רקע
שושנה שרירא
סול בלו

באתי לשגרירות האמריקאית בתל-אביב כמוזמנים אחרים מאנשי הספרות והעתונות בארץ, סופרים אמנים עתונאים, וכו' לפגוש את סול בלו בבקורו בארץ. עוד לפני שישב במשכנות שאננים. ולפני שכתב את ספרו על בקורו בארץ. הוא היה עדיין מופתע, מכל אשר רואות עיניו. עצור, מדבר דבריו בפני הקהל היושב סביבו במתינות מחושבת רכה. שער מכסיף גבה-קומה רך למראה כמעט ענוג. ובשיחת רעים כביכול לאחר מכן נזהר שלא להשמיע דברי בקורת באזני היושבים על מראה עיניו.

הרגשה משונה שהוא שומר מאד על תדמיתו של הסופר האמריקאי, אף כי ממוצא יהודי. אינו מסתיר מוצאו והא ראיה כל אותן מילים באידיש ובעברית שבספריו. האופנה המקובלת היום על סופרים ממוצא יהודי בארה"ב.

אף על פי כן איזו זרות לא יהודית בינינו לבינו. אתם ואנחנו. אתם ואני. שני צדי המתרס. הפרופ' והאינטלקטואל היהודי התלוש. אבל החן שבמראהו מחפה על הנכור.

עדיין לא קראנו אז את ספרו השטחי והקל על ישראל. היינו מושפעים מ“אוגי מארץ'” ומ“הרצוג”, וראינו לפנינו את המחבר האינטלקטואל היהודי הגא במאבקיו האישיים הנפשיים המשפחתיים, היהודים כל-כך בשפה נכריה וטבעית לו.

בעל פרס נובל דמה לפטריה לחה לאחר הגשם. שהיום היא כאן ומחר היא יכולה לצוץ במקום אחר.

אבל יש לי חולשה אל סול בלו. לא אמרתי לו זאת. רק קשה היה לקשר בין הדמות הדקה הגבוהה הפריכה והענוגה כמעט לבין אוגי מארץ הבוטה. ללמדך שהסופר איננו הספר והספר איננו הסופר.

או שהסופר בלע את ראשיתו הבוטה, האמריקנית ההמונית והסתגר בעולמו של האינטלקטואל האמריקאי הפרופ' כותב המכתבים הכאובים ללא מוצא וללא סוף למסוך הנפשי.

הוא דווקא לא חסך דיבורים על הסופר היהודי בארה"ב (אני מתארת לי שפגישה פנים אל פנים עם מלמוד היתה מרגשת יותר) אבל כלל לא בהקשר יהודי אלא באספקט אמריקאי בלבד. קבוצת אנשים ממוצא אתני מסוים ככל קבוצה אחרת. ללא קשר רוחני כל שהוא אלא קשר של רובד יהודי אידישי עברי מסוים הנוגע לבר-מצוות, לחתונות לבריתות ולקדישים בלבד.

כך האירים, כך האיטלקים הפורטוריקאים והסקנדינבים. אף שלהיות יהודי מענין, מענין מאד. אלא שאתם ואנחנו ואנחנו ואתם.

עייפתי.

כשקראתי את ספרו על בקורו בירושלים לאחר מכן ולאחר שבקר כאן כמה וכמה פעמים ונלווה אל טדי קולק בשטוטים בירושלים ובסביבה ובמנזרים ובכנסיות ובכל מיני עליות למצדה וירידות ים המלח, הבינותי קצת למועקתו אז בפגישתו הראשונה כאן עמנו.

אנחנו מכבידים עליו. אנחנו עם מדינתנו וארצנו ונחלתנו ויעודנו ומזימתנו ומאבקנו ונצחונותינו ותלאותינו וכל מהותנו.

אינטלקטואל יהודי מסוג זה. או אחד-העמי ומחפש את המרכז הרוחני, ולא את המרכז המסחרי-הצבאי-הכלכלי-התעשיתי היהודי במזרח הקרוב.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47918 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!