והרי אפלה ואורות כחולים. אהבנו את הצבע הכחול. תכלת שמים וים ועינים, כחוֹל חולצות על גווים צעירים – אהבנו את הצבע הכחול, והרי ניתן לנו בשפע. הוא מציץ מחלון, מפתח של דלת. את חדר האוכל ימלא על גדותיו. שופך אורו הקופא על פּנים ובגדים. הלבן – מכחיל קמעא, התכול – מאפיר, והכל חותם תעלומה וסוד טבוע עליו. דומה – אף הקולות הונמכו. האור הכחול החיור המסתנן ממעל לוחץ ומכביד.
שפע אוֹפל כחוֹל.
חושך בחצר. על רקע שמים כהים מוארי כוכבים – צללי צמרות. ולמטה צללי אדם. נעים ונדים. נדחקים אל צותא מחממת, מעודדת.
חושך. האור אסור. ניתן הצו: יהי אופל!
אך הכוכבים אינם נשמעים. מרצדים, מרמזים, קורצים. טוב להם. הם מעל לכל. מעל לכנפי פלדה נישאות.
אך גם למטה אור נוֹגֵהַ. גחלילית מתעופפת מפקירה כל אורה, מגרה, מתנוצצת. ואור סיגריה עמום, אדמדם, בין שׂדרות אפלות.
חושך.
וגם ביום ניטל האור. החלונות הקטנים במעלה קירות חדר האוכל, אלה שכאילו נבראו רק כדי לגרום טרחה יתירה – נסתמו, נסגרו, כלא היו כלל.
והרי משונים פני חדר האוכל. מה מאד משונים. גבהו פתאום קירותיו, החשיך עולם ומלואו. ובעד החלונות הגדולים, הפתוחים, בא אור אחר, חדש. עמוּם כל כך, אפרפר, כהה. כזה השורר עת תלויים עבים אפוּרים וכבדים בשמים. כבערב סער או ליקוי חמה.
גם ביום ניטל האור. הפנים מסביב אחרים. ממעל נחתה אפלה. לא זו האפלולית הטובה, השקופה, רווּית הצל שבשרב הקיץ. אפלולית אטומה וכבדה, מדכאה ומחנקת. כזו של עננים כבדים עד מאד התלויים נמוך נמוך מעל לגגות.
חדר הקריאה הארעי, המואר אור בהיר וגדול. אור מוזר בעצמת נגהו. חלונות ודלתות מוסכּים. שורות קוראים צפופות על הרצפה, על השולחנות. העתון עובר מיד אל יד. הס. הרי כאן אור מלא.
הנה נפתחה הדלת. המסך הכהה תלוי. זוג רגלים נראה. רק רגלים. מי בא? הדלת נסגרת, המסך מועף, מופיעים הפנים, האדם. ושוב נפתחת הדלת, שוב רגלים – מי בא?
מחניק. אין אויר. אין זה דר עוד בשלום עם האור. אין עוד אור לעינים ואויר לנשימה כאחת. אין.
– בטח באור! – גזר הזרקור לילות על לילות – בטח באור! – ציוה בפלחו מעבי חשכה זוממים.
– חַפּש מסתור באופל, התכנס באופל, התכסה באופל, מצא מקלט באופל… – מצוה כחוֹל אורות מעוממים, צופרות צפירות רחוקות מגבולות גועשים.
אופל ואור: ממי לברוח ואצל מי לבקש מפלט?
אופל ואור. אור ואופל.
(1940)
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות