לפני חודשים אחדים הוזמנתי להתראיין באחת התוכניות ב’קול ישראל'. בשיחה שהיתה לי עם מפיקת התוכנית היא התעניינה במינוי על ‘פנטסיה 2000’ עבור בתה, נערה בת 13, הקוראת את חוברת בעניין רב. אמרתי לה שככל הנראה בתה היא נערה אינטליגנטית מאוד, ואז הגיבה בפליאה: “מדוע אתה אומר כך? האם ‘פנטסיה 2000’ איננו עתון לילדים?” מעניין, אבל נתקלתי בדעה מוטעית זאת יותר מפעם אחת, ואינני בטוח אם יש לי הסבר נאות לכך. אני יכול רק לבשר להוריהם של בני הנעורים הקוראים בהנאה את ‘פנטסיה 2000’ (ואני שמח שיש רבים כאלה), שכמות הקוראים שגילם פחות מ־14 שווה, פחות או יותר, לכמות הקוראים שגילם בסביבות ה־60. זה אולי אחד הדברים המייחדים את ‘פנטסיה 2000’ לעומת כל כתב־עת אחר. אמנם לא ערכנו מעולם סקר סטאטיסטי על הרכב הקוראים שלנו, אך יש לנו מידע כללי על פי המכתבים המגיעים למערכת, והן על פי השאלון שצורף, בזמנו, לגליון מס' 1 של החוברת (בו התבקשו הקוראים, כזכור, לדרג את הסיפורים לפי איכותם, ולציין גם גיל). קשה להתייחס אמנם לאותם כמה מאות הקוראים שהגיבו אז בתור מדגם סטאטיסטי, אך לפחות ביניהם הייתה קבוצת הגיל של 16–30 הבולטת ביותר, עם מיעוט של בני 11–15 ומיעוט קטן יותר של בני 50–60. מכל מקום. ידוע לנו שאת ‘פנטסיה 2000’ קוראים תלמידי בתי־ספר תיכוניים, סטודנטים, פרופסורים, קיבוצניקים, עירוניים – וכולם משני המינים. אין לנו מושג אם ניתן להציג ‘מודל’ של קורא אופייני, אם כי יש לנו השערות בנדון. מה שאנו יכולים לעשות זה להיעזר בסקרים ומחקרים שנעשו בחו"ל בנושא זה, שהוא ככל הנראה חביב מאוד על חוגי המד"ב: “מיהו חובב מד”ב?“. המגזין ‘פנטסי אנד פיקשן’, שממנו נלקח רוב החומר המתורגם המופיע ב’פנטסיה 2000', נוהג לציין שרוב קוראיו הם צעירים (כ־65% מתחת לגיל 45). ובעלי השכלה גבוהה (84%). רבים מבין ירחוני המד”ב בארה"ב נוהגים לערוך סקרים שכאלה, ואם כי יש ביניהם הבדלים, המגמה של קהל קוראים צעיר יחסית ושרובו משכיל, בולטת בכולם. בנושא זה נעשו מחקרים סוציולוגיים מפורטים יותר, ועל כך תוכלו לקרוא במאמרו של הסוציולוג ד"ר נחמן בן יהודה, ‘מיהו חובב מד"ב’. בהקשר לכך מן הראוי להזכיר את הנושא המעניין של התפלגות המינים בין חובבי המד"ב. במשך שנים נחשב המד"ב לתחום ‘גברי’ לחלוטין. סקרים שנעשו לפני כמה עשרות שנים העלו שלמעלה מ־90% של קוראי כתב העת ‘אסטאונדינג’ היו גברים. במשך השנים הלך ועלה בהתמדה אחוז חובבות המד"ב, וכיום יש כבר מספר כתבי־עת המדווחים על כמעט איזון בין שני המינים. לנו אין ספק שאין שום סיבה שלא יתקיים איזון כזה. הדעה שלבנות ‘המין היפה’ אין זיקה לנושאים טכנולוגיים אין לה שום אחיזה במציאות בימינו, מה עוד שהמד"ב עצמו אינו כל־כך ‘טכנולוגי’ כפי שהיה פעם. ואם לשפוט לפי המכתבים המגיעים למערכת ‘פנטסיה 2000’, אחוז קוראות המד"ב אצלנו הוא גבוה למדי (אם כי אפשר לטעון, כמובן, שהן פשוט נוטות יותר לכתוב מכתבים למערכת…) לכן הופתעתי במקצת כאשר בעת הרצאה שנתתי לאחרונה בפני מנהלי ספריות של בתי־ספר תיכוניים, נשאלתי ע"י אחת הספרניות על אילו ספרים כדאי להמליץ בפני התלמידות, כדי לקרב אותן יותר לתחום זה, שכנראה נחשב עדיין בבתי־הספר התיכוניים בארץ משום מה כ’עיסוק של בנים'. לי אין תשובה ברורה על שאלה זאת, ואני יודע רק שכמה מידידותי הטובות קוראות מד"ב טוב בהתלהבות לא פחותה משלי. ואולי לכם יש רעיונות בנושא?

ובינתיים, קריאה מהנה!