בְּגַן אָבִי נִטְּעוּ עֲצֵי-פְּרִי אֲחָדִים, אַךְ בְּיַרְכְּתֵי הַגָּן, לֹא הַרְחֵק מִן הַגָּדֵר, עָלָה מֵאֵלָיו צֶמַח, גִּבְעוֹל דּוֹמֶה לְעֵץ. מִי זָרְעוֹ? אִישׁ לֹא יָדָע. אוּלַי נָפַל פֹּה גַּרְעִין מִיַּד אַחַד הַיְלָדִים, אוּלַי הֱטִילוֹ מִי בְּתוֹךְ גְּלָלוֹ. אַחַת הִיא – הַשָּׁתִיל גָּדַל לְאִטּוֹ, גִּזְעוֹ וְעָלָיו חָסְנוּ בַּשֶּׁמֶשׁ וּבָרוּחַ, וַתֵּרֶא כָּל עַיִן כִּי אַגָּס הוּא. הָעֵצִים הַמָּרְכָּבִים קִבְּלוּ צוּרוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת: הַתַּפּוּחַ, מְשֻׁבַּח-הַמִּין, עֲנָפָיו גָּדְלוּ רַק לְצַד אֶחַד, לְעֵבֶר הַשֶּׁמֶשׁ, עָשָׂה פֵּרוֹת גְּדוֹלִים וּשְׁקוּפִים, כִּמְמֻלָּאִים שֶׁמֶן זָךְ, אַךְ הֵם מִהֲרוּ לְהַבְשִׁיל, וְגַם לֹא עָמְדוּ יָמִים רַבִּים, כִּי כַּעֲבֹר יוֹמַיִם אוֹ שְׁלשָׁה אַחֲרֵי הִקָּטְפָם הִכְתִּימוּ וַיַּרְקִיבוּ.
הַשְּׁזִיף, לְהֶפֶךְ, גָּדַל וַיַּעַשׂ עֲנָפִים צְפוּפִים וְעָלָיו קְטַנִּים וּבְרִיאִים, אַךְ פֵּרוֹתָיו קְטַנִּים וְצוֹמְקִים. יָמִים רַבִּים חִכִּינוּ בְּאֹרֶךְ רוּחַ לְבִשּׁוּלָם, וּבְהַבְשִׁילָם גַּם אָז הִקְהוּ אֶת הַשִּׁנַּיִם וַיְכַוְּצוּ אֶת הַחֵךְ. הַדֻּבְדְּבָן פָּרַח לְהַפְלִיא, וְיוֹדְּעֵי דָבָר נִבְּאוּ לוֹ מִדֵּי אָבִיב בְּאָבִיב יְבוּל לְמַכְבִּיר, אַךְ הַצְּרָעוֹת עִנּוּהוּ בְּאַהֲבָתָן יוֹם יוֹם, עַד כִּי נָבֹל נָבַל וַיַּשְׁלֵךְ אֶת נִצָּתוֹ טֶרֶם גָּמֵלָה.
וְכֵן שְׁאָר הָעֵצִים, מִי קֹדֶם וּמִי אַחֲרֵי כֵן. וְאוּלָם הָאַגָּס הַפָּשׁוּט גָּדַל לְאִטּוֹ וַיֶחֱסַן גִּזְעוֹ וַיֶּעֱבַת נוֹפוֹ וּפְרִי טֶרֶם יַעֲשֶׂה, וְנִצָּתוֹ הַקְּטַנָּה תִּפְרַח וְתִשּׁוֹר, תִּפְרַח וְתִשּׁוֹר. וּלְמִי יֵצַר עַל עֵץ אֲשֶׁר אִישׁ לֹא שְׁתָלוֹ וְרַק מִתַּחְתָּיו צָמַח? אַךְ גִּזְעוֹ רָם מִשָּׁנָה לְשָׁנָה וּבָחֳלִי הָעֵצִים הַמְיֻחָסִים לֹא נָשָׂא; וּבְאַחַד הָאֲבִיבִים הוֹתִירָה שַׁלֶּכֶת נִצָּתוֹ גַּם שְׁלשָׁה, אַרְבָּעָה פֵּרוֹת חֲזָקִים וְרַעֲנַנִּים.
אִישׁ לֹא גִלָּם, רַק עֵין הַנַּעַר הַפּוֹחֵז בְּבָלְשָׁהּ וְעֵין הַמְשָׁרֶתֶת אֲשֶׁר יָדְעָה רַק צְחוֹק וְעַצְלָה. כַּעֲבֹר שָׁנָה הָכְפַּל פִּרְיוֹ וּבַשְּׁלִישִׁית הָכְפַּל כִּפְלֵי כִּפְלַיִם, וְכֵן בַּשָּׁנִים הַבָּאוֹת. אָז יָחֵלּוּ לְהַרְגִּישׁ בּוֹ. אַךְ טוֹעֲמֵי אַגָּסָיו עִוְּתוּ פְּנֵיהֶם גַּם מִמָּתְקוֹ הַדָּשֵׁן, כַּאֲשֶׁר הִסְכִּינוּ, אַף גִּנּוּ אֶת חֹסֶן עוֹרוֹ בְּאָמְרָם: מֶה חָסֵר הוּא אֶת עֶדְנַת הַמָּרְכָּב! “אֵין דָּבָר”, אָמַר הָאַגָּס בְּלִבּוֹ הַנָּצוּר, ״הַכֹּחַ עִמִּי לְחַכּוֹת."
הַתַּפּוּחַ שְׁקוּף הַפְּרִי וְהַמְעֻדָּן נִשְׁבַּר רִאשׁוֹנָה. נָפוֹל נָפַל אֶל עֵבֶר הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת, כְּמוֹ אָמַר לֶאֱחֹז בְּשׁוּלֶיהָ וְלִשְׁקֹעַ עִמָּהּ. הָאַגָּס הֵצִיץ אוֹתָהּ שָׁעָה אֶל חֲצַר הַשָּׁכֵן, וְגַם בְּשָׁמְעוֹ אֶת קוֹל הַשֶּׁבֶר לֹא הִתְנוֹדֵד, רַק חָשׁוֹב חָשַׁב בְּפַשְׁטוּת לִבּוֹ: “אֵין דָּבָר, הַכֹּחַ עִמִּי לְחַכּוֹת עוֹד.” וְהִנֵּה בָּאָה גַם עֵת הַשְּׁזִיף. הוּא חָדַל מִתֵּת פְּרִי מִכֹּל וָכֹל, וַיְהִי נִצָּב מַשְׁמִים בְּרַעֲנַנּוּתוֹ הָעֲקָרָה, עַד כִּי מְצָאוֹ אָבִי טוֹב לְהַסִּיק בּוֹ אֶת הַתַּנּוּר לְעֵת הַחֹרֶף. וַיִּתְנַכֵּל אֵלָיו יָמִים רַבִּים, וּלְבַסּוֹף כְּרָתוֹ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז, וַיְבַקְּעֶנּוּ לִגְזָרִים לְמַעַן יִיבָשׁוּ. בְּלִי מֵשִׂים נִעְנַע הָאַגָּס פֵּרוֹתָיו כְּחֳלָדִים מִסְתַּתְּרִים בִּסְבַךְ הֶעָלִים, וַיַּחֲשֹׁב בְּלִי שִׂמְחָה לְאֵיד: “אֵין דָּבָר, הַכֹּחַ עִמִּי לְחַכּוֹת עוֹד.” וְגַם פְּקֻדַּת הַדֻּבְדְּבָן הַמַּפְלִיא לִפְרֹחַ לֹא אֵחֲרָה לָבוֹא. אַף כִּי הַצְּרָעוֹת מֵתוּ כֻּלָּן בַּקָּרָה אֲשֶׁר תְּקָפָתַן כְּחֶתֶף, לֹא מָצָא עוֹד אוֹן לְהוֹרִיק עֲנָפָיו בָּאָבִיב, וַיְהִי שׁוֹלֵחַ אֶת שַׁרְבִיטָיו הַקֵּרְחִים כִּמְחָטִים לִדְקֹר אֶת אֲוִיר- הַתְּכֵלֶת הַזָּךְ. אִישׁ לֹא הִרְהִיב לְהָנִיף עָלָיו גַּרְזֶן, וְרַק מַקְלוֹת כָּרְתוּ מִמֶּנּוּ בָּאוֹלָר בִּגְלַל רֵיחָם אֲשֶׁר לֹא יָמוּת לְעוֹלָם. עַד מְהֵרָה הָיָה גִזְעוֹ מַצֵּבָה חֲשׂוּפָה עִם עַמּוּדֵי הַגָּדֵר.
וְהָאַגָּס הָרָם רָאָה עַתָּה מֵעַל לְגַג הַבַּיִת אֶת הַשָּׁדוֹת וְהַכָּרִים הַמִּשְׂתָּרְעִים לְמֵרָחוֹק, וְגַם אֶת הַיְעָרוֹת הַכְּחֻלִּים אֲשֶׁר בִּקְצֵיהֶם וּבְכָל גִּזְעוֹ הֶחָסֹן זָרְמָה צַהֲלַת תְּנוּבָה אַדִּירָה. שְׁאָר הָעֵצִים עוֹד חָיוּ בְּמִסְכֵּנוּת, אַךְ לֵב אָבִי הָפַךְ עַתָּה כָּלִיל אֶל הָאַגָּס, אֲשֶׁר לֹא בִּקֵּשׁ לוֹ דָבָר, לֹא עִדּוּר, לֹא זִבּוּל, לֹא מִשְׁעָן וּמַשְׁעֵנָה, זוּלָתִי עַיִן טוֹבָה אֲשֶׁר תִּזּוֹן בּוֹ וּפֶה כָּשֵׁר אַשֶׁר יֹאכַל אֶת פִּרְיוֹ לְתֵאָבוֹן. וְזֹאת הִשִּׁיג בִּשְׁלֵמוּת, עֵת בְּנֵי הַבַּיִת שָׁכְבוּ בְּצִלּוֹ וְעֵינֵיהֶם לְמַעְלָה, וְעֵת צָבְרוּ לְעֵת הָאָסִיף אֶת חָמְרֵי פֵּרוֹתָיו אֶל תּוֹךְ הַשַּׂקִּים הַגְּדוֹלִים. אַךְ בְּבוֹא לוֹ אָשְׁרוֹ הַמָּלֵא וְכָל אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ, מָאַס בַּעֲשׂוֹת שָׁנָה שָׁנָה פְּרִי הַרְבֵּה, וּבְעֶצֶם הַקַּיִץ, בְּעָמְדוֹ עֲטוּר שֶׁפַע תְּנוּבָתוֹ, הָיָה כֻּלּוֹ נִכְסָף בַּחֲרָדָה גְדוֹלָה אֶל סוּפוֹת הַסְּתַו, אֲשֶׁר תָּבֹאנָה לְיַבֵּב בְּנוֹפוֹ הַמְקֻטָּף, וְאֶל הַחֹרֶף אֲשֶׁר יַעֲמֹס עַל עֲנָפָיו הַחֲשׂוּפִים אֶת כִּכְּרֵי שִׁלְגּוֹ הָרַךְ וְהַטָּהוֹר.
תרפ"ה
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.