רקע
בנימין זאב הרצל
נאום ברכה

במוצ“ש, 19 למרץ 1904, עשו ציוני ווינא משתה לכבוד חברם ד”ר ברנהרד.הרצל נשא נאום, שבו ספר בשבחו של החבר הנפרד, אשר בכל התרגשותו ותקיפותו חוץ היה תמיד נאמן אל משמעת המפלגה.


…זה היה לבני הדור הצעיר הנאספים פה, מופת נאה בעת המשבר, אשר בודאי נתגבר עליו במהרה. עמידת האדם ברשות עצמו, בכל היותה רבת-ערך, צריכה להכנע תמיד תחת רצון הכלל שבאיזו תנועה. בעל השקפות כך חפשיות, הוגה דעות כך ברורות כהד“ר נורדו היה תמיד למופת לכלנו. רק אז יש לקוות לתוצאות מאיזו תנועה, אם התברר למדי הדבר, שרוצים בו, ואם מוציאים אותו לפעולה. כבודה של תנועתנו כלפי חוץ הושג לא רק על ידי חזוקה וחריצותה, כי אם ביתר עֹז על ידי האחדות. על נשפי-חגיגה – שהוא, הנואם, לא הבליג על רוחו בעת האחרונה להשתתף בהם, מפני שהמאורעות האחרונים העציבו והמרו אותו – מרבים להשתמש בדברי אטינגהוזן הגוסס שבמחזה “טֶל”: רוצים אנו להיות אחים בני עם אחד!” המעשה היוצא מן המחשבה הזאת הוא היסוד לכל הצלחה, היא האחדות, שאין מטרתה להניע שום איש מחוות את דעת עצמו, אלא נותנת לכל אחד את הזכות לבקרת חפשית וחוקית. על הנואם התאוננו פעמים הרבה, כי כיושב-ראש בקונגרסים הוא מתנהג עם האופוזיציה בנחת יותר מדי ונותן לה חרות יותר מכפי הרגיל. כן היה תמיד וכן יהיה תמיד, כל זמן שתהיה האופוזיציה עִנְיָנִית ולא תהרוס ותחריב את ההסתדרות הקימת. אופוזיציה ענינית היא בריאה ומְחַיָּה. כי בתנועתנו אין אֵלים ואין בני-אלים, כי אם כלנו בני אדם אנחנו, העלולים למעשי-סכלות ולשגיאות, וטוב הוא, אם יש אנדים המעירים אותנו על מעשי-הסכלות והשגיאות. אבל אופוזיציה אפשרית היא רק כל זמן שהיא נמצאה בגבולות הסתדרותנו. אין אנו רשאים לתת אותה להרוס את הסתדרותנו, שנוצרה ביגיעה כך רבה. כבר קשה היה לאחד את הסניפים בארצות הבודדות, ומה קשה היה לחבר יחדו את המזרח עם המערב, אירופא עם אמריקה! איפֹה היא בינתה של האופוזיציה, המסכּנת את פרי עבודתנו של שנים הרבה? אופוזיציה כזו נעשתה בעת האחרונה אצלנו, דוקא ביד ראשי-הצבא אשר לתנועתנו. כנגד המאורעות המעציבים והמעליבים של העת האחרונה, כנגד ססמאות מובנות למחצה, נחוץ לברר את נקודת-המבט החוקית. האופוזיציה בירחים האלה נהיתה בקשר עם הצעת אפריקה המזרחית, שהיא תוצאה גדולה, מפני שהראתה באֹפן ברור על פי תעודות ובאֹפן מתאים עם הפוליטיקה העולמית, כי איננו עוד רק חברות ואגודות, אלא באי-כחו של העם היהודי. ודוקא התוצאה הזאת לטובת בעם היהודי, שהשגנו כבאי-כחה של הציונות – דוקא התוצאה הזאת נפגשה עם התנגדות עצומה בקרב מערכותינו. נחוץ אפוא לברר, כי דוקא האדונים המתנגדים האלה ידעו בדיוק, כי דוקא התוצאה הזאת שהשגנו דוקא באנגליה, הממלכה היותר אדירה בארץ, לא הפנתה את לבנו מן הפרוגרמה ומן המטרות אשר הצבנו לנו. בשום זמן לא עבדנו כך הרבה בעד ארץ-ישראל כאשר בעת הזאת. מאורעות השבועות האחרונים, והטוֹן שהכניסו לתוך תנועתנו, פועלים באפן מעיק. רק עבודתם של פועלים בעלי-משמעת, כהד"ר ברנהרד, מניחה לעומת אלה את דעתנו, ויש לקוות, כי הוא ישוב במהרה, בכדי לעבוד ולהתקומם נגד הועד-הפועל, אבל באופוזיציה בריאה.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!