יוסף חזנוביץ׳, רופא, מראשוני ״חובבי ציון״ ומניח היסוד לבית־הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים (לימים הספרייה הלאומית של ישראל), נולד בגונדוניז, פלך גרודנה (כיום בתחומי בלארוס) בכ״א בחשון תר״ה, 3 בנובמבר 1844. נתחנך אצל סבו (אמו מתה עליו בילדותו) בגרודנה בלימודי קודש וחול. נאלץ להפסיק לימודיו בגימנסיה בשל שמירת שבת ולאחר תקופה קצרה של עבודה בפקידות בגרודנה יצא ללמוד רפואה בקניגסברג (1866) תוך דוחק כלכלי רב. אחר־כך פעל רוב ימיו כרופא בביאליסטוק. הוא היה פעיל בתנועת ״חבת ציון״ וחבר לאגודת ״בני משה״. בימיו של הרצל היה ציר בקונגרסים הציוניים והיה מאומרי ה״הן״ בפרשת אוגנדה. ב־1915 יצא כפליט ליקאטרינוסלאב (כיום דניפרו באוקראינה), ושם נפטר בעת הרעב בבית מושב־זקנים. מפעלו לדורות – הנחת היסוד לבית־הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. כאספן וחובב־ספר אסף במסירות כ־63,000 ספרים ובהם כעשרים אלף ספרים עבריים עתיקים יקרי־מציאות, ואותם העביר לירושלים. ב־1903 פירסם ״דברים אחדים בדבר בית־הספרים בירושלים״ וב־1913 ״דבר אל העם העברי על אוצר הספרים בירושלים״, ושם אמר בין השאר — ״אחרי אשר לפי כחותי המצומצמים לא יכלתי להשתתף ברעיון התחיה בכל מקצועותיו הנכבדים במעשה בחרתי לעצמי פינה נשכחה אחת: הרעיון של גאולת הספר העברי וקיבוץ גליותיו. לו הקדשתי את מיטב ימי חיי ולו הקרבתי את חיי ביתי ומשפחתי הפרטיים וכמעט את כל כספי שהכנסתי מעבודת מלאכתי…״

יוסף חזנוביץ' נפטר בדניפרו, אוקראינה, בכ״ט בכסלו תר״ף, 21 בדצמבר 1919.

יוסף חזנוביץ׳ בספריה הלאומית

מקורות: קרסל, האנציקלופדיה העברית, תדהר, ויקיפדיה, Электронная еврейская энциклопедия, Jewish Encyclopedia, Еврейская энциклопедия Брокгауза и Ефрона