-
יצירה
בין זרמים חנוכיים לזרמים פוליטיים בחנוך
/ משה גליקסון
(מאמרים ומסות)
שווייגר, שבמאמרוֹ ב"דבר" ("דברים
כהויתם", י' באדר), לא בחר, כקצת מחבריו בשעת הוכוח בעירית תל־אביב, בטכסיס
היסוד האמתי, יסוד מהוּת ותוכן, המשותף לזרמים השונים בחנוּך הלאומי, עומד על שלשה דברים:
א) קשר חיוּני־טבעי
ודאי שהוא שואף, לפי עצם
מהותו, לאחד יסודות חנוכיים־חיוביים שונים.
הכללי להתגבר על "הכלליוּת" המופשטת שלוֹ; הוא צריך להתגבר גם על
הבּוּשה המשכילית, או המרכסיסטית, מפני דברים
שבדת ובמסורת, וגם על הפחד
"האזרחי" מפני דברים שיש בהם ריח של "תקון־עולם".
-
יצירה
סיום שנת־הלימודים תרפ"ח
/ יהודה ליב מאגנס
(מאמרים ומסות)
כי, סוף־סוף, מהי אוניברסיטה, אם
לא אנשי האוניברסיטה עצמם? ומה רוחה, אם לא רוח האנשים האלה?
כל החוקות
והתקנות אינן אלא דברים חיצונים, ענינים ממדרגה שניה, ואני שמח מאד
שחבר־הנאמנים בא לידי ההכרה
כבר
נתפרסמו בעתונות תוצאות האספה, תרשו לי לתת לפניכם דין וחשבון מפורט במקצת
אם גם ידועים לכם כבר כמה דברים
בה לא יאוחר מאשר בשנת תרצ"ב.
עמדה על הפרק גם שאלת היחסים בין האוניברסיטה ומוסדות
חנוכיים בארץ והוחלט לחקור, אם ואיך אפשר ליצור קשרים
-
יצירה
יִשְׂרָאֵל רוֹקַח
/ דוד סמילנסקי
(מאמרים ומסות)
היו לו כמה סכויים טובים להסתדר באנגליה, אולם בהיותו קשור
באלפי נימים לארץ־ישראל לא פקפק הרבה וחזר ארצה
שום איש לא ידע כמוהו את המנגנון
המסועף של העיריה.
לולא ישראל רוקח לא היו לנו כעת בתל־אביב הרבה דברים חשובים ונחוצים שכלנו נהנים מהם ושמחים על מציאותם!!
והמנוח הגדול לא שגה במשפטו זה. נמצא יורש לכסאו של מאיר דיזנגוף.
רוקח תפקיד ראשי בהרבה מפעלים כלכליים, תרבותיים,
חנוכיים, בריאותיים, סוציאליים, ספורטיביים, אמנותיים,
-
יצירה
סךְ־הכל של שׁיטה
/ חיים אהרן קפלן
(מאמרים ומסות)
מצאה השיטה הטבעית אצלנו לא בית ספר, לא מורים, לא ספרי למוד ולא פרוגרמה
מעובדת; ואם מעין כל זה יש לנו
כניסה
זו גררה אחריה עוד תקונים חנוכיים ופרוגרמתיים שונים; אבל דוקא בנוגע לאלה
האחרונים עשה כל מורה על
לא כן אצלנו.
על
צד האמת יש בו אמנם עוד תקונים חנוכיים ומטודיים טובים; אבל מפאת ארעיותם
קשה לקבוע את צורתן.
הסתכלותו מעוררת בו את הרצון לדעת
שמותיהם של הרבה דברים, שמשום איזו סבה בלתי ידועה לנו התחיל להתענין בהם
-
יצירה
על התאחדות הציונים הכלליים (לקראת ועידתה הארצית)
/ משה גליקסון
(מאמרים ומסות)
ולא שהשקפותיה הפרוגרמתיות
ותביעותיה החיוביות של ההתאחדות לא נוסחו או לא נתבררו עד היום כל־צרכן.
אבל שני דברים
גרמו לעכב את התגבשותה של ההלכה ואת התבהרותה של הדרך: א) הקושי הגדול
בהגשמת תביעותיה המיוחדות
בנגוּד לנטיות אפשריות של משחק באופּוזיציה ובקשת חשבונות
מפלגתיים, הרי במערכה הכלכלית, אשר ממנה בסופם של דברים
,
אם לא תדע לשמור על דרכה העצמאית ועל רצונה העצמאי, אם לא תדע להסיק
מסקנות־מעשה מתפיסתה הציונית היסודית
מתחילה נמצאו, בתוקף צרכים ממשיים, שהתפּתחות הענינים בעם
ובישוב הביאה אתה, תובעים לשלשה זרמים חנוכיים,
-
יצירה
משנה לעם
/ חיים נחמן ביאליק
(מאמרים ומסות)
ובטפל, בלשונות הגמרא ממקומות אחרים ובדברי הכרעה של הלכה למעשה, או בדברי סברא ודקדוקי פרשנות כיוצא באלה, דברים
עליו למפרע בתביעות דברים כאלה, שהיו לכתחלה מחוץ לכונתו ושהם, באמת, גם מחוץ לגבול יכלתו.
רוב עניניה הם מסקנות ומִצוּי דברים, תמצית שבתמצית, שמאחוריהם מתעלמים מדרשי הלכה ומשא-ומתן של הלכה – על-פי
השונה לא ימצא שם אלא דברים הצריכים לגופם: פירוש המלות והענין 16.
לה בסדר הלמוד של הדור הזה, וכמובן, בשיטה מושכלת ונוחה מלשעבר, וכמובן עוד, בהצטרפה עם זה לגורמי השפעה חנוכיים
-
יצירה
שׂכר ועונשׁ בחנוךְ
/ חיים אהרן קפלן
(מאמרים ומסות)
ואחרת לא היה יכול להיות.
ואם לא נצליח – למצער לא נקלקל
ונאחוז את הרע במעוטו.
על פי רוב מתפרצים סכסוכים בינינו
ובין חניכינו בשביל דברים שאין בהם ממש ורק בכדי להראות לילד שהוא מחויב
טבעי" אינם
מתרגזים; ואם המחנך יחקה את הטבע ויהיה קשה כטבע (כמובן, בדברים שיש להקפיד
עליהם משום טעמים חנוכיים
לא לחנם אמר אֶנו־סִילְוֶה:
"הרצועה נוצרה בעד עבדים, אבל לא בעד ילדים.
-
יצירה
החנוךְ הלאומי מנקודת המדע
/ חיים אהרן קפלן
(מאמרים ומסות)
ואם לא יעשו ככה – יחדלו להיות מורים ויהפכו
למיסיונרים – אם לא דתיים – כי אז צבוריים ומפלגתיים – רק לא
בעבודת
החנוך, בבואנו באמצעים חנוכיים שונים לפתח ולנהל את שכלו של היחיד, נהיה
תמיד יותר קרובים אל המטרה
בשנה השנית לימי חייו כבר מתחיל
הילד לחפש אחרי פתרונים להמון דברים, שראה ברחובו ובבית אביו, ולהמון
מבטאים
לא אֹמַר
שנחטא נגד עמנו – אלא לא נעשה חיל בלמודנו; לא נוכל לפתח את חושי התלמיד,
ואת טעמו; נטמטם את מוחו
אם המחנך לא יעשה ככה – לא ישיג את התכלית האמתית
של החנוך.
-
יצירה
העולם כתמונה או לחקר ז' שאלות בחנוך
/ אליעזר שטיינמן
(מאמרים ומסות)
– אומר אני "הצדקה", ואולם גם מצד
התועלתי עבודת החנוך שלנו היא, כמדומה, עבודה סיזיפית, כי הרי דברים, שרבי
לא שנן אותם לעצמו, כיצד אפשר ל"הרעיל" בהם את התלמיד?
אם
לא כטל תזל אמרתו של המאלף, אם לא צרי ללב, הרי רק להג יהיו הדברים, מיץ
המוח, איש הקרדום לחפור בשביל
האם צריך אני לאהוב את כולם, את כולם, או לא את
כולם?
אנו
הננו תמיד עדי־ראיה להתרפקותם של הילדים על נמוסין דתיים, המשמשים דפוסים
מתאימים לצוויים חנוכיים, הנחרזים
-
יצירה
חייו המיניים של הילד
/ דוד אידלסון
(עיון)
לוּ עשה הילד מעשה זה אך בשעה שהוא רעב, היינו חושבים, כי בהיותו רך בשנים
עוד טרם למד להבדיל בין דברים
שנאכלים לבין דברים שאינם נאכלים, ולכן הוא
דוחף הכול לפה.
אם מבארים איפוא לאנשים
מבוגרים את התקופה האנאלית ומדגישים שגם עליהם עברה, הם דוחים דברים אלה
בשאט־נפש
מסוגלים לשנות
את הכול או להוליך את הילד בדרך הרצויה לנו, שהרי מלבד המחנכים וההורים
פועלים כאן עוד גורמים חנוכיים
ואם מצד שני הוא לומד בשעורי הטבע דברים
המסבירים בדרך ריאלית את הופעות הטבע, הרי נוצר קונפליקט בנפשו של
-
יצירה
בצל שלטים
/ חיים ברנדוויין
(פרוזה)
א
הרבה דברים נאים בעולם, והרבה דברים שאינם נאים.
אומר וועלוועלע לעצמו: "תמיד לא יכולתי לאמר דברים שרציתי
לאמר.
הד"ר
עדן פתח בהרצאותיו על גורם השמחה בהקנית ערכים חנוכיים ושאר המרצים פתחו
בדברי חכמה שלהם.
אלו דברים ראה ואלו קולות שמע כל אותה שעה – לא ידע לספר
לא לעצמו ולא לשום אדם.
דברים של אמת
-
יצירה
מֵאִיר דִיזֶנְגוֹף
/ דוד סמילנסקי
(מאמרים ומסות)
ער ורגיש לכל מפעל צבורי וחברתי וזמנו הספיק לו להשתתף בכל מיני
מוסדות כלכליים, סוציאליים, בריאותיים, חנוכיים
השפעתו
הרוחנית היתה גדולה לא רק בחוגי השלטונות התורכיים, אלא גם התושבים
לא־היהודים התיחסו אליו בכבוד
במה לא עסק ומה לא ניסה?
כמה דברים יפים הקדיש דיזנגוף בספוריו למדריכו
הרוחני, לרבו – ר' רפאל מברשד.
לשמחתנו לא היה גבול.
-
יצירה
אחד העם
/ משה גליקסון
(מאמרים ומסות)
הוא לא עסק בפרובלימות חנוכיות כשהן לעצמן, הוא לא נתן לנו שיטה חנוכית שלמה.
האנושית והתפתחותה – שאף הם באו רק לשם הסברת השאלות של קיום עם ישראל ותחיתו – השמיענו גם כמה רעיונות חנוכיים
כן לא יחדש, לא יכבוש דרכים חדשות, לא יעשה כח פועל ומחולל.
בימים ההם לא העיז עוד אדם לחלום על בית-ספר כזה בגולה, ואף אחד-העם לא היה בחולמים.
וכאן נתקל אחד-העם באותה פרובלימה קשה של דברים שבלב ובאמונה, שהחנוך הלאומי החדש מתחבט בו מתחלת יצירתו.
-
יצירה
איגרות: שנת 1914
/ אחד העם
(מכתבים)
בעל המכתב כותב בין שאר דברים:
"דבר אחד בקש שיף ממַגנס: שהציונים לא יפרסמו בעולם החלטות
"האמיריקנים
ובדברי על פרסום דברים בכה"ע, לא אוכל להתאפק מלהביע את צערי על הידיעה שנתפרסמה ב"הצפירה" בדבר המו"מ עם
לא היו במכתבי דברים הדורשים תשובה, ואעפ"כ חשבתי שתשתמש במקרה הזה לכתוב לי דברים אחדים.
אבל אתה לא כן חשבת – ואין בכך כלום. אינני מן המקפידים על דברים כאלו.
עתון חדשי כ"השלח", אלא עתון המוקדש כלו לשאלות וענינים שיש לבני א"י חפץ בהם: ענינים "ישוביים", חברתיים, חנוכיים
-
יצירה
שלטון השׂכל
/ אחד העם
(מאמרים ומסות)
נצחי על ידי השׂכּילוֹ את המוּשׂכּלות והתאחדוֹ עמהם לעצם אחד15, – הנה בהכרח שהמושׂכּלות עצמם יהיה תכנם דברים
כמתנגדות לגמרי אל האמתּיוֹת הפלוסופיות היותר יסודיות בשיטתו של הרמב"ם, והמעשׂים המצוּוים בתורה כוללים דברים
אבל גם בזה עשׂה ההכרח הפנימי את שלו, והרמב"ם מצא סוף סוף "טעמים" חנוכיים לכל החוקים הדתיים, ואף לאלו
ואולם אנו, אחר כל האמור, אין לנו צורך עוד להרבות דברים פה על הספר הזה.
אבל דברים בודדים ומקריים כאלה אינם יכולים לשנות את המשפט היוצא בהכרח מתוך כלל תורתו של הרמב"ם, והוא:
-
יצירה
חלק א: יסודות ומגמות
/ אליעזר ריגר
(עיון)
במשך חצי
יובל שנים זכיתי למלא כמה תפקידים חנוכיים בתנועות נוער ובבתי ספר
בארץ־ישראל ובגלות פולוניה ואמריקה
אדם
מתפתח בשני דרכים שהם אחד: הוא לומד כמה דברים חדשים ושוכח כמה דברים
ישנים.
כשאנו דנים על דת, אנחנו מקפלים בה כרגיל דברים אחדים.
טבועים בו
ערכים חנוכיים שאין לותר עליהם, ביחוד אם המחנך יודע לכוונם בהשכל ודעת.
דברים אלה חשובים גם לגבי
המדיניות הבריטית בארץ־ישראל.
-
יצירה
אגרות: שנת 1899
/ אחד העם
(מכתבים)
לא בכל יום מתרחש "נס" כזה, שיודה לי סופר על דברים כאלה… כתב-ידך בודאי כבר נתבער ואיננו בבית הדפוס.
ואולם מתוך שיחתי עמהם הבנתי (דברים ברורים לא יכלתי להציל מפיהם), שיש בזה הרבה יותר ממה שחשבתי.
הבנק, בהסכם לספר התקנות, רשאי ליסד מושבותבכל חלקי התבל; יש לו רשות כמו כן ליסד כל מיני מוסדות דתיים, חנוכיים
קבלתי מכתבך מווינא והנני מאמין לך, ש"מרוב עבודה" לא יכלת לכתוב דברים הראוים להשמע.
לכן יסלח נא בטובו, כי לא אוכל להרבות דברים הפעם.
את מאמרו יוכל לשלוח ישר לברנפלד….
-
יצירה
הרטנויים
/ נחום סוקולוב
(מאמרים ומסות)
, ואולם באמת לא היו אלה דברים מובנים-מאליהם, כי דבריו שלו לא היו דברי זכרון מהעבר, ולא דברים גלוים בהווה
"הנולד מן הרוח" הוא רעיון נוצרי, אשר לא די שאיננו מובן לנו; דברים בלתי מובנים צריכים להתקיים, והם עומדים
מעולם לא היתה ההתקדמות בחכמת הנפש גדולה כל כך, כמו משעה שהתחיל האדם להכיר שישנם דברים בלתי מודעים, ולדעת
דת וכנסיה הן שני דברים שונים.
שנותנת מקום להרבה אידיאולוגיות להסתנף אליה, ואידיאולוגיה תלויה בחיים ובסדרים מדיניים, חברתיים, נמוסיים, חנוכיים
-
יצירה
דַּרְכּוֹ שֶל מוֹרֶה
/ חיים אריה זוטא
(זכרונות ויומנים)
לא
ידעתי מה לענות ואמרתי לו: "וכי גם פה, בחרקוב, משגיחים בדברים קלי ערך
כאלה?" – "דברים כאלה"?
בשוב אורשנסקי מהקונגרס לא רצה להרצות לפני הקהל, ורק לפני
מכיריו המשכילים ספר אילו דברים, שלא עשו שום
נראה שחבלי יצירה חנוכיים קשים יותר מחבלי לידה, והרגשנו אחריות גדולה בפני
המקצוע שלנו.
אותו עסקן, "כשנכשל"
במורה הראשון, שלא קיים את מחשבותיו והטיח דברים גם כנגדו וגם כנגד הועד של
חו"צ, לא
מלבד
זה שהיו בעלי עיקרים חנוכיים, היו גם בעלי השכלה עברית כללית, וביחוד השכלה
פדגוגית.
-
יצירה
החינוך העברי בארץ ישראל
/ יוסף עזריהו
(עיון)
הליקויים שמנינו כאן, אע"פ שהם פוגמים בעקרים חנוכיים
ממדרגה ראשונה אינם יכולים להאפיל על האורות המרובים
ורק במדה שנמוקים חנוכיים מחייבים
זאת נושאים עליהם החיים הפנימיים במוסדות אלה את חותמה של סביבתם; בכל
רק על דברים אחדים
רוצה אני להראות כאן במלים קצרות ואסים את דברי.
ואולם הואיל והערכתי עליה כבר
נתנה במקום אחר161 לא ארחיב דברים עליה כאן,
וכאחד המחברים של "שעורי הסתכלות
שבמושבות
ובהזדמנויות שונות גם הכריזו על זה בקהל; אבל לא מטעמים לאומיים או
חנוכיים, אלא מפני שלפי השקפתם
-
יצירה
תולדות החינוך בישראל בדורות האחרונים: כרך שלישי: בין שתי מלחמות העולם
/ צבי שרפשטיין
(עיון)
כשעיין בתקנון שלנו הרגיש מיד כי דברים בגו וסרב לתת לנו את
הרשיון.
והנה הפּעם באָה לפניהן נוֹאמת, לא מחוג
המשכילים והעשירים, אלא ממעמדן הן, אחת העם, ומדברת דברים העומדים
אבל בכמה דברים נבדל ארלעאן מחבריו.
מספּר מצומצם למדי של מוסדות חנוכיים עבריים
בעיירות קטנות מהווה מבחינה זו סוג מיוחד.
דברים אלו נכונים הם.
-
יצירה
השבועה
/ יחיאל יוסף לבונטין
(פרוזה)
יהודים הגונים, כואבים את כאב העם, באים לעזרת היהודים בכל מקום סבלותם, משתתפים בכל מוסדות תרבותיים, חנוכיים
נחומוביץ שתה לגימות אחדות מכוס התה ואחרי-כן אמר:
– יסלח לי אדוני, הרבה דברים לא יכלתי לבאר, אני התאמצתי
רק דברים מפשטים, דברים היוצאים מן השכל, מן העיון ומן ההגיון, אלא מהחיים המפכים בזרמים מבהיקים ומושכים
דבר על הענין גופו דברים קצרים.
–אנא ניקולאי, השקט נא… עצביך נרגשים… אתן לך טפות…
–אל תאמר דברים כאלה, דודי היקר… לא טפות רפואה צריך
-
יצירה
לקסיקון מסחרי
/ שאול גורדון
(מילונים ולקסיקונים)
אלה דברים האמורים בהסיבות:
א) ההסיבה צריכה להעשות על השטר גופא, או על סנף (allonge) המסונף לשטר.
חתימה על גב השטר אינה עדיין הסיבה כל זמן שהמיסב לא מסר, או לא שלח את השטר למוסב אליו.
מצרכים המובאים ע"י מוסדות דתיים, חנוכיים, מדעיים ומוסדות
צדקה; חמרי בנין ורהיטים ומלבושים לצורך בני־אדם
טבלת מס הבולים
הסכם או זכרון דברים של הסכם, או חוזה, 100 פרו'.
קשר של שכירות נוהג לגבי
שימוש בנכסים שהם דברים של ממש, כגון שכירות נכסים שאינם
ניידים (בתים, חנויות.
-
יצירה
החדר בחיי עמנו
/ צבי שרפשטיין
(עיון)
יאבה ה' סלוח
לו" (דברים כ"ט).
ההיו דברים אלו שאיפה טובה בלבד? – לא.
שנאמר
"וגר לא תונה ולא תלחצנו" – ורבי שמעון בן יוחאי עוד מחמיר ואומר: שגדולה
אונאת דברים אפילו מאונאת
לא באו
מלקותיו שהיה מחלק אותן בשפע על ימין ועל שמאל, לשמש שמושים חנוכיים
פדגוגיים אלא לשם עצמן בלבד.
דברים אלה אמורים בחדרים המצויים.
-
יצירה
עלים מעץ החיים: פרקי יומן
/ אליעזר שטיינמן
(זכרונות ויומנים)
אבל חובה לומר: סופר אינו מסוגל לכתוב דברים
לא לשם פרסום.
לא הטחתי דברים כנגדו. עומד אדם פנים אל פנים עם
יריבים.
הרגשתי כמה ערכין חנוכיים ואנושיים, שהיו בבחינת נטעי נעמנים
בהשקפת עולמי, מידרדרים במדרון.
לא שמענו מפי חכמי המעמקים במפורש, שאין דברים. אבל מה בצע בזה?
נניח, יש דברים. אבל בעל הדבר איננו.
דברים נבונים סתם הם לא חמימים ולא
קרירים.
