רקע
מנחם מנדל דוליצקי
דקדוקי עניות
mנחלת הכלל [?]
tשירה

דִּקְדּוּקֵי עֲנִיּוּת / מנחם מנדל דוליצקי

בִּדְּפוּס גֶּבֶר מַשְׂכִּיל, נוֹדָע לִתְהִלָּה,

נִדְפְּסוּ שִׁירַי בְּהַדְפָּסָה מְהֻדֶּרֶת

בְּלִי מַקַּף הַמְקַשֵּׁר מִלָּה אֶל מִלָּה –

מֵחֶסְרוֹן מַקָּפִים וְקֲוֵי עֹפֶרֶת…

הֶרֶף מְבַקֵּר, אֶל תִּפְגַּע בִּכְבוֹדִי,

לֹא לִי הַחַטָּאת וּלְמַדְפִּיסִי הַבֹּשֶׁת;

הָבָה בְּלַחַשׁ אֲגַלֶּה לְךָ סוֹדִי

כִּי חָסְרָה עֹפֶרֶת מֵחֶסְרוֹן נְחֹשֶׁת…

וְלוּ גַּם אֲכַזֵּב – מַה כָּל חֶרְדָּתְךָ

בִּשְׁבִיל קַוִּים וְתָוִים עֲקֻדִּים נְקֻדִּים?

הִנֵּה נָא יָדַעְתָּ חַיַּי אֻמָתְךָ–

הֲיֵשׁ מַקִּיף הַמְּקַשֵּׁר אַחַי הַיְהוּדִים?..

הַנִּמְצָא קַו אֶחָד קָצֵר אוֹ אָרוּךְ,

הַמְּקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת גּוֹי קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ,

אוֹ יְחַבֵּר לַמִּצְעָר יוֹסֵף אֶל בִּנְיָמִין

שֶׁלֹּא יֵלֵךְ זֶה שְׂמֹאל עֵת אָחִיו לְיָמִין?..

שֶׁלֹּא יֹאמַר זֶה לָבָן עֵת זֶה יִקְרָא שָׁחוֹר,

וְלֹא יִמְשֹׁךְ זֶה לְפָנִים וְרֵעוֹ לְאָחוֹר?!..

הֵן גַּם עַל דְּבַר קַוִּים, נְקֻדּוֹת וְאוֹתִיּוֹת,

דְּגוּשִׁים וּשְׁוָאִים, חָסֵר וְיַתִּיר,

אֵין אַחֲדוּת בְּעַמִּי מִשּׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת,

זֶה כֹתֵב, זֶה מֹחֵק, זֶה אֹסֵר, זֶה מַתִּיר…

וּפְנֵי תוֹרָתֵנוּ הַיָּפָה וְהַמְּעֻנָּגָה

הַאֻמְנָם לֹא שִׁנּוֹ דֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת

וּבַעֲלֵי מַחְלֹקֶת, בְּנֵי דֹּר הַפְלָגָה,

בְּפִלְפּוּל שֶׁל עִמְעוּם וּדְרָשׁוֹת עֲקֻמּוֹת?..

הֲיֶּשְׁנוֹ דַף אֶחָד בַּהֲמוֹן הַחִדּוּשִׁים

שֶׁמָּקוֹם לֹא הִנִּיחוּ בַעֲלֵי הַדְּרָשׁוֹת

לְיִתּוֹשֵׁי הַפִּלְפּוּל, פַּרְעֹשֵׁי הַפֵּרוּשִׁים –

לְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תּוֹרוֹת חֲדָשׁוֹת?!

וּמָה הוּא מְבַקֵּר, כָּל עַמִּי וְיִחוּסוֹ,

אִם לֹא פִלְפּוּל אָרוֹךְ כְּאֹרֶךְ גָּלוּתוֹ?

אִם לֹא עִקּוּם הַכְּתוּבִים וְסֵרוּס מִקְרָאוֹת?

אִם לֹא פִסְקָא בְאֶמְצָע הַנִּגְנָב בְּטָעוֹת?..

כְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדשָׁה בְּיַד דֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת

הִנֵּהוּ מִין חֹמֶר בְּיַד כָּל הָאֻמּוֹת;

לְאֵלֶּה הוּא יַתִּיר וְאֹמְרִים לוֹ מָחֹק,

לָאֵלֶּה הוּא דְחִיק וְאָתִי מֵרָחוֹק…

זֶה יִתֵּן לוֹ רֶוַח, זֶה יְיַשְּׁבוֹ בְדֹחַק…

פֹּה גַּבְרִיאֵל כֹּתֵב, שָׁם שַׁמְשַׁי מֹחֵק…

זֶה דֹרֵשׁ בִּשְׁבָחוֹ, זֶה דֹרֵשׁ בִּקְלוֹנוֹ,

יְסָרְסֻהוּ וְיִדְרְשֻׁהוּ אִישׁ אִישׁ כְּשִׁגְעוֹנוֹ…

* * *

מֵעַתָּה מְבַקְּרִי, אַל תִּקְצֹף חָלִילָה,

בִּגְלַל מַקַּף מֻנָּד, בִּשְׁבִיל אָתָא קְלִילָא.

סֹב פְּנֵה אֶל עַמְּךָ וּרְפָא נָא מַכָּתוֹ,

אַחֵד אֹתוֹ אַחֵד בְּעָלָיו וְאַחַר– גַּם שְׂפָתוֹ!..

המלצות קוראים
תגיות