חמשה שירים (י. ו. גתה)

גַּנִּימֶד

אשר ברש

¹

בְּזִיו הַבֹּקֶר

מַה סָּבִיב תְּלַהֲטֵנִי,

אָבִיב, הָאָהוּב!

בְּעֶדְנַת אַהֲבָה מַאֲלִיפָה

יִלָּחֵץ אֶל לִבִּי

רֶגֶשׁ הַקֹּדֶשׁ

שֶׁל חֻמֵּךְ הַנִּצְחִי,

יְפַת אֵין הַסּוֹף!

לוּ תָפְשֵׂךְ יָכֹלְתִּי

בִּזְרֹעַ זֶה!

הָהּ, עֲלֵי חָזֵךְ

אֶשְׁכְּבָה, אֶתְעַטָּף!

וְדִשְׁאֵךְ, פְּרָחַיִךְ

אֶל לִבִּי יִפְרֹצוּ.

יְקוֹד הַצָּמָא אֲשֶׁר

בְּחָזִי תְּצַנֵּן,

נְעִים רוּחוֹת הַבֹּקֶר!

הַזָּמִיר לִי יִקְרָא

בְּאַהֲבָה מֵעֵמֶק עֲרָפֶל.

הִנְנִי, הִנְנִי!

אָנָה? הוֹי, אָנָה?

אֶל עָל! כֹּל שׁוֹאֵף אֶל עָל.

הֶעָבִים יְרַחֲפוּ לְמַטָּה,

הֶעָבִים יִשַּׁחוּ

לָאַהֲבָה הַכּוֹסֶפֶת.

לִי! לִי!

בְּתוֹךְ חֵיקְכֶם

לְמַעְלָה!

בְּחָבְקִי אֵחָבֵק!

אֶל עָל, אֶל לִבֶּךָ,

אָב אוֹהֵב כֹּל!

גְּבוּלוֹת לָאֱנוֹשׁ

אשר ברש

כִּי יִזְרַע אָב הַקָּדוֹשׁ

עַתִּיק הַיּוֹמִין

בְּיָד מְתוּנָה

מֵעָבִים רוֹעֲמִים

חֲזִיזִים לִבְרָכָה

עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,

אֶשַּׁק שׁוּלֵי לְבוּשׁוֹ

הָאַחֲרוֹנִים

וְחֶרְדַּת יְלָדִים

נֶאֱמָנָה בַּלֵּב.

כִּי עִם הָאֵלִים

אַל יָעֹז הִתְחָרוֹת

כָּל אֱנוֹשׁ.

אִם יֵרוֹם לְמַעְלָה,

גַּם יִגַּע

בַּקָּדְּקֹד אֶל הַכּוֹכָבִים,

לֹא תִּמְצָא מַרְגּוֹעַ

כַּף רַגְלוֹ רוֹפֵפָה,

וְשַׂחֵק יְשַׂחֲקוּ

בּוֹ עָבִים וְרוּחוֹת.

וּבְעָמְדוֹ מוּצַק

עֲצָמוֹת מֵחוֹת

עַל אֶרֶץ מוּסָדָה

עוֹמֶדֶת לָעַד,

לֹא יִגְבַּהּ עַד

דְּמוֹת – לָאַלּוֹן

אוֹ גַם לַגֶּפֶן.

מַה יַּפּלֶה בֵּין

אֵלִים לָאָדָם?

אֲשֶׁר הֲמוֹן גַּלִּים

לִפְנֵיהֶם יָנוּדוּ

בְּשֶׁטֶף נְצָחִים:

אוֹתָנוּ גַל יָנִיף

אַף יִבְלַע הַגָּל

וְנֵרֵד מְצוּלוֹת.

חוּג מִצְעָר

יָחוּג חַיֵּינוּ,

וְדוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת

תָּמִיד יִצְטָרְפוּ

לְשַׁלְשֶׁלֶת הֱיוֹתָם

אֵין תִּכְלָה וְקֵץ לָהּ.

מִזְמוֹר לָרוּחוֹת עַל הַמָּיִם

אשר ברש

נִשְׁמַת הָאָדָם

מְשׁוּלָה לַמָּיִם:

מִשַּׁחַק יֵרֵדוּ,

לַשַׁחַק יֵרֹמוּ

וְשֵׁנִית לָאָרֶץ

רֶדֶת יְאֻלְּצוּ

בַּחֲלִיפוֹת נְצָחִים.

מֵרֹאשׁ חוֹמַת־צוּרִים

נִצָּבָה שָׁם יִזְרֹם

הַסִּלּוֹן הַטָּהוֹר,

וּנְעִימוֹת יִתְנַפֵּץ

בְּגַלֵּי עֲנָנִים

אֶל חֶלָקַת הַכֵּף,

וְנִשָּׂא בְּקַלּוּת

יָנוּד מְצָעֵף

רוֹעֵשׁ חֲרִישִׁית

אֱלֵי מְצוּלָה.

כֵּפִים יִנָּשְׂאוּ

אֶל מוּל הָאֶשֶׁד

וְזָעַף בְּקִצְפּוֹ

וְיָרַד מַדְרֵגוֹת

הַתְּהוֹמָה.

בְּשֶׁטַח אֲפִיקוֹ

יְהַלֵּךְ בְּשִׁפְלַת הַכָּר,

וּבְחֶלְקַת הַיְאוֹר

יָזוּנוּ פְנֵיהֶם

צְבָא הַכּוֹכָבִים.

אַךְ עוֹגֵב נָעִים

הָרוּחַ לַגָּל,

מִיסוֹדָם יְנַעֵר

מִשְׁבָּרִים מַקְצִיפִים.

נִשְׁמַת הָאָדָם,

מַה תִּדְמִי לַמָּיִם!

גּוֹרַל הָאָדָם,

מַה תִּשְׁוֶה לָרוּחַ!

עַל כָּל שְׁפָיִים

אשר ברש

עַל כָּל שְׁפָיִים

מַרְגּוֹעַ,

שִׂיא הָעֳפָיִים

יִנּוֹעַ

בָּאֲוִיר לְאָט.

הַצִּפֳּרִים שוֹתְקוֹת בַּיָּעָר;

גַּם אַתָּה תִּשְׁלַו מִסַּעַר,

חַכֵּה מְעָט.

שֶׁקֶט עַל הַיָּם

אשר ברש

שֶׁקֶט עָמֹק עַל הַמָּיִם

וּבְלֹא זִיעַ נָח הַיָּם,

עֵין הַמַלָּח תָּפִיק דְּאָגָה:

שֶׁטַח חָלָק פֹּה גַם שָׁם.

רוּחַ קָלָּה לֹא נוֹשֶׁבֶת,

דִּמְמַת־מָוֶת תַּפִּיל רְתֵת,

נַחְשׁוֹל קָטָן לֹא יִתְרוֹמֵם,

וְהַמֶּרְחָב מוּטָל מֵת.

בְּאַגָּסִים כְּתֻמִים נָטוּי

וּמָלֵא וַרְדֵי־בָר

הַנּוֹף הַיְאוֹרָה.

הָהּ, בַּרְבּוּרִים נָאוִים

וְשִׁכּוֹרִים מִנְּשִׁיקוֹת

תִּטְבְּלוּ רֹאשְׁכֶם

בַּמַּיִם הַפִּכְּחִים בַּקֹּדֶשׁ.

אוֹיָה לִי, אֵי אַשִּׂיג,

בִּהְיוֹת הַחֹרֶף, הַפְּרָחִים,

אֵי אֶת זִיו הַחַמָּה

וְצֵל הָאֲדָמָה?

הַחוֹמוֹת נִצָּבוֹת

בְּאֵין־קוֹל וְקָרוֹת, בָּרוּחַ

יִשְׁתַּקְשְׁקוּן הַדְּגָלִים.

מָתוּן הָנֵף, מָתוּן צְעַד:

קַרְקַע־בְּתוּלָה רַכָּה לָעַד!

גַּרְגֵּר נָפַל שָׁם מֵת וָנָח.

עָרֵב מָנוֹחַ. יְצוּעוֹ רַךְ.

הִנֵּה אֶחָד מֵרֶגֶב צָץ,

לִקְרַאת אוֹר־יָהּ מָתוֹק פָּרַץ,

וְאֵין דָּבָר בַּיְּקוּם חָדֵל,

הַכֹּל נוֹפֵל כִּרְצוֹן הָאֵל.

תַּכְלִית נְדוּדַי הֵן הָיִיתָ לִי יוֹם־יוֹם,

יַעַר חָבִיב, בִּימוֹת נְעוּרִים רָעִים וְטוֹבִים,

לְךָ גִּלִּיתִי גִּלּוּי־אָשְׁרִי בָּא בַּחֲלוֹם,

אַף שָׁפַכְתִּי בְּחֵיקְךָ נֶאֶמְנֵי הַמַּכְאוֹבִים.

וְשׁוּב אֲחַפֵּשׂ מַשְׁרֵי־צִלְּךָ: עֵץ וּסְבָךְ,

רַעַשׁ יָם־בַּדֶּיךָ נוֹרָא־הוֹד יִנּוֹעַ:

עַתָּה הַשְׁמַע דְּבָרְךָ! רְאֵה, הֵא דְבָרִי לְךָ,

נֶחְבָּא בְּכִי גַּם שָׂשׂוֹן, אֹבֶה רַק עוֹד שְׁמֹעַ.

אִשָּׁה עֲשִׁירָה, אִשָּׁה עֲנֻגָּה,

תַּחַת לְבָבֵךָ תִּקְוַת הֶרְיוֹנְךְ,

תֹּאבִי מִצְהַלוֹת וּבְפַחַד תִּדֹּמִּי:

אֶרְאֵךְ יוֹשֶׁבֶת בְּמַשְׂכִּית אַרְמוֹנֵךְ,

זֹהַר הַנֵּרוֹת לֹא יַמְסֶה עִצְּבוֹנֵךְ –

כָּרֵי־עֲרִישָׂה מִמֶּשִׁי תִּרְקֹמִי.

תִּמְנִי הַחוּטִים: לְבֶן־כֶּסֶף וְשָׁחוֹר

וְאָדֹם כַּדָּם וּלְעֵינַיִךְ תּוֹפַעְנָה

אַלְפֵי יְדֵי־אֵם אֲפֹרוֹת וְלֵאוֹת

רוֹקְמוֹת וְרוֹקְמוֹת, חָדֹל לֹא תֵדַעְנָה:

אֶרְאֶה אֶת רֹאשֵׁךְ נָד נִיד־זְוָעָה

וְעֵינֵךְ הַקּוֹדְרָה בַּחֶדֶר מִשְׁתָּעָה.

אַלְפֵי יְלָדִים תִּרְאִי נִצָּבִים,

חֶבֶל הֵם קוֹלְעִים, שֹוֹזְרִים נֶאֱלָמִים,

זְקֵנִים בְּלֹא עִתָּם, רְעֵבִים וְחוֹלִים;

תִּרְאִי אֲבוֹתָם מִתְקוֹמְמִים, עוֹלִים

מֵעֵמֶק חַיֵּיהֶם הַנֶּאֱלָח וּמְכֹעָר,

יָצְרוּ שָׁם יֹפִי מֵחֵלֶב וְדָמִים –

הִנֵּה הֵם הוֹרְסִים אֶל קִנֶּךָ הַמְפֹאָר:

גְּבֶרֶת, מִי טָוָה זֶה רַתּוֹק־הַדָּמִים?!

אֵדַע צַהֲלֵךְ בְּחֶבְלֵי הַגְּוִיעָה

בִּרְאוֹתֵךְ מִפְלֶצֶת הָעוֹבֵד מוֹפִיעָה,

וּכְמוֹ לְחג¹־רֶצַח עַל עֶלְבּוֹן עוֹלָמִים

יִלְחַץ אֶגְרוֹפוֹ הַנִּקְשֶׁה וְשָׁחוֹר

אֶת חֶלְקַת צַוָּארֵךְ הַצָּחוֹר.

הָהּ, שֶׁמֶשׁ עַל הֲרִיסוֹת אָרֶץ!

שָׁם יְלַבְלֵב עוֹד תַּפּוּחַ

וְיַעֲנֹד, כִּי לֹא נָגְעָה אֵיבַת־אָדָם בּוֹ,

כֶּתֶר יֹפִי.

מַה יַּמְרִיצֵנִי כִּי אֶחְבָּקְךָ, עֵץ,

בְּאֶצְבְּעוֹת־פֶּרֶא וְאֵבְךְ

עַל הַיֹּפִי?

חָפַצְתִּי כְּרֹעַ וּשְׁאֹל מֵאֵת הָאֱלֹהִים

לַהֲרֹס הָאָרֶץ כֻּלָּהּ,

אִם לֹא יֶאֱהָבוּךָ עוֹד בְּנֵי־הָאָדָם,

הָהּ, כֶּתֶר יֹפִי!

הִנְּךָ הֶעָנִי, הִנְּךָ חֲדַל הָרְכוּשׁ,

הִנְּךָ הָאֶבֶן בְּלִי מָקוֹם,

הִנְּךָ הַמְצֹרָע הַגָּרוּשׁ,

יִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי מְבוֹא הָעִיר

עִם הַזּוּג אֲשֶׁר יַהֲלֹם.

כִּי מִכֹּל הִנְּךָ זָנוּחַ

וְאֵין מְאוּם לְךָ כְּמוֹ לָרוּחַ,

אֶת עֶרְיָתְךָ תְּכַס מְעַט תְּהִלָּה –

שִׂמְלַת יָתוֹם יִלְבַּשׁ יוֹם יוֹם,

יוֹתֵר מְהִלָּה.

הִנְּךָ עָנִי כְּאוֹן שָׁפִיר

בְּחֵיק נַעֲרָה, זוּ לְהַסְתִּיר

תִּלְחַץ מָתְנֶיהָ בְּכָל אוֹנָהּ

לַחֲנֹק נִשְׁמַת פִּי הֶרְיוֹנָהּ.

עָנִי הִנְּךָ כִּרְבִיבֵי זִיו

יַכּוּ נְדָבוֹת גַּגֵּי עָרִים,

וּכְמִשְׁאֶלֶת אַסִּירֵי־עַד

בְּתָא הַכְּלוּא חִדְלֵי־עוֹלָם,

וְכַחוֹלִים יִטּוּ עַל צַד

וְהֵמָּה מְאֻשָּׁרִים.

כְּפֶרַח זֶה עָצוּב בְּלֹא דָם

יִרְעַד בָּרוּחַ הַתּוֹעָה

אֲשֶׁר לְמַסָּעוֹת;

וּכְמוֹ הַיָּד קוֹלְטָה הַבְּכִי

הִנְּךָ עָנִי…

וּמָה לְעֻמָּתְךָ הַצִּפֳּרִים

הַנִּקְפָּאוֹת

בְּרִיק הָרָב;

מָה הַכֶּלֶב, יָמִים רָעַב,

וּמַה לְּעֻמָּתְךָ יְגוֹן הַשֶּׂה הַמְמֻשָּׁךְ

בְּתוֹךְ מִכְלָא נִשְׁכָּח?

וְכָל הַאֶבְיוֹנִים בְּתוֹךְ מְלוֹנוֹת־

הַלֵּיל, מְלוֹנֵי־בָכָא,

מָהֵם כְּנֶגֶד עָנְיְךָ?

רַק אֲבָנִים קְטַנּוֹת וְלֹא טְחָנוֹת,

אַךְ יִטְחֲנוּ בְּאֶפֶס יָד

כְּזַיִת פַּת.

אִבַּדְתִּי כֹּחִי וְחַיַּי

וְרֵעַי וְשִׂמְחַת לְבָבִי;

אִבַּדְתִּי הָאֱמוּנָה בִי,

כִּי רוּחַ אֵל נָח עָלָי.

עֵת הִכַּרְתִּי הָאֱמֶת,

אָמַרְתִּי: רַעְיָה נֶאֱמָנָה;

אַךְ מֵאָז בַּנְתִּיהָ בִינָה,

מִלִּבִּי נִשְׁכְּחָה כְּמֵת.

אָכֵן הִיא לְעוֹלָם תִּחְיֶה,

וַאֲשֶׁר לֹא יְדָעָהּ בָּזֶה,

לֹא יָדַע מְאוּם בַּחַיִּים.

אֱלֹהִים דִּבֵּר, מִי לֹא יַעֲנֶה?

זֶה חֶלְקִי בָּעוֹלָם הַפּוֹנֶה –

אֲשֶׁר בָּכִיתִי לִרְגָעִים.

הֶאֱזַנְתִּי אֶל תּוֹךְ נוֹף הָאִילָן, וְאֶשְׁמַע בָּעֳפָאִים:

עוֹד – לֹא!

כַָּבַשְׁתִּי אָזְנִי בָּאֲדָמָה – וַיִּדְפֹּק תַּחַת אָבָק וּדְשָׁאִים:

עוֹד – לֹא!

רָאִיתִי פָּנַי בַּמַּרְאָה; בָּבוּאָתִי עֻוְתָה בִּצְחוֹקָהּ:

אַתָּה – לֹא!

דִּינִי נֶחֱרַץ כֹּה.

בָּזִיתִי שִׁירָתִי נִתְעָבָה

וְהַלֵּב הַחוֹשֵׁק, לֹא יָדַע עֲנָוָה.

יָצָאתִי לָרְחוֹב, הוּא נָהָר כְּבָר בְּעֵין־עֲרָבִים.

עַל מֵצַח הַמְּתִים מָצָאתִי כָּתוּב: אָנוּ לֹא.

אַךְ בְּמַבָּטֵי כֹל כְּרָז קָרָאתִי תְּהִלָּה –

וָאֵדַע: גַּם אֲנִי, עֻוֵּיתִי מִשְּׁאוֹן הַכְּזָבִים,

שֵׁנִית אוּחַל כִּי חֵיק יְסוֹבְבֵנִי כְּבַתְּחִלָּה,

כַּאֲשֶׁר כֹּל סְבִיבָי. וָאֲשַׁבַּח אָז הַמָּוֶת,

וָאָשִׁיר בִּדְמָעוֹת לְכָל זֶרַע בְּתֵבֵל זֹה.

טַחֲנָה רַבַּת־יָמִים תָּסֵב לֵאוֹת כְּנָפָהּ

לְאִטָּהּ בְּעֹצֶב שַׁחַק לְעֵת שְׁקִיעָה:

תָּסֵב, תָּסֵב בַּחוּג וּמִפְרָשָׂהּ רָפָה –

אָפֹר, עָצֵב, כָּבֵד, מִנּוֹעַ־עַד נִלְאָה.

מֵאָז הַשַּׁחַר אֶת זְרוֹעֶיהָ הִיא פּוֹרְשָׂה,

דּוֹמֶה, הִנֵּה תָּחֵל לָשֵׂאת קִינַת־יְלֵל;

אַךְ הֵן צוֹנְחוֹת וְשׁוּב צוֹנְחוֹת כְּמוֹ מַשָּׂא

אֱלֵי נָפַת שָׂדוֹת שׁוֹתְקִים כְּבוּיֵי־לֵיל.

וְיוֹם שֶׁל סְתָו דָּוֶה יָנוּם עַל אֹהָלִים,

כָּל הֶעָבִים כְּבָר עָיְפוּ מֵרֹב שׁוֹטֵט;

וּבֵין סִבְכֵי קוֹצִים, גָּמְעוּ שִׁפְעַת צְלָלִים,

פַּסֵּי־מְסִלָּה יֵלְכוּ הָלוֹךְ מוּל אֹפֶק מֵת.

בִּקְתוֹת דַּלִּים בַּטוּר עַל הָאֲגַם שַׁחוֹת,

עֲשָׁשִׁיּוֹת־נְחשֶׁת, כְּעֵין מַחְרְזוֹת,

דּוּמָם מַשְׁרוֹת אַךְ בֶּהָרוֹת מְפֻיָּחוֹת,

מִזָּוִיּוֹת חַלּוֹן הַחוּצָה אוֹר מַזּוֹת.

וְאֵלֶּה הַמְּעוֹנוֹת אֲשֶׁר קָרְשׁוּ בִּרְתֵת

דֹּם יִסְתַּכְּלוּ מִבַּעַד לָאֶשְׁנָב הַדָּל,

יִרְאוּ הָעֲרָבָה כִּי תִּתְחַתֵּל בְּאֵד,

וְהַטַּחֲנָה כְּנָפָהּ תָּסֵב, תָּסֵב – וְתֶחְדַּל.

אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר יִתְאַו

מַעֲנִית שָׂדֶה, נַחֲלַת אָבוֹת,

וְהוֹן יֹאמַר אִם יִשְׁאַף רוּחַ

עַל אַדְמָתוֹ.

עֲטִינָיו מָלְאוּ חָלָב, שְׂדוֹתָיו בָּר;

צֹאנוֹ לוֹ לְבוּשׁ יָכִינוּ;

עֵצָיו בַּקַּיִץ יִתְּנוּ לוֹ צֵל,

בַּחֹרֶף אֵשׁ.

אַשְׁרֵי הָאִישׁ יִמְצָא בְּלִי מֵשִׂים

שָׁעוֹת, יָמִים, שָׁנִים, וְחָלַף דֹּם

בְּבַרְיות גּוּף וּבְשַׁלְוַת רוּחַ

יוֹמוֹ שָׁלוֹם.

שְׁנָתוֹ תִמְתַּק בַּלֵּיל; עָמָל וָנֹפֶשׁ

עֹרְבוּ יַחְדָּו, מְנוּחָה נַעֵמָה,

וְתֹם, אֲשֶׁר יִיף עֵת יְחֻבַּר

עִם מַחֲשָׁבָה.

לוּ כֹה אֶחְיֶה, לֹא נִרְאֶה וְלֹא נוֹדָע;

לוֹ כֹה אָמוּת בְּלֹא קִינָה;

אֶחֱמַק מֵעוֹלָם זֶה, וְאֶבֶן לֹא תַגִּיד

מְקוֹם מְנוּחָתִי.

הִיא גָרָה בֵּין שְׁבִילֵי־שְׁמָמָה

עַל־יַד מַבּוּעַ דּוֹב¹;

אֵין אִישׁ יַגְדִּיל שָׁם אֶת שְׁמָהּ,

מְעַטִּים שָׁם – לֶאֱהֹב.

צִיץ־תְּכֵלֶת אֵצֶל כֵּף עַתִּיק,

וְהוּא נֶחְבָּא בַּצֵּל;

יָפֶה כְּמוֹ כּוֹכָב מַבְהִיק

בּוֹדֵד בְּשַׁחַק־לֵיל.

שְׁכוּחָה חַיִּים, וּמִי יָדַע

יוֹם בּוֹ חָדְלָה הֱיוֹת?

הִיא בְּקִבְרָהּ, וַאֲנִי, אֲהָהּ,

אֲנִי אוֹסִיף לִחְיוֹת!

שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בְּעִיר אֶחָת

אֶחָד עָשִׁיר וְאֶחָד רָאשׁ.

שמואל ב', י״ב

גֶּ’ק בֶּרֶט הָלַךְ לִקְוֵיטָה,

כִּי כֵן צִוָּה שָׂרוֹ;

אִשְׁתּוֹ הִשְׁאִיר בְּסִימְלָה

עַל שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי שְׂכָרוֹ.

גֶּ’ק בֶּרֶט מֵת בִּקְוֵיטָה

וְשָׁם מָצָא קִבְרוֹ.

גֶּ’ק בֶּרֶט הָלַךְ לִקְוֵיטָה.

וְלֹא נִמְצָא לָמוּד

עַל מָה זֶה הִסִּיעוּהוּ

מִנּוֹף הָרִים חָמוּד

וּבְעֶצֶם שְׁרַב הַקַּיִץ –

כִּי יֵלֶךְ שָׁם לָמוּת.

גֶּ’ק בֶּרֶט הָלַךְ לִקְוֵיטָה

וְשָׁם הֵשִׁיב רוּחוֹ

(נָשָׂא בָּעֹל שֶׁל שָׁנִים

בְּחֶבֶל שִׁלּוּחוֹ). –

אִשְׁתּוֹ עָלְזָה בָּאֵבֶל

דְּבַר יֶרַח בְּיַרְחוֹ.

וְעָצְמוֹתָיו בִּקְוֵיטָה

מָצְאוּ הַמַּרְגֵּעָה.

אַךְ לֹא אֶתְמַהּ תָּמוּהַּ,

כִּי עַתָּה רוּחוֹ יָדְעָה

עַל מָה שִׁלְּחוּהוּ הֵנָּה

מֵעִיר הָרִים בְּרִיאָה.

וּבְהִתָּקַע בַּקֶּרֶן

לְקֵץ יְמֵי עוֹלָם,

עֵת לֹא יֻכָּר הַשּׁוֹעַ

לִפְנֵי אִישׁ דַּךְ נִכְלָם,

וַעֲדַת מֵתֵי קְוֵיטָה

כֻּלָּהּ מִקֶּבֶר קָמָה –

לֹא אֹבֶה הֱיוֹת הַגֶּבֶר

שָׁלַח אֶת בֶּרֶט שָׁמָּה.

אֶשְׁמַע זַעֲקַת־מַכְאוֹב פִּתְאֹם!

אַרְנָב קָטָן נֶאֱחָז בַּמְּצָד.

הִנֵּה אֶשְׁמַע זְעָקָה שֵׁנִית,

אַךְ לֹא אֵדַע מֵאֵי זֶה צַד.

אַךְ לֹא אֵדַע מֵאֵי זֶה צַד

זֹה זַעֲקָתוֹ תִּקְרָא עֶזְרָה;

קוֹל זַעֲקָתוֹ הָאֲוִיר יַחֲרִיד,

בַּכֹּל סְבִיב אֵימָה יִזְרָע.

בַּכֹּל סְבִיב אֵימָה יִזְרַע,

כִּי יְעַו אֶת פַּרְצוּפוֹ הַקָּט

בְּזַעֲקָתוֹ לְעֶזְרָה שֵׁנִית,

אַךְ לֹא אֶמְצָא אֵיפֹה נִלְכַּד!

אַךְ לֹא אֶמְצָא אֵיפֹה נִלְכַּד,

אֵיפֹה כַּפּוֹ שָׂם בַּמּוֹקֵשׁ.

יְצוּר פָּעוּט! הָהּ, יְצוּר פָּעוּט!

בְּכָל מָקוֹם אֲנִי מְבַקֵּשׁ.

עַל קִבְרֵי מֵתִים אֶפְסַח, אָבוֹא אֶל הַחַיִּים,

לְהַטּוֹת אֹזֶן אֶל יְקֹד־הָאַהֲבָה שֶׁל הַלְּבָבוֹת.

אֹהַב אֶת הַבֹּקֶר, בּוֹ יָרֹן קוֹלִי הַמְעוֹרֵר.

אֹהַב אֶת הָעֶרֶב לְמַעַן נְשׂא לִקְבָרוֹת.

כֹּה נִזָּר עוֹלָמִי בְּעֵינֵי הָאֲנָשִׁים,

כִּי מִפִּסְגוֹת־עוֹלָם יָנֵצּוּ חֲלוֹמוֹתָי.

עוֹלַם מִגְדָּלוֹת מִדֻמִּים, שִׂיחִים צְנוּעִים,

רַק רָמוֹת יֶאֱהַב וּמֶרְחַקִּים, לַהַט מַעֲמַקִּים אִלְּמִים.

מַמְלַכְתִּי חוֹלְלָה הַבְּדִידוּת וְתִּתְלֶהָ מֵעַל לָאָרֶץ,

שָׁם, מִסְתַּכֵּל בְּאֵין נְשִׁימָה, בִּמְעוּפִי אָחַזְתִּי

בְּסַנְסִנֵּי אִילָן, רֹמּוּ כַּעֲנָקִים אֱלֵי סֹךְ רָקִיעַ.

וָאֶפֹּל, שָׂטָן מֻדָּח, מִנִּי רָמִים.

אַךְ אַשְׁרָי! כְּנָפַי הַנֶּחְרָכוֹת

עוֹד אֲנִידֵן, עוֹד מִרְיִי יִלְהַט, יִבְעָר.

אֹהַב הַהִשְׁתָּאוּת, אֹהַב הַסַּכָּנָה.

רַבַּת אֵרְדָה מַטָּה, אַאֲזִינָה

בִּגְווֹעַ לִבּוֹת אֱנוֹשׁ. בִּרְכַּת בֹּקֶר

אֲשֶׁר לִיקֵצֵי־עָפָר תִּתְפּוֹשׂ לִבִּי,

דְּבַר פְּרִידָה אַחֲרוֹן שֶׁל הַמֵתִים לְעֵת עָרֶב.

יֵשׁ מָה יִדְחָפֵנִי לְזַעְזַע חֵרוּף־נֶפֶשׁ גָּדוֹל,

לְשַׁסּוֹת אֶת הָעַבְדוּת מִן הַסּוּגַר,

מְחוֹלְלִים אֲמוּלִים עַל הַשְּׁוָקִים טֶרֶם יַעֲרֹב יוֹם,

עֵת יַבְלִיחַ אוֹר הַמְּנוֹרָה,

אֶל קוֹל כִּנּוֹרוֹת־דְּרָכִים, אֶל צְחוֹק אֲהוּבוֹת,

אֶל אִשֵׁה שְׁאֵרָן בְּחֹרֶשׁ אָפֵל,

עֵת תַּגְרָנִים יִמְנוּ שִׁקְלֵי כַסְפָּם.

בַּסֵּתֶר אֹבֶה פְּתֹחַ פֶּתַח הַיִסּוּרִים,

אֲשֶׁר סֻגַּר דּוֹרוֹת רַבִּים,

אֲשֶׁר רָתְחוּ מְלֵאֵי הָמוֹן אֶל חַרְצֻבּוֹת בַּרְזֶל,

עֵת נוֹצְרֵי הָאָדָם מִפַּחַד שָׁלוּ.

אֶלְטשׁ דְּבָרִי, בִּזַּת הָאֵלִים,

בְּלַהַט הַזָּהָב אֲשֶׁר לִיקוֹד הַצָּהֳרָיִם,

וְאוֹחִיל לַיּוֹם וְאוֹחִיל לְצִלְצוּל הַשָּׁעוֹת…

לֹא אֶחְפֹּץ כִּי יֵדַע גַּם אַחַד הָאָדָם

אֶת קוֹרוֹת יְמֵי חַיֵּי הַפֶּלִאים, הַטְּמִירִים;

אֵיכָכָה אָהַבְתִּי וְלָמָּה עֻנֵּיתִי

יָדוּנוּ כִּלְיוֹתַי וֵאלֹהִים הָאַדִּירִים.

לִפְנֵיהֶם לְבָבִי דִּין יִתֵּן וְחֶשְׁבּוֹן,

מֵעִמָּם גַּם יִשְׁאַל לוֹ רַחֲמִים וַחֲנִינָה,

וְנִמְצָא בִי חֵטְא יְיַסְּרֵנִי הָאֶחָד –

הָאֶחָד שֶׁסֵּבֶל יִסּוּרַי לִי מִנָּה.

תּוֹכַחַת הֶהָמוֹן, תּוֹכַחַת בְּנֵי־אָדָם,

הַנֶּפֶשׁ הַגֵּאָה לֹא תוּכַל לְצַעֵר,

יֶהֱמֶה גַּל־יָם וְיִשְׂתָּעֵר בְּקִצְפּוֹ –

הַכֵּף לֹא יִתְמוֹטֵט אַף גַּם לֹא יִנָּעֵר.

הֶעָבִים הָרָמִים יַכְתִּירוּ קָדְקֳדוֹ;

הוּא שָׁכֵן עֲרִירִי בֵּין שְׁנֵי הָאֵיתָנִים,

וְעָצוּר הִרְהוּרוֹ, הוּא לֹא יְשִׂיחֶנּוּ

בִּלְתִּי אִם לַסְּעָרָה וּלְרַעֲמֵי־עֲנָנִים.

בֵין עֲצֵי הַיַּעַר

מַלְבִּין הַסַּעַר,

בְּתוֹךְ הָעֳפָאִים

לְחִישַׁת־חֲשָׁאִים

הוֹמָה עֲצוּבָה…

הוֹ, אֲהוּבָה!

מִשְׁתַּקְּפָה בַּבְּרֵכָה,

מַרְאָה עֲמֻקָּה,

דְּמוּת הָעֲרָבָה

שְׁחוֹרָה, חֲשֻׁכָּה,

בָּהּ רוּחַ בּוֹכִיָּה…

נַחֲלֹם, הַשָּׁעָה הִגִּיעָה.

כְּרֶדֶת מְנוּחָה

גְּדוֹלָה, עֲדִינָה,

מִמָּרוֹם שְׁלוּחָה,

נַפְשִׁי הֶאֱזִינָה.

הִנֵּה הַשָּׁעָה הַמְקֻוָּה…

אֲהוּבָה!

נִקְרַע הַמִּפְרָשׂ וְנִשְׁבַּר הַהֶגֶה, הַסּוּפָה מְיַלֶּלֶת,

שַׁוְעַת הַנּוֹסְעִים חֲרֵדָה, מַשְׁאֵבוֹת מְבַשְּׂרוֹת עֵת צָרָה;

חֲבָלִים אַחֲרוֹנִים מִידֵי הַמַּלָּחִים כְּבָר חַמְסָה הַסְּעָרָה,

הַחַמָּה שׁוֹקַעַת בְּדָמִים וְעִמָּהּ גּוֹוַעַת תּוֹחֶלֶת.

תָּקְעָה הַסּוּפָה כִּמְנַצְּחָה; עַל דְּכָיִים הָעוֹלִים מִתְּהוֹמוֹת,

כְּהַרְרֵי עוֹלָם רָאשֵׁיהֶם מְצֻפִּים בְּשֶׁלֶג וְצִנָּה,

מַלְאַךְ־הַמָּוֶת פּוֹסֵעַ, מִתְקָרֵב אֶל כָּתְלֵי הַסְּפִינָה,

כְּחַיָּל מִשְׂתָּעֵר לְקַרְקֵר בַּמַּפָּץ אֶת שְׂרִידֵי הַחוֹמוֹת.

זֶה סוֹפֵק כַּפַּיִם בִּבְעָתָה, זֶה נוֹפֵל כְּמוֹצִיא הַנְּשָׁמָה,

פְּלוֹנִי דֹם נִפְרַד מֵרֵעוֹ וְנָמֵס בִּמְטַר נְשִׁיקוֹתָיו,

אַלְמוֹנִי, לְהָנִיס הַמָּוֶת, מִתְפַּלֵּל בְּזָוִית בְּקִידָה.

רַק אַחַד הַנּוֹסְעִים בְּיַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה מְהַרְהֵר בִּדְמָמָה

אַשְׁרֵי שֶׁאֵל לוֹ לִתְפִלָּה, וְאַשְׁרֵי שֶׁפַּסּוּ כֹּחוֹתָיו,

וְאַשְׁרֵי הַנָּמֵס בִּזְרוֹעוֹת רֵעֵהוּ – כִּי אָח לוֹ לִפְרִידָה