פברואר 1937
ליקויים וקשיים בהחלוץ הצ’כוסלובקי נסכמם ככה: א) המדינה, שהיא פרושה בין מזרח ומערב, משקפת את מגרעות שניהם: קלקלה, שטחיות ערמומית שממזרח־אירופה מכאן, וחוסר שרשים יהודיים, תופעה מערבית, מאידך גיסא. לא במקרה נוצרה חלוקת המדינה למחוזות, הנתונים כל אחד להשפעה של הסתדרות־נוער מסוימת. כי החינוך מכוּון לטיפוס של חניך. ואילו “החלוץ” שבא לאחד את כולם, לא מצא את הטוֹן עד היום הזה, וודאי לא ימצא בכמות הדלה של הכוחות העומדים לרשות פעולתו התרבותית כיום. ב) מארת הפיצול בהכשרה, הדרכים של ארצות־ההכשרה הקלאסיות מניחות אפשרות של שתים־שלוש פלוגות לכל ההכשרה הצ’כוסלובקית (וכאן – שלושים וחמש!)… מובן, תנאים כלכליים, חרדה ל"ידידי החלוץ" בערים השונות שלא יסכימו לחיסול “פלוגותיהם” (כבר כתבתי במכתב הקודם) וכאן גם “גוש” זה ו"קיבוץ־עליה" אחר ולבסוף ישנן כמה פלוגות ננסיות שאין טעם לקיומן, מלבד עצם קיומן כארטלים של פועלים יהודים, משטיינס געזאגט. הסמינר הגדול דאשתקד לא הביא את המקוּוה – השכלה נתן בשפע. אבל פעילים אחראיים לא טיפח. בינתיים התקדם תהליך ההתפוררות, והחלשים עזבו, וניטהרה האוירה, ונשאר החומר היציב ביותר, זה המקבל את החיים ברצינות. אם זהו גם החומר החלוצי ביותר – העליה החלוצית מצ’כיה צריכה להוכיח. ועדיין לא הוכיחה. וניטהר משהו גם “בבית”. ביקרתי עכשיו בכמה עיירות וכפרים ותהיתי על מהות ה"ווֹזראַשצ’נֶיץ" וסביבתו. לא דומה לאשתקד. אז מחאו לו כף, כיום לועגים לו: אהה, הוציאוך מהתנועה! והנה כמה מהם מתבקשים חזרה ומדפקים על הדלתות. נחמה פורתא: ברוסיה זו הקרפטית (ודאי גם בסלובקיה, אפשר לשער) אחרי שעברו את כל האָפנות של העונה, סגדו לז’בוטינסקי, התמוגגו למפעלי החלוצים בעמק, קשרו תקוות עם בירוביג’ן והתפללו בבית־מדרשו של הרבי – אחרי כל הזרמים ועבודת האלילים השונים מתחילים לחזור אלינו לאט, כאילו בביישנות, קמים מחדש גרעינים של “העובד”, הסתדרות הנוער, סניפים ל"החלוץ" ואפילו המפלגה המאוחדת בקרפטורוס. ואם מועט כוחנו –הרי זה בכל־זאת הכוח הציבורי היחיד. כי נסתיים הפרק: הישוב עמד במבחן, ובגולה דוויה זו נסגר המעגל. מכאן ואילך – גידול אטי ואורגני.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.