הָאֲדָמָה הַשְּׁחוֹרָה הָיְתָה קְרִירָה וּכְבֵדָה מִדֶּשֶׁן. יַד הַיֶּלֶד הַזְּעִירָה לֹא יָכְלָה לְהָרִים אֶת הָאֵת עִם מַשָּׂא הַמֶּגְרָפָה, חָתְכָה אֵפוֹא רְשָׁשִׁים דַּקִּים וּשְׁטוּחִים וְהִנִּיחָתֶַם זֶה בְּצַד זֶה. וּכְשֶׁהָעֲרוּגָה הַנַּנָּסִית נִתְחֲחָה כֻּלָּהּ נִתְחֲבוּ בָּהּ הַכַּפַּיִם הַצּוֹרְבוֹת, פְּצוּלוֹת-הָעוֹר, וְהָאֶצְבָּעוֹת הַלוֹהֲטוֹת פִּרְפְּרוּ וְטָמְנוּ שָׁם אֶת הַזְּרָעִים צוֹפְנֵי נֵס-הַצְּמִיחָה. הָאֶצְבָּעוֹת יָנְקוּ אֶת הַצִּנָּה הַדְּשֵׁנָה, וְהַלֵּב הַנִּלְחָץ אֶל הַבִּרְכַּיִם הַזְּקוּפוֹת הָיָה אַף הוּא כְּזֶרַע צוֹפֵן נֵס-הַצְּמִיחָה. בְּרֹב הַיָּמִים צָהֲבוּ הַקְּלָחִים, נִתְלְשׁוּ וְנִרְצְצוּ בָּרֶגֶל.
הָעֲרוּגָה הַנַּנָּסִית נִשְׁאֲרָה עֲזוּבָה בַּסְּתָו וּקְבוּרַת-שֶׁלֶג בַּחֹרֶף מֵאַחֲרֵי בֵּית-הָאָב הַמָּט.
מֶרְכְּבוֹת-חַשְׁמַל נִרְגָּזוֹת נָשְׂאוּ אֶת גֵּו הָעֶלֶם הַמְעֻנֶּה מִקְּצֵה הַכְּרָךְ אֶל קָצֵהוּ לְבַקֵּשׁ אֶת הַתְּנוּמָה אֲשֶׁר חָמְקָה עָבְרָה לִבְלִי שׁוּב. הַלֵּב הִתְיַפַּח בְּלֹא בּוּשָׁה, כִּי לֹא רָצָה לִנְבֹּל בְּלֹא עֵת. אַחַר עָבַד הַגּוּף הַכּוֹאֵב, כְּמֵיתָר דַּק מָתוּחַ מִדַּי, שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֶת הָאִשָּׁה גְּלוּיַת-הָעֵינַיִם וְלוּטַת-הַלֵּב, וְחֵיקָהּ הֶעָקָר בָּלַע אֶת כָּל לְשַׁדּוֹ, עַד כִּי רָעֲדוּ עוֹרְקֵי בִּרְכָּיו מִלְּמַטָּה וְרֹאשׁוֹ הִדְהֵד כִּכְלִי רֵיק מִלְּמָעְלָה.
אַחַר בָּא הַיָּם הַגָּדוֹל, עִתִּים סֹעֵר וְעִתִּים שָׁלֵו, וְטִלְטֵל אֶת שְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה לְפָלְטָהּ אֶל אֶרֶץ הַדְּקָלִים וְתַפּוּחֵי-הַזָּהָב. וְהַזֶּרַע הַטָּמוּן רָקַב גַּם בְּחֹם-הַמַּרְפֵּא אֲשֶׁר לַשֶּׁמֶשׁ הַצּוֹעֶדֶת בְּגַבְהוּת עַל שׁוּלֵי הַמִּדְבָּר.
אַךְ יוֹם אֶחָד (אֵיךְ בָּא וְנִהְיָה הַדָּבָר – לֹא הֵבִין) נִשְׁטְחָה עֲרוּגַת-חוֹל נַנָּסִית, כְּחוּשָׁה וּקְלֹקֶלֶת, לִפְנֵי בֵּיתוֹ הַקָּטָן, הַמְחַיֵּךְ וּפָנָיו אֶל הַיָּם. נִמְצָא אֵת חָלוּד, וְהַיָּד אֲשֶׁר בָּגְרָה וְרָחֲבָה הֵרִימָה בְּנָקֵל אֶת הַמַּשָּׂא הַזָּהוּב הַנּוֹזֵל, הָפְכָה וְהִפְּכָה, וְלֹא הִרְפְּתָה גַּם בִּהְיוֹת הַזְּרוֹעוֹת כִּשְׁתֵּי קַתּוֹת אֵתִים כְּבֵדוֹת. אַחַר כָּרְעוּ הַבִּרְכַּיִם וְשַׁחוּ הַפָּנִים וְהָאֶצְבָּעוֹת הַלּוֹהֲטוֹת טָמְנוּ אֶת הַזְּרָעִים צוֹפְנֵי נֵס-הַצְּמִיחָה.
וַיְהִי הַנֵּס. בְּשֶׁבֶת כַּעֲבוֹר שָׁעָה הַגֶּבֶר הַבּוֹדֵד אֶל הַגִּלָּיוֹן הַמַּלְבִּין עַל פְּנֵי הַשֻּׁלְחָן בְּצַד חַלּוֹן הָרְחוֹב הַצָּעִיר, צָמַח וַיַּעַל פִּתְאֹם זֶרַע הַלֵּב, כְּמוֹ לֹא נָשְׂאוּ מֵעוֹלָם מֶרְכְּבוֹת- חַשְׁמַל נִרְגָּזוֹת אֶת הַגֵּו הַמְעֻנֶּה מִקְּצֵה הַכְּרָךְ עַד קָצֵהוּ לְבַקֵּשׁ אֶת הַתְּנוּמָה אֲשֶׁר עָבְרָה לִבְלִי שׁוּב; כְּמוֹ לֹא נִתַּן לְשַׁדּוֹ עַד תֹּם לְחֵיק הָאִשָּׁה גְּלוּיַת-הָעֵינַיִם וְלוּטַת- הַלֵּב; כְּמוֹ לֹא טִלְטֵל הַיָּם אֶת שְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה, וּכְמוֹ לֹא קָבַר מֵעוֹלָם הַשֶּׁלֶג אֶת הָעֲרוּגָה הַנַּנָּסִית מֵאַחֲרֵי בֵּית-הָאָב הַמֵּת.
תרפ"ה
בְּגַן אָבִי נִטְּעוּ עֲצֵי-פְּרִי אֲחָדִים, אַךְ בְּיַרְכְּתֵי הַגָּן, לֹא הַרְחֵק מִן הַגָּדֵר, עָלָה מֵאֵלָיו צֶמַח, גִּבְעוֹל דּוֹמֶה לְעֵץ. מִי זָרְעוֹ? אִישׁ לֹא יָדָע. אוּלַי נָפַל פֹּה גַּרְעִין מִיַּד אַחַד הַיְלָדִים, אוּלַי הֱטִילוֹ מִי בְּתוֹךְ גְּלָלוֹ. אַחַת הִיא – הַשָּׁתִיל גָּדַל לְאִטּוֹ, גִּזְעוֹ וְעָלָיו חָסְנוּ בַּשֶּׁמֶשׁ וּבָרוּחַ, וַתֵּרֶא כָּל עַיִן כִּי אַגָּס הוּא. הָעֵצִים הַמָּרְכָּבִים קִבְּלוּ צוּרוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת: הַתַּפּוּחַ, מְשֻׁבַּח-הַמִּין, עֲנָפָיו גָּדְלוּ רַק לְצַד אֶחַד, לְעֵבֶר הַשֶּׁמֶשׁ, עָשָׂה פֵּרוֹת גְּדוֹלִים וּשְׁקוּפִים, כִּמְמֻלָּאִים שֶׁמֶן זָךְ, אַךְ הֵם מִהֲרוּ לְהַבְשִׁיל, וְגַם לֹא עָמְדוּ יָמִים רַבִּים, כִּי כַּעֲבֹר יוֹמַיִם אוֹ שְׁלשָׁה אַחֲרֵי הִקָּטְפָם הִכְתִּימוּ וַיַּרְקִיבוּ.
הַשְּׁזִיף, לְהֶפֶךְ, גָּדַל וַיַּעַשׂ עֲנָפִים צְפוּפִים וְעָלָיו קְטַנִּים וּבְרִיאִים, אַךְ פֵּרוֹתָיו קְטַנִּים וְצוֹמְקִים. יָמִים רַבִּים חִכִּינוּ בְּאֹרֶךְ רוּחַ לְבִשּׁוּלָם, וּבְהַבְשִׁילָם גַּם אָז הִקְהוּ אֶת הַשִּׁנַּיִם וַיְכַוְּצוּ אֶת הַחֵךְ. הַדֻּבְדְּבָן פָּרַח לְהַפְלִיא, וְיוֹדְּעֵי דָבָר נִבְּאוּ לוֹ מִדֵּי אָבִיב בְּאָבִיב יְבוּל לְמַכְבִּיר, אַךְ הַצְּרָעוֹת עִנּוּהוּ בְּאַהֲבָתָן יוֹם יוֹם, עַד כִּי נָבֹל נָבַל וַיַּשְׁלֵךְ אֶת נִצָּתוֹ טֶרֶם גָּמֵלָה.
וְכֵן שְׁאָר הָעֵצִים, מִי קֹדֶם וּמִי אַחֲרֵי כֵן. וְאוּלָם הָאַגָּס הַפָּשׁוּט גָּדַל לְאִטּוֹ וַיֶחֱסַן גִּזְעוֹ וַיֶּעֱבַת נוֹפוֹ וּפְרִי טֶרֶם יַעֲשֶׂה, וְנִצָּתוֹ הַקְּטַנָּה תִּפְרַח וְתִשּׁוֹר, תִּפְרַח וְתִשּׁוֹר. וּלְמִי יֵצַר עַל עֵץ אֲשֶׁר אִישׁ לֹא שְׁתָלוֹ וְרַק מִתַּחְתָּיו צָמַח? אַךְ גִּזְעוֹ רָם מִשָּׁנָה לְשָׁנָה וּבָחֳלִי הָעֵצִים הַמְיֻחָסִים לֹא נָשָׂא; וּבְאַחַד הָאֲבִיבִים הוֹתִירָה שַׁלֶּכֶת נִצָּתוֹ גַּם שְׁלשָׁה, אַרְבָּעָה פֵּרוֹת חֲזָקִים וְרַעֲנַנִּים.
אִישׁ לֹא גִלָּם, רַק עֵין הַנַּעַר הַפּוֹחֵז בְּבָלְשָׁהּ וְעֵין הַמְשָׁרֶתֶת אֲשֶׁר יָדְעָה רַק צְחוֹק וְעַצְלָה. כַּעֲבֹר שָׁנָה הָכְפַּל פִּרְיוֹ וּבַשְּׁלִישִׁית הָכְפַּל כִּפְלֵי כִּפְלַיִם, וְכֵן בַּשָּׁנִים הַבָּאוֹת. אָז יָחֵלּוּ לְהַרְגִּישׁ בּוֹ. אַךְ טוֹעֲמֵי אַגָּסָיו עִוְּתוּ פְּנֵיהֶם גַּם מִמָּתְקוֹ הַדָּשֵׁן, כַּאֲשֶׁר הִסְכִּינוּ, אַף גִּנּוּ אֶת חֹסֶן עוֹרוֹ בְּאָמְרָם: מֶה חָסֵר הוּא אֶת עֶדְנַת הַמָּרְכָּב! “אֵין דָּבָר”, אָמַר הָאַגָּס בְּלִבּוֹ הַנָּצוּר, ״הַכֹּחַ עִמִּי לְחַכּוֹת."
הַתַּפּוּחַ שְׁקוּף הַפְּרִי וְהַמְעֻדָּן נִשְׁבַּר רִאשׁוֹנָה. נָפוֹל נָפַל אֶל עֵבֶר הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת, כְּמוֹ אָמַר לֶאֱחֹז בְּשׁוּלֶיהָ וְלִשְׁקֹעַ עִמָּהּ. הָאַגָּס הֵצִיץ אוֹתָהּ שָׁעָה אֶל חֲצַר הַשָּׁכֵן, וְגַם בְּשָׁמְעוֹ אֶת קוֹל הַשֶּׁבֶר לֹא הִתְנוֹדֵד, רַק חָשׁוֹב חָשַׁב בְּפַשְׁטוּת לִבּוֹ: “אֵין דָּבָר, הַכֹּחַ עִמִּי לְחַכּוֹת עוֹד.” וְהִנֵּה בָּאָה גַם עֵת הַשְּׁזִיף. הוּא חָדַל מִתֵּת פְּרִי מִכֹּל וָכֹל, וַיְהִי נִצָּב מַשְׁמִים בְּרַעֲנַנּוּתוֹ הָעֲקָרָה, עַד כִּי מְצָאוֹ אָבִי טוֹב לְהַסִּיק בּוֹ אֶת הַתַּנּוּר לְעֵת הַחֹרֶף. וַיִּתְנַכֵּל אֵלָיו יָמִים רַבִּים, וּלְבַסּוֹף כְּרָתוֹ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז, וַיְבַקְּעֶנּוּ לִגְזָרִים לְמַעַן יִיבָשׁוּ. בְּלִי מֵשִׂים נִעְנַע הָאַגָּס פֵּרוֹתָיו כְּחֳלָדִים מִסְתַּתְּרִים בִּסְבַךְ הֶעָלִים, וַיַּחֲשֹׁב בְּלִי שִׂמְחָה לְאֵיד: “אֵין דָּבָר, הַכֹּחַ עִמִּי לְחַכּוֹת עוֹד.” וְגַם פְּקֻדַּת הַדֻּבְדְּבָן הַמַּפְלִיא לִפְרֹחַ לֹא אֵחֲרָה לָבוֹא. אַף כִּי הַצְּרָעוֹת מֵתוּ כֻּלָּן בַּקָּרָה אֲשֶׁר תְּקָפָתַן כְּחֶתֶף, לֹא מָצָא עוֹד אוֹן לְהוֹרִיק עֲנָפָיו בָּאָבִיב, וַיְהִי שׁוֹלֵחַ אֶת שַׁרְבִיטָיו הַקֵּרְחִים כִּמְחָטִים לִדְקֹר אֶת אֲוִיר- הַתְּכֵלֶת הַזָּךְ. אִישׁ לֹא הִרְהִיב לְהָנִיף עָלָיו גַּרְזֶן, וְרַק מַקְלוֹת כָּרְתוּ מִמֶּנּוּ בָּאוֹלָר בִּגְלַל רֵיחָם אֲשֶׁר לֹא יָמוּת לְעוֹלָם. עַד מְהֵרָה הָיָה גִזְעוֹ מַצֵּבָה חֲשׂוּפָה עִם עַמּוּדֵי הַגָּדֵר.
וְהָאַגָּס הָרָם רָאָה עַתָּה מֵעַל לְגַג הַבַּיִת אֶת הַשָּׁדוֹת וְהַכָּרִים הַמִּשְׂתָּרְעִים לְמֵרָחוֹק, וְגַם אֶת הַיְעָרוֹת הַכְּחֻלִּים אֲשֶׁר בִּקְצֵיהֶם וּבְכָל גִּזְעוֹ הֶחָסֹן זָרְמָה צַהֲלַת תְּנוּבָה אַדִּירָה. שְׁאָר הָעֵצִים עוֹד חָיוּ בְּמִסְכֵּנוּת, אַךְ לֵב אָבִי הָפַךְ עַתָּה כָּלִיל אֶל הָאַגָּס, אֲשֶׁר לֹא בִּקֵּשׁ לוֹ דָבָר, לֹא עִדּוּר, לֹא זִבּוּל, לֹא מִשְׁעָן וּמַשְׁעֵנָה, זוּלָתִי עַיִן טוֹבָה אֲשֶׁר תִּזּוֹן בּוֹ וּפֶה כָּשֵׁר אַשֶׁר יֹאכַל אֶת פִּרְיוֹ לְתֵאָבוֹן. וְזֹאת הִשִּׁיג בִּשְׁלֵמוּת, עֵת בְּנֵי הַבַּיִת שָׁכְבוּ בְּצִלּוֹ וְעֵינֵיהֶם לְמַעְלָה, וְעֵת צָבְרוּ לְעֵת הָאָסִיף אֶת חָמְרֵי פֵּרוֹתָיו אֶל תּוֹךְ הַשַּׂקִּים הַגְּדוֹלִים. אַךְ בְּבוֹא לוֹ אָשְׁרוֹ הַמָּלֵא וְכָל אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ, מָאַס בַּעֲשׂוֹת שָׁנָה שָׁנָה פְּרִי הַרְבֵּה, וּבְעֶצֶם הַקַּיִץ, בְּעָמְדוֹ עֲטוּר שֶׁפַע תְּנוּבָתוֹ, הָיָה כֻּלּוֹ נִכְסָף בַּחֲרָדָה גְדוֹלָה אֶל סוּפוֹת הַסְּתַו, אֲשֶׁר תָּבֹאנָה לְיַבֵּב בְּנוֹפוֹ הַמְקֻטָּף, וְאֶל הַחֹרֶף אֲשֶׁר יַעֲמֹס עַל עֲנָפָיו הַחֲשׂוּפִים אֶת כִּכְּרֵי שִׁלְגּוֹ הָרַךְ וְהַטָּהוֹר.
תרפ"ה
כְּאַיָּל שָׂב תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי יְצִירָה. קוֹמָתְךָ הַמְדַלְּגָה תֵּרָאֶה פַּעַם עַל גְּבָעוֹת וּפַעַם בָּעֲמָקִים. הִנֵּה רֵעוּ לְךָ עֲדַת צְבָאִים צְהֻבִּים, וְהִנֵּה יָצָאתָ בְּעִקְּבֵי הַפָּרוֹת הַטְּלוּאוֹת. וַאֲנִי תָמִיד אֶרְאֲךָ בּוֹדֵד, פּוֹשֵׁט צַוָּאר, מֵרִים קֶרֶן וּמְשׁוֹטֵט עַיִן אֶל אֲפִיקֵי הַיְצִירָה הַשּׁוֹקְקִים בְּאָזְנֶיךָ. רַגְלֶיךָ הַדַּקּוֹת, הָאֵפֶר הַפָּזוּר עַל שְׂעָרְךָ, הַצְּלָלִים הַנִּבְהָלִים בְּעֵינֶיךָ – חִמַּדְתִּיךָ, תְּנֵנִי לִלְפֹּת אֶת צַוָּארְךָ וּלְהַקְשִׁיב לְהַלְמוּת לִבְּךָ אֲשֶׁר יַרְעִיד אֶת כָּל גֵּוְךָ בְּלִי-חָשָׂךְ.
עוֹרְךָ דַּק לְהַפְלִיא וּרְזוֹן בְּשָׂרְךָ יַכֶּה כָּל חַי בְּתִמָּהוֹן. כָּל רוּחַ מְצוּיָה תַּרְנִין אֶת עֲצָבֶיךָ הַחֲשׂוּפִים כִּמְעָט. יַחַשׂ לֵדָתְךָ לֹא יִתֶּנְךָ לְמַהֵר רוּץ כְּאַחַד הַצְּבָאִים הַצְּהֻבִּים, אַף לֹא לְהִתְעָרֵב עִם עֵדֶר הַפָּרוֹת הַטְּלוּאוֹת. עֵת תְּשָׂרֵךְ פְּסִיעוֹתֶיךָ הַדַּקּוֹת, הַנִּמְהָרוֹת-הַזְּהִירוֹת, עִם הָעֵדֶר הַכָּבֵד, יָדוּץ לְבָבְךָ אַחֲרֵי הַצְּבָאִים הַמַּעְפִּילִים לַאֲוִיר מָעְלָה, וּבְחָפְזְךָ עִם הָעֵדֶר הַקַּל, תָּתוּר עֵינְךָ אַחֲרֵי הַפָּרוֹת הָרוֹעוֹת בִּירַק הַבִּקְעָה.
בִּינַת-עוֹלָם בְּעֵינְךָ וְחֶרְדַּת-הָרֶגַע תְּפַרְפֵּר עַל רוּם מִצְחֶךָ. הָבָה אֶקְשֹׁר לִבִּי בְּלִבְּךָ וְאֶחֱרַד עִמְּךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ. נֶצַח לֹא אֶשְׁכַּח הַיּוֹם בּוֹ קָרַבְתָּ אֵלַי, וַאֲנִי יוֹשֵׁב עַל צוֹק תָּלוּי עַל פְּנֵי תְהוֹם פְּרוּעָה וְשָׁר אֶת שִׁיר אָבְדָנִי.
“שַׁבְתִּי מֵאֲפִיקֵי הַיְצִירָה. הֶאָח, רָוִיתִי!”
“בָּרוּךְ לִי תִּהְיֶה. דִּלּוּגְךָ עָלַי אַהֲבָה.”
״הַאֵין רֵיחִי רֵיחַ מַעְיְנֵי הַשָּׂשׂוֹן?"
״רֵיחֲךָ רֵיחַ אֲפִיקֵי עוֹלָם."
“אוֹדְךָ, אָח חוֹנֵן.”
“אֶרְחָמְךָ, אָח חַנּוּן.”
צֵלָע אֶל צֵלָע הָלַכְנוּ בַּבִּקְעָה וּבָהָר. מִי יַפְרִיד בֵּינֵינוּ?
כְּאַיָּל שָׂב תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי יְצִירָה. הִשָּׁעֵן תִּשָּׁעֵן אֵלַי וְצִלְלֵי עֵינֶיךָ הַנִּבְהָלִים יְרַקְּדוּ מוּל עֵינָי. וַאֲנִי אַקְשִׁיב בְּאַהֲבָה אֶל הַלְמוּת לִבְּךָ הַנָּד בְּקֶרֶב גֵּוְךָ הָאַוְרִירִי בֵּין הַגְּבָעוֹת וְהָעֲמָקִים, וְאֶרְקֹם בְּדִמְמַת חֵן אֶת דְּמוּת שְׁנֵי הָעֲדָרִים, הַקַּל וְהַכָּבֵד, הַצָּהֹב וְהַטָּלוּא, לְתוֹך רִקְמַת שִׁיר אָבְדָנִי עַל פְּנֵי הַתְּהוֹם הַפְּרוּעָה.
תרפ"ה
רֹאשְׁךָ חֲלַק-הַשֵּׂעָר עַל הָרַקּוֹת הָאֲצִילוֹת – מִי יִתְּנֶנּוּ עַתָּה בֵּין כַּפּוֹת יָדָי! מִתּוֹךְ עֵינֶיךָ הַמְעֻלָּפוֹת, עֵינֵי הַנֵּץ הַקְּטַנּוֹת, שָׁתִיתִי אֵימַת הַמָּוֶת אֲשֶׁר תַּקְטִין כָּל גָּדוֹל וְתַגְדִּיל כָּל קָטֹן בְּחַיָּי. לִבְנַת הַשַּׁיִשׁ אֲשֶׁר לְמִצְחֲךָ הָיְתָה הַקִּיר לַמַּחֲשָׁבָה הַמִּתְפָּרְצָה לִכְבּשׁ אֶת “הַנּוֹזֵל הַנִּצְחִי” בְּסַעַר לֶהָבוֹת. לְאוֹר הַגִּצִּים, אֲשֶׁר נִתְּזוּ מִמֶּנּוּ בְּדָפְקִי עָלָיו בְּצוּר רְצוֹנִי, רָאִיתִי אֶת הַתְּהוֹם הַמְחַבֶּרֶת אֶת הָאַיִן עִם הָאָיִן, וָאֶכְבֶּה, וָאֶשְׁקֹט עַל אֶפְרִי. אַתָּה יָדַעְתָּ צְחוֹק-עָרְמָה וֶאֱוִילוּת-חָכְמָה לְכָל רֶטֶט אָדָם חֲסַר-בּוּשָׁה. אַךְ בְּחֹסֶר בָּשְׁתְּךָ אָמַרְתָּ לְטַבַּע אֶת בַּיְשָׁנוּתְךָ אֲשֶׁר לֹא תָסוּר מִמְּךָ כְּהֶרֶף עָיִן. כְּתֵפֶיךָ הַחֲסֻנּוֹת מִי יִתֵּן עַתָּה תַּחַת אֶגְרוֹפָי! אֶת הָאַדֶּרֶת הַכְּתֻמָּה מִיּשֶׁן אֶקְרַע מֵעָלֶיךָ לְחַלֶּצְךָ מִמַּרְאֲךָ הֶעָלוּב; עַל כִּסְאִי הָרָחָב אוֹשִיבְךָ, אֶרְחַק וְאֶקְרַב וְעוֹד אֶרְחַק לְמַעַן אֶרָאֲךָ בִּדְמוּתְךָ הַלְּבִיאִית, עֵת סְגוֹר חָזְךָ הָרָם יוֹשֵׁב אֵיתָן בֵּין זְרוֹעוֹתֶיךָ הַטּוֹרְפוֹת.
אוֹתִי לֹא טָרָפְתָּ, בִּי לֹא שִׂחַקְתָּ. יָדוֹעַ יָדַעְתָּ כִּי אַהֲבָתִי נִשֵּׂאת אֵלֶיךָ כְּיוֹנַת-בָּר פְּרוּעָה מֵרֹאשׁ צוֹק וּמְצוּלָה קָרָה רוֹבֶצֶת בַּתָּוֶךְ. אַךְ לִבַּבְתַּנִי יוֹמַם, אַךְ לִבַּבְתַּנִי לָיְלָה וַאֲנִי זָרִיתִי לְךָ חֲסָדַי בְּזֶרֶת יְמִינִי, עֵת רוּחֲךָ עֲטָפַנִי וְאֵימָתְךָ תְּחַבְּקֵנִי.
אוֹדְךָ עַל לִבּוּבְךָ, רֵעַ רָחוֹק, רֵעַ יָקָר! הָעֶלֶם הָיָה לְאִישׁ, וְהַחֲסָדִים הַנּוֹתָרִים שְׁמוּרִים חֲתוּמִים לִהְיוֹת רַק לָךְ.
פִּסַּת-יָדְךָ הַצְּחוֹרָה מִי יִתֵּן עַתָּה בְּיָדִי! קַו-הַחַיִּים הַקָּצָר אֲשֶׁר עָלֶיהָ כְּמוֹ הִדְגִּישׁ אֶת הַפָּסוּק הַקָּצָר אֲשֶׁר כָּלַל כָּל תּוֹרָתְךָ: “חֲיֵה וּבְזֵה וְאַל תִּשְׂנָא”!, מִתַּחְתָּיו פֵּרוּשׁ בְּאוֹתִיּוֹת רַשִּׁ“י זְעִירוֹת: חֲיֵה גַם עַל חֶשְׁבּוֹן הַבּוּז לְעַצְמְךָ וְאַל תִּשְׂנָא גַם אֶת אוֹהֲבֶיךָ. אַל תִּשְׂנָא”, אַךְ גַּם אַל תֹּאהַב. אֶת הַפֵּרוּשִׁים תִּעַבְתָּ מֵעוֹלָם, אַךְ אֲנִי רְאִיתִיו בְּעֵינִי הַחַדָּה תָּמִיד תַּחַת פְּסוּקְךָ הַקָּצָר, וְזֶה הִרְגִּיזְךָ מְעָט.
יוֹנַת-הַבָּר הַפְּרוּעָה לֹא קָרְבָה עַד הַנֵּץ. רַק חוֹג חָגָה צְמוּדָה אֶל עֵינוֹ הַדּוֹרְסָה, עֵת הַסַּעַר הִשְׁפִּילָהּ אַף הֱרִימָהּ חֲלִיפוֹת. עַתָּה הָיְתָה הַיּוֹנָה לְעוֹף שָׁקֵט וְנָבוֹן וַחֲלַק- נוֹצָה. יָשׁוֹב יֵשֵׁב עַל הַמּוֹט אֲשֶׁר מָתְחוּ לוֹ הַחַיִּים בְּרוּם כְּלוּבָם וְיָצִיץ בְּעֵינָיו הַמְעֻלָּפוֹת הַנִּרְאוֹת כִּמְנַמְנְמוֹת. רַק בִּשְׁעוֹת בְּדִידוּתוֹ יְסַמֵּר נוֹצוֹתָיו הָאֲפֹרוֹת וְיֶאֳסֹף רֹאשׁוֹ אֶל צַוָּארוֹ, יַחֲלִיף רֶגֶל קֵהָה בְּרֶגֶל קֵהָה וִיקַרְקֵר קִרְקוּר חוֹלֶה. אַךְ בִּקְרֹב הָאֲנָשִׁים, יַחֲלִיק שֵׁנִית נוֹצוֹתָיו וִיצַמְצֵם עֵינָיו הַנִּרְאוֹת כִּמְנַמְנְמוֹת וְיָצִיץ אֲלֵיהֶם בְּפִקְחוּת קָרָה מְתוּנָה. אֶת כֻּלָּם יִבְזֶה, אֶת כֻּלָּם לֹא יִשְׂנָא. אַךְ מִכָּל הָרָאשִׁים הַצְפוּפִים תִּבְרֹר עֵינוֹ רַק אוֹתָךָ וְיִשְׁלַח אֵלֶיךָ מְרָחוֹק אֶחָד אֶחָד אֶת הַחֲסָדִים הַשְּׁמוּרִים, הַחֲתוּמִים לִהְיוֹת לְךָ לְבַדֶּךָ!
תרפ"ח
רוּחִי נְשָׂאַנִי הַחוּצָה. רָקִיעַ נִצָּת בְּעָבִים אֲפֹרִים-סְגֻלִּים רַבֵּי-תְנוּעָה מִצַּד הַיָּם. הַיּוֹרֶה עוֹלֶה בְּרִגְשַׁת עֲלִיצוּת. הָרוּחַ רָץ וּבָא וְהוֹדֵף וְזוֹרֶה עָלַי אָבָק רוֹסֵס שֶׁל קֶצֶף הַיָּם הַחוֹמֵר בְּמוֹרַד הָעִיר.
בְּתִמָּהוֹן אֲנִי רוֹאֶה אֶת עַצְמִי פִּתְאֹם יְחִידִי עַל ְּבִישׁ הַבֶּטּוֹן הַמְטֻאטָא עַד נָקִי בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב. הַכְּבִישׁ מִתְרוֹמֵם וְזָע לְעֵינַי, כְּמוֹ יֹאמַר לְהִתְפּוֹרֵר, וּבִטְנוֹ תִּצְבֶּה, תִּצְבֶּה. הַבָּתִּים רוֹטְטִים כֻּלָּם מִצִּנַּת פִּתְאֹם וְנִרְאִים כִּנְטוּיִים לִנְפֹּל. הֶעָבִים הוֹפְכִים חַשְׁרָה אֲפֵלָה. בְּאֵימָה פְּרוּעָה אֶחְשֹׁב: הִנֵּה הֻצַּגְתִּי מוּל עֵירֹם הַטֶּבַע בְּלִי הָאָדָם!
אַךְ הִנֵּה הוֹפִיעַ עַל בֶּטֶן הַכְּבִישׁ, כְּמוֹ נִסְעַר הֲלוֹם עִם הָרוּחַ, מְטַאטֵא-הָרְחוֹבוֹת הַזָּקֵן.
בִּשְׁתֵּי יָדָיו יִלְפֹּת אֶת מוֹט הַמַּטְאֲטֵא הַנָּטוּי אָרְצָה.
כּוֹבָעוֹ הַפָּרוּם מְהֻדָּק אֶל פַּרְעוֹת גַּבּוֹתָיו וּזְקָנוֹ הָרָחָב סוֹעֵר וְעוֹטֵף אֶת מְלֹא רֹחַב חַזֵהוּ. בְּגָדָיו הַגַּסִּים צְפוּדִים אֶל גּוּפוֹ כִּקְלִפַּת אַלּוֹן עַתִּיק-יָמִים וְכֻלּוֹ חֹסֶן זוֹעֵף: מִי הָאַחֵר אֲשֶׁר הֵהִין לַעֲשׂוֹת פֹּה אֶת מְלַאכְתּוֹ? אַךְ בִּרְאוֹתוֹ אוֹתִי עוֹלֶה לִקְרָאתוֹ יְשַׁנֶּה טַעְמוֹ יַחֲלִיק אֵלַי מַבָּטִים רַכִּים אֲחָדִים מֵעֵינָיו הַיּוֹשְׁבוֹת תַּחַת שִׂיחִים אֲפֵלִים וּצְחוֹק שָׂעִיר זָקֵן וָטוֹב בֵּין שְׂפָמוֹ וּזְקָנוֹ הַחֻמִּים-כְּסוּפִים.
וּבְרֶגַע זֶה יַצְלִיף בָּאֲוִיר בָּרָק לָבָן. כַּנְפוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ נֶאֶחֱזוּ בָּאוֹר, וַאֲנִי רוֹאֶה: פַּרְצוּף-אָדָם עֲנָקִי צוֹחֵק רְחָבוֹת עַל לוּחַ הַטֶּבַע הָעֵירֹם.
תרפ"ח
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.