? קוּמִי וְהַגִּידִי, מִי אַתְּ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ.
עָנְתָה הָאִשָּׁה:
־ שׁוּנַמִּית הָאַלְמָנָה אָנֹכִי, מִכְּפַר הַדַּיָּגִים אֲשֶׁר עַל שְׁפַת הַיָּם. זֶה יָמִים אֲחָדִים לֹא בָא אֹכֶל אֶל פִּי, וְעַתָּה בָּאתִי לִשְׁאֹל מֵעִם אֲדוֹנִי כִּכַּר לֶחֶם לְהָשִׁיב נַפְשִׁי.
הֶרְאָה לָהּ הֶעָשִׁיר עַל כָּל הַנַּעֲשֶׂה בַחֲצֵרוֹ וְאָמָר:
– רְאִי, אִשָּׁה, הִנֵּה עֲבָדַי מַתִּירִים4 אֶת גְּמַלַּי וַחֲמוֹרַי. מִירוּשָּׁלַיִם אֲנִי שָׁב, אֶת אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה רָאִיתִי, יָפֶה הוּא הָאַרְמוֹן מֵאֵין כָּמוֹהוּ וּפָתוּחַ לְכָל אִישׁ. בָּאתִי אֶל הָאַרְמוֹן פְּנִימָה. עַל כִּסֵּא זָהָב יָשַׁב הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, כֶּתֶר זָהָב עַל רֹאשׁוֹ, וְשָׂרִים וּזְקֵנִים וְעַם רַב מִסָבִיב לוֹ. וְהוּא אָמַר לִפְנֵיהֶם דִבְרֵי חָכְמָתוֹ. כֹּה אָמַר שְׁלֹמֹה:
“שׂוֹנֵא מַתָּנוֹת יִחְיֶה”.
מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים לֹא יְבַקֵּשׁ מַתָּנוֹת. חֵטְא הוּא לְקַבֵּל מַתְּנוֹת חָסֶד.
מַתְּנַת חִנָּם לֹא אֵתֵּן… וְאוּלָם עֵצָה טוֹבָה אֵתֵּן לָךְ: לְכִי וּזְכִי מִן הַהֶפְקֵר5.
תָּמְהָה הָאִשָּׁה וְלֹא הֵבִינָה מַה הוּא סָח6: מִן הַהֶפְקֵר? – אַיֵּהוּ? וְאֵיפֹה תִמְצָאֵנּוּ?
וְהֶעָשִׁיר הוֹסִיף וְאָמַר:
– אֲסָמִי7 רֵיק הוּא עַתָּה, מֵאָה שַׂקִּים מְלֵאִים קֶמַח לָבָן כַּשֶׁלֶג הָיוּ בוֹ. אֶת כֻּלָּם הֵבֵאתִי לִירוּשָׁלַיִם, אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, עַתָּה נִשְׁאֲרוּ בָאָסָם רַק הַנְּסָרִים שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים תַּחַת הַשַׂקִּים. לְבָנִים הֵם הַנְּסָרִים הָאֵלֶּה, לְבָנִים – לְבָנִים. מְכֻסִּים הֵם אֲבַק קֶמַח שֶׁעָלָה עֲלֵיהֶם מִתּוֹךְ הַשַׂקִּים. אֲבַק הַקֶּמַח הֶפְקֵר הוּא, הָאָבָק לֹא לִי הוּא.
עַל־כֵּן קוּמִי לְכִי אֶל הָאָסָם, הָסִירִי מֵעַל הַנְּסָרִים אֶת אֲבַק הַקֶּמַח הַלָּבָן כַּשֶּׁלֶג, אִסְפִי אוֹתוֹ, שְׂאִי אֶל בֵּיתֵךְ, לִקְטִי בַדֶּרֶךְ עֵצִים הַבְעִירִי אֵשׁ וֶאֱפִי לָךְ עֻגוֹת, וֵאלֹהִים יִשְׁלַח אֶת בִּרְכָתוֹ בַּאֲבַק הַקֶּמַח, אֲשֶׁר תִּמְצְאִי וְתֹאכְלִי וְתָשִׁיבִי נַפְשֵׁךְ וְתוֹדִי לֵאלֹהִים…
עָשְׂתָה הָאִשָּׁה הָאַלְמָנָה כְּכֹל אֲשֶׁר יָעַץ אוֹתָהּ הֶעָשִׁיר: אָסְפָה אֶת אֲבַק הַקֶּמַח מֵעַל הַנְּסָרִים אֲשֶׁר בָּאָסָם. בְּדֶרֶךְ שׁוּבָהּ חִפְּשָׂה וּמָצְאָה עַל הָאָרֶץ עַנְפֵי עֵץ דַקִּים וִיבֵשִׁים.
בָּאָה הַבַּיְתָה עִם חֲשֵׁכָה, הִבְעִירָה אֵשׁ בָּעֵצִים, יָצְקָה מַיִם בַּקֶּמַח וְלָשָׁה בָצֵק וּבְעָמָל רַב אָפְתָה שָׁלֹשׁ כִּכְּרוֹת־לֶחֶם קְטַנּוֹת.
בֵּרְכָה אֶת אֵלֹהִים עַל חֲסָדָיו וְיָשְׁבָה לֶאֱכֹל. כִּמְעַט הִגִּישָׁה אֶת פְּרוּסַת־הַלֶּחֶם הָרִאשׁוֹנָה אֶל פִּיהָ, – וְהִנֵּה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְאֶל הַסֻּכָּה הִתְפָּרֵץ אִישׁ בְּקוֹל צְעָקָה:
– מִי יַצִּילֵנִי מִמָּוֶת? זֶה שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת לֹא בָא אֹכֶל אֶל פִּי!
וְהוּא מְסַפֵּר בְּבֶהָלָה וְחִפָּזוֹן:
־ נָפְלָה דְלֵקָה8 בִּכְפַר מוֹשָׁבִי. בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה בְּעוֹד הַכֹּל יְשֵׁנִים אֶת שְׁנָתָם, פָּרְצָה הַדְּלֵקָה. מִן הַשָׁמַיִם יָרְדָה הָאֵשׁ… רוּחַ סְעָרָה נָשְׂאָה אֶת הָאֵשׁ לְכָל קְצוֹת הַכְּפָר: הַכֹּל נִשְׂרָף. אֶת הַכֹּל אָכְלָה הָאֵשׁ: אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְטַף, צֹאן וּבָקָר וְכָל יֶתֶר הָרְכוּשׁ. רַק אֲנִי לְבַדִּי נִמְלַטְתִּי מִתּוֹךְ לַהֲבוֹת הָאֵשׁ וְעַמּוּדֵי הֶעָשָׁן. זֶה שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת אֲנִי רָץ, וְאֹכֶל לֹא בָא אֶל פִּי.
נָתְנָה לוֹ הָאַלְמָנָה אֶת כִּכַּר לַחְמָהּ.
וְהָאִישׁ יָצָא וְנֶעְלַם בְּחֶשְׁכַת הַלָיְלָה.
בֵּרְכָה הָאַלְמָנָה אֶת שֵׁם אֵלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן לָהּ לֶחֶם לִשְׁבֹּר רַעֲבוֹנָהּ וְגַם הֵבִיא לְיָדָהּ דְּבַר־מִצְוָה: לְהַצִּיל נֶפֶשׁ אִישׁ מִמָּוֶת. לָקְחָה אֶת הַכִּכָּר הַשֵּׁנִית וְאָמְרָה לִפְרֹס מִמֶּנָּהּ וְלֶאֱכֹל.
וּבָרֶגַע הַזֶּה שׁוּב נִפְתְחָה הַדֶּלֶת בְּרַעַשׁ, וְאִישׁ שֵׁנִי הִתְפָּרֵץ אֶל סֻכַּת הָאַלְמָנָה בְּקוֹל צְעָקָה גַם הוּא:
– מִי יַצִּילֵנִי מִמָּוֶת?…
וְהוּא מְסַפֵּר:
– אִישׁ עָשִׁיר הָיִיתִי, רוֹעֶה עֶדְרֵי צֹאנִי וּבְקָרִי בְּעַרְבוֹת הַמִּדְבָּר; בְּאֹהָלִים יָפִים גַרְתִּי עִם אִשְׁתִּי וִילָדַי, וּנְעָרִים בְּנֵי־חַיִל הָיוּ שׁוֹמְרִים אֶת צֹאנִי וּבְקָרִי. פִּתְאֹם בָּאוּ עָלֵינוּ שׁוֹדְדִים רוֹכְבִים עַל סוּסִים וּקְשָׁתוֹת בִּידֵיהֶם. כִּדְבוֹרִים סְבָבוּנוּ. אֶת הַנְּעָרִים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף הֵמִיתוּ, אֶת הָעֲדָרִים בָּזְזוּ9 לָהֶם וְנֶעְלְמוּ אִתָּם בְּמֶרְחֲבֵי הָעֲרָבָה…
קַמְתִּי אֲנִי לְבַדִּי, נֶפֶשׁ חַיָּה אַחַת, מִבֵּין הַמֵּתִים וְהִנְנִי הוֹלֵךְ וְתוֹעֶה, זֶה שְׁלֹשָה יָמִים וּשְּׁלֹשָה לֵילוֹת לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי, עַד אֲשֶׁר בָּאתִי אֶל הַסֻּכָּה הַזֹּאת.
– אָנָּא, חוּסִי נָא, תְּנִי לִי פַּת־לֶחֶם, וְאִם אַיִן – אֶפֹּל מֵת לְרַגְלָיִךְ.
נָתָנה לוֹ הָאַלְמָנָה שׁוּנַמִּית אֶת כִּכַּר־ הַלֶּחֶם הַשֵּׁנִית וּבֵרְכָה אֶת אֱלֹהִים עַל דְּבַר־הַמִּצְוָה הַשֵּׁנִי, שֶׁהֵבִיא לְיָדָהּ.
יָצָא גַם הַפָּלִיט הַשֵּׁנִי וְנֶעְלַם בְּחֶשְׁכַת הַלָיְלָה.
לָקְחָה הָאַלְמָנָה שׁוּנַמִּית אֶת הַכִּכָּר הַשְּׁלִישִׁית, הָאַחֲרוֹנָה, וְאָמְרָה לְהָבִיא מִמֶּנָּהּ אֶל פִּיהָ.
וְהִנֵּה רוּחַ גָּדוֹל וְחָזָק פָּרַץ פִּתְאֹם וְהָרַס אֶת הַסֻכָּה: הַקִּירוֹת נָפְלוּ מִזֶּה וּמִזֶּה וְהַסְּכָךְ הִתְעוֹפֵף לְמֵרָחוֹק… וְהַכִּכָּר הָאֲחרוֹנָה נֶעֶקְרָה מִיַד הָאַלְמָנָה והֻשְׁלְכָה אֶל הַיָּם.
אָז שָׁקַט הָרוּחַ.
עָמְדָה הָאַלְמָנָה מִשְׁתָּאָה וְנִבְהֶלֶת מְאֹד.
– מֶה עָשָׂה לִי הָאֱלֹהִים? – מְדַבֶּרֶת הִיא אֶל לִבָּהּ – וְעַל מה עָשָׂה לִי כָּכָה!
– אֶת כִּכַּר־הַלֶּחֶם הָאַחַת לָקַח מִמֶּנִי בַּעֲבוּר אִישׁ מֻצָּל מֵאֵשׁ – יִהְיֶה שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ!
אֶת הַכִּכָּר הַשֵּׁנִית – בִּגְלַל נִמְלַט מִיַּד שׁוֹדְדִים. יְהִי שׁמֹו מְבֹרָךְ!
אֲבָל אֶת הַכִּכָּר הַשְּׁלִישִׁית לָמָּה הוֹצִיא מִפִּי אַלְמָנָה וְהִשְׁלִיךְ אֶל הַיָּם?
אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לֹא יָכְלָה לְהָבִין.
– אֵין זֹאת – אָמְרָה בְּלִבָּהּ – כִּי רַק מִדַּעַת עַצְמוֹ עָשָׂה הָרוּחַ כַּדָּבָר הָרַע הַזֶּה וְלֹא אֱלֹהִים שְׁלָחוֹ. אֵלְכָה נָא וְאָבֹאָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וְהוּא יִשְׁפֹּט אֶת מִשְׁפָּטִי עִם הָרוּחַ.
וְלֹא הִתְמַהְמְהָה10 הָאַלְמָנָה, הִתְעַטְפָה בְּמִטְפַּחְתָּהּ הַקְּרוּעָה וְיָצְאָה לַדָּרֶךְ.
בָּאָה יְרוּשָׁלַיְמָה וּמָצְאָה אֶת אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. בָּאָה אֶל הָאַרְמוֹן, וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ, הִשְׁתַּחַוְתָּה אַרְצָה לְפָנָיו וְקָרָאָה:
– אָנָא, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, שָׁפְטֵנִי נָא מִיַּד גּוֹזֵל לַחְמִי.
– מִי הוּא אִישׁ רִיבֵךְ? – שָׁאַל שְׁלֹמֹה – הֲלֹא רוֹאֶה אֲנִי אוֹתָךְ בָּאָה יְחִידָה?
– עִם הָרוּחַ אֲנִי נִשְׁפֶּטֶת – עָנְתָה הָאַלְמָנָה. וְהִיא מְסַפֶּרֶת לַמֶּלֶךְ אֶת כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתָהּ.
– טוֹב – עָנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה – מִפָּנַיִךְ אִני רוֹאֶה, כִּי עֲיֵפָה אַתְּ וּרְעֵבָה. לָכֵן שְׁבִי לָךְ בְּאַחַת הַפִּנּוֹת, וַאֲנִי אֲצַוֶּה וְיָשִׂימוּ לְפָנַיִךְ לֶחֶם וְיַיִן, וְתֹאכְלִי וְתִשְׁתִּי וְתָשִׁיבִי נַפְשֵׁךְ, וְאַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפֹּט אֶת מִשְפָּטֵךְ.
יָשְׁבָה הָאִשָּׁה בְּאַחַת הַפִּנּוֹת, וְהֵבִיאוּ לְפָנֶיהָ לֶחֶם וְיָיִן.
בָּעֵת הַהִיא בָּאוּ אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶך שְׁלֹמֹה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נָכְרִים וְהֵמָה טְעוּנִים שַׂקִּים מְלֵאִים וַיֹּאמְרוּ: דָּבָר לָנוּ אֶל הַמֶּלֶךְ:
– מַה בַּקָּשַׁתְכֶם, בְּנֵי נֵכָר, וּמַה הַשַּׂקִּים הָאֵלֶּה הָעֲמוּסִים עַל שִׁכְמְכֶם? – שָׁאַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
וַיַּעֲנוּ הָאֲנָשִׁים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיֹאמֵרוּ:
– אֲנָשִׁים יִשְמְעֵאלִים אֲנָחְנוּ; סוֹחֲרִים בַּאֲבָנִים יְקָרוֹת, בִּכְלֵי זָהָב וָכֶסֶף וּבְשָׂמִים יְקָרִים. וְאֵלֶּה הַשַּׂקִּים הַמְּלֵאִים, אֲשֶׁר עַל שִׁכְמֵנוּ רְכוּשֵׁנוּ הֵם. וַיְהִי הַיּוֹם וּשְׁלֹשְׁתֵּנוּ שָׁטִים בַּסְּפִינָה עַל פְּנֵי הַיָּם. פִּתְאֹם בָּאָה רוּחַ וְהַיָּם סָעָר. וְאוּלָם אֲנָחְנוּ עוֹבְרֵי־יָם לִמּוּדִים אֲנָחְנוּ, וְלֹא יָרֵאנוּ אֶת הַסְּעָרָה, וַנּוֹסֵף לָשׁוּט עַל פְּנֵי הַגַּלִּים, עוֹלִים וְיוֹרְדִים עִם כָּל גַּל וְגַּל, עוֹלִים וְיוֹרְדִים. לִפְנוֹת עֶרֶב אֶחָד רָאִינוּ וְהִנֵּה מַיִם בָּאִים אֶל הַסְּפִינָה. בָּדַקְנוּ אֶת הַסְּפִינָה וּמָצָאנוּ חוֹר בְּתַחְתִּיתָהּ וּבְיָדֵנוּ אֵין דָּבָר בְּמַה לִּסְתֹּם אֶת פִּי הַחוֹר.
צָעַקְנוּ, קָרָאנוּ לְעֶזְרָה וְאֵין שׁוֹמֵעַ. אֶת צַעֲקוֹתֵינוּ נָשָׂא הָרוּחַ אֶל לֵב הַיָּם.
וְהַסְּפִינָה הוֹלֶכֶת וּמִתְמַלֵּאת מַיִם, הוֹלֶכֶת וְטוֹבָעַת.
קָרָאנוּ לֵאלֹהֵינוּ – וְלֹא שָׁמֵעוּ.
קָרָאנוּ לֵאלֹהֵי עַמִּים אַחֵרִים: לֵאלֹהֵי מִצְרַיִם, לֵאלֹהֵי פְּלִשְׁתִּים, לֵאלֹהִים אֲחֵרִים – וְאֵין שׁוֹמֵעַ.
אָז זָכַרְנוּ כִּי יֵשׁ עוֹד אֱלֹהִים אֶחָד, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְנִסִּינוּ לִקְרֹא אֵלָיו:
– אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֲנֵנוּ בְּעֵת צָרָתֵנוּ!
וְנֵדֶר נָדַרְנוּ לֵאמֹר:
– אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אִם תַּצִּילֵנוּ הַיּוֹם הַזֶּה מִצָּרָתֵנוּ וְהָיָה כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּשַׂקֵּינוּ נִתֵּן אוֹתוֹ כֹּפֶר נַפְשׁוֹתֵינוּ.
בָּרֶגַע הַהוּא גָּבַר הָרוּחַ מְאֹד, וִּפְתֹאם הָשְׁלַךְ בְּכֹחַ גָּדוֹל דְּבַר־מַה מִן הַחֹף וְנָפַל אֶל הַסְּפִינָה, אֶל פִּי הַחוֹר, וַהחֹור נִסְתַּם, וּכְרֶגַע שָׁקַט הָרוּחַ.
בָּאנוּ בְּשָׁלוֹם אֶל הַחֹף וְשָאַלְנוּ: אַיֵּה בֵּית אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל? רוֹצִים אָנוּ לְשָׁלֵם אֶת נִדְרֵנוּ. הוּרוֹ לָנוּ אֲנָשִׁים אֶת הַדֶּרֶךְ לִירוּשָׁלַיִם. בָּאנוּ בְּשַׂקֵּינוּ יְרוּשָׁלַיְמָה. שָׁאַלְנוּ בַּחוּצוֹת אֶת הָעוֹבְרִים:
– אַיֵּה אֱלֹהֵיכֶם? רְצוֹנֵנוּ לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו.
אָמְרוּ לָנוּ: – אֶת פְּנֵי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִרְאֶה הָאָדָם.
– עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת לוֹ – אָמַרְנוּ – מַתָּנָה הֵבֵאנוּ לוֹ.
הִשְׁתּוֹמְמוּ לָנוּ הַשּׁוֹמְעִים, וְיֵשׁ אֲשֶׁר לַעֲגוּ לָנוּ. פָּגַשְׁנוּ בַּחֲבוּרַת זְקֵנִים וְשָאַלְנוּ בַּעֲצָתָם וְגַם בְּפִיהֶם לֹא הָיָה מַעֲנֶה. רַק אֶחָד מֵהֶם, וְהוּא הַזָּקֵן מִכֻּלָּם, יָעַץ אוֹתָנוּ לָבוֹא לְפָנֶיךָ, הַמֶּלֶךְ הַגָדוֹל, וְאַתָּה תוֹרֵנוּ מַה לַּעֲשׂוֹת, כִּי אַתָּה הֶחָכָם מִכָּל אָדָם. וְעַתָּה הִנֵּה בָאנוּ לְפָנֶיךָ וּכְכֹל אֲשֶׁר תֹּאמַר לָנוּ כֵּן נַעֲשֶׂה בְּכַסְפֵּנוּ וּזְהָבֵנוּ וּנְשַׁלֵּם אֶת הַנֵּדֶר, אֲשֶר נָדַרְנוּ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
כֵּן דִּבְּרוּ הָאֲנָשִׁים וְהִשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
וְהַמֶּלֶךְ שְלֹמֹה שָׁאַל אֶת הָאֲנָשִים לֵאמֹר:
– הַרְאִיתֶם, בְּנֵי נֵכָר, אֶת אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ לָכֶם הָרוּחַ? בְּמַה נִסְתַּם פִּי הָחוֹר?
– רָאִינוּ, אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ! כִּכַּר לֶחֶם קְטַנָּה וְרַכָה הִיא אֲשֶר הָשְׁלְכָה אֵלֵינוּ וְהִנֵּה גַם הִיא בָזֶה לְפָנֶיךָ, אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ.
וְאֶחָד מֵהֶם, הַגָדוֹל מִכֻּלָם, הוֹצִיא מֵחֵיקוֹ אֶת הַכִּכָּר וְשָׂם אוֹתָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שְלֹמֹה.
וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה קָרָא לְשּׁוּנַמִּית הָאַלְמָנָה וְשָׁאַל אוֹתָהּ לֵאמֹר:
– הֲמַכִירָה אַתְּ אֶת הַלֶּחֶם, הֲשֶׁלָּךְ הוּא?
– זֶה לַחְמִי! קָרְאָה הָאִשָּׁה.
אָז הוֹצִיא הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֶת מִשְפָּטוֹ: לָתֵת לְהָאַלְמָנָה שׁוּנַמִּית אֶת שְׁלֹשֶׁת שַׂקֵּי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב.
וְהָאֲנָשִׁים עָשׂוּ כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב.
וְאֶל הָאַלְמָנָה שׁוּנַמִּית פָּנָה וְאָמַר:
– קְחִי אֶת הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב! שֶׁלַךְ הוּא. אֱלֹהִים שִׁלֵּם לָךְ תַּחַת לַחְמֵךְ, וּדְעִי, כִּי הַכֹּל נַעֲשֶׂה בִּרְצוֹן אֱלֹהִים, וְרַק שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל אֲדוֹן הָעוֹלָם עוֹשֶׂה הָרוּחַ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.