כִּי הוּא שָׁר אֵיךְ בְּכָל הָרִיק הַגָּדוֹל נִדְחֲסוּ יַחְדָּיו
זַרְעֵי1 הָאֲדָמָה, הָאֲוִיר, הַיָּם וְהָאֵשׁ
הַצְּרוּפָה2 בּוֹ בַּזְּמַן; אֵיךְ הַכֹּל הִתְעַצֵּב מֵהַיְּסוֹדוֹת
הָאֵלֶּה, הַכֹּל, אַף כַּדּוּר הָעוֹלָם הָרַךְ עַצְמוֹ,
וְאַחַר הַקַּרְקַע הֵחֵלָּה לְהִתְקַשּׁוֹת וְלִסְגֹּר 35
אֶת נֵרֵֽאוּס בַּיָּם3 וְלִלְבֹּשׁ אַט־אַט אֶת צוּרוֹת הַדְּבָרִים;
אֵיךְ תֵּכֶף הָאָרֶץ נִדְהֶמֶת שֶׁשֶּׁמֶשׁ חָדָשׁ מֵאִיר
וּמֵהָעֲנָנִים שֶׁנִּשְּׂאוּ לַגֹּבַהּ יוֹרְדִים גְּשָׁמִים,
בְּשָׁעָה שֶׁיְּעָרוֹת מִתַּמְּרִים לָרִאשׁוֹנָה וִיצוּרִים
לְבָדָד תּוֹעִים עַל הָרִים שֶׁאֵינָם מַכִּירִים אוֹתָם.4 40
אַחַר כָּךְ אֶת הָאֲבָנִים שֶׁפִּֽירָה הִשְׁלִיכָה,5 מַלְכוּת
סָטוּרְֽן,6 צִפֳּרֵי הַקַּוְקָז וּגְנֵבַת פְּרוֹמֵתֵֽאוּס7 הוּא מַזְכִּיר;
עוֹד אֵיךְ הַמַּלָּחִים לְהִילָֽס שֶׁבַּמַּעֲיָן נֶעֱזָב8
קָרְאוּ עַד שֶׁכָּל הַגָּדָה הִדְהֲדָה “הִילָס, הִילָס”;
וְאוֹתָהּ שֶׁאַשְׁרֶיהָ, לוּ מֵעוֹלָם עֲדָרִים לֹא הָיוּ – 45
אֶת פָּֽסִיפָאֶֽה9 – מְנַחֵם עַל אַהֲבַת פַּר צָחֹר.
אֲהָהּ, עַלְמָה אֻמְלָלָה, אֵיזֶה שִׁגָּעוֹן אַחֲזֵךְ?
בְּנוֹת פְּרוֹיְֽטוֹס מִלְּאוּ בִּגְעִיּוֹת מְדֻמּוֹת אֶת הַשָּׂדוֹת10
אַךְ לַמְרוֹת זֹאת אַף לֹא אַחַת נִמְשְׁכָה אֶל מִשְׁכַּב בְּהֵמָה
כֹּה נִתְעָב, כָּל כַּמָּה שֶׁיָּרְאָה אֶת עֹל הַמַּחְרֵשָׁה לַצַּוַּאר 50
וְחִפְּשָׂה תְּכוּפוֹת קַרְנַיִם עַל מִצְחָהּ הֶחָלָק.
אֲהָהּ, עַלְמָה אֻמְלָלָה, אַתְּ עַכְשָׁו בֶּהָרִים תּוֹעָה:
הוּא, צִדּוֹ הַצָּחֹר נִשְׁעָן בְּרַכּוּת עַל יָקִינְטוֹן,
בְּצֵל אַלּוֹן אָפֵל מַעֲלֶה גֵּרָה עֵשֶׂב חִוֵּר
אוֹ נִמְשָׁךְ אַחֲרֵי אַלְמוֹנִית בָּעֵדֶר הָרַב. "סִגְרוּ, 55
נִימְפוֹת דִּֽיקְטֶה11, סִגְרוּ עַכְשָׁו אֶת נְאוֹת הַיַּעַר, נִימְפוֹת,
אִם אֵי שָׁם בְּמִקְרֶה יִתְגַּלּוּ וְיוֹפִיעוּ לְנֶגֶד עֵינַי
עִקְבוֹתָיו הַתּוֹעִים שֶׁל הַשּׁוֹר;12 וְאוּלַי אוֹתוֹ, בֵּין שָׁבוּי
בְּקֶסֶם עֵשֶׂב יָרֹק בֵּין מָשׁוּךְ אַחַר הָעֲדָרִים,
יַנְהִיגוּ אֵי־אֵלֶּה פָּרוֹת עַד לְמִכְלְאוֹת גּוֹרְטִֽין13." 60
אָז הוּא שָׁר עַל הַנַּעֲרָה שֶׁהִפְלִיאוּ אוֹתָהּ תַּפּוּחֵי
הַהֶסְֽפֵּרִֽידוֹת,14 אָז אֶת אַחְיוֹת פָאֵֽתוֹן מַקִּיף
בִּקְלִפַּת טְחָב מָרָה וְזוֹקְפָן מֵעָפָר אַלְנוּסִים נִשָּׂאִים.15
אָז הוּא שָׁר אֵיךְ אֶת גַּֽלּוּס, תּוֹעֶה עַל פַּלְגֵי פֶּרְמֵסוֹֽס,
אֶל הָרֵי אָאוֹנִֽיָּה הִדְרִיכָה אַחַת הָאֲחָיוֹת 65
וְאֵיךְ לִכְבוֹדוֹ קְהַל פוֹיְֽבּוֹס קָם כֻּלּוֹ עַל רַגְלָיו;16
אֵיךְ כְּזֹאת לוֹ לִֽינוֹס, הָרוֹעֶה שֶׁשִּׁירוֹ אֱלֹהִי,17
עֲטוּר פְּרָחִים וְכַרְפַּס מָרִיר בְּשַׂעֲרוֹתָיו,
אָמַר: "הַמּוּזוֹת לְךָ נוֹתְנוֹת קָנִים אֵלֶּה18 (הֵא קַח!),
שֶׁאוֹתָם לַזָּקֵן מֵאַֽסְקְרָה19 נָתְנוּ לְפָנִים, שֶׁבָּהֶם 70
בְּשִׁירוֹ נָהַג לִמְשֹׁךְ מַטָּה מֵילוֹת נֻקְשׁוֹת מֵהָרִים.
בְּאֵלֶּה אַתָּה עַל הֻלֶּדֶת יַעַר גְּרִֽינְיוֹן20 סַפֵּר,
בַּל יִהְיֶה שׁוּם חֹרֶשׁ שֶׁבּוֹ יִתְפָּאֵר אַפּוֹלוֹ יוֹתֵר."
מָה אַזְכִּיר אֶת סְקִֽילָּה בַּת נִֽיסוֹס אֲשֶׁר, הַסִּפּוּר נִמְשַׁךְ,
חֲגוּרָה לְמִפְשַׂעְתָּהּ הַלְּבָנָה חַיּוֹת טֶרֶף נוֹבְחוֹת, 75
טִלְטְלָה אֶת סִירוֹת אוֹדִיסֵּֽאוּס וּבִמְעַרְבֹּלֶת תְּהוֹם
אָה! שִׁסְּעָה מַלָּחִים נִפְחָדִים בִּכְלָבֶיהָ הַיַּמִּיִּים;21
אוֹ אֵיךְ סִפֵּר עַל אֵיבְרֵי טֵרֵֽאוּס שֶׁשֻּׁנְּתָה צוּרָתָם,
אֵיזוֹ סְעוּדָה לוֹ פִֽילוֹמֵֽלָה, אֵילוּ מַתָּנוֹת
הֵכִינָה, בְּאֵיזֶה מָעוֹף נָס אֶל הַשְּׁמָמָה וְלִפְנֵי 80
כֵן בְּאֵילוּ כְּנָפַיִם, אֻמְלָל, רִפְרֵף מֵעַל בֵּיתוֹ הוּא?22
כָּל מָה שֶׁפַּעַם מִפוֹיְֽבּוֹס בִּשְׁעַת חֲזָרָה שָׁמַע
אֵוּרוֹֽטָס23, אַשְׁרָיו, וְצִוָּה לַדַּפְנִים לִלְמֹד עַל פֶּה,
הוּא שָׁר, הֵד שׁוֹלְחִים הָעֲמָקִים אֶל הַכּוֹכָבִים;
עַד אֲשֶׁר לִכְנֹס הַכְּבָשִׂים לַדִּיר וְלִמְנוֹת מִסְפָּרָם 85
צִוָּה נֹגַהּ24 וּבָרָקִיעַ הַמְּמָאֵן עָלָה.
-
ניתן לפרש “זרעים” כאטוֹמים. ↩︎
-
או “הנוזלית”, בפרט אם liquidi ignis הוא הֶרמז ללוקרטיוס (על טבע הדברים, ו 205) ולקוסמוגוניה האפיקוראית. ↩︎
-
היבשה נפרדת מהים. נראוס הוא אל ים קדום. ↩︎
-
האנשה דו־משמעית ברומית (ignaros): ההרים אינם מכירים את בעלי החיים שזה עתה נתהוו ואינם מוכרים להם. ↩︎
-
פירה ואישהּ דֵאוּקָליון ניצלו מהמבול הגדול בזכות צדיקותם החריגה בתור הארד החוטא, וחידשו את המין האנושי על ידי זריקת אבנים מעבר גבם, שנהיו לאנשים. ↩︎
-
תור הזהב, לפני דורות האדם הרעים ועונש המבול. ↩︎
-
עיט (או עיטים) ניקר מדי יום את כבדו (שגדל למחרת) של הטיטן פרומתאוס בהיותו כבול להר בקווקז – עונש זאוס על שגנב אש מהאלים ונתנהּ לבני האדם. שימושם בה מציין את תורי הארד והברזל החטאים. ↩︎
-
נושא כליו ואהובו של הרקלס, שהתלווה אליו למסעו עם הארגונאוטים (nautae, “מלחים”); כשנשלח לשאוב מים התאהבה בו נימפת המעיין וחטפה אותו. ↩︎
-
אשת מינוֹס מלך כרתים, שאל הים פּוֹסֵידון גרם לה להתאהב בפר נהדר, עונש על שמינוס הפר את הבטחתו להקריבו לו. פרי זיווגם היה המינוטאורוס. ↩︎
-
בנות מלך טירינס העליבו את הֵרה (או דיוניסוס) והוכו על כך בשגעון, שבעטיו חשבו עצמן לפרות ושוטטו כך בפלופונסוס. ↩︎
-
הר בכרתים. ↩︎
-
כשינסה לצאת מהמרעה הסגור. ↩︎
-
עיר בכרתים. ↩︎
-
אטָלנטה, ציידת קלת רגליים שכדי לנצחה בריצה ולזכות בידה השליך המחזר היפּומֵנֶס בדרכה תפוחי זהב מגַּן ההספרידות (בנות אֹפֶל ולילה); קסמם גרם לה לעצור ולהרימם וכך הפסידה במרוץ. ↩︎
-
פאתון ביקש מאביו, השֶׁמש, לנהוג את מרכבתו בשמיים ליום אחד, אך איבד את השליטה בסוסי האל ונהרג על ידי זאוס לבל תעלה הארץ באש; אחיותיו מיררו בבכי עד שהפכו לצפצָפות, אלא שסילנוס־ורגיליוס הופכן לאלנוסים דווקא. ברומית alnus – מין נקבה, וכן התואר “נישאים”. ↩︎
-
גאיוס קורנליוס גלוס (70/69–27/6 לפנה״ס) היה מצביא ומשורר רומי, ידידם של אוגוסטוס וורגיליוס; כתב ארבעה ספרי אלגיות (שאבדו) לאהובה “ליקוֹריס”. סילנוס מתאר את הקדשתו למשורר על ידי מקהלת תשע המוזות (“האחיות”), שאפולו “פויבוס” מנהיגהּ, על פסגת הר הֵליקון המקודש להן (ברכס “אאוניה” שבבויאוטיה), לשָׁם הונחה גלוס מנהר פרמסוס שלמרגלותיו. ↩︎
-
זמּר ומוסיקאי מיתי, בן אפולו ו/או מוזה. ↩︎
-
משמע חליל קנים, חליל פאן. ↩︎
-
המשורר הֵסיוֹדוס, יליד אסקרה שבבויאוטיה. ↩︎
-
אתר מקדש לאפולו במערב אסיה הקטנה. ↩︎
-
סקילה, בדמותה המאוחרת הנזכרת כאן – אשה בפלג גופה העליון אשר לחלציה ששה ראשי כלבי פרא, ארבָה לטרפהּ במערה בראש צוק בין איטליה לסיציליה, מול המערבולת התהומית כָריבְּדיס. אודיסאוס מספר על פגישתם המחרידה עם המפלצת בספר י״ב של האודיסאה. ↩︎
-
טראוס אנס את פילומלה, אחות אשתו פְּרוֹקְנֶה, וגדע את לשונה כדי שלא תוכל לגלות את מעשהו, אך פילומלה ארגה את סיפור האונס בשטיח ששלחה לאחותה, וזו הרגה בנקמה את בנם והגישה את בשרו לאביו. בעודו רודף אחרי האחיות כדי להורגן הפך טראוס לדוכיפת; פילומלה הפכה לסנונית ופרוקנה לזמיר (או להפך). המבקרים חלוקים בדעתם אם הציפור בטורים 80–81 היא פילומלה, טראוס, או שניהם (פילומלה נסה למדבר וטראוס רפרף מעל ביתו), הואיל ואין סימן מין דקדוקי במקור. ↩︎
-
נהר בפלופונסוס, רמז לאהבת אפולו ליקינתוס (יקינטון) או דפנה. ↩︎
-
כוכב הערב (ונוס), העולה כשהערב יורד. ↩︎
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות
אין עדיין קישוריות מאושרות