בצלאל, ירושלים
יוסל ברגנר נולד בוינה לפני 34 שנה. ילדותו עברה עליו בפולין, בה נמצא עד לפני פרוץ מלחמת־העולם. מ־1937, במשך עשר שנים, התגורר באוסטרליה, למד ציור במלבורן, והציג שם לראשונה ב־1941. מאוסטרליה נדד לצרפת, קנדה וארה"ב ותערוכות מיצירותיו הוצגו בבירות שלוש הארצות האלה. בשנת 1951 הגיע ברגנר ארצה, ומאז ועד עתה הוא גר בצפת ויוצר בה.
אלה אשר ראו את תערוכתו של ברגנר בגלריה כ"ץ בתל־אביב לפני ארבע שנים, יופתעו בראותם עד כמה נשתנה סגנונו של הצייר. בבואו ארצה, היה ברגנר עמוס זכרונות ילדותו ונעוריו, בית אביו (הסופר מלך ראוויטש) בגולה, זוועות ימי המלחמה. ציורו היה אז סוער, קודר וכבד. הנושא השליט בתמונותיו היה – המוות, בגיטאות ובמחנות ההשמדה. אותה אווירה מעיקה נעלמה עתה כליל, למרות הגוון העגום של ציוריו. התערוכה, המראה בעשרים תמונות־שמן מהשנים האחרונות, הנה גלריה שלמה הנושאת אופי מגובש ורציני: כל תמונה משלימה בצורה משכנעת את רעותה מבחינת הצבעוניות והנושא. ציורי הטבע־הדומם (שולחן ועליו מנורת נפט; שולחן ועליו בקבוקים, או מכונה לטחינת בשר, או מחבת) מצויירים בפשטות, על רקע אפור עם גוונים קלים. בפשטות הקומפוזיציה צפון גם סוד עוצמתה: ברגנר, שהוא אמן הרישום, מתרכז בחפץ המונח לפניו, מגדירו בקו דק, עדין, ומביע את רעיונו, בקו מלא או שבור לפתע, בהדגשה או ברמיזה בלבד. פשטות זו של הצגת הנושא משווה לאמנותו אופי עצמאי ביותר. אין לשייכו לאחד הזרמים של האמנות המודרנית; ועם זאת, אין גם לראותו כנאטורליסט או כאכספרסיוניסט.
סגנון הרישום שלו מטביע את???? בדברי ימי עמים" – ל־מן, [נראה שיש כאן שיבוש בעימוד הגיליון. הרצף אינו ברור.] ודומה שהצבע אינו בא אלא לחזק ולהשלים את הציור. בכך אנו מגלים דמיון רב עם אספקטים מסויימים של הצייר המנוח פרנסיס גרובר, וכן בכל הנוגע לגישה אל הקו, עם תקופת תהילתו של ברנר בופא כרשם, אם כי קירבה זו יתכן והיא מקרית בלבד. הקו החד בא לידי ביטוי מלא יותר בדמויותיו של ברגנר, כמו ב"ילדים ודגלים" (מס' 19) הזכור מתערוכת הצעירים – וביחוד ברישומי־העט שבסידרת האילוסטררציות לפרנץ קפקא, המוצגת ליד ציורי השמן. תנועת הקו היא כאן מוחלטת יותר. הדמויות כאילו נעות בקצב מסויים סביב ציר מדומה.
לבסוף, הבה נביע את תקוותנו שיוסל ברגנר, שתערוכה זו היא שלב־עלייה לו, לא יקפא על הישיגיו אלא יפתיענו אף להבא בהישגים נוספים.
למרחב יום שישי פברואר 18 1955
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות