ומה עשו המִצרִים בינתיים?

בַּשָּׂדֶה וָיַעַר יָהִים הָרוּחַ,
יֵילִיל הַיְשִׁימוֹן הַשֶּׁמֶשׁ כִּי בָאָה,
שָׁם אָח הַמְבֹעֶרֶת בָּאֵשׁ נוֹרָאָה,
שָׁם בִּנְקִיק סֶלַע בַּכֵּפִים נָנוּחַ!

נִבֶז לַסַּעַר וּלְסוּפָה תָפִיחַ,
נַהֲמָם גַּם יַחַד לֹא יַשְׁבִּית גִּילֵנוּ;
עַל מַרְבַדֵּי צוּר עֵת נִרְבַּץ תַּחְתֵּינוּ
נִפְרוֹט עַל נֵבֶל וַחֲצוֹצְרָה תַצְרִיחַ!

נַעֲרוֹק צִיָּה, בִּילֵל תֹּהוּ הִנֵּנוּ
אֶבֶן לִמְרַאֲשׁוֹתֵינוּ חוֹל נַצִּיעַ –
קוֹרוֹת בָּתֵּינוּ מַעֲבֵה הָרָקִיעַ –
נִשְׂחַק לַפָּחַד! הָאֶגְרוֹף מַחֲסֵנוּ!

לַכֶּסֶף לֹא נִכָּסֵף, שָׁוְא שַׁלְמוֹנִים,
וּבְאֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת לֹא דָרְכָה רֶגֶל;
הַרְחֵק מִשְּׁאוֹן קָרֶת לִבֵּנוּ יָגֵל
וּכְחַיְתוֹ טֶרֶף נַעַשׂ אַךְ זֵידוֹנִים!