היה זה בסוף 1910 בפתח תקוה. מועצות פועלים טרם היו אז במושבות, והיו קיימים אך ועדי פועלים. ליד ועד הפועלים היה פועל חבר מיוחד שתפקידו לחפש עבודה לפועלים; הוא היה נקרא “אינפורמטור” (כעת – מרכז). רק לעתים רחוקות נראה אדם בא ללשכת־העבודה של הפועלים לבקש פועלים לעבודה. זה היה קורה בעיקר בחג הרמדן, עת נעדרו הפועלים הערבים מהעבודה. האינפורמטורים היו מתרוצצים כל היום בין הפרדסים והכרמים לשם חיפוש עבודה ובערבים היתה העבודה הנמצאת מתחלקת בישיבת ועד הפועלים.
והנה קרה המקרה המוזר ואל הלשכה בא אכר נודע, בעל־כרם, המעבד תמיד את כרמו בפועלים לא־יהודים, ובפיו בקשה לשלוח לכרמו פועל טוב, ישר ונאמן, מומחה להוצאת יבלית, לזמן ממושך, ושכרו – שני פרנקים (½3 בישליקים, בזמן שהשכר הנהוג היה 8–9 גרושים תורכיים ליום – פחות מ־3 בישליקים). ועוד הוסיף, כי הפועל יביא אתו כל עבודה ויעבוד בלי משגיח.
לעבודה זו נשלח א. ד. גורדון. הוא קיבל את ההצעה כדבר מובן, שלעבודת הוצאת יבלית מבקש האכר יהודי נאמן שיוכל לסמוך על נאמנותו.
ביום הראשון לעבודה בא האכר, הראה לא. ד. גורדון את מקום העבודה והלך לו, וגורדון נשאר לבדו בעבודה.
כעבור ימים אחדים בא א. ד. גורדון ומודיע שאינו רוצה להמשיך בעבודתו בכרם שאליו נשלח. אף לא רצה להסביר לנו את סיבת הדבר. אך הנה נודע הדבר:
הכרם נקנה מאת האכר הנ"ל על־ידי הסופר הידוע, שאף עלה לארץ לא מכבר, יעקב רבינוביץ, וכמובן בכרמו של יעקב רבינוביץ – עבודה עברית, ואותו אכר בא לבקש פועל לא לכרמו הוא אלא לכרמו של יעקב רבינוביץ.
ליעקב רבינוביץ נודע מי הוא שנשלח לכרמו. התאפק ימים אחדים, ואחר בא לכרם, הסתובב וניגש סוף סוף אל מקום עבודת גורדון. “שלום לך, גורדון” – אמר, וגורדון רק הרים את ראשו וענה לו בשפה רפה ובניע ראש. בעת צפירת הצהרים ניגש בעל הכרם אל פועלו, תקע לו יד והחל משוחח אתו. תחילה היתה השיחה בלחש, אך אחר־כך התפתח ויכוח בקול ובהתרגשות. והאכר, בעליו הקודם של הכרם, עומד מרחוק ומקשיב. השנים לא שמעו את צפירת אחר־הצהרים, וכך ישבו והיו שקועים בשיחה נרגשת עד שעת סיום עבודת היום.
על תוכן הויכוח נודע לנו כעבור זמן. יעקב רבינוביץ גרס, כי על הסופר מוטל לעורר את העם לעבודה, בעוד שהוא עצמו אינו חייב בעבודת־ידים ממש. וא. ד. גורדון לעומתו מוכיח, כי על הסופר להגשים בעצמו את שהוא מורה לעם ולהיות בחייו מופת לרבים. וכך התווכחו בסערה – ולא באו, כנראה, לידי הסכמה.
והתוצאה לא אחרה לבוא: א. ד. גורדון הפסיק את עבודתו בכרם ומצא לו עבודה אחרת, ויעקב רבינוביץ העביר את הכרם לרשות אחרת – לאחד המתישבים בעין־גנים המעבדו בעבודה עצמית.
תש"י
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות