רקע
אברהם סולודר
הַחֶרְמוֹן
mנחלת הכלל [?]
tשירה

טְהָר-הָדָר, לַפִּיד-יִפְעָה, שַׁלִּיט הַנּוֹף –

חֶרְמוֹן. עוֹרַרְתָּ בִּי גַּעְגּוּעֵי אֵין-סוֹף…

אָעוּפָה כְּצִפּוֹר עַל תְּהוֹמוֹת-סוֹדְךָ,

אָטוּסָה כְּפַרְפָּר בֵּין שְׂדֵרוֹת-הוֹדְךָ,

חֶרְמוֹן, חֶרְמוֹן, לַפִּיד-יִפְעָה, שָׁלִיט-הַנּוֹף –

מָלֵאתִי אוֹר וְשִׁיר, גַּעְגּוּעֵי אֵין-סוֹף…

בַּשַּׁחַר רְאִיתִיךָ: כְּכֹהֵן

לְבָן-עָבִים אָצַלְתָּ הוֹד וְחֵן.

הִבְהִיקוּ אֲגַמִים כְּלַהַט כּוֹכָבִים,

הִבְרִיקוּ עֲיָנוֹת – נִימֵי גִּיל מָזְהָבִים,

בֵּין עַנְנֵי הַטַּל הָמוּ אַשְדוֹת-הָרִים,

כַּחֲלוֹמוֹת קַלִּים נִגְלוּ הָעֲדָרִים –

הַחוּלָה עֲשֵׁנָה; עֶדְרֵי תְּאוֹ בָּאִים,

חֵיל קְדוּמִים, בְּשֶׁקֶט-פֶּרֶא נִשָּׂאִים.

הַחוּלָה1 לְבָנָה; עוֹטָה סוּת עַרְפִּלִּים,

לֹא תֵּרָאֶה, כֻּלָּה יַם-זֹהַר יַךְ גַלִּים.

וְאֵד עוֹרֵג וִיעָף הַצִּפֳּרִים

לְבִרְכָּתְךָ יִכְמָהוּ, הֹר-הָרִים,

יַקְשִׁיבוּ אֶל הַשִּׁיר בְּרוֹם אֵין-סוֹף:

חֶרְמוֹן, חֶרְמוֹן חֶרְמוֹן, שַׁלִּיט הַנּוֹף.

עִם עֶרֶב מַכְחִילִים רָאשֵׁי-הָרִים.

תִּרְעַדְנָה הָרוּחוֹת כָּעֳפָרִים

זַכִּים-נוּגִים, שוֹהִים – וְנֶחְבָּאִים…

מֵחֲרַכֵּי קַלַּעַת-שְקִיף2 אוֹר נְכָאִים

בּוֹקֵעַ חֶרֶשׁ, עֶצֶב שָׁט וְגָז,

בְּרַחֲבֵי-עִיּוּן צָף אֹפֶל-רָז –

רֹאשׁ הַחֶרְמוֹן אָז יִתְלַקֵּח, יִבְעַר,

אֶת כָּל יָפְיוֹ, שִׁלְטוֹן הוֹדֵהוּ יַרְא.

וִיהִי כְּרֹאשׁ-עַלְמָה קָדוֹשׁ, טָהוֹר,

תִפְאֶרֶת-נֹעַר לוֹ וְחֶסֶד-אוֹר.

עֵין-זֹהַר מְצִיצָה… חֶדְוַת-גַּלִים…

עֲנַן-עַפְעָף וְשֶפַע תַּלְתַּלִים…

נִדְהָם הַיְקוּם, נָדַמּוּ הָרוּחוֹת,

רַב קֶשֶׁב… שֶטֶף-יֹפִי… מְנוּחוֹת…

עָבִים יָבֹאוּ זוֹעֲמִים –

עֲמֹדוּ! אֵין נָתִיב!

עָבִים יִשְטֹפוּ כְּיַמִּים –

חֶרְמוֹן קָרָא לָרִיב…

בּקֶצֶף הֵם מִשְׂתָּעֲרִים,

פִּסְגַּת-חֶרְמוֹן תִּזְעַף.

מִשְׁתּוֹלְלִים הֵם כִּנְעָרִים,

חָגַר אֳיָל הַשָּׂב.

חֲזִיז! בָּרָק! וְרַעַם זָע,

וְלַעַג-נֹעַר יַךְ,

הֶמְיַת-אוֹנִים, וְסַעַר בָּא

וְגֶשֶׁם עַז נִתָּךְ.

יֵבְךְּ הַיַּרְדֵּן אֲחוּז-אֵימִים,

גַּלּוֹ עָכוּר, אָבֵל,

מֵרוֹם, כִּנֶּרֶת שׁוֹמֵמִים,

יִבְכָּיוּ גַיא וְתֵל.

נִסְתַּחֲפוּ שָׂדֶה וְכָר,

הַגֶּשֶׁם לֹא יֶחְדָּל.

בְּעַד חַלּוֹן בֵּיתוֹ אִכָּר

יָצִיץ דּוּמָם, יְחַל.

הָעָב חָלַף; הִבְהִיק הַשָּׂב,

יִדְמַע הַיְּקוּם וְשָׁר,

אֵדֵי-מְשִׁי, אֵדֵי-זָהָב

עַל כָּל גִּבְעָה וְהָר.

נִפְתַּח מַעְיָן חָדָשׁ בָּרוֹם.

אוֹרוֹת רַכִּים טָסִים.

שָׂדוֹת פּוֹרִים יָנוּחוּ דֹּם.

גַּנִים רָוִים שָׂשִׂים.


  1. אדמת–בוץ בגליל העליון.  ↩

  2. חלון קטן.  ↩

המלצות קוראים
תגיות