מחבר: צוות פרויקט בן-יהודה

  • ערב הוקרה למתנדבי פרויקט בן-יהודה

    מתנדבות ומתנדבים יקרים,

    אנו שמחים להזמינכם לערב הוקרה ומפגש מתנדבי פרויקט בן-יהודה.

    הערב יתקיים ביום ראשון, ה – 17.06.2012, החל משעה 17:30, באוניברסיטת תל-אביב, בניין סאקלר לרפואה, אולם לולה. 

    בתוכנית הערב – 

    17:30 – 18:00 – התכנסות ורישום.

    18:00 – 18:10 – דברי פתיחה.
    18:10 – 18:35 – הרצאת אורח – מר שמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק.

    18:35 – 19:00 – על כינוס הרוח בעידן האינטרנט: פרויקט בן-יהודה בהווה ותוכניות לעתיד – מר אסף ברטוב, עורך מייסד.

    19:00 – 19:15 – פאנל שאלות ותשובות עם העורכים הראשיים של הפרויקט.

    19:15 – 19:35 – הפסקה וכיבוד קל.

    19:35 – 20:50 – "מתנדבים מספרים". *

    20:50 – 21:00 – דברי סיכום ונעילת האירוע.


    * הערות, הארות, הצעות ובקשות להשתתף בחלק "מתנדבים מספרים", אנא שלחו אל – editor@benyehuda.org.

    ** הכניסה לאירוע למתנדבי הפרויקט ובני משפחתם חינם, אך דרושה הרשמה מראשאנא אשרו השתתפותכם והירשמו ע"י משלוח דואל אל – editor@benyehuda.org.

    *** פרטים נוספים על דרכי הגעה וסידורי חניה יפורסמו סמוך לאירוע.

    נשמח לראותכם!

    בברכה,

    שני אבנשטיין וצוות הפרויקט.

  • הזמנה לערב שיוקדש לפרויקט בן-יהודה באוניברסיטת ת"א

    שלום לכולם,

     

    ביום חמישי, ה – 22/03, החל מהשעה 18:00 יתקיים באוניברסיטת ת"א ערב שיוקדש לפרויקט בן-יהודה במסגרת "חמישי בקמפוס".

    הערב יתקיים בבניין מכסיקו, אולם 206א'. 

     

    נושא הערב יהיה "פרויקט בן-יהודה: על כינוס הרוח בעידן האינטרנט", ובתוכנית שלושה חלקים –

    חלק א – הסבר כללי על הפרויקט וסוגיות עיקריות בפעילותו (30 דקות)

    חלק ב – שתי הרצאות מאת אנשי אקדמיה (2 * 20 דקות)

    1 –  "מחקרי תשתית בספרות העברית והחשיבות של פרויקט בן-יהודה במימושם" – פרופ' נורית גוברין, החוג לספרות, אוניברסיטת ת"א.

    2 –  "מנהיגות לוקחים: המופת האינטרנטי של פרויקט בן-יהודה מול דלדול האקדמיה" – ד"ר אבשלום אליצור, מכון "אייר" למחקר מתקדם.

    חלק ג – פאנל שאלות ותשובות עם הקהל בהשתתפות כל הדוברים (15-20 דקות).

     

    זוהי הזדמנות פז לשמוע אנשי אקדמיה דנים בחשיבות הפרויקט וכולם מוזמנים! הכניסה חופשית, אך כדאי להרשם מראש.

    כניסה עם הרכב אפשרית משער 4 של האוניברסיטה, בעלות של 15 ש"ח. לבעלי תו נכה, הכניסה חינם.

     

    המעוניינים להגיע מוזמנים לשלוח דואל אל – editor@benyehuda.org ולהוסיף בשורת הנושא "השתתפות באירוע חמישי בקמפוס".


    שבוע טוב,

    צוות הפרויקט.

  • המתנדבת גליה גזית מספרת על חווית ההתנדבות בפרויקט

    הקלדת ספרות מהעבר – חוויית ההתנדבות.

    לפני כ- 4 שנים התודעתי ל"פרויקט בן-יהודה" והתחלתי בהקלדת חומרים שונים שנשלחו אלי ע"י אסף ברטוב.

    מאז נפגשתי עם כתבים מגוונים שללא פעילות זו לא הייתי מכירה אותם. אם מדובר בתקופת היציאה מהחומות או פילוסופיה של הוויקינגים, כתבים של יהודה הלוי, על חכמי יוון, עד ברל כצנלסון, המהפכה הצרפתית ועוד ועוד.

    קטע שריגש אותי במיוחד היה המפגש החוזר עם ספר הילדות שלי – "צ'יבי" (בלה סנש) שאני כבת שדות‑ים הייתי קשורה למשפחה. והנושא השני הוא אפשרות העלאת הספר "מחנך ודרכו" מאת זאב כרמי (סבא שלי) שמתאר בצורה הומוריסטית אך ריאלית את תקופת העליה השניה מנקודת מבט של פדגוגים באוריינטציה של עבודה עצמית, חקלאות ושיתוף. כמו כן בניית היסודות לחינוך העברי בעיר חיפה.

    כל קטע שאני מקבלת להקלדה מכניס אותי לסקרנות ולהתרגשות בנושאים מגוונים, ההנאה רבה ואני מקווה שאוכל להמשיך בה עוד ימים רבים. הפעילות הזאת תורמת לי מבחינת העניין וכמובן משמחת ביותר בתרומה הצנועה שלי למפעל העלאת הכתבים לאינטרנט לשימוש הציבור הרחב.

    תבורכו העוסקים בארגון הפעילות – מאחלת לכם המשך פורה ושותפים רבים נוספים.

    גליה גזית, כפר‑סבא.

  • וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוש – רשומה פורימית מאת צחה וקנין

    כאשר הקלדתי את מחזהו של: קדיש יהודה-ליב סילמן (1880–1937): וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוש*; אשר התפרסם בשנת תרפ"ט (1929), חשבתי לתומי שהמחזה נכתב בשנת תשע"ב (2012).

    כותב סילמן, מורה, משורר, סופר, מתרגם ובלשן, בדרכו הרצינית-המתבדחת, באמצעות פיו של המן בן המדתא, את דעתו על תפקידוֹ כְּשׂר :

    "גם שר רם אינו אלא בשר ודם!  ועלי להשקיט כל ריב בין ניטיב לניטיב.  יש במדינה שני עמים, פרסים וטרסים.  מה שרוצים הפרסים לא טוב לטרסים, ומה שעושים הטרסים לא טוב לפרסים.  הפרסים מרובים והטרסים מועטים.  אלה יושבים באהלים ואלה בבתים.  אלה אוהבי שממה ואלה מבקשים להתישב על האדמה.  אלה רוכבים על גמל ואלה מבקשים למדינה נמל.  אלה נגד חשמל ואלה בעד חשמל.  אלה עצלים לא ידעו בושת, ואלה מיסדים בתי חרושת, אלה תמיד צועקים ומריבים ואלה מיסדים «תל אביבים», ועל צד האמת כולם נייטיבים…  ועלי, המן בן המדתא, לשים לב אם הכל «כצעקתה», לשים לב אם הכל כשתיקה, ולנהל פוליטיקה, ולהחזיק בידים את המאזנים, מעט לכאן ומעט לכאן, מעט פרסית ומעט טרסית, מעט ממשלה מתוקה ומעט ממשלה ארסית, להביע שמחה ולהביע אנחה, מעט כך ומעט ככה.  אוי, אוי, אוי, זרש אשתי, הלואי ולא הייתי בשושן בְּגִּשְׁתִּי לְמִשְׂרָה זו רמה, לפני שנים כמה וכמה.  אוי, אוי, אוי.  אַי אי אי, חרפה וקלון.  אולי תתני לי מעט או-דֵה-קולון."

     זוהי דוּגְמִּית לאווירת-המחזה כולו. אקטואליה מחורזת, כאז כן עתה, עוסקת בתחומי-עניין חמים היוצאים באמצעות פיותיהם של דמויות מוכרות ממגילת אסתר.

    * המחזה יפורסם בקרוב באתר הפרויקט.

  • פכים מראשית בית הספרים הלאומי (לימים הספריה הלאומית)

    דוד ילין מציין בזכרונותיו, ירושלים של תמול, את הדברים הבאים, תחת הכותרת "בית הספרים הכללי":

    שפתנו אנו הנה היא הולכת ומתעשרת בעירנו במקצוע אחר. כי אחינו הד"ר יוסף חזנוביץ, הוא האיש אשר אין דבר עומד בפני רצונו לשוב ולעשות את ירושלים למרכז ספרותנו ולהשיב לציון את התורה אשר יצאה ממנה, הנה שב וישלח עתה אל בית הספרים הכללי "מדרש אברבנאל וגנזי יוסף" שלוש תבות גדולות מלאות כל טוב ספרותנו הישנה והחדשה אשר עמל ויגע לאספם, למיום שלחו אלינו את אוצרו הגדול ועד היום. ויהי אך הגיעו הספרים ליפו, ויחש כבוד רבנו הרה"ג הראשל"צ הי"ו להודיע בטובו לבית פרידות המכס שמה, כי הספרים קניין מוסד כללי הם, ועל-פי חוקי ממשלתנו הרוממה פטורים הם מכל תשלומי מכס, והיום או מחר יבואו "האורחים הנכבדים" האלה אל בית מועדם הנהדר.

    כי אמנם הבית אשר בו עומד אוצרנו הרוחני הזה יפה ונהדר הוא ומתאים מאוד לתכליתו, וגן העצים והשושנים אשר לפניו מרהיב עין כל באיו ומרחיב דעתם, וגם אחינו בני ארצות המערב העולים לבקר את עירנו יאמרו כי מעולם לא פיללו לראות כזאת בירושלים העתיקה. אפס כי סוף סוף הבית הזה אך שכור הוא, והמוסד צפוי מדי שנה בשנה לגלות, אם לא תעלה בידי מנהליה לכלות פעם את אשר החלו ולהוציא לפועל את מחשבותיהם הטובות בדבר בניין "בית נאמן" לה.

    ובהמשך אותה שנה:

    ספרי הד"ר יוסף חזנוביץ החדשים כבר הובאו אל "גנזי יוסף", ועתה החלה עבודת סידורם לענייניהם והצגתם בארונות על ידי אחיהם הבכירים, והספרים מלאים כל טוב ספרותנו, למן ספרי קדמוני הדפוסים היקרים עתה במציאות, ועד ספרי דפוסי ווארשא ווילנא משנת התרנ"ז, וכולם מכורכים להתפאר. כי אמנם מנדבנו זה בעין יפה הוא מנדב, ובשלחו לירושלים "מנה יפה" ושלחה ב"כלי מפואר", אך כמה יוסף כאלה ישנם בשוק הנדיבות? – עד כה הננו עומד עוד יחידי במפעלו, ובכל היותו מחייב את העשירים וגם את העניים, הנה כנראה עוד טרם נמצאו רבים החפצים לקבל עליהם את החיוב הזה.