הקדמה שנכתבה באוגוסט 2006 למהדורה האיטלקית של הספר מבט מעין הסערה – טרור ותבונה במזרח התיכון1
אירופה יקירתי,
במזרח התיכון יש ארץ־קודש אחת זעירה, שבמידה רבה היתה ערש ערכי המוסר, האתיקה והדת שלך, ושתמיד היתה בעין הסערה. הכתמים האפלים ביותר בהיסטוריה שלך, אך גם אחדים מענקי־הרוח שלך, מתייחסים לעם שמוצאו מן הארץ הזא. כידיד־אמת, המכיר היטב אותך ואת תרבותך, הרשיני לפנות אליך בתערובת של ניסיון, רגש ותקווה: ניסיון שקנתה לה משפחתי, שחיתה ב"עין הסערה" מאז ימי ילדותו של ג’וזפה גאריבאלדי; רגש של אדם המאמין כי יש לה לציביליזציה המערבית הרבה מה להציע לעולם ושישראל יש לה הרבה מה להציע לשכנותיה; תקווה של אופטימיסט נצחי, היודע שאת ואנחנו נתגבר, אלא שהוא מעדיף שיקרה הדבר במוקדם ולא במאוחר.
אירופה יקירתי, כשאדם חולה יכולה תסמונת של הכחשה להיות מסוכנת, אפילו קטלנית. התעלמות מן התסמינים של מחלה קשה, גם כשהיא מתפשטת ומתקדמת במהירות, יכולה להרוג כל אדם. גילוי מוקדם וטיפול החלטי יכולים להציל את חייו, כמו גם את חייהם של אחרים העלולים להידבק. בשם הציביליזציה המערבית: אל נא תחכי עוד. פקחי את עיניך. התעוררי!
האם את מחכה עד שיוכל אדם לטוס ממקום למקום רק כשהוא לובש את בגדיו התחתונים וכפוּת למושבו בגלל מזימות טרור חדשות ומחליאות? האם אין די בהרגלים החדשים של פישפוש בחפצים, הסרת נעליים, מניעת מטען־יד מן הנוסע, איסור על נוזלים ושעות של המתנה בתורי־ביטחון? האם את מחכה עד שבעת ובעונה אחת יתפוצצו קנאים בשטחי הבידוק הצפופים בעשרה נמלי־תעופה אירופיים שונים, בשיא העונה של טיסות הקיץ, ואלפים ייהרגו? האם את מחכה עד ששגרירות איראן תביא טילים בדואר הדיפולומטי שלה, תסתיר אותם ממש תחת מיטותיהם של אחדים מאזרחייך המוסלמים ותתחיל להפגיז את ערייך מחצרות של שכונות שרוב יושביהן מוסלמים, או מתוך מסגדים, כנהוג בעזה ובלבנון? האם תחכי עד שתיאלצי להקיף בחומות גבוהות שכונות רוחשות טרוריסטים בערייך ובארצותייך? מה עוד צריך לקרות עד שתתעוררי?
ואם את סבורה שאני היסטרי, אנא שימי לב: כאשר חזיתי בספרִי רציחות־התאבדות באירופה לפני מעשי־הזוועה של יולי 2005 בלונדון סברו כמה מידידַי האירופים שאני היסטרי. טעות היתה בידם. רציחות־ההתאבדות בלונדון קרו גם קרו. כאשר תיארתי בספרי מעשה היפותטי באדם הלובש מעיל ביום קיץ חם ואנשי־ביטחון הורגים אותו מחשש שהוא חוגר חגורת־נפץ, חשבו כמה מקוראי שאני משוגע. אך כעבור חודשים אחדים נהרג בלונדון בראזילי אחד חף־מפשע בתקרית כזו בדיוק. כשהתלוננתי על תצלומים מפוברקים בכלי־התקשורת תייגו אותי כבעל דעה קדומה, אבל עכשיו יש לנו עדות ברורה על תצלומי־השקר של רויטר ועל מיסקרי־ראווה תיאטרליים מבוימים של גופות ילדים מול צלמי תקשורת, הן בעזה והן בלבנון. כאשר כתבתי שבחירות דמוקרטיות חופשיות בחברה מוסתת וחסרת־חינוך, הנטולה הן עיתונות חופשית והן מערכת שיפוט תקינה, יכולות רק להנחיל ניצחון ליסודות הקנאיים והרצחניים ביותר, אמרו לי ש"עלינו להאמין בדמוקרטיה", עד שכעבור זמן ראינו את נצחון החמאס הפלשתיני ואת הישגי האחים המוסלמים בבחירות במצרים. כשדיברתי על שיגור טילים משכונה מוסלמית בפאריז אל הלוּבר ראו בי אדם התלוש מן המציאות. אכן, הדבר הזה לא קרה עדיין. אבל מאות מכוניות נשרפו מאז בחוצות פאריז, והטילים עוד יגיעו, מן הסתם באמצעות שגרירותה של איראן או של סוריה. בראשונה אולי יקרה הדבר בבריסל, אמסטרדם, קופנהאגן, רומא או לונדון ולא בפאריז דווקה. אבל אחת היא איך תסתכלי בדבר, היסטרי אינני.
אנו רואים איך צבא־טרור מצטייד ביותר מעשרת־אלפים טילים קטלניים בלבנון הריבונית (וכי אמרתי “ריבונית”?), המעמידה פנים שהצבא הזה לא היה ולא נברא, בעוד שני שרים המייצגים את הצבא הזה הם חברים בממשלת לבנון. קבוצות־טרור של הצבא הזה עוברות הלוך ושוב באין מפריע את מחסומי־הגבול בין לבנון וסוריה, אל מחנות־האימונים שלהן באיראן ובחזרה. ממשלת לבנון אינה משמידה, כמובן, את הצבא הפרטי גם אין היא מבקשת מן הקהילייה הבינלאומית שתעזור לה לפרקו. הצבא הזה מקבל את מלוא המימון והחימוש משתי מדינות ריבוניות אחרות, חברות האו"ם, שעודן מקיימות יחסי מסחר ודיפלומטיה מסועפים עם כל מדינות אירופה. אבל אירופה אינה מכריזה על הצבא הפרטי שהוא ארגון־טרור ואירופה טוענת שאין לה ראיות ברורות לכך שמאיראן ומסוריה מקבלים הטרוריסטים את מימונם ואספקתם. אולי מימונם בא להם מחייזרים בני כוכב־לכת אחר. אולי עסקי־הסמים הפורחים של חיזבאללה הם המייצרים את הטילים כפעילות־לוואי עסקית. “אין בידי אירופה ראיות”, אומרים דוברי מדיניות־החוץ שלה. אירופה יקירתי, את אינך רואה כל רע, אינך שומעת כל רע, אבל פיך דובר רעה בהחלט. מה עוד צריך לקרות עד שתתעוררי?
ידוע שעשרת־אלפי הטילים בלתי־מדויקים עד כדי שבדרך־כלל הם מחטיאים ערים שלמות. לא די שאי־אפשר לכוונם לבניין או מיתקן ספציפי, אי־אפשר אפילו לכוונם לעיר ספציפית. מכוונים אותם לעיר העברית כרמיאל בגליל, ולעתים קרובות הם פוגעים בעיירה הערבית־הישראלית מג’ד אל־כרום, מרחק קילומטרים משם. מכוונים אותם לשדה־תעופה של חיל־האוויר הישראלי, והם הורגים ערבים־ישראלים בנצרת. מכוונים אותם לעיר הגדולה חיפה, ועל־הרוב הם נופלים לים או לשדות ריקים מחוץ לעיר. ישראל קטנה עד כדי כך שאחדים מן הטילים עפים מעליה ונופלים בקצה הצפוני של הרשות הפלשתינאית. אולם חמישה אחוזים מאלפי הטילים האלה פוגעים בכל־זאת באזורים מיושבים ואחדים מהם הורגים זקנים וטף, יהודים וערבים. אין אף צל של ספק שמערך הטילים העצום הזה מכוון אך ורק להריגת אזרחים במחשבה־תחילה ובלא הבחנה. איש אינו טוען אחרת. אבל אירופה סבורה שאין ראיות לכך שזהו ארגון־טרור. האם ישכנעו אותך 100,000 טילים, אירופה יקירתי? שמא מיליון? מה עוד צריך לקרות עד שתתעוררי?
בשבוע הראשון למלחמת־לבנון בקיץ 2006 רצח חיזבאללה סבתא יהודיה עם נכדה בן החמש, באחד הטילים שלו. אין בזה שום דבר יוצא־דופן. אחרי הכל, זוה המטרה המוצהרת לקיומו של חיזבאללה. קוראים לו “התנגדות”. אמנם כן, התנגדות נמרצת לקיומם של יהודים בעולם. אבל כעבור יומיים רצחו טילי חיזבאללה במקרה שני ילדים ערבים־ישראלים, מרחק קילומטרים אחדים מאותו מקום. מנהיג חיזבאללה הופיע בטלביזיה וביקש סליחה על הריגת הילדים הערבים, והכריז עליהם קדושים. שאר הילדים היו יהודים, משמע מטרה לגיטימית. ועדיין אירופה טוענת שאין בידה ראיות לכך שחיזבאללה, שתחת שליטתה של איראן, הוא ארגון־טרור. אחרי הכל, נשיאה של איראן מכחיש שהיתה שואה, ממליץ על השמדת ישראל, ובריוני חיזבאללה שלו החריבו את המרכז הקהילתי היהודי בבואנוס־איירס. האם הם אנטישמים? לא ולא, רק אנטי־ישראלים. אירופה יקירתי, הרי את יודעת בכל־זאת אם אירעה השואה או לא, נכון? איך את יכולה לקבל שמדינה חברת־או"ם קוראת במפורש לשואה שנייה? היכך קולך, ובפרט היכן פעולתך? מה עוד צריך לקרות עד שתתעוררי?
פעילי חיזבאללה וחמאס מוציאים גופות מקבריהן ומציגים אותן לראווה בהפקות תיאטרליות מבוימות היטב לנוכח צלמיה של התקשורת המערבית. הדמויות מופיעות בכל מקום, מהן מבוימות ומהן מזויפות דיגיטלית, מעובדות אלקטרונית. צעצועי ילדים, שלמרבה הפלא תמיד הם מבהיקים ונקיים מאד, נמצאים “באקראי” בתוך עיי־המפולת המגובבים והמזוהמים של בנייני חיזבאללה הרוסים, וצוותי־תקשורת בינלאומיים מצלמים אותם שוב ושוב. מי היה מנחש שמיתקני חיזבאללה מכילים דובונים מתוקים שכאלה? אבל עובדה היא זו. צוותים של CNN, BBC ושאר רשתות טלביזיה מתרוצצים בתוך עיי־המפולת של מפקדות חיזבאללה בביירות, מובלים בגלוי על־ידי איש קשרי־ציבור של חיזבאללה, ותמיד הם מוצאים “באקראי” אותו אלבום־תצלומים נקי־למשעי של אותה משפחה מאושרת מטופלת בילדים בתוך עיי־המפולת המזוהמים. התמקדות. תקריב. תשואות. תודה רבה. כַּתבים בכירים של CNN מודים במפורש שהם מראים לציבור רק מה שחיזבאללה רוצה שיראו לו, אבל וידוייהם נשמעים רק ב־CNN בארה"ב ולא ב־CNN באירופה. מה עוד צריך לקרות עד שתתעוררי?
ישראל נסוגה כליל מרצועת עזה, ומיד אחרי־כן היא סופגת מטח מתמיד של טילי קסאם פרימיטיביים המכוונים לאזרחי ערים בישראל (המכונה “פלשתינה הכבושה” בפי נשיא איראן ובפי מנהיגי חיזבאללה וחמאס). ישראל נסוגה כליל, בברכת האו"ם, מלבנון, ובמשך שש שנים מתקיף אותם לסירוגים ארגון־ה"התנגדות" חיזבאללה (אכן, התנגדות לכל דבר שהעולם התרבותי מאמין בו). דמשק מארחת את מנהיג החמאס ומספקת שירותי נמל־תעופה ומטען לחיזבאללה. שגרירים אירופים יושבים שם בנחת ומסתכלים. וכשהאמריקאים, על־פי דרכם המגושמת והחזקה, מנסים לעשות משהו בעניין זה, לא תמיד בחוכמה, לא תמיד בהצלחה, הרי השמאל הקיצוני האירופי והניאו־פאשיסטים האירופים חוברים יחד, כתמיד, במקהלה אנטי־אמריקאית ואנטישמית משולבת. מה עוד צריך לקרות עד שתתעוררי?
אלפי עיראקים נרצחים על־ידי מוסלמים אחרים ומאות־אלפי סודאנים נטבחים על־ידי ערבים מדארפור, אבל אירופה מתרגשת בעיקר בגלל אלף לבנונים מתים, שכמחציתם טרוריסטים אנשי חיזבאללה. לא המתים הם החשובים לאירופה. חשוב לה מי הרג אותם. אם המדובר במוסלמים אחרים, נא לפרסם בעמוד 10. אם זו ישראל הפועלת מתוך הגנה עצמית, הרי זה “פשע־מלחמה” לעמוד הראשון. קיראו את האו"ם למושב־חירום! ביום מן הימים מרצח־מתאבד סוני רוצח שלושים עיראקים בנג’ף השיעית. למחרת היום נהרגים עשרות עיראקים בחוצותיה של שכונה סונית בידי שיעים. ועדיין יש אירופים המאמינים שהדבר נעשה נגד האמריקאים, או על־ידי האמריקאים, או שיש לו איזה קשר לישראל! וכי לא היו מנסים להרוג אמריקאים, לו זאת היתה המטרה? כנגד כל אמריקאי שנהרג בעיראק נרצחים מאות עיראקים ללא סיבה סבירה בידי עיראקים אחרים. כנגד כל ניסיון לפגוע באמריקאים יש עשרות התקפות על עיראקים תמימים. מניין המימון? מי דואג לכלי־נשק, חומרי־נפץ, סיור מוקדם ומודיעין? לא העיראקים המסכנים. מניין המימון לרציחות השיעיות בעיראק, סמוך כל־כך לגבול האיראני? מניין המימון לרציחות הסונים בעיראק? אינני יודע. אבל אין לי ספק ששירותי הביון האירופים יודעים. ידוע לי שהגי’האד האסלאמי הסוני הפלשתינאי מקבל את כל מימונו מן החיזבאללה השיעי, ואני יודע מי מממן את חיזבאללה. אבל שר־החוץ הצרפתי מבקר בביירות ומצהיר שאיראן ממלאה תפקיד קונסטרוקטיבי ומר פּרוֹדי האיטלקי מבקש עזרה מאיראן. מה עוד צריך לקרות עד שתתעוררי?
צעיר איטלקי תועה־דרך, אך אידיאליסט, מחליט לבלות את ימי חופשתו באירגון מחנה־קיץ לילדים פלשתינאים במזרח־ירושלים. טרוריסט פלשתינאי (או “לוחם־התנגדות”, בידך לבחור את המלים) רוצח אותו בדקירות סכין באמצע הרחוב. מתנדבים אנשי רפואה ועובדים סוציאליים, שמנסים לעזור לעיראקים, נחטפים ונערפים. כסף הנתרם באירופה לסיוע לנפגעי רעידת־אדמה בפאקיסתן משמש למימון מזימת־ההתאבדות האחרונה נגד טיסות מבריטניה לארה"ב. ישראל מפנה את עזה ומשאירה חממות שלמות שתוכלנה לתת תעסוקה להרבה והרבה פלשתינאים מובטלים. את החממות הורסים, בפיקוח החמאס, ואת חלקי המתכת שלהן מוכרים כגרוטאות או שהם משמשים חומר־גלם לעוד טילים פרימיטיביים. שטח החממה הופך להיות מישטח־שיגור לטילים לתוך יישובים ישראליים. אחרי הכל, השכר המשולם בעד רצח ישראלים גבוה מהריווח המתקבל מגידול תות־שדה או פרחים. והאיחוד האירופי משתדל למצוא דרכים לשלוח כסף לאנשים האלה. מה עוד צריך לקרות עד שתתעוררי?
אולי ראוי לאותם ארגונים בינלאומיים המכונים ארגוני זכויות אדם שיגיבו? הו, כן, הם מגיבים, בשורה של גילויי־דעת המוקיעים את ישראל. המזכיר־הכללי של האו"ם מותח ביקורת על ישראל, הן בעזה והן בלבנון. אף לא מלה על אלפי טילים המשוגרים בכוונה־תחילה משני האזורים הללו אל אזרחים ישראלים, שעה שאין ישראל מחזיקה אפילו בשעל אחד מאדמתן. “המועצה לזכויות אדם”, ארגון חדש וטרי, שהוא הגירסה המשופרת החדשה של “הוועדה לזכויות האדם” של האו"ם הישן (כן, הגירסה המתוקנת של הגוף הנלעג שבעבר בחר ביו"ר לוּבי), מתכנסת לישיבת־חירום כדי לגנות את ישראל בהקשר הלבנוני. “מועצה זו מסמלת סיכוי חדש גדול לאומות המאוחדות, ולאנושות, לחידוש המאבק לזכויות האדם” אומרת הנהגת האו"ם. אבל בהיסטוריה הארוכה בת ששת השבועות (חזור: ששה שבועות) של מועצה חדשה זו הרי זה כבר מושב־החירום השני היוצא־מן־הכלל. המושב האחרון כוּנס כדי להוקיע את ישראל בקשר לטרור הפלשתינאי. האם שמעתי מחאה מפי מישהו באירופה? האם הודיעה אירופה שלא יהיו לה חלק ונחלה במהתלה הזאת ב"מועצה לזכויות אדם"? מדוע שומעים אנו על סיוע כספי הומאניטארי של האיחוד האירופי ללבנונים ולא לאזרחים הישראלים שאת בתיהם ובתי־ספרם החריבו הטרוריסטים? אולי מחכים אנו עדיין לראיות שטרוריסטים הם אלה. אירופה הנקייה ממשוא־פנים, אולי תוכלי בבקשה להסביר מדוע אזרחים לבנונים יקרים לך יותר מישראלים? אולי, כך טוענים, משום שנהרגו לבנונים רבים יותר מישראלים. הה, אך במלחמת־העולם השנייה עלה מספר החללים הגרמנים בהרבה על מספר חללי הבריטים והצרפתים גם יחד. היטלר ודאי צדק! וכי ברור היה לך שכאשר ממשלת לבנון מודיעה יום־יום על מספר האזרחים המתים היא כוללת בהם את מאות הטרוריסטים של חיזבאללה שנפלו חללים, משום שאינם חיילים? האם הבחנת בכך שכאשר קופי ענאן מדבר על קורבנות פלשתינאים בסיכסוך עם ישראל הוא כולל במניינם תמיד את המרצחים המתאבדים? האם יש מי שעמד על כך באירופה? מה עוד צריך לקרות עד שתתעוררי?
ראש־הממשלה הלבנוני, שותף ברור לחיזבאללה, באי־עשייה ובכניעה, אם לא במעשה ממש, שופך דמעות בפומבי, לעיני התקשורת העולמית ושרי־החוץ של הליגה הערבית, על ארבעים האזרחים שעתה־זה נרצחו בלי הבחנה בידי ישראל, אלא שכעבור שעות אחדות הוא מודה בבושת־פנים שבעצם לא ארבעים נהרגו באותה התקפה אלא איש אחד. אבל העולם כולו צפה שוב ושוב במחזה של דמעות־הכזב, שחזר והוצג פעמים רבות בכל הרשתות, זמן רב לאחר שיצאה האמת לאור. מעטים טרחו לקרוא את האותיות הקטנות של ההודאה שהיה זה פיברוק גמור. אבל את הסרט הזה ראינו כבר, לפני שנים אחדות, ב"מחנה הפליטים" של ג’נין, שבו החזיקו האו"ם והפלשתינאים במתכוון בני־אדם משך ארבעה דורות (!), כפליטים, מרחק נהיגה של חצי שעה בלבד מן המקומות שבהם חיו אבות־אבותיהם לפני ששים שנה. רשתות־לוויין ערביות חוזרות ומשדרות תמונות של גופות מעונות, קצתן אמיתיות, קצתן המוצגות במתכוון מול המצלמות וקצתן הנשלפות מקברים ישנים. גופה קטנה מהפכת־מעיים של ילדה קטנה, שנהרגה בעזה כשנפלה מנדנדה, מוצגת מול מצלמות של שידורי־חדשות, מופיעה שוב ושוב סביב העולם כקורבן של פצצה ישראלית. מניות חיזבאללה, החמאס ואיראן עולות בשוקי־הרחוב המוסלמיים ואילו מניותיהם של משטרים ערביים מתונים יורדות. האם אנו שומעים על כך בתקשורת האירופית? מה עוד צריך לקרות עד שתתעוררי?
איך תתגונן מפני טיל קטלני, המשוגר לתוך מרכזים של אוכלוסייה אזרחית מן המרפסת של בניין־דירות, בלי להרוס את הבניין ולפגוע ביושביו? אולי עליך פשוט להצהיר: “אינני רשאי להתגונן”. איך תוכל להשמיד את הטיל הבא קודם שיגורוֹ אם הוא מסותר בתוך דירה של משפחה עם ילדים, אם אם הוא מובל במכונית משפחתית בלתי־מסומנת? ואם תתגונן בצורה כלשהי, האם בכך אתה נעשה פושע־מלחמה, מפני שאזרחים נספו יחד עם הטרוריסטים? כאשר דנתי בספרי בצורך לשכתב את החוק הבינלאומי, לעגו יפי־נפש ומשפטנים כאחד למדען התמים המחווה דעות בעניינים של חוק ומשפט. אני הראשון המצהיר על בורותי ואי־כשירותי בענייני המשפט הבינלאומי, אבל ענו לי בבקשה על שאלותי: האם מותר להרוס את הבניין שבו הטילים מסותרים בחדרי־מיטות וממרפסתו הם משוגרים, או שאסור להתגונן בכלל? האם תוכלו להמתיץ על חלופה? האם עלי לקרוא בכל יום בעיתוני אירופה האשמות נגד ישראל המפרה את החוק הבינלאומי כל עוד אין איש משיב על השאלה הפשוטה הזאת? איך תגיבי את, אירופה יקירתי, כאשר ישוגרו הטילים נגדך? בקוסובו, בלי טילים, הזמנת את המפציצים האמריקאיים לבוא ולפתור את הבעיה. הרבה והרבה אזרחים חפים מפשע נהרגו, לפקודתך. את לא הרבית להתלונן. האם תזמיני את האמריקאים להגן על ערייך כשיגיעו הטילים? האם אז תיהני מהגנתם ותאשימי אותם בפשעי־מלחמה, כאשר יפוצצו בניין מלא טילים ואגב כך יהרגו אזרחים חפים מפשע? מה עוד צריך לקרות עד שתתעוררי?
אירופה יקירתי, את חיה בתוך בקבוק נחמד ונקי, שסביב־סביב לו רעל קטלני. הבקבוק שקוף. יכולה את לראות בבירור מה קורה בחוץ, אבל לשם כך את חייבת ליטול קורה מבין עינייך. ברגע זה איתרע מזלה של ישראל והיא הפקק של אותו בקבוק. עין־הסערה הפכה להיות פקק הבקבוק. המטאפורה השתנתה, אך לא התפקיד. הרעל דולף לתוך הבקבוק ובפנים אין איש מכיר בכך. והפקק מותקף משני הצדדים: בכלי־נשק קטלניים מבחוץ, ובמלל ותצלומים קטלניים מבפנים. אמריקה התעוררה ב־11 בספטמבר 2001. מאז עשתה טעויות קשות, אבל היא ערה בתכלית. יש בחברה שלה חוגים שגם הם מכחישים, אך אפילו הם ערים. בספרי כתבתי בהערה גיאוגרפית פשוטה: “כשאמריקה מתעוררת, אירופה עסוקה בארוחת־הצהריים שלה”. אירופה יקירתי, הפסקת־הצהרים שלך נמשכת יותר מדי, ועכשיו את מאריכה אותה לכדי סייסטה. יש מלחמה בחוץ ואת עתידה להיות חלק ממנה. ככל שתקדימי לפעול כך ימעטו קורבנותיה, הן באירופה והן בעולם המוסלמי. פייסנות איננה בחירה אפשרית, גם לא הססנות. מובטח לך שתהיי בצד המנצח, למען הציביליזציה וגם למען מיליוני מוסלמים ישרים וחפים־מפשע, שבסופו של דבר ישלמו את המחיר הנורא ביותר בעד טירופם של מנהיגיהם. אבל את לא תוכלי לנצח בעודך מכחישה, ובוודאי לא לפני שתפקחי עיניים. מה עוד צריך לקרות עד שתתעוררי?
אירופה, קיץ 2006
-
Haim Harari: A View From The Eye of The Storm / Terror And Reason In The Middle East; 10 Regan Books / Harper Collins Publishers, 2005 ↩︎
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות
אין עדיין קישוריות מאושרות