הָאֲדָמָה – אִמִּי, וְאַתָּה אָבִי – הָאֲוִיר,

אַתָּה רֵעִי – הָאֵשׁ, וּשְׁאֵרִי – הַנָּהָר,

וְאָחִי – הָרָקִיעַ! לְכֻלְּכֶם אֹמַר בְּרֶגֶשׁ:

רַב תּוֹדוֹת! עִמָּכֶם חָיִיתִי בָּעוֹלָם הַזֶּה,

וְעַתָּה בְּצֵאתִי לָעוֹלָם הַבָּא – בְּשִׂמְחָה אֵצֵא.

שָׁלוֹם, אַחַי וְרֵעַי, אָבִי וְאִמִּי, שָׁלוֹם!

א

אֱלֹהִים הוּא קָרוֹב, אֱלֹהִים הוּא בַּכֹּל;

אֱלֹהִים הוּא רָחוֹק, אֵינֶנּוּ בַּכֹּל –

אִישׁ אִישׁ וּדְבָרוֹ.

לָמָּה לֹא יַעֲלוּ הַדָּגִים

עַל הַדְּקָלִים הַגְּבֹהִים?

אֵלִי, הַגִּידָה, לָמָּה

שִׂיחֲךָ תָּפֵל אֶל בְּנֵי אֱנוֹשׁ?

אַחֲרֵי אֲשֶׁר מְצָאוּךָ

יַחֲרִישׁוּ עַד תֹּם.

הַחֲכָמִים יְמַלְלוּ וֵדוֹת,

יַאֲרִיכוּ לְשׁוֹנָם בְּלַהַג –

נַמְדֶּב בְּתֻמָּתוֹ,

הָהּ, אֲדוֹנִי, הִכִּירֶךָ –

עַל כֵּן יָשִׁיר.

ב

כַּאֲשֶׁר תִּיגַע הַנְּמָלָה

לָגֹל אֶת גְּלַל הַפָּרָה,

כֵּן יַחֲרֹג בַּעֲבִי הַדֹּמֶן

הַקָּרוֹן – אָדָם.

עָלָיו יֵשֵׁב, שׁוֹט בְּיָדוֹ,

הָרַכָּב – חַיִּים.

נַפְשִׁי יוֹצְאָה אֶל הַבְּאֵר,

שָׁם הַכּוֹבֵס

יְכַבְּסֶנָּה מֵאֲבַק הַדְּרָכִים

בְּמֵימֵי שְׁמוֹ.

א

צְלִיל חֲרִישִׁי נוֹדֵף מִמֵּיתְרֵי נִבְלִי,

יֵשׁ בּוֹ מָה יִרְקֹד, מָה לֹא יֻשָּׂג,

יִשָּׁמַע בְּלֹא אֹזֶן, יֵרָאֶה בְּלֹא עָיִן.

כִּי הוּא הוּא הַשָּׁר וְהָרוֹקֵד,

הוּא אֹזֶן וּצְלִיל, רִקּוּד וָעַיִן גַּם יָחַד.

הַשְּׁעָרִים אֶל גַּן־הַנִּיחוֹחַ נְעוּלִים,

רַק יוּחַשׁ כִּי פְּרָחִים שָׁם פּוֹרְחִים,

רַק נֻחוֹשׁ יְנֻחַשׁ הַדָּבָר,

כְּנַחֵשׁ הֶחָכָם פֵּשֶׁר הַמִּזְמוֹר הַזֶּה.

ב

סַפְּרָה לִי, בַּרְבּוּרִי, שִׂיחֲךָ הָעַתִּיק:

אֵי מִזֶּה תָּבוֹא, אָנָה תָּעוּף?

אֵיפֹה תַּעֲמֹד לָפוּשׁ,

לְמִי תָּשִׁיר שִׁירְךָ בְּרֶדֶת הַיּוֹם?

הָהּ, אִם תַּשְׁכִּים תֵּעוֹר הַיּוֹם, בַּרְבּוּרִי,

הַמְרִיאָה נָא אַחֲרָי.

בּוֹא אַחֲרַי לְאֶרֶץ אֵין־שְׂפֵקוֹת,

אֵין יָגוֹן בָּהּ מִתְהַלֵּךְ,

אֵין פַּחַד מֵעִיק בָּהּ מִמָּוֶת.

עוֹד שׁוֹכֵן הָאָבִיב בַּעֲצֵי פְרָחִים,

עוֹד רוּחַ רַךְ נוֹשֵׂא רֵיחַ:

אני בְּתוֹכוֹ, הוּא בְּתוֹכִי.

דְּבוֹרַת לִבִּי טוֹבְלָה בִּפְרָחִים

וְלֹא תִשְׁאַל עוֹד מְאוּם…

א

מַה לַּדָּג תַּכְלִית מְצוּלַת הַיָּם

וְלַצִּפּוֹר מָה רוּם רָקִיעַ?

הַסֶּלַע לֹא יִקְפָּא בַּקֹּר

וְהַסָּרִיס לֹא יֵדַע אַהֲבָה.

אִם מָשַׁחְתָּ כֶּלֶב בְּצַנְדָּל

וְנִשְׁאַר מַה שֶׁהָיָה:

וְאִם נִמְשַׁח עוֹדוֹ כֶּלֶב.

כִּי תֹאבֶה אַלֵּף אֶת הַחֵרֵשׁ,

אַל תִּקְרָא לוֹ כְּתָבֵי־הַקֹּדֶשׁ:

אַלְלַי, לֹא יִשְׁמַע קוֹלֶךָ.

אִם לִפְנֵי עִוֵּר תִּתֵּן נֵר

וְעוֹד חֲמִשָּׁה תּוֹסִיף – לֹא יִרְאֵם.

זָהָב טָהוֹר תִּזְרֶה לָעֵדֶר,

הַבְּהֵמָה תּוֹסִיף לַחֵךְ עָפָר.

נַנַּק אוֹמֵר:

זֶה דֶרֶךְ הַכְּסִילִים,

שָׁוְא תְּשַׁחֵת דְּבָרְךָ אֲלֵיהֶם.

ב

הַקְֶשֶׁר קָשְׁרוּ הַחַיִּים

נִתַּק לְפִי חָרֶב.

קוּמָה, קוּמָה! זְמַנְּךָ עָבָר!

גִּיל וְיָגוֹן לֹא יָרִיעַ, לֹא יָחִיל.

הַמָּוֶת נָשָׂא שְׁלָלוֹ בְּצִפָּרְנָיו.

קוּמָה, קוּמָה! זְמַנְּךָ עָבָר!

לֹא־נִשְׁמָע וְלֹא־נִרְאֶה

יָבֹא לִקְצֹר קְצִירוֹ,

בִּרְצוֹת הָאֵל,

בַּשָּׂדֶה לְעֵת הָאָסִיף.

אֵין צְלִיל צָלוּל לְמַגָּלוֹ,

אֵין רֹן שָׁלֵו לְמַגָּלוֹ –

הַכֹּל נָפֹל יִפְּלוּ,

הָהּ נַנַּק,

בִּרְצוֹת שַׁדַּי.

הָהּ, לוּ מַצָּעוֹ אֶהְיֶה,

בְּעֵינַי כִּסִּיתִיו!

לוּ מַבָּט אֶחָד נָדַב לִי,

וְאֻשַּׁרְתִּי לְעוֹלָם!

הָהּ, לוּ אוּכַל הֱיוֹת הַכִּסֵּא

לְמֶלֶךְ לְבָבִי!

אַךְ יָשֵׂם רַגְלוֹ עָלַי –

וּפָרַחְתִּי כְּצִיץ הַלּוֹטוֹס!

א

לֹא רָאִיתָ אֶת הַגּוֹנְגְ

בְּשַׁעַר הֶחָצֵר?

אִם הַגּוֹנְג, אֲשֶׁר מֵעוֹדוֹ

לֹא פָּעַל אָוֶן,

כָּכָה יֻכֶּה –

מַה יְּהִי עָלֶיךָ, חוֹטֵא,

בְּיוֹם־הַדִּין?

ב

פָרִיד, אִם הִכְּךָ אִישׁ,

אַל תָּשֵׁב מַכָּה לוֹ.

נַשְּׁקָה רַגְלָיו,

לֵךְ לְבֵיתְךָ

וּשְׁכַח –

אֶת שְׁתֵּיהֶן.

אִישׁ אֲשֶׁר לֹא רָגַל עַל לְשׁוֹנוֹ,

אִם שְׂעָרוֹ יַעַד פְּרָחִים וְאִם לֹא;

אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ הוּא הִכְנִיעַ,

אִם מַחְלָפוֹת לְרֹאשׁוֹ וְאִם לֹא;

אֲשֶׁר אֵשֶׁת רֵעוֹ יֵרֶא וְלֹא יַחְמֹד,

אִם בְּאֵפֶר מָרַח בְּשָׂרוֹ וְאִם לֹא;

וַאֲשֶׁר עִוֵּר הוּא לְעשֶׁר זָרִים,

וְאִם עֵינָיו אוֹרוֹת מִן הַשֶּׁמֶשׁ;

וַאֲשֶׁר חֵרֵשׁ הוּא לְמִשְׁפַּט זָרִים,

וְאִם תֵּטִיב אָזְנוֹ שְׁמֹעַ מִן הַשּׁוּעָל –

הוּא הוּא, תּוּקָא, צַדִּיק תָּמִים.