גַּלְמוּד עַל הָאֲגַם הָאָפֹר בַּסְּתָו

נֶחְפֵּה־שֶׁלֶג יָחוּג שָׁלַךְ־הַכֶּסֶף שָׂב.

גַּלְמוּד גַּם אָנֹכִי אֶעֱמֹד עַל הַחוֹף,

יָד עַל עֵינַי, אֶסְקֹר אִלֵּם לְלֵב הַנּוֹף.

יַד אֱלֹהִים לָנוּ תִּלְעַג,

מִבְּרָקוֹ יְהִי אוֹרֵנוּ לַחֲשֵׁכָה;

יַשְׁלִיך מִכִּסְאוֹ אֶת הָאָדוֹן,

הוֹשַׁבְנוּ עַל כֵּס הַמְּלוּכָה.

אֶת נִיר אַרְצֵנוּ יִתֵּן טֶרֶף

לָאַרְבֶּה, אֲשֶׁר כֹּל יַחֲסֹל;

הַשּׁרֶשׁ יָמוּת, יִמַּל הַקָּנֶה,

הַשִׁבֹּלֶת תִּשָּׁדֵף וְתִבֹּל.

הָהּ, אֶרֶץ מִסְכֵּנָה! תַּחַת

יַד מַחְסוֹר תִּמְעַט, תָּשֹׁחַ;

אִם אָמַרְנוּ נְשַׁוַּע לֵאלֹהִים –

אָזְלַת יָדֵנוּ וְאֵין כֹּחַ.

הָאִשָּׁה הָרַכָּה תִּצֶף מֵעַל הַצְּרִיחַ.

מִגִּבְעוֹת יֶן־צִ’י תִּנָּשֵׂא הַשַּׁלֶּכֶת

כְּצִפֳּרִים חוּמוֹת. חַשְׁרַת עָבִים תָּגִיחַ,

בִּסְתָו וּמָטָר, רַעַשׁ וְאֵשׁ נִתֶּכֶת

יְזַנֵּק פְּרִיץ הָעַמִּים מִן הַיְשִׁימוֹן;

צִיר הַחַאן נִכְנָס אַט בְּשַׁעַר הָרִמּוֹן.

בְּרִבּוֹא קָדְקָדִים זוֹחֲלָה תּוֹלַעַת מָוֶת.

הָאִשָּׁה הָרַכָּה עַל הַמִּצְפֶּה נִצֶּבֶת.