סוציוביולוגיה – הטבע שבאדם
הסוציוביולוגיה הוא ענף מדעי חדש יחסית, המבקש לאחד בתוכו תחומי מחקר שונים שעסקו בנפרד בעיצובם ובהתפשטותם של תכונות, מנהגים והתנהגויות חברתיות של בעלי חיים, תוך נסיון לאתר את השורשים הגנטיים־אבולוציוניים שלהם ולזהותם כמוצרים של הבירור הטבעי. המאמר סוקר את לידת הדארוויניזם ואת המהומה שחוללה תפישה מטריאליסטית־מכאנית זאת בעולם שנתפש עד אז כמונחה ע"י תכנית עליונה. אגב כך מלווה המאמר את תפישתו הנוגדת של למארק בדבר הורשתן של תכונות נרכשות, את גילוי חוקי התורשה של מנדל, את העקרונות המרכזיים של תורת הגנטיקה המודרנית ואת קווי המחשבה המלווים את תורת האבולוציה למן היווסדה. לצד השאלות הפתוחות שמותירה תורת האבולוציה הדארוויניסטית, מציג המאמר מגוון עשיר של מנהגים, תכונות והתנהגויות של בעלי־חיים, הכוללים אסטרטגיות של חיזורים, משחקי זיווגים, קונפליקטים, יריבויות, מעשי הונאה, אלטרואיזם ועוד.
כל אלה על רקע המשנה הפרובוקטיבית של הסוציוביולוגיה: האם בעלי החיים, לרבות האדם, הם מכונות השרדות “שפיתחו” הגנים לצורך השרדותם ותפוצתם? האם אנו מזדקנים ומתים משום שלגנים לא היה “כדאי” לפתח אורגניזמים בני אלמוות? עד כמה מושפעת התנהגותנו מצווים גנטייים שירשנו מעולם החי ומה משקלם של אלה בהשוואה למורשת התרבותית? האם התנהגותו השוביניסטית של הגבר מקורה בהבדל הבסיסי והראשוני בין תא הזרע הקליל והנייד לבין הביצית המגושמת והנייחת, הבדל המקנה עד היום לאשה מבנה רגשי וערכי שונה מאשר לגבר? על כל אלה ועל קושיות ותמיהות בדבר אפשרותו של מנגנון המוטציות האקראי ושל הבירור הטבעי העיוור להביא ליצירת אורגניזמים מורכבים והארמוניים – במאמר זה.
אמוץ זהבי: תשובות חדשות לבעיות ישנות
מחקר בן 10 שנים על אורחות חייהם של הזנבנים, צפורי שיר קטנות החיות באיזור ים המלח, הביאו את פרופ' אמוץ זהבי לדחיית התאוריה של בירור השאירים, המהווה אבן יסוד של הסוציוביולוגיה. מחקר זה היווה גם קרש קפיצה לרעיונות רבים ומקוריים שלו שזכו לתהודה רבה, אף כי אופוזיציונית, בקהילה הבינלאומית של חוקרי הטבע. לדעת פרופ' זהבי הזנב הארוך והמגושם של הפאסיון איננו גידול מפלצתי הנובע מתחרות מינית, אלא מסר תקשורתי אודות חוסנו, אשר אמינותו גדלה ככל שהזנב מקשה על סיכויי השרדותו של הפאסיון. ניתורי הצבי למראה הטורף לא באים להזהיר את הצבאים בעדר על הסכנה בשער, כדעת החוקרים, כי אם להעביר לטורף מסר חד וברור: גיליתי אותך ואינני פוחד ממך; מוטב לך לבחור קרבן חלש ממני. זהבי רואה בעקרון ההכבדה שלו את אחד המסרים התקשורתיים המרכזיים בטבע. הוא גם דוחה את הנסיון הרווח להציג מצבי קונפליקט בטבע, כמו יחסי הקוקיה והפונדקאי שלה, כתוצאה של רמאות או טפשות, אלא פועל יוצא של חוסר ברירה. על שלטון המאפיה של הקוקיות ועל “ויסקי” הדבורים – ברשימה זאת הסוקרת את תפישותיו של זהבי.
אמוץ זהבי: תשובות חדשות לבעיות ישנות
הטבע והמתימטיקה
התקפתו של זהבי על הבירור הקבוצתי ועל המודלים המתימטיים, המנסים להסביר את התנהגותם של בעלי חיים, מביאה את פרופ' דני כהן לצאת נמרצות להגנתם. כהן מסכים שהטבע מורכב ומתוחכם לאין ערוך מהמודל המתימטי, ואעפ"כ מסוגל הוא לחשוף את החוקיות העומדת ביסוד התנהגויות שונות ולספק תחזיות לבחינה אמפירית של חוקרי השדה. דני כהן מאמין שהבירור הטבעי פועל ברמת הקבוצה ומעודד את תפוצתן של תכונות אלטרואיסטיות באותן קבוצות המורכבות מפרטים קרובים מבחינה גנטית. תכונה אלטרואיסטית המתפתחת בקרב פרטים אחדים בקבוצה תקנה לה יתרון ניכר בתחרותה בקבוצות שכנות. על כך ועל זחלים המגינים ברעילותם על פרטים לא רעילים בקבוצה – ברשימה זו.
שאלות מרכזיות באקולוגיה אבולוציונית
מחבר הרשימה, ד"ר אבי שמידע, מציע הסבר נוסף להתפתחותן של תכונות שונות בבעלי חיים: לא די למין מסויים בהתאמה לתנאים ולדרישות הסביבתיות של גומחתו, עליו להתאים עצמו גם לתכונות ולהתנהגויות של המינים השכנים. שמידע מצביע על מצבי תחרות בין שני מינים יריבים, המביאים אותם לבזבז אנרגיה ומשאבים יקרים – פן יפסידו בתחרות, בדומה לחברות תמרוקים הנאלצות להשקיע את מירב רווחיהן בפרסומת ע"מ לשמור על חלקן בשוק, במקום להשקיעם בשיפור המוצר. כן מנסה שמידע להסביר, באמצעות “ההתפתחות המתועלת” של ואדינגטון, מדוע פועלת האבולוציה במסגרת התניות ואילוצים, המונעים משזיף להגיע לגודל של אשכולית ומסכלים את סיכוייו של שפן להפוך לפיל, גם אם יעמוד לרשותם כל הזמן האבולוציוני הדרוש והתנאים הסביבתיים המיטביים.
שאלות מרכזיות באקולוגיה אבולוציונית
האם התהליך האבולוציוני מובן?
האם הצטברורת הדרגתית של שינויים זעירים, נוסח תורתו של דארווין, יכולה להסביר הופעתם של איברים מורכבים כמו העין, או המעבר הבעייתי מביצה של דו־חיים לביצה של זוחלים, או היווצרותם של מינים חדשים? אם־כן, מדוע אין בנמצא מאובנים של חוליות ביניים שהיה בהם כדי לתעד מעבר הדרגתי זה? או אפשר מתנהלת האבולוציה בקפיצות נחשוניות? יתירה מזאת, האם המורכבות המופלאה בטבע, לצד האחדות המבנית והדמיון המורפולוגי־פונקציונלי בין מינים של בעלי־חיים שהתפתחו בנפרד ביבשות שונות, הן אמנם תוצאה של תהליך מכאניסטי ואקראי? או, אולי, קיים גורם “מכוון”? על כך ברשימתו זאת של פרופ' יוסף נוימן.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות