כשראיתיו בלבוּב, סבלה
הדמות על ידי העדר הזקנה; ורק לפני שנתים, בבקרו את גראץ, נתקררה דעתי:
לפני עמד ישראל סבא…
יאריך נא ימים עד מאה ועשרים ויותר – הדמות־הסמל עוד תוסיף שלמות!
עד כמה מן השירה יש בשבת־שירה; השירה הראשונה ששר ישראלסבא בעודנו נער, בצאתו מעבדות והטיט עודנו מדובק באצבעותיו; הצעד הראשון
והנורא, סביביו מדבר וציה, מלפניו הים ומאחוריו האויב –
זה גורל ישראלסבא עד היום
יצירה אחרי רבים
/ צבי הירש מסליאנסקי
(מאמרים ומסות)
המסיתים והמדיחים השלוחים מטעם ראשי הנוצרים הקנאים לבני
ישראלסבא למשכם בחבל אהבה אליהם לפתותם, להשמידם *
ישראלסבא זוכר את צרותיו, אשר סבל מבניו, אשר פּצעו והלמו
איש את אחיו זה אלפּים בשנים ובהתקוטטם יתגעשו
הסתירה
המגוחכת, להיות ציוני, כביכול, ללא מושג כלל בתרבות ישראל־סבא, שהיתה שכיחה
בתקופת הרצל – הוטל על תשומת־לב יתירה ליצירתו, כי בעצם היתה זו מעין "מהפכה" בתוכם, באשר
גרמה להם לשינוי־יחס פסיכולוגי בהערכתם את ישראל־סבא
דוברי ההשכלה ראו בדברי רבי יעקב מעין סמל
לגישתה המחמירה של מסורת "ישראלסבא" כנגד ההנאה מן הטבע, מן היופי הזרוע, על היופי הנשגב, הרם והנעלה, כל המברך הרי זה
מתחייב בנפשו…" וארא את התהום הרובץ בין עולמו של ישראל סבא, הקפול
בספריו ובמצוותיו ובין העולם הגדול והרחב, וארא – ויצא לבי (כרך כל מאמרי
מי"ב, עמ' כ"ז).
וצריך להגיד, כי יל"ג, זה
הקטיגור המושבע של ישראלסבא, לא את דעתו הפרטית השמיע, כי הוא היה לפה
לנקודת אכן לא ישראלסבא, בכל עמדתו האמיצה
והסדורה על בסיס מסורתו העתיקה, הוא האשם בליקויים הבולטים שבחייו
האזרחיים
ואני, בעל הפירוש וההסברה של מנהג ישראלסבא, לא מלבי
הוצאתי מלים: מידי עמי זאת לי, ממורשת קהלת יעקב; רוחו
יצירה שלכת עגומה ב'
/ אברהם שמואל שטיין
(מאמרים ומסות)
הנידפים ברוח, כן משוטטות נשמות ערטילאיות
נטולות-תיקון של אינטליגנציה יהודית תלושה מסביב לגזע הקדום של ישראל סבא,
אשר אם כי כרות וצלוּק ופצוע, עוד שורשיו חיים ושלוחותיו הצעירות מלבלבות
ברעננותן.
