[ז’בוטינסקי הקדים לתרגומיו את ההערה להלן; יצוין שבזמנו נהגה ההברה האשכנזית בכתיבת ובתרגום שירה עברית באירופה ובארץ-ישראל]
הֶעָרָה כְלָלִית 🔗
רֹב כללי המבטא הסְּפַרדִּי ידוּעים הם לקהל: מלעיל וּמלרע, קָמַץ שֶׁמבטָאוֹ ā, חוֹלָם שֶׁמִּבטָאוֹ ō, תָיו רָפֶה שֶׁמִּבטָאוֹ t, וכדוֹמה.
נוֹסף לאלה, יוּשׂם-נָא לב עוֹד לשלֹשה כללים:
א. צֵירֶה מִבטָאוֹ ē ולא ej.
ב. דָּגֵשׁ חָזָק מכפּיל את האוֹת. נוּן בַּמִּלָּה “הֵנָּה” מִבטָאוֹ “הֵנ-נָה”.
ג. שְׁוָא-נָע מִבטָאוֹ סֶגוֹל-חֲטָף. בּחוֹברת זוֹ ינֻקּד רק השוא הנע; השוא הָאִלֵּם לֹא יְנֻקַּד לגמרי. למשל “בֵּרְכַנִי” = “בֵּרֱכַנִי”; “צְחוֹק” = “צֱחוֹק”.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.